פסקי דין על ראובן ראובן | פסקי דין על מוכתר אלי אליהו | פסקי דין על רון-אל סוכני מכס ותחבורה בע"מ

57836/08 א     18/06/2009




א 57836/08 ראובן ראובן, מוכתר אלי אליהו נ' רון-אל סוכני מכס ותחבורה בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
057836/08

בש"א 206157/09
בפני
:
כבוד השופט מֹשה סובל
תאריך:
18/06/2009





בעניין:
4 . ראובן ראובן

5 . מוכתר אלי אליהו




מבקשים (נתבעים)

נ
ג
ד


רון-אל סוכני מכס ותחבורה בע"מ





משיבה (תובעת)

החלטה


1.
בפני
בקשתם של המבקשים, נתבעים 4,5, ליתן להם רשות להתגונן כנגד התביעה שהגישה התובעת – המשיבה, כנגדם וכנגד שלושה נתבעים נוספים.
הבקשה נתמכה בתצהירים של כל אחד מהמבקשים ובדיון נחקר קצרות מבקש 5, מר אלי מוכתר, על תצהירו.
הואיל ותוכן התצהירים זהה בעיקרו, ויתרה ב"כ התובעת על חקירתו של מבקש 4, מבלי שהדבר נחשב כהסכמה מצדה לנטען בתצהיר.

2.
המשמעות של הימנעות מחקירת מצהיר נדונה רבות בפסיקה ובע"א 16/89 פדי מה(5) נקבע בעמוד 735 כדלקמן:

"הימנעותו של התובע מניצול זכותו לחקור, אין בה כדי להוסיף לתצהיר את שאין למצוא בו מעיקרו...באין חקירה עומד בפני
ביהמ"ש אך האמור בתצהיר וביהמ"ש בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק כנגד התביעה".

3.
הלכה פסוקה כי די למבקש רשות להתגונן שיציג הגנה אפשרית, ולו בדוחק, על מנת שתינתן לו הרשות להתגונן. ראה למשל ע"א 168/84 פדי מ(2) עמ' 335.

יחד עם זאת, קבעה הפסיקה כי אין ליתן רשות להתגונן בדבר שבשגרה וכמובן מאליו וזאת כדי שלא יהפך ההליך לחוכא ואיטלולא, ולא תנתן רשות להגן כשטענתנו העובדתית של המבקש חסרת ממשות והגיון על פניה או שהיא הגנת בדים. ראה בנדון בע"א 465/89 פדי מה(1) עמ' 70 והפסיקה המובאת שם.

4.
בתיק מס' 63435/07 הוגש לביהמ"ש הסכם פשרה לקבלת תוקף של

פסק דין
שנערך בין התובעת לבין נועה מכונות ושרותים בע"מ, להלן: 'החברה' ומנהלה, מר אוריאל טקס (נתבעים 1 ו-2 בתביעה הנוכחית).

בהתאם להסכם הועמד החוב לתובעת על סך כולל של 246/065 ₪, שישולם בתשלומים עפ"י שיקים שימסרו.

5.
בהסכם נקבע בסעיף 8 כי מצ"ב כתב ערבות חתום בידי המבקשים בתור ערבים המחויבים בתשלום הסכומים שבהסכם לתובעת.

כתב הערבות, אשר אין מחלוקת כי נחתם בידי המבקשים ביום 24.12.07, צורף לכתב התביעה כנספח ג'.

מאחר ושש המחאות שנמסרו לתובעת ­­­­חוללו באי פרעון, תובעת התובעת את סכום ההמחאות בצירוף הריבית עליה הוסכם בהסכם הפשרה מהחייבים, נתבעים 1-3, וכן מהמבקשים, מכח ערבותם סך של 93,606 ₪, למועד הגשת התביעה ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

6.
עיקרו של כל אחד מהתצהירים עוסק ביחסים ובהתנהלות של המבקשים מול מעבידם, נתבעים 1 ו-2.

לא מצאתי צורך לחזור ולפרט את מה שנטען בנדון, שכן אין בנטען כדי לשמש הגנה למבקשים.
מגרסתם של המבקשים עולה כי הובלו בכחש, כך לטענתם, על ידי המעביד שלהם אשר נתן להם להבין כי אם יחתמו על הערבות יזכו לקבל את הכספים המגיעים להם מעבודתם אצלו. מצב דברים זה הביא את המבקשים, במודע, לחתום על כתב הערבות, כפי שאף אישר מבקש 5 בחקירתו הנגדית, מבלי לייחס חשיבות לתוכן הערבות.

עוד מתברר מהתצהירים כי בין המבקשים לנתבע 2 התגבשה תוכנית להקמת חברה חדשה ונחתם הסכם שותפות, אשר לפיו המבקשים יהיו חלק מבעלי מניותיה וכי נתבע 2 ישעבד את דירתו לבנק לאומי כדי לקבל אשראי לחברה החדשה.
מוסיפים המבקשים וטוענים כי התכנית לא יצאה לפועל בשל "תרגיל עוקץ" של הנתבע 2 שהעביר את הבעלות בבית לבתו והתחמק מלשעבדו.

7.
בחקירתו הנגדית אישר מבקש 5 כי לפני שחתם על כתב הערבות עיין בו והבין כל הכתוב במסמך, למעט סעיף 4, לפיו מוותר על טענות הגנה המוקנות לערב עפ"י חוק הערבות וטוען כי ענין זה לא הוסבר לו ואילו היה מודע למשמעות הויתור לא היה מסכים לחתום ולערוב.

טענה זו היתה דוגמא לטענת "בדים" שאין בה ממש.

המצהירים לא מפרטים על איזה הגנות המוקנות להם עפ"י דין ויתרו הלכה למעשה כיום לאחר הגשת התביעה. שאלתי את ב"כ המבקשים בנדון ותשובה של ממש לא קיבלתי. כדרישת חוק הערבות הוגשה התביעה נגד המבקשים ביחד עם החייבים העיקריים, נתבעים 1-3, ולא מצאתי כי הראו המבקשים שנפגעה איזו מזכות ההגנה שעמדה להם עפ"י דין בשל סעיף 4 האמור.

8.
בנוסף, אין המבקשים טוענים להגנה של "ערב יחיד" ולא "ערב מוגן", ולכן הטענות עליהן ויתרו הינן דיספוזיטיביות שניתן להתנות לגביהן.

המבקשים מאשרים כי הבינו כי הם חותמים על כתב ערבות, לא טוענים שביקשו הסבר ולא קיבלו ואם חתמו מבלי להבין את כל הפרטים אין להם אלא להלין על עצמם.

הטענה של הנתבע 5 כי לא חתם אל מול עורך הדין, טענה שכלל לא נטענה בתצהיר, כאשר ב"כ המבקשים סבור כי הטענה מהותית, אין בה כשלעצמה כדי להוות טענת הגנה. חתימת עורך הדין על גבי המסמך מאשרת רק את עובדת החתימה שממילא אינה מוכחשת.

9.
הטענות היחידות המופנות כלפי התובעת נזכרו בסעיפים 5,6,7,8,9,11,12 לתצהירים. חלקן של הטענות נטענו באופן סתמי וכללי וגם מטעם דינן להדחות.

הטענה כי התובעת "לא פעלה מאומה" כנגד החברה נסתרת מניה וביה שכן התביעה הוגשה גם ובראש ובראשונה כנגד החברה.

אין ממש בטענה כי התובעת הסתירה כי נתבעת 1 "אינה סולבנטית", שכן המבקשים, כמי שעבדו בחברה, ידעו היטב את מצבה ואף טוענים כי בשל מצבה הכספי הסכימו לערוב, ראה סעיף 3 לתצהיר.

לטענת "מיחזור" החובות, אין ממש שכן החוב נתבע בהליך המשפטי הקודם ובמסגרת התביעה גובש הסדר הפשרה לו הסכימו המבקשים לערוב.

10.
בסעיף 5 לתצהיר נטען כי סיפר למנהל התובעת על מצבה של החברה וההתנהלות מול נתבע 2 וטוענים המבקשים כי המנהל אמר שאין להם מה לדאוג ובמקרה חירום "יפעל כנגד הדירה ויממש את זכויותיו של הנתבע 2 טרם יפנה אלי, זאת כדי שאני לא אסתבך".

להזכיר כי הדירה, עפ"י הנטען, אמורה היתה להיות משועבדת לטובתם של המבקשים ולא לזכותה של התובעת, ולכן משוללת כל יסוד הטענה כי מנהל התובעת אמר שיפעל נגד הדירה, שכן אין לו כל אפשרות כזאת והטענה לא מחזיקה מים, גם לא בשלב הרשות להגן, עת לא בוחנים מהימנות אך עדיין בוחנים הגיון של טענות.

11.
אם לא די בכך, נטען בסעיף 6 לתצהירים כי חתמו על הערבות מתוך אמונה שלמה שמנהל התובעת "לא יעשה ולא יפעל כנגדי אם הנתבעת 1 לא יעמדו בהתחייבויותיה כלפי המשיבה", ובהמשך בסעיף 7 נטען "זה היה תנאי מתלה לחתימתי".

על פניו אין הגיון בטענה של ערב לפיה הבטיח לו הנושה כי אם החייב העיקרי לא ישלם, הנושה לא יפנה בדרישה לערב. אם כך היה בשל מה יש בכלל צורך בערבות אם הערב לא ידרש לשלם?


באשר ל"תנאי המתלה", נראה כי הכוונה לשעבוד הדירה ע"י הנתבע 2 לטובתם של המבקשים ובמקרה הזה ודאי שלא עסקינן בתנאי מתלה בהתקשרות או בהתחייבות של המבקשים לתובעת.

12.
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה למתן רשות להתגונן ומחייב כל אחד מהמבקשים לשלם לתובעת את הוצאות הבקשה בסך של 1,200 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.


משנדחתה הבקשה, ניתן כנגד המבקשים

פסק דין
על סכום התביעה, 93,606 ₪, ובצירוף כל העתירות המפורטות בסעיף 15 לכתב התביעה.


ב"כ התובעת תגיש פסיקתא מפורטת לחתימה.


המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום כ"ו בסיון, תשס"ט (18 ביוני 2009) בהעדר הצדדים.


סובל משה, שופט


קלדנית: חן גוט











א בית משפט שלום 57836/08 ראובן ראובן, מוכתר אלי אליהו נ' רון-אל סוכני מכס ותחבורה בע"מ (פורסם ב-ֽ 18/06/2009)