פסקי דין על סלימאן פארס סיף | פסקי דין על צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ

2864/04 תק     07/07/2004




תק 2864/04 סלימאן פארס סיף נ' צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט לתביעות קטנות חיפה
תק 002864/04


בפני
:
כב' השופטת ב. טאובר
תאריך:
07/07/2004




בעניין
:
סלימאן פארס סיף

התובע



- נ ג ד -



צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ

הנתבעת


פסק דין

1.
בפני
תביעת השבה אותה הגיש התובע כנגד הנתבעת אשר, לטענתו, חייבה את התובע בתשלומים שחורגים מהסכום שהוסכם בין הצדדים לשם רכישת רכב מסחרי להסעת נוסעים.

2.
התובע טוען כי בתאריך 6/6/02 רכש מכונית מסחרית מן הנתבעת וסוכם בין הצדדים כי מאחר והמכונית הינה מדגם 2002 יקבל התובע הנחה של 25,000 ₪. עוד סוכם בין הצדדים כי העסקה תמומן בעסקת טרייד אין ובסך הכל על התובע לשלם סך של 200,000 ₪ עבור הרכב.


התובע טוען כי רכש אמון רב לסוכן הנתבעת, שכן רכש כבר ארבע מכוניות באמצעותו. לדבריו, בבואו הביתה גילה שנפלה טעות בחשבון שכן עבור רכבו שנמסר לטרייד אין זוכה ב-114,000 ₪ ובנוסף נדרש לשלם סכום של 90,000 ₪. סכומים אלה במצטבר הינם בסך של 204,000 ₪.

בנוסף, לאחר עיון נוסף בטופס ההזמנה גילה התובע שלמחיר הרכב הוספו תוספות אשר כלולות בדרך כלל במחיר הרכב וככלל ניתנת ההטבה לכל רוכש רכב והכוללת מזגן אחורי, איתוראן ורדיו טייפ סייען אחורי. בעקבות האמור פנה התובע למחרת היום למשרדי הנתבעת ודרש לבטל את העסקה. נציגת מכירות של הנתבעת הסכימה להקפאתה של העסקה עד שיובהרו הדברים עם סוכן המכירות של הנתבעת אשר נעדר אותו יום ממשרדי הנתבעת.
לאחר מספר ימים טוען התובע כי התקשרו אליו מן הנתבעת והבטיחו לו הנחה נוספת של 7,000 ₪. אלא, שעם קבלת הרכב נמסרו לתובע רק שתי המחאות: האחת על סך של 2,128 ₪ והשניה על סך של 2,181 ₪. כן טוען התובע כי חוייב פעמיים עבור אגרת רישוי בסך של 910 ₪ אותה שילם גם בהמחאה נפרדת.

התובע העמיד את תביעתו על סך כולל של 13,000 ₪. לדבריו, הינו זכאי לתשלום יתרת סכום הנחה בסך של 4,819 ₪, להחזר תשלום הפרש אגרת רכב

בסך של 910 ₪ ולהחזר הפרש מחיר הרכב בסך של 4,000 ₪. כמו כן עומד התובע על החלפת רדיו טייפ והתקנת מכשיר בהתאם למצויין בהזמנה וכן עומד התובע על פיצוי בגין עוגמת נפש לנוכח הזלזול ונסיון ההטעיה והמרמה מצידה של הנתבעת בניהול עסקיה כלפיו.

במהלך הדיון פירט התובע באריכות טענותיו והבהיר כי המשא ומתן לרכישת הרכב נכרת עם יואב, סוכן המכירות של הנתבעת, וכי ההנחה בסך של 7,000 ₪ הובטחה לו על ידי עובדת הנתבעת הגב' הילה.

3.
הנתבעת טוענת כי התובע לא חוייב כלל ביתר. מחירו של הרכב שרכש התובע "על הכביש" כולל התוספות ואגרת רישוי רכב הינו בסך של 225,408 ₪. בין הצדדים סוכם כי הרכב בהיותו מודל שנת 2002 יימכר בסך כולל של 200,000 ₪ כפי שצויין גם בכתב יד על ידי סוכן המכירות מר יואב בטופס ההזמנה.

אמנם בתחילה נגבה מן התובע סך של 204,000 ₪ הנובע מתשלום במזומן בסך של 90,000 ₪ ומחיר הרכב שמסר בטרייד אין בסך של 114,000 ₪, אולם הנתבעת החזירה לתובע סך של 4,309 ₪ באמצעות שתי המחאות: אחת על סך 2,128 ₪ והשניה על סך של 2,181 ₪, ועל כן שילם התובע בפועל סכום שנופל מסך של 200,000 ₪ כפי שהוסכם על ידי הצדדים.


בנוסף טוענת הנתבעת כי התוספות ברכב אשר צויינו על ידי התובע הינן חלק ממחיר הרכב אף שהינן מצויינות בחשבונית בנפרד וכי אלה נכללו במסגרת ההנחה שקיבל התובע. אף שלעיתים הנתבעת נותנת פריטים אלה במסגרת הטבה, היא אינה מחוייבת לעשות כן ושעה שבתקופות מסויימות ניתנים פריטים אלה כהטבה, הרי בתקופות אחרות לא ניתנות התוספות כהטבה.
עוד טוענת הנתבעת, כי מכשיר הרדיו טייפ שהותקן ברכבו של התובע משוכלל יותר ואף יקר יותר מהמחיר שצויין במחירון ועומד על סך של 955 ₪ ולא 853 ₪ - מחירו של המכשיר שצויין בהזמנתו של התובע.

הנתבעת ציינה בכתב הגנתה כי אם יוצג בפני
הנתבעת אישור על כך שהתובע שילם סך של 910 ₪ בנפרד עבור אגרת רישוי רכב כפי שצויין על ידו, תשיב את הסכום הנ"ל לחשבונו ואכן עם הצגת ספח ההמחאה על ידי התובע בדיון הסכימה הנתבעת מיידית לזכות את התובע בסכום זה.

הנתבעת לא זימנה לדיון את נציגי המכירות שניהלו את המשא ומתן עם התובע, אך טוענת כי ההבטחה שנמסרה לתובע לפיה יקבל מן הנתבעת המחאה על סך של 7,000 ₪ לא ניתנה ואף אינה סבירה שכן משקיבל התובע סך של 2,500 ₪ החזר נוסף ונפרד בשל מסגרת חלון פגומה לא ציין בכתב הויתור דבר וחצי דבר בקשר להתחייבות הנתבעת להחזיר לו 7,000 ₪ ואף מכך ניתן ללמוד שהתחייבות כאמור לא ניתנה.

4.
עיון בטענות הצדדים מעלה כי אכן בתחילה חוייב התובע בתשלום של 204,000 ₪ שעה שבהסכם הרכישה צויין מפורשות על ידי נציג הנתבעת כי הסכום לתשלום הינו בסך של 200,000 ₪. אין גם מחלוקת כי הנתבעת החזירה לתובע באמצעות שתי המחאות סך של 4,309 ₪ והיא אף הביעה נכונותה להשיב לתובע סך נוסף של 910 ₪ בגין כפל תשלום אגרת רישוי.


הנתבעת אף אישרה בפני
י כי במחיר הרכב במקור הועמדה אגרת הרישוי על סכום מוטעה של 3,038 ₪ בעוד שאגרת הרישוי הנגבית על רכב מסוג זה היא 910 ₪. הנתבעת אכן החזירה לתובע במסגרת אחת ההמחאות שנזכרה לעיל את ההפרש שבגביית היתר.


לנוכח האמור, ומאחר ואגרת הרישוי מהווה חלק ממחיר הרכב כפי שאף הנתבעת טענה, היה מחיר הרכב עבור התובע אמור להיות נמוך בסך של 2,218 ₪ ועל כן לעמוד על סך של 223,280 ₪.
5.
בין הצדדים קיימת בנוסף מחלוקת האם אכן הובטח לתובע כי יקבל הנחה בסך של 25,000 ₪ או שהתחייבותה של הנתבעת בהסכם היתה למכור את הרכב בסכום כולל של 200,000 ₪.


אמנם עניין גובה ההנחה לא צויין בהזמנה וצויין רק שמחיר הרכב הינו בסך של 200,000 ₪. יחד עם זאת, לנוכח העובדה שהנתבעת לא זימנה לדיון את נציגי המכירות שניהלו את המשא ומתן עם התובע ובנוסף הפרשי הסכומים כפי שנקובים בהזמנה המקורית ובחיובו של התובע בתשלום סך כולל של 200,000 ₪ אכן מלמדים על כך שניתנה לתובע הנחה בשיעור של 25,000 ₪, ראיתי לקבל טענת התובע לפיה אכן הוסכם בין הצדדים לתת לתובע הנחה בסך של 25,000 ₪ בשל נכונותו לרכוש מכונית מודל 2002.


מאחר וכאמור הנתבעת כללה בחשבון הרכב אגרת רישוי רכב ביתר בסך של 2,128 ₪ וסכום זה היווה חלק מסך מחיר הרכב, ולנוכח העובדה שמקובלת עלי טענתו של התובע לפיה הוסכם עמו ליתן לו הנחה בשיעור של 25,000 ₪, ראיתי לזכות את התובע בסכום נוסף של 2,128 ₪ אשר חשבונו חוייב ביתר. זיכוי התובע בסכום נוסף זה ובתוספת הסכום שכבר הוחזר לתובע בסך של 4,309 ₪ ובהחזר יתרת מלוא אגרת רישוי הרכב אשר אותה שילם התובע בנפרד עולה כדי 7,000 ₪ בקירוב ומתיישבת גם עם טענתו של התובע לפיה הובטח לו סכום החזר של 7,000 ₪ על ידי הנתבעת ונציגיה, טענה אשר לא נסתרה מאחר והנתבעת לא זימנה לעדות את מי מעובדיה אשר ניהלו את המשא ומתן עם התובע.

6.
לאור האמור, ראיתי לקבל, איפוא, את תביעת התובע בחלקה ולפיכך תשלם הנתבעת לתובע סך של 3,039 ₪ הכולל החזר בגין יתרת רישוי רכב אשר התובע שילם בנפרד בסך של 910 ₪ וכן סך של 2,128 ₪ בגין חיוב באגרת רישוי אשר אינה חלה על סוג רכב זה ואשר כתוצאה מכך הועמד מחיר הרכב על סך של 225,408 ₪ ולא 223,280 ₪ כפי שאמור היה להיות מחיר הרכב "על הכביש".


בנסיבות העניין, לא ראיתי להיעתר ליתר תביעות התובע המפורטות בסיפא לכתב התביעה, שכן יש לפחות בחלקן משום כפילות. כמו כן לא ראיתי לקבל טענתו של התובע לפיה הינו זכאי לקבל מעבר להנחה בסך של 25,000 ₪ שניתנה לו גם זיכוי עבור אביזרי הרכב הכוללים מזגן, איתוראן ורדיו טייפ ולא ראיתי כל פגם בכך שאי החיוב בגין פריטים אלה נכלל בהנחה שניתנה לתובע.

7.
לא ראיתי לאור אופן ניהולה של הנתבעת כלפי התובע לפסוק פיצוי בגין רכיב עוגמת נפש. בנוסף, מאחר והוכח להנחת דעתי כי הרדיו טייפ שהותקן במכוניתו של התובע הינו מודל חדש ויקר יותר מהמודל שצויין בהזמנתו של התובע, לא ראיתי להורות על החלפתו.

8.
אשר על כן, תשלם הנתבעת לתובע סך של 3,039 ₪. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

9.
בנסיבות העניין, לא ראיתי לפסוק הוצאות.

10.
זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה תוך 15 יום.

11.
מזכירות ביהמ"ש תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ח בתמוז תשס"ד (7 ביולי 2004), בהעדר הצדדים.

_________________

ב. טאובר
,
שופטת

הקלדנית: רויטל מ.







תק בית משפט לתביעות קטנות 2864/04 סלימאן פארס סיף נ' צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ (פורסם ב-ֽ 07/07/2004)