פסקי דין על ח'ילף באסם | פסקי דין על ח'ליף עיסאם | פסקי דין על בנק מזרחי טפחות

6788/07 תאק     22/06/2009




תאק 6788/07 ח'ילף באסם, ח'ליף עיסאם נ' בנק מזרחי טפחות








בית משפט השלום בנצרת




22 יוני 2009

תא"ק 6788-07 בנק המזרחי טפחו נ' ניג'ם מוריס ואח'




בפני

כב' הרשמת
אוסילה אבו-אסעד

המבקשים
1.
ח'ילף באסם
2. ח'ליף עיסאם


נגד


המשיב

בנק מזרחי טפחות


החלטה


רקע כללי:

עניינה של התביעה נשוא התיק דנן, יתרת חוב שנותר הנתבע מס' 1 חייב למשיב, כך לטענת האחרון, בגין הלוואה ע"ס 209,300 ₪ אשר הועמדה לנתבע מס' 1 על ידי המשיב לצורך רכישת דירת מגורים.

המבקשים – הם הנתבעים 2 ו- 3, חתמו בתור ערבים להלוואה הנ"ל שטרם סולקה במלואה על ידי הנתבע מס' 1. בגין יתרה בלתי מסולקת זו, העומדת לטענת המשיב ע"ס 92,298 ₪, הוגשה התביעה נשוא התיק דנן.

סקירת טענות המבקשים בבקשתם למתן רשות להתגונן
:

בבקשתם למתן רשות להתגונן מעלים המבקשים טענות אלה:

המבקשים פנו למשיב בדרישה לקבלת פרטים ומסמכים בנוגע להלוואה שבגינה נתבעו ולרבות פרטים המשקפים יתרת ההלוואה לאחר מכירת דירת מגוריו של הנתבע מס' 1, ברם פנייתם לא נענתה בחיוב על ידי המשיב;

לצורך גיבוש הגנתם כנגד התביעה, נחוצים למבקשים הפרטים הבאים: פרטי התמורה שהתקבלה בגין מכירת הדירה ופרטי ההצעות שניתנו טרם מכירתה; פרטים לענין אופן חישוב יתרת החוב ושיעורי הריבית; פרטים לעניין יתרת החוב שהגיעה למשיב מן הנתבע מס' 1 במועד מכירת הדירה ופרטים לעניין הכספים שנגבו במסגרת תיק ההוצאה לפועל הרלבנטי;


למבקשים, לטענתם, חסרים כל אותם הפרטים שכן המבקשים, שוב לטענתם, ושלא מבחירתם החופשית, לא נטלו חלק בהליכי מכירת הדירה וכן בהליך שבתומו ניתן אישורו של ראש ההוצאה לפועל בדבר מיצוי ההליכים כנגד הנתבע מס' 1;
המשיב לא יידע את המבקשים בכך שהנתבע מס' 1 אינו מסלק את תשלומי ההלוואה כסדרם וכי נוצרה לחובתו יתרת פיגורים;

המבקשים עובדים ומשתכרים שכר מינימום שבו עליהם לפרנס את משפחותיהם והתביעה נשוא התיק דנן 'נחתה' עליהם כרעם ביום בהיר אחד ולא קדמו לה הודעות ודרישות לסילוק החוב.


בעקבות הגשת הבקשה ולאחר שהדיון בתיק הועבר לבקשת המבקשים לבית משפט זה, התקיימו בבקשה מספר דיונים שבמהלכם שבו המבקשים והעלו את בקשתם לקבלת מסמכים. בהחלטה שניתנה על ידי באחד מאותם הדיונים, נעניתי לבקשת המבקשים והוריתי למשיב להמציא לעיון בא כוח המבקשים מסמכים ממסמכים השונים הכוללים פרטים לעניין הליך מכירת הדירה ואופן התפתחות החוב למן שנת 2001 ועד למועד מתן ההחלטה. למותר לציין כי באותה החלטה התרתי
למבקשים לתקן את בקשתם למתן רשות להתגונן ולהגיש חוות דעת חשבונאית שתכמת את טענותיהם. חרף קבלת המסמכים הנ"ל, המבקשים וסיבותיהם עימם, לא הגישו בקשה מתוקנת למתן רשות להתגונן ולפיכך זומנו הצדדים לדיון נוסף שבמהלכו הודיעו כי התנהל ביניהם מו"מ שלא הבשיל לכדי הסכם מחייב. נוכח כך, ביקשו הצדדים ליתן החלטה להגשת סיכומים. החלטה שכזו ניתנה על ידי ברם, ומשבוששו הסיכומים לבוא, זומנו הצדדים לישיבת תזכורת נוספת שבתומה, ולפנים משורת הדין, נקבעו לצדדים מועדים חדשים להגשת הסיכומים.

למצער, מלאכת הגשת הסיכומים הושלמה רק בתקופה האחרונה ובעקבות השלמתה נדחה התיק למתן החלטתי זו.

בטרם אדון בטענות המבקשים בהתאם למפורט לעיל, אעמוד למען הסדר הטוב על המסגרת הנורמטיבית הקשורה לעניינו – מסגרת שאינה שנויה במחלוקת בין הצדדים.

המסגרת הנורמטיבית:

ההלכות הבסיסיות בדיני רשות להתגונן קובעות מחד, כי על הנתבע להכבד ולהכנס לפרטי העניין ולפרוש בפני
בית המשפט את המערכת העובדתית והחשבונאית המהווה בסיס לטענותיו. מאידך, קובעות אותן ההלכות כי די בהגנה אפשרית, ולו גם בדוחק, אשר תוכל לשמש כמגן כנגד התובענה אם תוכח, על מנת ליתן לנתבע רשות להגן.

יפים לעניין זה דבריו של ד"ר י.זוסמן בספרו סדרי הדין האזרחי (מהד' חמישית; ירושלים,598 (1988 ), שלפיהם:

"בטרם תבוא התובענה לדיון, יושב בית המשפט על המדוכה, בשלב ביניים, ובודק את טענות ההגנה של הנתבע. מאחר שטענותיו אומתו בתצהיר, נמנעה במידה רבה מהנתבע האפשרות להעלות טענת הגנה כוזבת; לשם כך יהא נאלץ להצהיר לשוא.
בשלב זה עומדות, איפוא, טענות ההגנה בחזקת אמת, ובית המשפט שואל את עצמו: בהנחה שהגנת הנתבע אמת היא היכול הנתבע לזכות במשפט? אם התשובה על כך היא 'כן' - נותנים לנתבע רשות להתגונן... אך אם נוכח בית המשפט או הרשם לדעת, שתצהיר הנתבע אינו מגלה הגנה, אפילו לא לכאורה - אינו נותן לנתבע רשות להתגונן, והתובע נוטל

פסק דין
, ללא דיון בתובענה. בדרך זו מקצרים את המשפט".ב

יפים לעניין זה גם דבריו של כבוד השופט גולדברג בע"א 594/85 איתן זהבי נ' מגרית בע"מ ואח', פ"ד מ"ב(ו)721, בעמ' 722:

"כידוע, אין על המבקש רשות להתגונן לשכנע את בית המשפט, בשלב הדיון בבקשה בנכונות טענותיו העובדתיות. כל שעל בית המשפט לברר הוא, אם יהא בטענה לשמש "תריס ומגן בפני
התביעה" אם תוכח במשפט. ... גם כשמשתית המבקש את הגנתו על טענות שבעובדה, פיתחה הפסיקה כללים על היקפן ועל מידת פירוטן של הטענות בתצהירו של המבקש.ו
לפיכך לא תינתן רשות להתגונן למבקש שלא פרט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו, כשם שלא ייתן בית המשפט רשות להתגונן, כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה, או שהיא 'הגנת בדים'."

וכן דבריו של כבוד השופט ד.לוין בע"א 465/89 גדעון בן-צבי נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד מ"ה
(1)
66 אשר קבע כי:

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן. זאת משום ש"סדר הדין המקוצר משמש מטרה למנוע את הדיון רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע סיכוי להצליח בהגנתו". ולענין זה, "אין לקבוע שהענין כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה".
מכיוון שכך, "די לו להראות כי הגנה אפשרות בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה לגופה והנתבע יצא מקופח" .
על אף כללים קפדניים וזהירים אלה אין לומר, כי כל אימת שמוגשת בקשת רשות להתגונן היא תינתן כדבר המובן מאליו. אדרבא, כדי שתהיה משמעות להליך של בקשת רשות להתגונן, וכדי שלא ייעשה הליך זה לחוכא ואיטלולא, נקבעו התנאים הנדרשים מן המבקש, שאם לא יעמוד בהם לא תינתן לו רשות

על רקע סקירה קצרה זו של המסגרת הנורמטיבית, אבחן להלן את הבקשה שבפני
.

דיון והכרעה:

בהתחשב בעובדה כי למבקשים ניתנו כל אותם המסמכים והפרטים שנדרשו על ידי בא כוחם, בהתעלם ממועד העלאת הדרישה לקבלתם, ברי כי טענת המבקשים, ככל שעניינה סירובו של המשיב להענות לבקשת המבקשים לקבלת מסמכים ופרטים, אינה יכולה לעמוד יותר למבקשים. מודעים לעובדה זו, המבקשים, בסיכומי טענותיהם, לא שבו על טענתם זו, בגרסתה הנ"ל, בסיכומי טענותיהם.

טענת המבקשים הנוספת בכל הקשור לתקינותה של החלטה המורה על מיצוי ההליכים כנגד החייב העיקרי, אינה יכולה לעמוד מן הטעם הפשוט הבא: ההחלטה המורה על מיצוי ההליכים כנגד החייב העיקרי והמאפשרת נקיטת ההליכים כנגד הערבים, הינה החלטה שיפוטית לכל דבר ועניין וככל שהמבקשים לא השיגו עליה בדרך שנקבעה לכך בהורות הדין, ברי כי ההחלטה
מחייבת אותם וכי אין הם יכולים עתה לטעון כי בניגוד למה שנקבע באותה החלטה, קיימים הליכים שניתן עדיין לנקוט כנגד החייב העיקרי שטרם ננקטו על ידי המשיב.

ויצויין, בניגוד לטענת המבקשים בבקשתם, עולה למקרא ההחלטה בדבר מיצוי ההליכים (נספח ד/ לכתב התביעה), כי העתק הבקשה למיצוי הליכים הומצא למבקשים אשר בחרו מדעת שלא ליטול חלק בהליך שבתומו ניתן האישור על
המיצוי. אם כך הדבר, נשאלת השאלה ממה נפשם של המבקשים שבחרו שלא להתנגד למתן ההחלטה הנ"ל וששמרו את התנגדותם בליבם עד להגשת הבקשה דנן?!

ברי, נוכח האמור באותה החלטה, כי אין המבקשים רשאים במסגרת בקשתם הנוכחית להשיג על הממצאים שנקבעו באותה החלטה וכי החלטה זו מחייבת אותם בהיותם צדדים לבקשה נושאה.

גם על הטענה לעניין מצבם הכלכלי הרעוע של המבקשים לא חזרו המבקשים בסיכומי טענותיהם ולפיכך יש לראות בטענה זו כטענה שנזנחה ואין מקום להתייחס אליה. אציין, מעבר לנדרש כי טענה זו לבדה אינה יכולה לשמש הגנה כנגד התביעה ואין היא מצדיקה קבלת בקשתם של המבקשים.

הוא הדין לעניין הטענה לאי קבלת הודעות המשיב בדבר קיומם של פיגורים בהחזרי ההלוואה. טענה זו אף היא נזנחה על ידי המבקשים בסיכומי טענותיהם ולפיכך אין מקום להתעכב סביבה. אציין רק כי טענה זו נוגדת את הנטען בכתב התביעה ומכל מקום לא ברור כל עיקר מה משקלה נוכח שתיקת המבקשים לעניין קשת הפעולות שניתן היה לבצען אליו הודע להם בזמן אמת על מחדליו של הנתבע מס' 1 מפרעון החזרי ההלוואה כסדרם.

במקום להתמקד בטענות שהעלו בבקשתם ותוך כדי זניחתם המוחלטת כמעט של אותן הטענות, בחרו המבקשים להעלות בסיכומיהם טענות חדשים לחלוטין שאין להן זכר בבקשה שהוגשה.

טענות אלה, נטענו כאמור לראשונה במסגרת הסיכומים ולא גובו בשלב זה או אחר בתצהיר מתאים מטעמם של המבקשים. כמו כן, וככל שהמדובר בטענות חשבונאית בעיקרון, לא גובו הטענות בחוות דעת חשבונאית מתאימה. בכך, נמנעה מן המשיב האפשרות לחקור את טוענן בחקירה נגדית וכבר מסיבה זו, אין מקום לקבלת הטענות.

במיוחד אמורים הדברים נוכח העובדה כי למבקשים, כאמור, הותר בהחלטה מפורשת שניתנה על ידי, לתקן את בקשתם למתן רשום להתגונן ואף להגיש חוות דעת חשבונאית תומכת ברם, המבקשים, וסיבותיהם עימם, בחרו שלא לנצל את ההזדמנות שהוענקה להם ומשכך אין להם עתה אלא להלין על עצמם.

מעבר לנדרש אציין כי ספק רב אם די בטענותיהם החדשות של המבקשים, שהועלו כאמור ללא רשות במסגרת סיכומי טענותיהם בכתב, כדי להצדיק קבלת הבקשה. הטענה, ככל שעניינה קיומו של חוסר פירוט משווע בכתב התביעה המצדיק סילוקה על הסף, מעבר להיותה טענה חדשה כאמור,
איננה יכולה להתקבל נוכח ההלכה הפסוקה הקובעת את היקף ומהות המסמכים הדרושים לצורך הכשרת הגשתה
של תביעה כספית המוגשת על ידי תאגיד בנקאי כנגד לקוחו ו/או ערב להבטחת חובותיו. אין ספק, נוכח הלכה זו, עליה עמד המשיב בהרחבה בסיכומי טענותיו, כי לא דבק בתביעה שהוגשה פגם כלשהו וודאי וודאי לאחר שהמבקשים דרשו וקיבלו את המסמכים הנוספים שעליהם עמדתי לעיל.

טענות המבקשים וליתר דיוק, בא כוחם, ככל שעניינן
שיעורי הריבית ואי חוקיותה, הינן טענות חשבונאיות
שנטענו בכלליות רבה ושהיה על המבקשים לתומכן בחוות דעת חשבונאית. לא כך נעשה בעניין זה ודי בטעם זה לבדו כדי להצדיק דחיית הטענה, זאת מעבר לעובדה כי מדובר בטענה חדשה שלא נטענה על ידי המבקשים במסגרת בקשתם למתן רשות להתגונן.

הטענות ככל שעניינן אי תקינותו של ההליך שבמסגרתו נמכרה דירת המגורים שלצורך מימונה הועמדה ההלוואה, מלבד להיותן טענות חדשות לחלוטין הנטענות במסגרת הלא נכונה, מקומן אם בכלל, במסגרת הליך ההוצאה לפועל. מעבר לעובדה כי לא הובאו בפני
נתונים מבוססים המצביעים על פגם כזה או אחר בהליך המכירה,
יש להניח כי הליך המכירה בוצע תחת השגחתו ופיקוחו של ראש ההוצאה לפועל ולפיכך אין מקום להיזקק לטענת המבקשים, הנטענת בעלמא, לקיומם של פגמים כאלה או אחרים בהליך האמור.

הטענות לביצוע תשלומים על ידי החייב שלא קוזזו מיתרת החוב, הן טענות עובדתיות שלא גובו בתצהיר ו/או באסמכתאות אחרות כלשהן ולפיכך דינן להדחות.

הדברים האמורים יפים וטובים לגבי כל יתר הטענות שהעלו המבקשים בסיכומי טענותיהם הכוללות הנחות מהנחות שונות המבקשות בחלקן לייחס לבית המשפט ידיעה שאין לו.

לסיכום:

יוצא איפוא כי אני דוחה את בקשת המבקשים למתן רשות להתגונן, ובהתאם אני מתירה למשיב להגיש לאישורי נוסח פסיקתא לחתימה.

כמו כן, אני מחייבת את המבקשים בהוצאות המשיב בהליך זה בסך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ שישולם תוך 30 ימים.

המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים
.

ניתנה היום,
ל' סיון תשס"ט, 22 יוני 2009, בהעדר הצדדים.


חתימה








תאק בית משפט שלום 6788/07 ח'ילף באסם, ח'ליף עיסאם נ' בנק מזרחי טפחות (פורסם ב-ֽ 22/06/2009)