פסקי דין על מנורה - חברה לביטוח בע"מ | פסקי דין על גראמנה אחמד | פסקי דין על ג'ראמנה מוניר | פסקי דין על הפניקס הישראלי - חברה לביטוח |

1782/99 א     03/06/2002




א 1782/99 מנורה - חברה לביטוח בע"מ נ' גראמנה אחמד, ג'ראמנה מוניר, הפניקס הישראלי - חברה לביטוח בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום עכו
א
001782/99


בפני
:
כב' השופט אלטר משה
תאריך:





בעניין
:
מנורה - חברה לביטוח בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
אורי בן שושן

התובעת


נ
ג
ד


1. גראמנה אחמד

2. ג'ראמנה מוניר
3. הפניקס הישראלי - חברה לביטוח בע"מ


ע"י ב"כ עו"ד
נתבעים 1 ו- 2 ע"י מ. דראושה
הנתבעים


פסק דין

התובעת הינה חברת ביטוח, אשר ביטחה רכב מסחרי מסוג טויטה מס' רישוי 09-020-49 (להלן:
"הטויוטה"), בפוליסת ביטוח מקיף שהיתה בתוקף לתקופה 01/04/97 עד 31/03/98 (להלן: "הפוליסה").

בעת עשיית הביטוח היה מר אסד זועבי (להלן: "אסד") הבעלים של הטויוטה והוא המבוטח עפ"י הפוליסה.

בתאריך 22/09/97, בסמוך לשעה 04:00, היה הטויוטה מעורב בתאונת דרכים שארעה בעפולה, בצומת הרחובות שפרינצק - כורש (להלן: "התאונה").

בעת אירוע התאונה נהג בטויוטה מר ראמי זועבי (להלן: "ראמי"), בנו של
אסד.

בתאונה היה מעורב רכב מיניבוס מס' רישוי
82-610-10 (להלן: "המיניבוס"), שהיה נהוג בידי נתבע מס' 2 (להלן: "הנתבע").

במועד אירוע התאונה היה נתבע מס' 1
הבעלים של המיניבוס.

בעת
אירוע התאונה היה המיניבוס מבוטח אצל הנתבעת 3. בכתב התביעה לא צויין באיזה סוג ביטוח מדובר.

כתוצאה מהתאונה נגרם נזק לטויוטה. שמאי מטעם התובעת, שבדק את הטויוטה, העריך את עלות תיקון הנזקים שנגרמו לטויוטה בסכום של 18,000 ₪.

בתאריך 10/11/97 או בסמוך לכך שילמה התובעת למר אסד תגמולי ביטוח בסך 14,915 ₪, בהתאם לחבותה עפ"י הפוליסה, לאחר שהפחיתה מסכום הנזק השתתפות עצמית וכינון בסך של 3,085 ₪. בנוסף שילמה התובעת את שכר טרחתו של השמאי, בסך של 470 ₪.

לטענת התובעת, כעולה מכתב התביעה, ארעה התאונה באשמתו הבלעדית של הנתבע. לכן הגישה
את התובענה שבפני
, בה היא עותרת לחייב את הנתבעים לשפותה בגין הסכומים ששילמה למר אסד ולשמאי, כתוצאה מהתאונה.

נתבעים 1 ו- 2 הגישו כתב הגנה. נתבע 1 טען לחוסר יריבות ולחוסר עילה נגדו. הנתבע טען שהתאונה
ארעה באשמתו הבלעדית של ראמי. לכן ביקשו נתבעים 1 ו- 2 לדחות את התביעה נגדם.

נתבעת 3 לא הגישה כתב הגנה, אף כי בוצעה לה מסירה כדין של ההזמנה לדין + העתק כתב התביעה. חרף זאת אין מקום ליתן נגדה

פסק דין
, שכן מעיון בכתב התביעה עולה כי כתב התביעה אינו מגלה עילה נגדה. כל שנטען בכתב התביעה הוא שהמיניבוס היה מבוטח אצל נתבעת 3.
לא צויין סוג הביטוח. גם לא צורף העתק פוליסת הביטוח. כידוע, קיימים סוגי ביטוח שונים לכלי רכב. רק פוליסת ביטוח אחריות כלפי צד שלישי בשל נזקי רכוש מטילה חבות על חברת הביטוח שביטחה את כלי הרכב. לא נטען שהיה במקרה זה ביטוח כזה. אם לא די בכך, בסעיף 10 לכתב התביעה צויין מס' של הפוליסה .מספר זה
זהה למספר הפוליסה
המופיע ב"טופס מידע על נתוני
תיק נ"ב" של תיק 673/97 של לשכת תנועה גליל, דבר המלמד, לכאורה, שזו פוליסה לביטוח
חובה בלבד. ביטוח חובה אינו מטיל על חברת הביטוח המבטחת חבות לפצות בגין נזקי רכוש, אלא רק בגין נזקי גוף. לכן
דין התביעה נגד נתבעת 3 להימחק.

למעשה אין מחלוקת בין התובעת לבין הנתבעים 1 ו- 2 בשאלת גובה הסכומים ששילמה התובעת למר אסד ולשמאי . המחלוקת הינה אך ורק
בשאלת האחריות.

בישיבת יום 19/06/01 הסכימו באי כח הצדדים כי יוגשו לתיק חומר הראיות מתיק המשטרה + הפרוטוקולים של תיק תעבורה 10284/99 של בימ"ש לתעבורה בנצרת (להלן: "תיק התעבורה") וכן סיכומים בכתב, אליהם יצורפו מסמכים וביהמ"ש יתן פס"ד על דרך הפשרה, לפי הוראות
סעיף 79 א. לחוק בתי המשפט.

לאחר שעיינתי בכל החומר שבתיק ונתתי דעתי לטענות שהעלו באי כח הצדדים בסיכומיהם החלטתי לדחות
את התביעה נגד
נתבע 1 ולחייב את נתבע 2 לשלם לתובעת סכום כולל של 16,500 ₪, נכון להיום. בקביעת הסכום הבאתי בחשבון שהתובעת זכאית לשערוך הנזק להיום ולריבית כחוק, מיום 10/11/97.

להלן העובדות והשיקולים הרלבנטיים לענייננו, שהביאוני להחלטה הנ"ל:

לגבי נתבע 1 - לא הובאה כל ראיה לכך שבמועד אירוע התאונה הוא היה הבעלים כנטען בסעיף 2 (א) לכתב התביעה. יתירה מכך, גם אם היה מוכח שהוא היה הבעלים, לא היה די בכך כדי להטיל עליו אחריות, שכן אין בעלים נושא באחריות שילוחית רק מכח היותו בעלים.

גם לא הובאה כל ראיה לנטען בסעיף 9 לכתב התביעה, באשר לאחריותו של נתבע 1. לכן דין התביעה נגדו להידחות.

לגבי נתבע 2 - כאמור אירעה התאונה בצומת. מדובר בצומת מרומזר. כל אחד מהנהגים המעורבים בתאונה טוען שהנהג השני עבר באדום . על סמך הראיות שהובאו בפני
, לרבות ההודעות שמסרו במשטרה הנתבע, מר ראמי ומר חן ברון (שהיה עד ראיה לתאונה) וכן העדויות שנשמעו בתיק התעבורה והכרעת הדין בתיק התעבורה, ניתן לקבוע שהטויוטה נכנס לתוך הצומת באור ירוק
ואילו המיניבוס נכנס לצומת באור אדום. הנתבע, שהועמד לדין כנאשם בתיק התעבורה, זוכה אמנם מכל אשמה, אולם מעיון בהכרעת הדין עולה שהזיכוי לא נבע מכך שביהמ"ש לתעבורה קיבל את גירסת הנתבע לפיה הוא
נכנס לצומת באור ירוק, אלא רק בשל העובדה שלא הובאו ראיות על כך שהרמזורים פעלו בצורה תקינה והאור בכיוון נסיעת הנתבע היה אדום.

מהכרעת הדין ניתן להבין כי ביהמ"ש לתעבורה קיבל את גירסתם של ראמי ושל מר חן ברון לפיה הטויוטה נכנס לצומת באור ירוק, אולם בהעדר ראיות לתקינות הרמזור, בעת אירוע התאונה, קיימת אפשרות שהאור ברמזור יהיה ירוק ביותר מכיוון אחד. זו הסיבה היחידה לזיכוי. ב"כ התובעת צירף לסיכומיו ראיה לכך שבמועד אירוע התאונה וגם מספר ימים לפני התאונה ומספר ימים אחרי התאונה, לא היתה כל תלונה על תקלה ברמזורים. די בכך, בהליך אזרחי, כדי לקבוע שהרמזור היה תקין.

חרף הקביעה שהנתבע התרשל בכך שלא ציית לאור אדום ברמזור, יש מקום להטיל רשלנות תורמת על מר סאמי, שכן מההודעות ומהעדויות עולה כי הבחין במיניבוס מגיע לצומת במהירות והוא
צריך היה לצפות את האפשרות שהמיניבוס לא יעצור, ולכן צריך היה סאמי להימנע מלהתחיל בנסיעה כאשר האור ברמזור, בכיוון נסיעתו, התחלף מאדום לירוק, בטרם יוודא שהמיניבוס נעצר.

אין ספק שרשלנותו של הנתבע עולה בהרבה על זו של סאמי.

לאור האמור, יש מקום לחייב את הנתבע לשפות את התובעת בסכום ששילמה, בניכוי אחוז מסויים, בשיעור אחוז הרשלנות התורמת של סאמי. כך הגעתי לסכום אותו קבעתי לעיל.

סיכומו של דבר, אני דוחה את התביעה, ככל שהיא מתייחסת לנתבע 1 ומורה על מחיקת התביעה, ככל שהיא מתייחסת לנתבעת 3.

אני מחייב את נתבע 2 לשלם לתובעת את הסך של 16,500 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

לאור העובדה שדחיתי את התביעה נגד נתבע 1 ולכן הוא זכאי להוצאות ושכ"ט
עו"ד וקיבלתי את התביעה, חלקית, נגד נתבע 2 ולכן התובעת זכאית להוצאות ושכ"ט עו"ד ומאחר ושניהם מיוצגים ע"י אותו עורך דין, אין צו להוצאות.

ניתן היום כ"ג בסיון, תשס"ב (3 ביוני 2002) בהעדר הצדדים.

מותר לפרסום מיום 13/6/02.

אלטר משה
, שופט

למזכירות: נא לשלוח את העתק פסק הדין לבאי כח הצדדים.

001782/99א
114 דיגורקר רונית.






א בית משפט שלום 1782/99 מנורה - חברה לביטוח בע"מ נ' גראמנה אחמד, ג'ראמנה מוניר, הפניקס הישראלי - חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 03/06/2002)