פסקי דין על מורלי רינה-רגינה | פסקי דין על מצליח משה

3708/06 תק     15/07/2007




תק 3708/06 מורלי רינה-רגינה נ' מצליח משה




בעניין:

18



בתי המשפט


בית משפט לתביעות קטנות חיפה
תק 003708/06


בפני
:
כב' השופט ח. שילוני
, סגן נשיא
תאריך:
15/07/2007




בעניין
:
מורלי רינה-רגינה
, ת"ז 30159594

התובעת

נ
ג
ד


מצליח משה
, ת"ז 55099212

הנתבע

פסק דין

1.
בתאריך 15.5.06 החנתה התובעת את רכבה מסוג סוזוקי סוויפט שנת יצור 91 מ.ר. 8417805 (להלן: הסוזוקי) ברח' בית אל 10 באופן שהוא חוסם את החניה הפרטית של הנתבע המתגורר בכתובת זו. התובעת היתה סמוך לרכבה והמתינה שם לנכדתה שאמורה היתה לצאת מחוג ריקוד.

באותה עת הנתבע הגיע עם רכבו ולא יכול היה להכנס לחניה הפרטית שלו מפני שרכב התובעת חסם את הכניסה
לחניה.

2.
התובעת טוענת בכתב התביעה כי הנתבע יצא כועס מרכבו ותוך צעקות וקללות גרם נזק במזיד לסוזוקי בבעיטות ובשריטות בדלתות ובגג המכונית עם צרור מפתחות שבידיו. עוד נטען בכתב התביעה שלאחר מכן בלילה שבר הנתבע פנס קידמי ימני של הסוזוקי בעת שחנה ליד בית מגורי התובעת ברח' ברוך הכהן 3 בחיפה בצמוד למדרכה.

התובעת מבקשת לחייב הנתבע לשלם לה הוצאות בגין תיקון הנזקים שגרם לסוזוקי, כולל שכ"ט השמאי ועוגמת נפש. להוכחת הנזק צורפו לכתב התביעה דו"ח שמאי הרכב שמואל שרייבר ותמונות של הנזקים ברכב.

3.
הנתבע מכחיש בכתב ההגנה כי גרם נזק כלשהו לרכבה של התובעת וטוען כי הגיע לביתו וגילה שרכב חוסם את הכניסה לחניה הפרטית שלו. הוא צפר ולאחר דקות ארוכות הגיעה התובעת למקום, אך סירבה להזיז את ריכבה ואף התנפלה עליו וניסתה להכות אותו. שוטרים הגיעו למקום בעקבות הזמנתו ורק אז הסכימה התובעת להזיז את רכבה.

עוד נטען בכתב ההגנה שהתובעת חיפשה ומצאה דרך לתקן על חשבונו את רכבה הישן משנת יצור 1991 למרות שלא גרם נזק כלשהו לסוזוקי.

בעדותו בביהמ"ש אישר הנתבע כל האמור בכתב ההגנה ואמר שהזמין משטרה בעקבות סרוב התובעת להזיז את הסוזוקי והשוטר שהגיע למקום לא בדק כלל את הסוזוקי ולא חקר אותו על נזק כלשהו שגרם לרכב, אלא אמר לתובעת לגשת למשטרה ולהגיש תלונה אם היא רוצה בכך.

4.
בעדותה בביהמ"ש חזרה התובעת על האמור בכתב התביעה והוסיפה הפרטים הבאים:
א.
היא היתה כל הזמן סמוך לסוזוקי שלה שחסמה את החניה הפרטית של הנתבע והמתינה לנכדתה שתצא מחוג ריקוד .
ב.
בעת הארוע היו במקום רק הנתבע, התובעת ואישה נוספת שהמתינה לקחת את בתה מהחוג וברחה מהמקום מרוב פחד עוד לפני שהשוטרים הגיעו. אנשים נוספים הגיעו למקום רק לאחר שהנתבע גרם נזק לסוזוקי והתובעת לא הצליחה לאתר את האישה שהיתה נוכחת בארוע.
ג.
מאחר והנתבע גרם נזק לסוזוקי ההתובעת הזמינה משטרה וסירבה להזיז את המכונית עד שיגיעו השוטרים. השוטרים אמרו לה לגשת לתחנת המשטרה עם הסוזוקי ולהגיש תלונה על הנזק לרכבה וכך עשתה מיד לאחר הארוע. נמסר לה שתיק המשטרה עדיין פתוח ולא ניתנה לה אפשרות להעתיק את העדויות.
ד.
בבוקר למחרת גילתה שבלילה נופץ הפנס הימני-קידמי של הסוזוקי והיא סבורה שהנתבע עשה זאת כי בסוף הארוע אמר לה שהוא יגיע לביתה לאחר ששמע את כתובת מגוריה כאשר אמרה את פרטיה לשוטרים שהגיעו למקום. התובעת הגישה למחרת תלונה נפרדת על הנזק בפנס הימני קידמי.


5.
לקראת סיום חקירתה הנגדית נשאלה התובעת ע"י הנתבע אם היא מוכנה להבדק במכונת אמת. התובעת השיבה בחיוב ואז אמר הנתבע שגם הוא מוכן להבדק במכונת אמת. לפיכך הופסק הדיון ובהסכמת הצדדים ניתנה החלטה שהארוע שבמחלוקת יוכרע בבדיקת פוליגרף ע"י בודק מוסמך מטעם ביהמ"ש שינסח את השאלות הרלוונטיות ויזמין את הצדדים לבדיקה.

כעבור 7 ימים ובטרם מינה ביהמ"ש את בודק הפוליגרף, שלח הנתבע הודעה לביהמ"ש כי בעקבות יעוץ שקיבל הוא מבקש לבטל הסכמתו הדיונית שהארוע שבמחלוקת יוכרע בבדיקת פוליגרף. נעתרתי לבקשת הנתבע שלא לכפות עליו ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים, למרות שההסכמה
הנדונה נתקבלה ביוזמתו של הנתבע ולמרות הכלל שיש לכבד הסכמה דיונית שניתנה בביהמ"ש.
לאור ביטול ההסכמה הדיונית הנ"ל זומנו הצדדים להמשך הדיון והנתבע עמד על כך שהתובעת תביא את שמאי הרכב שמואל שרייבר להחקר על חוות דעתו.

6.
לאחר שבחנתי העדויות שהובאו, אני מעדיף גירסתה של התובעת בכל הקשור לקרות הארוע מיום 15.5.06 שעה 16:50 לערך שבו הנתבע התפרע וגרם נזק לרכב הסוזוקי שחסם את החניה הפרטית שלו.

עדותה של התובעת בענין הארוע האמור היא עיקבית ויציבה. התבוננתי במתלוננת שהעידה בפני
ועפ"י התנהגותה ואותות האמת שנתגלו במהלך המשפט, כולל דו"ח שמאי הרכב עדותו והתמונות שהוצגו, אני סבור שגירסתה מהימנה באשר לארוע שהנתבע גרם נזק לרכבה בבעיטות ושריטות בצרור מפתחות שהחזיק בידו.

סביר להניח שחסימת החניה הפרטית של הנתבע ע"י הסוזוקי עיכבה אותו לפרק זמן מסוים וגרמה לו לכעס, אך אין בכך בשום אופן להצדיק גרימת נזק בזדון לרכב התובעת.

אני שולל אמון מגירסת הנתבע כי התובעת סירבה להזיז את הסוזוקי וכי בתגובה לבקשותיו היא התנפלה עליו וניסתה להכות אותו. גירסה זו אינה סבירה ואינה מתקבלת על הדעת ואני מעדיף בענין זה גירסת התובעת שהיא סירבה להזיז את הסוזוקי לפני שתגיע המשטרה אשר הוזמנה על ידה לאחר שהנתבע התפרע וגרם נזק במזיד לסוזוקי.

7.
אין יסוד לטענת הנתבע כי התובעת חיפשה דרך לתקן על חשבונו נזקים ישנים לרכבה. הוכח עפ"י עדותו המהימנה של השמאי שמואל שרייבר כי הוא לא כלל בדו"ח שלו נזקים ישנים ברכב והפחית עבור מצב הצבע לפני הארוע.הוכח עפ"י עדותו הנזק בסוזוקי שנגרם בזדון, ולא עקב נזק תאונתי בעבר, לאחר שמצא בסוזוקי מגוון של נזקים של שריטות ומעיכות במקומות שונים ברכב וללא רצף.

אני סבור שהתובעת לא הרימה נטל ההוכחה כי הנתבע הוא שגרם בלילה הנזק בפנס הקדמי ימני של הסוזוקי שחנה ליד ביתה. עדותה של התובעת בענין זה היא בגדר עדות סברה והשערה בלבד, שכן היא לא ראתה את הנתבע גורם את הנזק לפנס ומסקנתה בענין זה אינה בגדר הוכחה ברמה מספקת.

חיזוק מסויים לגירסת התובעת ומהימנותה בענין הארוע ליד החניה הפרטית של הנתבע אני מוצא בהתנהגותו המתלהמת והצעקנית של הנתבע במהלך הדיון בביהמ"ש וגם בכך שהתובעת הסכימה מיד להצעת הנתבע להבדק בפוליגרף ואילו הנתבע חזר בו כעבור זמן מהסכמתו הדיונית שהארוע שבמחלוקת יוכרע בבדיקת פוליגרף ע"י בודק מוסמך שימונה ע"י ביהמ"ש.

נקבע עקרונית בפסיקה כי בימ"ש יכבד הסכמה דיונית של הצדדים, בהליך אזרחי, לפיה תוצאות בדיקת הפוליגרף ישמשו כראיה ויחייבו את הצדדים בהתדיינות ביניהם (ראה ע.א. 61/84 יוסף ביאזי נ' אברהם לוי פד"י מ"ב (1) 466).

נקבע אמנם בפסיקה שיש לבטל הסכמה דיונית לבדיקת פוליגרף אם צד מודיע שאינו מוכן להבדק בפוליגרף עוד בטרם ביצוע הבדיקה, אך יש בכך הפרת הסכם וגם משמעות ראייתית מסוימת לחובתו.

8.
עפ"י דו"ח השמאי, עדות התובעת והחשבוניות שהציגה, הוכח שהנתבע גרם לרכב הסוזוקי נזקים של מעיכות ושריטות במקומות הבאים: מכסה מנוע, כנף קדמי-ימני, דלת קדמית-ימנית, גג הרכב וכנף אחורי-ימני. כאמור, לא הוכח שהנתבע גרם הנזק לפנס הקידמי-ימני ולפיכך יש להפחית מדו"ח השמאי וחשבונית המוסך את הסכומים ששולמו עבור פנס ראשי ימין ועבור עבודות חשמל .

לפיכך הוכחו נזקי התובעת כדלקמן:
א.
עבור תיקון הנזקים הנ"ל בסוזוקי- 3,971 ₪
ב.
שכ"ט שמאי
- 466
₪
ג.
עוגמת נפש
- 300
₪

======

סה"כ
- 4,737 ₪

9.
לאור האמור, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 4,837 ₪ בצרוף הוצאות משפט (כולל אגרת בימ"ש) בסך 500 ₪.

הסכום הנ"ל ישולם לתובעת עד 31.7.07 שאם לא כן ישא תוספת של ריבית חוקית והפרשי הצמדה החל מהיום.
בקשה רשות ערעור ניתן להגיש תוך 15 ימים לביהמ"ש המחוזי.
המזכירות תשלח לצדדים העתק פסק הדין.
ניתן היום כ"ט בתמוז, תשס"ז (15 ביולי 2007) בהעדר הצדדים.

ח. שילוני
, סגן נשיא
אורית ג.






תק בית משפט לתביעות קטנות 3708/06 מורלי רינה-רגינה נ' מצליח משה (פורסם ב-ֽ 15/07/2007)