פסקי דין על אחמד קאסם זבידאת | פסקי דין על מוחמד קאסם זבידאת | פסקי דין על עלי קאסם זבידאת | פסקי דין על בורהן מוחמד זבידאת ואח' |

1741/06 א     21/01/2007




א 1741/06 אחמד קאסם זבידאת נ' מוחמד קאסם זבידאת, עלי קאסם זבידאת, בורהן מוחמד זבידאת ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום עכו
א
001741/06


בפני
:
כבוד השופט זיאד סאלח

תאריך:
21/01/2007



בעניין:
אחמד קאסם זבידאת



ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד רוזינס עמית

התובע



-נ
ג
ד-



1 . מוחמד קאסם זבידאת

2 . עלי קאסם זבידאת
3 . בורהן מוחמד זבידאת
4 . נאדר מוחמד זבידאת
5 . אמיר מוחמד זבידאת
6 . יוסף מוחמד זבידאת
7 . האני מוחמד זבידאת
8 . אבראהים עלי זבידאת



ע"י ב"כ עו"ד
1 . עו"ד רזוק פטין

2 . עו"ד רש שמואל
הנתבעים


החלטה


1.
בפני
בקשה לסילוק התובענה על הסף מפאת חוסר סמכות עניינית.

2.
התובענה היא תביעה לסילוק יד ממקרקעין וכן לקבלת דמי שימוש ראויים בסך של 197,399 ₪.

על פי הנטען בכתב התביעה, התובע והנתבעים הינם משפחה אחת.
הנתבעים הינם אחיו ואחייניו של התובע, כאשר הנתבעים, השתלטו על מקרקעין משותפים, 7 מגרשים בחלקה 8 בגוש 10474 (להלן: "המקרקעין"), בנו עליהם וכך הם נישלו את התובע מזכויותיו באותם מקרקעין.

3.
הנתבעים הגישו כתבי הגנה, בהם הכחישו את הנטען בכתב התביעה.
לענין נישול התובע מזכויותיו במקרקעין, טענו הנתבעים כי הרישום בטאבו אינו משקף את הזכויות של הצדדים במקרקעין, כי קיבלו את המקרקעין בירושה או בהעברה ללא תמורה מאביהם, כי בעקבות משפט חלוקה שהתנהל עם הבעלים הנוסף של המקרקעין – מדינת ישראל, הוקצו להם המקרקעין כאשר לצורך כך הם רכשו, מכספם הם, מקרקעין נוספים והעבירו אותו לבעלות המדינה, כאשר גם התובע עצמו בנה בית, בסוברו שהוא נבנה על המקרקעין, אך בדיעבד התברר שהוא בנוי על מקרקעין בבעלות המדינה, וכי כאשר נודע הדבר, אביהם העביר לתובע, כפיצוי, שטח של 2330 מ"ר מחלקה 10 באותו גוש, הסמוכה למקרקעין .

לפיכך, טענו התובעים כי מדובר ב"סכסוך משפחתי" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק בתי המשפט לענייני משפחה התשנ"ו – 1995 (להלן: "החוק"), כך שהסמכות העניינית לדון בתובענה היא לבית המשפט לענייני משפחה.

4.
סעיף 1 לחוק לא הגדיר מהו "סכסוך משפחתי". כן גם הפסיקה לא מצאה נוסחה מדוייקת על מנת לקבוע מהו סכסוך משפחתי.

מאידך נקבע, ברע"א 6558/99, נחום חבס נ. דין חבס פד"י נ"ד (1), עמ' 337,
מבחן ה"תרומה המשמעותית" שתרמה הקרבה המשפחתית להיווצרות הסכסוך, ובלשון ביהמ"ש, מפיו של כב' הנשיא ברק בעמ'
342:

" ניראה לי כי אמת המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה היא שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה.


נמצא, כי מחד גיסא לא די
בקשר רחוק וזניח, מאידך גיסא, לא נידרש שהסיבה היחידה והבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה היא הסכסוך המשפחתי. די בכך שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה, כדי שנראה את עילתה של התובענה כסכסוך בתוך המשפחה".

בענייננו, מטבע הדברים, לא נטען מאומה בכתב התביעה בעניין הסכסוך המשפחתי.

ניראה לי, כאשר הטענה של סכסוך משפחתי מועלית במסגרת ההגנה, שיש ללמוד את כתבי בי דין וגם לתת לתובע, אשר החליט על הבאת תביעתו לביהמ"ש הרגיל, גם להגיב על הטענה של קיום סכסוך משפחתי וכך נעשה בעניינו.

מהחומר שהונח בפני
ביהמ"ש ניתן ללמוד על קיום הנתונים כלדקמן:
א.
הצדדים הינם בני משפחה. הנתבעים הם אחיו ואחייניו של התובע.

ב.
המקרקעין הגיעו לידי הצדדים מאביהם המנוח, בין שהדבר נעשה עפ"י ירושה או בהעברה ללא תמורה.

ג.
אף כי התנהל משפט חלוקה של המקרקעין בביהמ"ש המוסמך, חלקם של הצדדים בחלקה נשאר במשותף כאשר המניע לכך הוא עצם היותם בני משפחה.

ד.
הצדדים בנו בתיהם על המקרקעין, כאשר טענת ההגנה, למעשה עיקר הגנתם, כי התובע קיבל מגרש אחר, בחלקה אחרת סמוכה, שהוענקה לו על ידי אביו על מנת לפצותו בגין חלקו במקרקעין נשוא התובענה.

לאור הנ"ל, הנני סבור כי הקשר המשפחתי תרם תרומה משמעותית לסכסוך המשפחתי, אף הייתי אומר הבלעדית.

למעשה, אילולא הקשר המשפחתי – חלקם של הצדדים במקרקעין היה נדון ומוכרע במסגרת משפט החלוקה.

לפיכך, הנני קובע כי עסקינן בסכסוך משפחתי, בין בני משפחה, כך שהסמכות העניינית לדון בו היא ביהמ"ש לענייני משפחה.

אשר על כן, הנני מורה על העברת הדיון בתובענה לבית המשפט לענייני משפחה בקריות.

בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.
עותק מההחלטה יישלח לצדדים.

ניתנה היום ב' בשבט, תשס"ז (21 בינואר 2007) בהעדר הצדדים.

זיאד סאלח
, שופט
001741/06א
114 ציפי ויסמן






א בית משפט שלום 1741/06 אחמד קאסם זבידאת נ' מוחמד קאסם זבידאת, עלי קאסם זבידאת, בורהן מוחמד זבידאת ואח' (פורסם ב-ֽ 21/01/2007)