פסקי דין על טוביה דיב | פסקי דין על חמרה כפר שיתופי בע"מ

3806/07 בשא     22/11/2007




בשא 3806/07 טוביה דיב נ' חמרה כפר שיתופי בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום עכו
בשא003806/07


בפני

כב' הרשמת לובנה שלאעטה-חלאילה
תאריך:
22/11/2007



בעניין
:
טוביה דיב



ע"י ב"כ עו"ד
מאיר הפלר ואח'

המבקש


- נ ג ד -


חמרה כפר שיתופי בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
ר. גדבאן ואח'

המשיבה


החלטה


1.
בפני
התנגדות המבקש לביצוע שני שיקים ע"ס של 25,000 ₪ כל אחד, המשוכים על חשבונו בבנק ערבי ישראל וחוללו באי פרעון. התנגדותו מתבססת, איפוא, על טענת כשלון תמורה חלקי ועל טענת קיזוז.

2.
אלו הן טענותיו של המבקש בתמצית :
א.
המבקש חכר מהמשיב שטח של כ 517 דונם, לצורך גידולי ירקות שונות. החכירה התבצעה
בשני שבלים.
בחודש יולי 2006 חכר 317 דונם עם כמות מים כוללת להשקייה של 354,000 מ"ק מים, החל מחודש אוגוסט 2006 ועד יוני 2007 ובחודש אוקטובר 2006 חכר 200 דונם נוספים, עם כמות מים כוללת של 90,000 מ"ק מים. בסה"כ כמות המים אשר אמור המשיב היה לספק הינה 441,000 מ"ק מים.

ב.
בהתבסס על סיכום זה שתל המבקש וזרע פירות וירקות שונים ובין היתר עגבניות, בצל, מלון ודלעת.

ג.
עד סוף חודש 3/07 הושקו השטחים ללא תקלות, אולם החל מחודש 4/07, החל המשיב לקצץ בכמויות המים ובסה"כ סופקה כמות מים של 208,608 מ"ק, תחת הכמות המוסכמת. עקב כך נגרמו למבקש נזקים שונים הבאים לידי ביטוי בהפחתה ביבול הירקות מחד ובנזקי איכות מאידך.
המבקש טען כי הפרת ההסכם ע"י המשיב גרמה לו נזקים הנאמדים בסך של 2,235,338 ₪.

ד.
המבקש פירט בתצהירו סוג הירקות ששתל בכל אחת מהחלקות, כמות המים שסופקה לאותה חלקה ואת הנזק שנגרם לה בעקבות אספקת המים בכמות מופחתת ותמך את תצהירו בחוו"ד שמאי המתייחסת, בין היתר, לכל אחד מהפרמטרים דלעיל, תוך פירוט מועד הזריעה, מרווחי הזריעה ומצב היבול בכל אחת מהחלקות ותוך הקדשת פרק בחוה"ד לבדיקת לחצים וספיקות מים. הנזקים בחוה"ד הוערכו בסכום הנ"ל.

3.
לאחר ששקלתי את הבקשה, שוכנעתי כי יש לקבלה אף ללא קיום דיון במעמד הצדדים, זאת בהתבסס על הוראת תקנה 205 (ג) לתקנות סדה"א, התשמ"ד – 1984.

הלכה ידועה היא כי, בשלב ההתנגדות לביצוע שטר, בית המשפט אינו שוקל את מהימנותו של המבקש ואין המבקש צריך לשכנע בנכונות טענותיו שפורטו בתצהיר. די בכך, שהראה בתצהירו הגנה אפשרית מפני התביעה ולו בדוחק.

תפקידו של ביהמ"ש, בשלב זה,
לברר אם בטענת הנתבע, בהנחה שתוכח מבחינה העובדתית, יש משום עילת הגנה, אך משטענתו עברה מבחן זה אין לבית המשפט לא סמכות ולא שיקול דעת למנוע ממנו להתגונן בעילה זו.
בית המשפט רשאי לדחות את הבקשה רק כאשר הוא משתכנע שאין לנתבע טענת הגנה כלשהי; ושלא נתעוררה כל נקודה הגיונית שאפשר לטעון לטובת הנתבע (ראה לעניין זה ע"א 534/61 חפציבה בע"מ נ' בן ארי, פ"ד ט"ז 694, 699), כאשר בשלב זה רשאי המבקש להעלות טענות בעל פה כנגד מסמכים בכתב.

בפיו של המבקש שתי טענות, המהוות טענות הגנה טובות, לכאורה, כנגד התביעה השטרית.
האחת
טענת קיזוז - טענה זו הינה טענה היכולה להוות הגנה טובה מפני תביעה שטרית, וכבר נקבע כי מקום שעומדת למושך זכות קיזוז לפי דיני החוזים הכלליים, הרי היא תעמוד לו גם כנגד חיוב שטרי; מאחר ולפי סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי) עומדת לחייב זכות קיזוז לגבי חיוב כספי בין קצוב ובין בלתי קצוב הנובע מאותה עסקה, הרי זכותו זו מתקיימת גם כאשר התביעה המוגשת נגדו היא שטרית. (ראה ברע"א 6250/98
nordland papier

נ מפעלי יצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע"מ ואח'.

המבקש העלה טענת קיזוז מפורטת הנתמכת בחוות דעת שמאי מפורטת, ובשלב מקדמי זה, יש להתיר למבקש להתגונן בעטיה.

השנייה,
טענת כשלון תמורה חלקי. אומנם, הכשלון הנטען הינו כשלון חלקי בלתי קצוב שאינו ניתן לחישוב בפעולה חשבונית פשוטה יחסית. עם זאת, ניתן לומר כי ההלכה אשר קבעה כי רק טענה לכשלון תמורה חלקי קצוב תצדיק מתן רשות להתגונן, התרככה במידה רבה בין צדדים קרובים לשטר (דוגמת המקרה בו עסקינן), שכן ביחסים ביניהם דינו של שטר כדין חוזה (ע"א 2443/98 מאיר ליברמן נ' בנק דיסקונט) . במקרה זה "יכול שעושה השטר יזכה ברשות להתגונן על פי הטעם שלאור עסקת היסוד חבותו השטרית פחותה". (ראה ע"א 611/02 שמעון כהן נ' מ. פלא ייזום בע"מ).

יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בדנ"א 258/98 ויקטור צמח נ' שלשבסקי רחל, נה (4) 193 לפיהם "אכן, בין צדדים קרובים דינו של שטר כדין חוזה. כל טענת הגנה העומדת לצדדים קרובים כנגד חבות על
-
פי שטר עומדת להם גם כנגד חבות על
-
פי חוזה. על
-
כן היה עושה השטר רשאי להעלות כנגד הנפרע את הטענה כי הסכום שבו הוא חייב על
-
פי עיסקת היסוד נמוך מסכום השטר. טענה זו – שאינה טובה כלפי אוחז כשורה – טובה היא כלפי צד קרוב או כלפי אוחז "סתם". אמת, השטר מעניק עילה עצמאית לאוחז, אך קיים קשר פנימי בין השטר לבין עיסקת היסוד. קשר זה מאפשר לעושה השטר לטעון להגנתו בתביעה על
-
פי השטר, כי חבותו השטרית פחותה היא לאור עיסקת היסוד. ושוב, הגנה זו עומדת לחייב רק כלפי אוחז "סתם". היא אינה עומדת לחייב כלפי אוחז כשורה".

יצויין כי לא נעלם מעיני כי הנפרעת עפ"י השיקים הינה 'מקורות' ולא המשיב, יחד עם זאת, הקירוב או הריחוק בשטר אינם נקבעים על פי מראה השטר, אם כי על פי מערכת היחסים בין הצדדים ובהתאם לעסקת היסוד.
מטיעוני המבקש – ובעדר כל רישום אחר בבקשת הביצוע – ניתן ללמוד כי עסקינן בצדדים קרובים לשטר ומכאן ניתן לאפשר למבקש להעלות את טענתו בעניין כשלון התמורה, גם אם זה אינו קצוב.

4.
אשר על כן, אני מורה על קבלת ההתנגדות. התצהיר ישמש כתב הגנה.
לאור קבלת ההתנגדות והעברת התיק לבימ"ש שלום, נוצר הפרש אגרה. המשיב נדרש לשלם את הפרשי האגרה, תוך 14 יום מהיום, שאם לא כן תימחק התביעה עקב אי תשלום אגרה.
המשיב יגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, תוך 60 יום מהיום, שאם לא כן תישקל מחיקת התביעה וסגירת תיק ההוצל"פ.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתנה היום י"ב בכסלו, תשס"ח (22 בנובמבר 2007) בהעדר הצדדים.

לובנה שלאעטה-חלאילה
, רשמת







בשא בית משפט שלום 3806/07 טוביה דיב נ' חמרה כפר שיתופי בע"מ (פורסם ב-ֽ 22/11/2007)