פסקי דין על הרצל יעקובוביץ | פסקי דין על יוסף עירוני | פסקי דין על הנריטה עירוני |

3806/03 תק     19/01/2004




תק 3806/03 הרצל יעקובוביץ נ' יוסף עירוני, הנריטה עירוני




בעניין:

10



בתי המשפט



בית משפט לתביעות קטנות חיפה
תק 003806/03


בפני
:
כב' השופטת ב. טאובר
תאריך:
19/01/2004




בעניין
:
הרצל יעקובוביץ

התובע



- נ ג ד -



1. יוסף עירוני

2. הנריטה עירוני
הנתבעים


פסק דין

1.
זוהי תביעת השבה של דמי שכירות בסך של 7,875 ₪, אשר שילם התובע לנתבעים.

2.
בכתב התביעה טוען התובע כי, שכר מהנתבעים דירת מגורים על פי חוזה שכירות מיום 01.05.01 ועד ליום 01.05.02 (להלן: "ההסכם"). התובע התגורר בדירה גם מעבר לשנת השכירות הראשונה, ובחודש מרץ 2003 הודיע לנתבע על רצונות לעזוב את הדירה. התובע טוען כי הנתבע השיב לו "כי אין בעיה" ובעקבות אמירת הנתבע, טוען התובע כי החל לשלם דמי שכירות עבור דירה אחרת, אשר אליה התעתד לעבור. לגרסת התובע, החל לשלם דמי שכירות עבור הדירה השניה, החל ממחצית חודש מרץ, ואילו הנתבע עמד על כך שישלם את תשלום מלוא דמי השכירות עבור החודשים מרץ-אפריל-מאי. לאור האמור טוען התובע להשבה של דמי השכירות לחודשים מרץ-אפריל ומאי בסך של 7,875 ₪.

3.
התובע טוען כי, מאחר ולא מסר בעצמו מכתב בידי המשכיר על רצונו להאריך את הסכם השכירות על פי האופציה, ומאחר ותקופת השכירות הסתיימה ב- 01.05.02, רשאי היה התובע בכל זמן נתון לעזוב את המושכר, ולאור הסכמת הנתבע בשיחה חייבים הנתבעים להשיב לתובע את הכספים שנגבו. בנוסף זימן התובע לעדות את בתו, אשר טענה כי אכן התובע, נתן הודעה מראש על רצונו לעזוב את הדירה שלושה חודשים מראש כפי שנקבע בהוראת סעיף 15.1 להסכם. עדותה של בתו של התובע עומדת, כאמור בסתירה מפורשת לגרסתו של התובע כפי שהובאה בכתב התביעה לפיה מסר התובע לנתבעים את ההודעה על רצונו לעזוב את הדירה בחודש מרץ 2003.

4.
התובע זימן לעדות את מזכירת הקיבוץ, אשר הבהירה כי שלחה לנתבע מכתב בדבר הארכת חוזה השכירות בתקופת האופציה לבקשת התובע. עוד ציינה מזכירת הקיבוץ כי נודע לו מהתובע שהסדיר את הפסקת השכירות עם הנתבע והשכיר דירה חלופית זולה יותר.

5.
הנתבע טוען כי החוזה הוארך על ידי התובע לתקופת האופציה וזאת באמצעות קיבוץ מגידו, אשר ערב לחובות התובע, לדברי הנתבע, אלמלא ערב הקיבוץ לחובות התובע, לא היה משכיר את הדירה לתובע. עוד טען הנתבע כי התובע אינו יכול להתכחש להארכת תקופת השכירות, אשר נעשתה במכתב של הקיבוץ, שכן בפועל נהנה מהארכה זו וישב במושכר 9 חודשים נוספים, בטרם העלה את רצונו לעזוב את המושכר. תקופת השכירות השניה אמורה היתה להסתיים ב- 31.04.03 וכחודש-חודשיים לפני המועד, ביקש התובע ממנו לעזוב את המושכר תוך 20 יום. הנתבע טוען כי אמר לתובע שיסיים את תקופת השכירות. במקביל פנה הנתבע למשרד תיווך והודיע לו כי באם ימצא שוכר אחר, יסכים לפינוי המוקדם של המושכר. הנתבע טוען כי התובע גרם נזקים לדירה, שכן הותיר אותה מלוכלכת, והחשמל נותק בגין חוב שהותיר התובע ובפועל כעולה מחשבונות חברת חשמל נשאר התובע בדירה עד סוף תקופת השכירות. עוד טוען הנתבע כי רק בהתערבות אביו המאמץ של התובע בקיבוץ, נוקתה הדירה והקיבוץ נשא בחוב החשמל של התובע, והנתבע לגרסתו נאלץ לזמן משפץ לדירה, אשר שיפץ את הדירה במשך יום או יומיים, קבלה בגין הוצאות השיפוץ לא הוצגה. עוד טען הנתבע כי אמנם פנה אליו שוכר חילופי לשכירת הדירה החל מחודש מאי 2003, אלא שמאחר והחשמל היה מנותק לא ניתן היה להשכיר את הדירה לשוכר זה.

6.
אין בדעתי לקבל את טענת התובע לפיה מאחר ומכתב הארכת השכירות נשלח על ידי הקיבוץ, ולא על ידי התובע בעצמו, אין למכתב זה תוקף שכן מכוחו של מכתב הארכה זה, התגורר התובע בדירה למשך תשעה חודשים נוספים לאחר תום תקופת השכירות הראשונה, ועל כן אין התובע יכול להתכחש למכתב זה, אשר נכתב על דעתו.

עיון בחשבונות החשמל אכן מאמתים את טענת הנתבע, כי התובע אכן התגורר במושכר לאחר מחציתו השניה של חודש מרץ ואף במהלך חודש אפריל שנת 2003.

7.
מקובלת עלי טענת הנתבע, כי התובע הודיע על רצונו לעזוב את המושכר רק בחודש מרץ 2003, כפי שאף התובע ציין מפורשות בכתב התביעה. פועל יוצא מן האמור, התובע היה רשאי לעזוב את המושכר עם תום תקופת השכירות, שכן הוראת סעיף 15.1 להסכם קובעת כי ניתן לסיים את הסכם השכירות בהודעה מראש של שלושה חודשים, ומאחר והסכם השכירות אמור היה להסתיים תוך חודשיים, הרי ממילא המועד המוקדם להשתחררותו של התובע מהסכם השכירות על פי הוראות הסכם השכירות היה ב- 31.04.03 עם תום תקופת השכירות השניה.

8.
עדותו של התובע באשר למועד שבו נתן את הודעתו לנתבע בדבר סיום הסכם השכירות, אינה מתיישבת כאמור עם המצויין בכתב התביעה ועם עדותו של הנתבע, ועל כן ראיתי להעדיף את גרסתו של הנתבע בדבר המועד, לרבות עדותו של הנתבע, כי לא הסכים לשחרר את התובע מהסכם השכירות, אלא עמד על כך שהתובע ישאר במושכר עד תום הסכם השכירות וזאת באם לא ימצא שוכר חלופי.

9.
מאחר והסכם השכירות הסתיים ב- 31.04.03 והנתבע בעצמו העיד כי איתר שוכר, אשר היה מוכן לשכור את המושכר כבר מחודש מאי, אלא בשל ניתוק הדירה מהחשמל לא הסתייע הדבר, ראיתי לקבוע כי הנתבעים יכלו ואף חייבים היו להקטין את נזקם, לפעול אצל חברת החשמל לחיבור החשמל ולהשכיר את הנכס לשוכר האחר כבר החל מה- 01.05.03. כמובן שלא היה בדבר כדי לפגוע בזכותם של הנתבעים לקבל מהתובע ובאמצעות הקיבוץ את התשלום עבור חוב החשמל וההוצאות הקשורות בחיבור החשמל.

10.
לאור האמור ראיתי לקבוע כי הנתבעים ישלמו לתובע בשקלים, ביחד ולחוד, את הסך של 700$ של ארה"ב, עבור דמי השכירות לחודש מאי 2003 שחויב התובע בתשלומם לאחר תום תקופת השכירות.

11.
הנתבעים ישלמו, איפא, ביחד ולחוד, לתובע סך של 3,136 ₪ בגין דמי שכירות עבור חודשי מאי.

לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום בקשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.
12.
הנתבעים ישלמו לתובע הוצאות משפט בסך של 350 ₪.

לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

13.
זכות לערער לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ה בטבת, תשס"ד (19 בינואר 2004), בהעדר הצדדים.
_________________

ב. טאובר
,
שופטת


הקלדנית: שלומית ב.







תק בית משפט לתביעות קטנות 3806/03 הרצל יעקובוביץ נ' יוסף עירוני, הנריטה עירוני (פורסם ב-ֽ 19/01/2004)