פסקי דין על עאוני זועבי |

1672/09 עב     23/06/2009




עב 1672/09 עאוני זועבי נ' מדינת ישראל - משרד החינוך




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת
עב
001672/09
בש"א 002304/09


23/06/2009


בפני
: כב' השופטת עידית איצקוביץ

נציג ציבור (עובדים): מר סמיח נסארלדין

נציג ציבור (מעבידים): מר מוחמד גנאיים

בעניין
:
עאוני זועבי



ע"י ב"כ עוה"ד
חאלד מ. זועבי

התובע



-
נ
ג
ד
-



מדינת ישראל - משרד החינוך



ע"י ב"כ עוה"ד
חיה סודרי
– פרקליטות מחוז צפון
הנתבעת


פסק דין

1.

התביעה הנוכחית הוגשה יחד עם בקשה לצו זמני, בה ביקש התובע לצוות על הנתבעת להימנע מלהמשיך בהליכי המכרז למינוי מנהל בית ספר ממלכתי "חדש משותף" בבסמת טבעון (להלן:"בית הספר החדש").
בתביעה ביקש התובע מבית הדין להצהיר על מינויו כמנהל בית הספר החדש החל משנת הלימודים הבאה (תש"ע), ללא מכרז, וכן ליתן צו קבוע המונע מן הנתבעת לפרסם מכרז למשרת מנהל בית הספר החדש.

2.

בדיון אשר התקיים בבקשה לצו זמני הסכימו ב"כ הצדדים לאיחוד בין הדיון בבקשה לבין הדיון בתיק העיקרי, כאשר עד למתן

פסק דין
(שנקבע כי יינתן עד לסוף חודש יוני 2009) לא תתכנס ועדת יועצים. הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה ונקבעו הליכים מזורזים בתיק, כאשר הנתבעת הגישה תצהיר משלים לזה שהוגש במסגרת הבקשה והתקיים דיון לשמיעת ההוכחות ביום 2.6.09. לאחר מכן הוגשו סיכומים בכתב מטעם ב"כ הצדדים והתיק הועבר להכרעתנו.

3.

ראיות שנשמעו בדיון:

התובע נחקר על תצהירו בדיון וכן העיד מטעמו מר מוחמד יאסין זבידאת (להלן:"מר זבידאת"), אשר כיהן כראש מועצת בוסמת טבעון משנת 1998 עד לשנת 2003 ושב לכהן בה ב- 11.08.

מטעם הנתבעת העידה גב' יעל שטיינברג, מנהלת גף כוח אדם במחוז הצפון במשרד החינוך (להלן:"גב' שטיינברג").
כן הוגשו מסמכים מטעם הצדדים, אשר לגבי עצם קיומם ותוכנם לא קיימת מחלוקת. למסמכים אלה נתייחס בהמשך.

4.

עובדות המקרה:

תיק זה הוא במידה מסוימת המשך של התדיינות קודמת בין הצדדים באשר לניהול של בית הספר ערב אל זבידאת (להלן:"בית ספר זבידאת") בפני
בית דין זה (אב בית הדין כב' השופט חיים ארמון) בתיק עב 2181/00, שבו ניתן

פסק דין
מיום 2.8.2001 (להלן:"פסק הדין").
חלק מעובדות המקרה נקבעו בפסק הדין ואנו מאמצים אותן קביעות.

א.

הן הכפר זבידאת והן הכפר ח'ילף מצויים כיום בתחום המועצה המקומית בסמת טבעון (להלן:"המועצה").

ב.

הכפר ח'ילף סופח למועצה בשנת 1992. עד אותו מועד היה ח'ילף במעמד של כפר בלתי מוכר. הוא לא זכה לקבלה רשמית של שירותים מרשות מקומית כלשהי.


בכפר ח'ילף הוקם בית ספר יסודי עוד לפני שנים רבות (כנראה בשנת 1936). בית ספר זה שימש את ילדי הכפר (ואולי אף ילדי כפרים אחרים מהסביבה).

ג.

מי שניהלה את בית הספר בח'ילף עד סוף שנת הלימודים תש"ס היתה גב' וטפא סעדי (להלן:"גב' סעדי"). גב' סעדי עסקה בהוראה, עד למתן פסק הדין, במשך למעלה מ-37 שנה, ומתוכן כ- 27 שנה היא ניהלה את בית הספר בח'ילף. בשנת הלימודים תש"ס היו בבית הספר בח'ילף 185 תלמידים.

ד.

התובע (שהוא עובד מדינה החל משנת 1974), ניהל את בית הספר בזבידאת החל משנת 1989. בשנת תש"ס היו בבית הספר בזבידאת 144 תלמידים.

ה.

בהסתמך על מדיניות של איחוד בתי ספר קטנים, וגם בשל מצבו של מבנה בית הספר בח'ילף, הוחלט במשרד החינוך לאחד את בית הספר בח'ילף ובזבידאת לבית ספר אחד, החל משנת הלימודים תשס"א.

לצורך כך הוקם מבנה חדש, מודרני ומצויד שנועד לשמש כבית ספר מאוחד שישרת את ילדי שני הכפרים, ח'ילף וזבידאת.

ו.

על פי נהליו של משרד החינוך, במקרה של איחוד בתי ספר נערך הליך שהוא מעין מכרז פנימי, בין מנהלי בית הספר הנסגרים, כדי להחליט מי מהם ינהל את בית הספר המאוחד. גם במקרה שבפני
נו נערך הליך זה. הן גב' סעדי והן התובע התייצבו ביום 20.7.00 בפני
"ועדת יועצים".

הוועדה האמורה המליצה למנות את גב' סעדי לנהל את בית הספר המאוחד, לאחר שהתרשמה שגב' סעדי תיטיב לפעול לאיחוד בין בתי הספר ולגשר בין שני הכפרים.

בעקבות ההמלצה האמורה של הוועדה, מונתה אכן גב' סעדי לנהל את בית הספר המאוחד, כפי שהודע לה במכתבו מיום 30.7.00 של מי שהיה אז מנהל המחוז במשרד החינוך.

בישיבה שנערכה ביום 7.8.00 סוכם כי התובע ימונה להיות סגנה של גב' סעדי בניהול בית הספר המאוחד. כן סוכם שעם פרישתה של גב' סעדי לגמלאות, תהיה לתובע הזכות להתמנות כמנהל בית הספר המאוחד – בלא מכרז.

בעקבות אותה ישיבה נערך מסמך, אשר נחתם על ידי מר דוד וסרמן (להלן: "מר וסרמן"), מי ששימש אז כמ"מ מנהל המחוז של משרד החינוך, והיום משמש כמנהל המחוז, ("סיכום פגישה") שבו נאמר כדלקמן:

"בישיבתנו מתאריך 7.8.00 סוכם, כי עם אחוד בתי הספר ערב אלזבידאת וערב אלחילף ומינויה של הגב' וטפה סעדי כמנהלת בית הספר המאוחד, ימונה מר עאוני זועבי
כסגן מנהל בית הספר המאוחד בבסמת טבעון החל מ-1.9.00.
מאחר ובית הספר המאוחד שייך לאותה רשות מקומית של בית הספר ערב אלזבידאת ממנו נפלט מר זועבי לאחר ששימש בו כמנהל מ-1.9.89 אנו שומרים לו את הזכות לקבל את ניהול בית הספר המאוחד ללא מכרז אם וכאשר הגב' סעדי תפרוש לגמלאות".

ז.

בתחילת שנת הלימודים תשס"א, מרבית התלמידים תושבי ח'ילף שהיו אמורים להגיע לבית הספר המאוחד – לא הגיעו. כשראה זאת משרד החינוך, הוא החליט שלא ליישם את מדיניותו בדבר איחוד בתי הספר אלא לבנות בית ספר חדש בכפר ח'ילף בעצמו.

בשל בעיות בטיחותיות שהיו במבנה של בית הספר ח'ילף, התארגנו תושבי הכפר והחליטו להשקיע בעצמם בשיפוץ המבנה. לאחר השיפוץ אישר מר וסרמן, במכתב מיום 26.10.00, כי ניתן לפתוח מחדש את בית הספר בח'ילף והחליט להעביר את התובע לנהל את בית הספר בח'ילף ולהשאיר את גב' סעדי כמנהלת בית הספר בזבידאת. כנגד אותה החלטה הוגשה תובענה על ידי התובע בתיק עב 2182/00 כנגד משרד החינוך, ובה צורפה גב' סעדי כנתבעת נוספת.

ח.

בפסק הדין, שניתן במנומק, לאחר הודעה על התנגדות של גב' סעדי לסיכום הראשוני שבין הצדדים, ניתן תוקף של

פסק דין
להסכמה לפיה:

א.
בשנת הלימודים הנוכחית – תמשיך נתבעת מס' 2 לנהל את בית הספר בזבידאת והתובע ינהל את בית הספר בח'ילף.
ב.
החל מתחילת שנת הלימודים תשס"ב-תנהל הנתבעת מס' 2 את בית הספר בח'ילף והתובע ינהל את בית הספר בזבידאת.
ג.
...
ד.
אם יתברר שלא יהיה בית ספר בחילף, וילדי שני הכפרים ילמדו בבית ספר מאוחד, מצהירים כל הצדדים שהם מסכימים לכך שבית הספר המאוחד ינוהל על ידי נתבעת מס' 2, התובע יהיה סגנה – ויהיה זכאי לנהל את בית הספר לאחר פרישתה של נתבעת מס' 2 לגמלאות, ללא צורך בקיום מכרז נוסף".

ט.

על אף שהתובע זכה בתביעתו ובהתאם לפסק הדין היה עליו לנהל את בית הספר החדש משנת הלימודים תשס"ב, הרי שבפועל לא היה כך. בשל לחץ שהפעילו ההורים מח'ילף וראש המועצה דאז, מר זבידאת, על התובע (כפי שעולה מעדותו של מר זבידאת), לשכנעו לנהל את בית הספר בח'ילף, התקיימה פגישה עם ראשי המועצות הבדואיות, שכתוצאה ממנה נחתם "הסכם לפתיחה מחדש של ביה"ס היסודי בח'ילף" מיום 8.9.01, ובו סוכם:

"1.
מר זועבי עוני, נושא ת.ז. 052574803 מסכים לנהל בית ספר היסודי בח'ילף ועם החתימה שלו על הסכם זה הוא מוותר על פסק הדין בנוגע לניהול בית הספר המשותף החדש בבוסמת טבעון שניתן בבית הדין האזורי לעבודה ביום 1.8.01.

2.
מר זועבי מדגיש כי ויתורו זה הוא לטובת ילדי ח'ילף ובהיענות לפנית ועדת ההורים בח'ילף ויו"ר וחברי פורום ראשי הרשויות הבדואיות בצפון.

3.
ראש המועצה המקומית מר מוחמד יאסין מפעיל את סמכותו בנוגע לתנאי הבטיחות בבית הספר ח'ילף, ומתחייב לפעול מיד לפתיחתו מחדש של בית ספר ח'ילף ומברך על מינויו של מר זועבי כמנהל בית הספר בח'ילף.

4.
יו"ר וחברי פורום ראשי הרשויות, שנכחו במעמד חתימת הסכם זה, וצירפו את חתימותיהם כעדים, יסייעו לראש מועצת בוסמן טבעון במאמציו לפתיחת בית הספר, וזאת במידה ויהיה צורך בכך.

5.
יו"ר וחברי ועד ההורים בח'ילף שהשתתפו גם הם במעמד חתימת ההסכם מברכים על המוגמר ומאחלים למנהל בית הספר הצלחה בתפקידו.

6.
כל הנוכחים בירכו את ראש המועצה ומנהל בית הספר מר זועבי על עמדתם ומעריכים את מעשיהם.

7.
ולראיה באו על החתום ראש המועצה, מר מוחמד יאסין, מנהל בית הספר מר עוני זועבי והנוכחים במעמד עדים".

ההסכם נחתם על ידי התובע, על ידי ראש המועצה, על ידי נציגי ועד ההורים ועל ידי יו"ר פורום הרשויות הבדואיות וחברים אחרים שבו. הנתבעת – משרד החינוך - לא הייתה צד להסכם. התובע שלח מכתב למר וסרמן, מיום 8.9.01 (נ/1) שבו הוא מודיע על ויתורו על פסק הדין וכי הוא מסכים להיות מנהל בבית הספר בח'ילף במידה והוא יפתח. אין מחלוקת, וכך עולה מעדותה של גב' שטיינברג, שמשרד החינוך קיבל הודעה לגבי אותה הסכמה וכיבד אותה.
יובהר, כי לאחר שתוכנית איחוד בתי הספר במועצה בוטלה, ייקרא להלן בית הספר החדש שנבנה בזבידאת "בית הספר החדש" ולא "בית הספר המאוחד".

י.

התובע שימש כמנהל בית הספר בח'ילף מאז הויתור על פסק הדין וההסכם שהוזכר לעיל ועד היום. גב' סעדי ניהלה את בית הספר החדש. גב' סעדי עתידה לפרוש לגמלאות החל מסוף שנת הלימודים הנוכחית.
הנתבעת הודיעה על משרה פנויה של מנהל בית הספר החדש ובכוונתה לערוך מכרז, כאשר לטענת התובע זכותו להתמנות למשרה שהתפנתה ללא מכרז.

י"א.

התוכנית המקורית של איחוד מלא של בתי הספר במועצה לא יצאה לפועל עד היום ואין תוכניות עתידיות ליישומה. נכון להיום בית הספר בח'ילף מונה 6 כיתות ובית הספר החדש 11 כיתות.
התובע קיבל במהלך כל השנים תוספת ניהול בהתאם למספר הכיתות של בית הספר זבידאת, אותו הוא ניהל לפני העברתו לניהול בית הספר בח'ילף (ראו עדותה של גב' שטיינברג, ע' 11 לפרוטוקול הדיון).



5.
דיון ומסקנות
:

הכלל אשר על פיו נוהגת הנתבעת (כפי שעולה מתצהיריה של גב' שטיינברג ולא נסתר) לגבי משרות ניהול בית ספר הוא שאת איושן יש לעשות בדרך של מכרז. זאת, על פי נוהל מינוי מנהלים במוסדות חינוך רשמיים 8-8.4. קיים יוצא מן הכלל האמור, במקרה של בתי ספר שנסגרו בעקבות רפורמה או ויסות כיתות, לפיו מנהל קבוע שבית ספרו נסגר יהיה זכאי לנהל בית ספר אחר בהיקף דומה לזה שנסגר, במסגרת משרות ניהול פנויות באותה עת. זו הייתה הסיטואציה שנוצרה עת החליט משרד החינוך על איחוד בתי הספר במועצה, וכתוצאה ממנו על סגירת בית הספר בח'ילף. אז התקיימה הפגישה מיום 7.8.00, שבעקבותיה הוצא מכתבו של מר וסרמן מיום 22.8.00 לפיו תהיה גב' סעדי מנהלת בית הספר המאוחד, התובע סגנה ובעת פרישתה של גב' סעדי תהיה לתובע זכות לקבל את ניהול בית הספר ללא מכרז.

אולם, התנאי אשר נקבע באותה התחייבות לא התרחש בפועל: לא הוקם בית ספר מאוחד. אמנם, היה בית ספר חדש, אך לא מאוחד, ובית הספר בח'ילף נותר פתוח והתובע ניהל אותו בפועל במהלך כל השנים - החל מפתיחתו בחודש נובמבר 2000 או בסמוך לכך, ועד היום.
עצם העובדה כי בית הספר בח'ילף המשיך לפעול על אף תוכנית האיחוד, הייתה בידיעת הגורמים המוסמכים אצל הנתבעת. כך הוציאה גב' שטיינברג מכתב מיום 13.11.00 אל ב"כ התובע דאז, בו נאמר שתוכנית האיחוד לא בוטלה, אלא "מנכל"ית המשרד איפשרה להורי התלמידים שהשביתו את ילדיהם מלימודים במשך חודשיים לחזור וללמוד בביה"ס בערב אל ח'ילף...".
לגבי תפקידי הניהול, נאמר באותו מכתב:

"(ב)
עם ההחלטה על איחוד בתיה"ס הנ"ל ובהתאם לכללים נערכה ועדה למינוי מנהל בה התמודדו שני מנהלי בתיה"ס ובסופו של דבר נבחרה הגב' וטפה סעדי לניהול בית הספר המאוחד, היא קיבלה מינוי רשמי לתפקיד שנכנס לתוקף ב-1.9.00 ומשמשת בתפקיד זה בפועל מראשית שנה"ל, כאמור מינויה היה מתוקף החלטת הועדה ולא בהסכמתו של מר זועבי כפי שהינך מציין בסעיף 2 במכתבך שבסמוכין, מאחר וכאמור האיחוד לא בוטל תוקפו של המינוי של הגב' סעדי בעינו עומד. מר זועבי מונה כסגן מנהל בית הספר המאוחד משנה"ל תשס"א תוך הבטחה שאם תתפנה המשרה בבית הספר המאוחד נתמוך במועמדותו לניהול בית הספר ללא מכרז.
(ג)
בנתיים כפי שציינתי בסעיף א' לעיל נפתח בית הספר בערב אלחליף במתכונת מצומצמת ע"כ הצענו למר זועבי לשמש כמנהל בי"ס זה במקום תפקידו כסגן מנהל בית הספר המאוחד, מבחינה זו, משפר מר זועבי את מעמדו כבר בשנה"ל הנוכחית".

אנו סבורים כי אין במכתב כאמור כדי לשנות את מהות ההתחייבות של הנתבעת, כפי שעלתה ממכתבו של מר וסרמן מ- 22.8.00, קרי, הנתבעת התחייבה למנות את התובע בתור מנהל של בית הספר המאוחד, אותו תנהל גב' סעדי, לאחר פרישתה, כאשר הוא יהיה בינתיים סגן מנהל. לפי מכתבה של גב' שטיינברג מ-13.11.00 פתיחת בית הספר בח'ילף, שנוהל על ידי התובע, היה אז בגדר פתרון זמני, שלא היה בו ביטול של התוכנית המקורית של איחוד בתי הספר – תוכנית אשר כאמור לא יצאה לפועל עד היום: בית הספר החדש אינו בית ספר מאוחד, בית הספר בח'ילף ממשיך לתפקד ואין תוכניות לסגירתו, לפחות בטווח הקצר.

התנאים להתחייבותה של הנתבעת למנות את התובע כמנהל של בית הספר לאחר פרישתה של גב' סעדי ללא מכרז, היו:
א.
הקמת בית ספר מאוחד, אותו תנהל גב' סעדי עד לפרישתה.
ב.
במהלך התקופה שבה תנהל גב' סעדי את בית הספר, התובע יהיה סגן מנהל.

אף אחד מן התנאים האלה לא התקיים.

לאחר מכן, ניתן פסק הדין ועל תוצאותיו ויתר התובע, כפי שאף עולה מן ה"הסכם לפתיחה מחדש של ביה"ס היסודי בח'ילף". לפי אותו מסמך שסיכם את ההבנות בין התובע לבין המועצה, ויתר התובע על פסק הדין, כך שנקבע שגב' סעדי תנהל את בית הספר החדש והתובע ינהל את בית הספר בח'ילף. אין במסמך כאמור כל סיכום באשר למה שיתרחש כאשר גב' סעדי תפסיק להיות מנהלת של בית הספר החדש, בשל פרישה או בשל סיבה אחרת.

ראש המועצה מר זבידאת נשאל בחקירתו בדיון:
ש.
האם דובר על העניין מה יקרה כאשר וטפה תצא לגמלאות?
ת.
היה ברור שעאוני יחליף את וטפה, לא ציפינו שוטפה תשאר כל כך הרבה שנים
(ע' 7 ש' 10-11).

לא נאמר על ידי העד שהסכמת התובע לוויתור על פסק הדין הייתה מותנית בתנאי כאמור, אלא לפי דבריו העניין "היה ברור". הדבר אף היה מוסכם בין הצדדים ל"הסכם לפתיחה מחדש של ביה"ס היסודי בח'ילף", הנתבעת - משרד החינוך - לא הייתה צד לאותה הסכמה, ואין בכך כדי לחייב אותה.
אין ספק שהנתבעת קיבלה את תוצאות ההסכמה כפי שהן עולות מן המסמך שנחתם, ואישרה את התוצאות של ניהול בית הספר בח'ילף על ידי התובע, תוך ויתור על פסק הדין וניהול בית הספר החדש על ידי גב' סעדי.
אולם, הנתבעת לא התחייבה מעבר לכך ולא נקטה עמדה בנוגע להשלכות העתידיות עת גב' סעדי תפסיק להיות מנהלת. על כך לא נאמר כלום ולא יהיה נכון לחייב את הנתבעת בגין תנאי שלא כתוב ולא נאמר במפורש בהסכמה.

ניתן לומר כי הוויתור של התובע היה לגבי סעיפים א' ו-ב' של ההסכמה שקיבלה תוקף של

פסק דין
, אך לא על החלופה שמופיעה בסע' ד' להסכמה, לפיה:

"אם יתברר שלא יהיה בית ספר בחילף, וילדי שני הכפרים ילמדו בבית ספר מאוחד, מצהירים כל הצדדים שהם מסכימים לכך שבית הספר המאוחד ינוהל על ידי נתבעת מס' 2, התובע יהיה סגנה – ויהיה זכאי לנהל את בית הספר לאחר פרישתה של נתבעת מס' 2 לגמלאות, ללא צורך בקיום מכרז נוסף".

ואכן, על הסעיף האמור לא ויתר התובע, אלא שהתנאים שבו, שהם זהים לאלה של התחייבותה של הנתבעת לפי מכתבו של מר וסרמן מיום 22.8.00, לא התקיימו: בית הספר בח'ילף המשיך לתפקד, לא קיים בפועל בית ספר מאוחד של כל ילדי המועצה, והתובע לא שימש כסגן מנהל בתקופת כהונתה של גב' סעדי כמנהלת בית הספר המאוחד (שלא קיים כאמור).

ב"כ התובע מסתמך, בין יתר טיעוניו, על האמירה של גב' שטיינברג בחקירתה הנגדית, לפיה:
"ש.
נגיד שבית ספר חילף אחרי הויתור ואחרי המכתב, פתאום ידענו שוטפה עוזבת ובית ספר חילף נשאר פתוח, עאוני כותב מכתב למנהל משרד החינוך ואומר לו שהוא שינה את דעתו, הוא רוצה לחזור להיות מנהל, מה הייתם עושים אז?
ת.
השאלה לא עלתה אז, מי שהיה צריך לקבל החלטה, זה מנהל המחוז, אני יכולה להניח הנחות שאם זה היה בסמוך אני מניחה שהיינו מקבלים, כי לזמן שחלף יש משמעות.
אם זה היה בסמוך אני מניחה שכן, למרות שהשאלה אז לא עלתה בפני
מי שהיה צריך להכריע בה".
(ראו ע' 12 לפרוטוקול הדיון)

אין באמירתה של גב' שטיינברג כדי להוכיח דבר לגבי זכאותו של התובע. מדובר בתשובה היפוטטית, מאחר וכפי שנאמר על ידי העדה, השאלה לא עלתה אז, ולא היא הגורם המוסמך לקבל החלטה אלא מנהל המחוז. גב' שטיינברג סברה, על פי שיקול דעתה שבכל מקרה אינו הקובע, כי לסמיכות הזמנים יש חשיבות וייתכן כי אז (באותה שנת לימודים או בסיומה) היו ממנים את התובע ללא מכרז.
גם אם עמדתה האישית של גב' שטיינברג – שאינה הגורם המוסמך להחליט, בהתאם לעדותה- הייתה זו שקובעת אז, אין בה כדי לחייב את הנתבעת למינוי שאינו בהתאם לכללים הנהוגים שמונה שנים לאחר מכן.

בהתאם לאמור לעיל אנו סבורים כי התובע לא הוכיח את זכאותו להתמנות למנהל של בית הספר החדש לאחר פרישתה של גב' סעדי, ללא מכרז, ודין התביעה להידחות.
לא למותר לציין כי אין בקביעתנו זו כדי להטיל כל דופי בתובע, שהוכיח את כישוריו המעולים ואת הישגיו בתור מנהל בית ספר, ועל כך אין כל מחלוקת.
כן אנו סבורים כי התובע פעל בתום לב ולמען טובת הילדים עת הסכים לוותר על פסק הדין, ואף ייתכן מאוד שהוא סבר כי לאחר תקופה יחסית קצרה גב' סעדי תפרוש לגמלאות והוא יתמנה כמנהל בית הספר החדש, כפי שהוא היה זכאי בהתאם לפסק הדין. מכאן, שצפייתו להתמנות עם פרישתה של גב' סעדי, שהתעכבה משיקולים שלה הרבה זמן, הייתה מוצדקת. אולם, צפייה לגיטימית אינה מהווה עילה מספקת לתביעה ומכאן הכרעתנו אשר מבוססת על שיקולים משפטיים.

6.

לאור האמור לעיל, אנו דוחים את תביעתו של התובע.
לאור נסיבות העניין, כפי שפורטו לעיל, אנו קובעים שכל צד ישא בהוצאותיו.

7.


לצדדים זכות
ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום א' בתמוז, תשס"ט (23 ביוני 2009) בהעדר הצדדים.



__________________



________________

_________________
עידית איצקוביץ
-שופטת
מר סמיח נסארלדין
מר מוחמד גנאיים


נציג ציבור (עובדים)

נציג ציבור (מעבידים)



מירית







עב בית דין אזורי לעבודה 1672/09 עאוני זועבי נ' מדינת ישראל - משרד החינוך (פורסם ב-ֽ 23/06/2009)