פסקי דין על שבי אהרון מתוק בן שלמה

9818/09 בש     24/06/2009




בש 9818/09 מדינת ישראל נ' שבי אהרון מתוק בן שלמה




בעניין:

1



בתי המשפט



בבית משפט השלום בירושלים
בש 009818/09

בתיק עיקרי: פ
002763/09

לפני:
כבוד השופטת רבקה פרידמן פלדמן
ס. נשיא
תאריך:
24/06/2009



בעניין
:
מדינת ישראל




המבקשת


נ
ג
ד





שבי אהרון מתוק בן שלמה





המשיב

החלטה

1.
לפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.
נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו פציעה בנסיבות מחמירות ואיומים ב- 11.6.09
(להלן: האירוע השני) ותקיפה ואיומים בתאריך 31.7.08 (להלן: האירוע הראשון).
על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 11.6.09 הגיע המתלונן אדמונד בן סימון לביתו של המשיב, על רקע חוב כספי של המתלונן לנאשם, לצורך קבלת מפתח, וזאת לבקשת המשיב. המשיב ביקש את הכסף מהמתלונן, ומשלא נענה כרצונו, תקף את המתלונן באמצעות אגרופן בראשו ובגבו. המתלונן ברח אל הרחוב כשהוא צועק ומזמין משטרה. כתוצאה ממעשיו של המשיב נגרם למתלונן דימום בראשו מחתכים שהצדיקו תפרים וכן נגרמו לו חבלות בגבו.
בהמשך, בחקירת המשיב במשטרה, איים המשיב כי יהרוג את המתלונן.
בתאריך 31.7.08, במשרד עו"ד אורית סמימיאן, תקף המשיב את חיים מלול (להלן: מלול). באותן נסיבות, על רקע סכסוך כספי בין המשיב למלול, הגיעו המשיב ומלול למשרדי עורכת הדין, ובמהלך הפגישה השתולל המשיב, אחז בזרועו של מלול בחוזקה פעמיים ואיים כי אם יבוא מישהו להוציאו מהדירה, הוא יצא משם נכה.

2.
עילת המעצר הנטענת היא מסוכנות. נטען כי המשיב לא היסס לתקוף באגרופן אדם מבוגר על רקע סכסוך כלכלי. גם באירוע הראשון לא היסס המשיב להשתמש בכח. עוד מפנה המבקשת לאיומים שהשמיע המשיב. בנוסף צויין כי למשיב עבר פלילי בעבירות אלימות, סחיטה באיומים ועוד, עבירות המעידות כי מדובר באדם הרואה את כח הזרוע כדרך לפתרון סכסוכים.
3.
טעוני ב"כ המשיב:
לענין ראיות לכאורה - לגבי האירוע השני טוען ב"כ המשיב כי ישנן ראיות חלקיות. לטענתו, המשיב מודה שתקף את המתלונן, אך זאת כהגנה עצמית, בתגובה לכך שהמתלונן איים עליו בסכין. לדבריו לא נמצא במקום כל אגרופן.
לגבי האירוע הראשון אישר כי ישנן ראיות לכאורה.
לענין עילת מעצר - ב"כ המשיב טוען כי אין מסוכנות של ממש מהמשיב, מאחר שמעשיו נעשו על רקע חובות שחייב המתלונן למשיב, בגינם נכנס המשיב למצוקה. עוד ציין כי גם אם קיימת מסוכנות, הרי זו נקודתית, כלפי המתלונן בלבד.
לגבי חלופה למעצר טען כי מדובר באדם בן 68, הסובל ממחלות שונות, והציע לשחרר את המשיב לביתו בפיקוח בנו או בנותיו ובמידת הצורך באיזוק אלקטרוני.

4. לענין האירוע השני, מיוני 2009, מעיון בהודעתו של המתלונן עולה כי על פי גירסתו, הוא הגיע לביתו של המשיב כדי לקחת מפתח, המשיב המתין לו שם, הגיע מאחור, תפס אותו ביד אחת וביד השניה היכהו עם אגרופן בראשו. הרקע לאירוע הינו חובו של המתלונן למשיב - המתלונן העיד כי הוא מהמר ולשם כך הוא לווה כספים מהמשיב.
המשיב הכחיש בחקירתו כי היה ברשותו אגרופן וטוען כי המתלונן הגיע עם סכין. עם זאת, המשיב מאשר כי בעט במתלונן, היכה אותו באגרופיו, ואף איים כי זו מקדמה וכי הוא מתכוון להרוג את המתלונן. לדבריו "חבל שלא הרגתי אותו". המשיב טען כי המתלונן חייב לו כספים וכי הוא עצמו זקוק לכסף להחזיר לאנשים ולשלם שכר דירה. לדבריו הוא יהרוג את המתלונן. לדברי המשיב, אם המתלונן יחזיר לו את כספו, יהיה שקט. לדבריו אם הכסף לא יוחזר לו, אין לו איפה להיות. המשיב הוסיף "אני שוטר שמוציא אותי מהכלא, אני אצ'פח אותו כדי שיכניס אותי בחזרה".
לגבי האירוע הראשון, מלול השכיר דירה למשיב, לדברי מלול יש בעיות והם נפגשו במשרד עו"ד. המשיב הגיע והחל לצעוק עליו שהוא רמאי וגנב, תפס את ידו ולבסוף סולק על ידי עורכת הדין מהמקום.
בחקירתו הכחיש המשיב כי נגע במלול או איים עליו. בסופו של דבר שוחרר המשיב בערבות על ידי קצין משטרה.

מכל האמור לעיל ניתן לומר, לגבי האירוע משנת 2008, כי אין מסוכנות של ממש מהמשיב - מדובר באירוע מינורי, על רקע סכסוך כספי, והמשיב שוחרר במשטרה לאחר חקירתו.
האירוע המשמעותי יותר הוא האירוע השני מהזמן האחרון - לגבי אירוע זה ניתן לומר כי אכן קיימת מסוכנות של המשיב כלפי המתלונן. אמנם, המתלונן הוא זה שחייב כספים למשיב, אולם נראה כי המשיב, ביאושו, עלול לפעול באלימות כלפי המתלונן, כפי שניסה לעשות באירוע נשוא כתב האישום וכפי שאיים לא פעם כי יעשה.
לכך יש להוסיף את עברו הפלילי של המשיב, שיש בו עבירות משנת 1955, לרבות עבירות אלימות, סחיטה באיומים ועוד.
יחד עם זאת, הרשעתו האחרונה של המשיב משנת 2001 הינה בעבירה משנת 1997, ומאז אין למשיב הרשעות. זאת ועוד, המסוכנות הנשקפת מהמשיב הינה כלפי המתלונן בלבד. בנסיבות אלה, ניתן למצוא חלופה שתהיה פחות קיצונית ממעצר, ומאידך יהיה בה כדי להגן על המתלונן מפני המשיב.

לאור האמור לעיל אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, אולם המשיב יוכל להשתחרר בתנאים המפורטים להלן:
א.
מעצר בית מלא בביתו של המשיב, בפיקוח אחת מבנותיו או בנו.
ב.
המשיב לא יצא מביתו אלא להתייצבות בבית המשפט או לקבלת טיפול רפואי, וזאת בלווית אחד הערבים.
ג.
המשיב לא ייצור קשר ישיר עם המתלוננים. פניה למתלוננים לגבי הענינים הכספיים שבינם לבין המשיב תעשה באמצעות אחר בלבד.
ד.
להבטחת תנאי השחרור יחתום המשיב על ערבות עצמית בסך 10,000 ₪ וכן יחתמו בנותיו ובנו על ערבות צד ג' על סך 10,000 ₪.

ניתנה היום ב' בתמוז, תשס"ט (24 ביוני 2009) במעמד ב"כ המבקשת עו"ד לינס חמד המשיב וב"כ עו"ד הורוביץ.



רבקה פרידמן-פלדמן, סגן-נשיא
ב"כ המבקשת

: אבקש עיכוב ביצוע.
ב"כ המשיב

: מדובר באדם לא בריא, מחר ב- 12:30 יש לו תור במקור ברוך והוא חייב לעשות בדיקות אולטרסאונד ואני חושב שמהטעמים האלה לא להיעתר לבקשה ובמיוחד לאור מה שבית המשפט אמר. אבקש שלא להיעתר לבקשה.
ב"כ המבקשת

: נודיע עוד היום אם יוגש ערר.

החלטה


שחרורו של המשיב יעוכב עד מחר בשעה 13:00 ובמידה שיוגש ערר יעוכב ב- 24 שעות נוספות.
המבקשת תודיע היום עד לשעה 16:00 אם בכוונה להגיש ערר.

ניתנה היום ב' בתמוז, תשס"ט (24 ביוני 2009) במעמד המתייצבים.


רבקה פרידמן-פלדמן, סגן-נשיא












בש בית משפט שלום 9818/09 מדינת ישראל נ' שבי אהרון מתוק בן שלמה (פורסם ב-ֽ 24/06/2009)