פסקי דין על א.א. גלס בע"מ | פסקי דין על לרנר הלנה | פסקי דין על לרנר טוביה |

9355/01 א     18/05/2003




א 9355/01 א.א. גלס בע"מ נ' לרנר הלנה, לרנר טוביה




בעניין:




בתי המשפט
1
בית משפט השלום ירושלים
א
009355/01


לפני:
כב' השופטת ד"ר מיכל אגמון - גונן

תאריך:
19/05/2003



בעניין:
א.א. גלס בע"מ
התובעת





נ ג ד



1. לרנר הלנה

2. לרנר טוביה




הנתבעים

החלטה

כללי
בפני
י בקשה לביטול

פסק דין
שניתן ביום 31.12.02 בהיעדר הצדדים. הנתבעים בתיק זה הם המבקש ואמו ופסק הדין ניתן לאחר ששניהם לא התייצבו לדיון ביום 23.12.02. בפסק הדין חויב המבקש בתשלום סך של 5,714 ₪ למשיבה על סמך כתב התביעה, וסך של 1,000 ₪ בתוספת מע"מ הוצאות משפט ושכר טרחה עו"ד.

טענות הצדדים
המבקש טוען כי אמו לא הופיעה לדיון משום שלא היתה מעורבת בטיפול בתיק, בשל היותה אישה מבוגרת וחולה. בנוסף, טוען המבקש שהוא לא הופיע לדיון משום שאף הוא חלה באותה תקופה.

המשיבה טוענת שכתב ההגנה שהוגש בתיק הינו מטעם אמו של המבקש, כאשר המבקש עצמו לא הגיש כתב הגנה כלל. לכן, גורסת המשיבה שטענתו של המבקש באשר לאי מעורבותה של אמו בתיק הינה שקרית. כמו כן, טוענת המשיבה שאישורי המחלה שצירף המבקש אינם מתייחסים לתאריך הדיון בתיק.

לגופו של עניין, טוענת המשיבה, שהבקשה למתן

פסק דין
לא התבססה רק על אי התייצבותם של הנתבעים לדיון, אלא בעיקר על כך שבכתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבעים
הם הודו בחובם לתובעת.


ביטול

פסק דין
שניתן בהיעדר
בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, העוסקת בביטול

פסק דין
שניתן בהיעדר, נקבע:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה;"


י' זוסמן בספרו סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995 (להלן: ספרו של זוסמן), בעמוד 738, נכתב:

" לא היה פגם בהחלטה אשר מבקשים לבטלה, תלוי המבקש בחסדו של בית המשפט. במקרה כזה לעולם אין זכות קנויה בידו לדרוש את הביטול, אלא בית המשפט יציג לעצמו שתי שאלות אלה:
'ראשית: מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט?
שנית: מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע-המבקש, אם יבוטל פסק הדין והנתבע יורשה להתגונן במשפט?'
השאלה השניה היא עיקר, ולשאלה הראשונה נודעת אך חשיבות משנית. אין בית המשפט רוצה לעשות מלאכת-סרק. אמנם יטה הוא לבטל

פסק דין
אשר ניתן 'שלא בפני
בעלי דין', כדי לתת לאותו בעל דין שעת כושר להשמיע את דברו, אפילו גרם הוא באשמתו למתן

פסק דין
שלא בפני
ו, אך בטרם יאות לבקשת ביטול, ירצה להשתכנע, כי אמנם יש טעם לביטול. הרי המדובר כאן לא ב

פסק דין
פגום, שחובת הצדק דורשת את ביטולו, אלא ב

פסק דין
שניתן כהלכה, ומה טעם לבטל

פסק דין
כדי לשמוע את הנתבע לגופו של ענין, אם ברור מראש, שאחרי שמיעתו יתן בית המשפט מיד אותו

פסק דין
? לכן הלכה פסוקה היא, כי

פסק דין
כזה, שניתן כהלכה, לא יבוטל על פי בקשת הנתבע, אלא אם כן יש בידו להראות, שתצמח לו תועלת מהביטול, היינו, שיש לו סיכוי לזכות במשפט, אם יבוטל פסק הדין והוא יורשה להתגונן".


סיבת הנתבעים לאי הופעתם לדיון אינה מניחה את הדעת. המבקש לא הגיש כלל כתב הגנה ולא התייצב לדיון. את בקשתו לביטול פסק הדין ביסס על הטענה שהיה חולה ואף צירף שני אישורי מחלה. אישור מחלה אחד נכתב בתאריך 30.1.03, ובו צויין שהמבקש היה חולה מיום 26.12.02, בעוד שהדיון בבית המשפט התקיים ביום 23.12.02. על אישור המחלה השני צויין שהמבקש ביקר במרפאה ביום 16.1.03 לאחר מחלה שנמשכה לפחות שלושה שבועות קודם לכן.
גם אם אקבל את טענתו שהיה חולה ביום הדיון, למרות שקיבל על כך אישורים רק בדיעבד, הרי שיכול היה להודיע לבית המשפט על מחלתו ולבקש דחייה במועד הדיון. הימנעותו מלהודיע לבית המשפט על כך שלא יתייצב לדיון והימנעותו מהגשת כתב הגנה מעידים על התרשלות ועל יחס מזלזל של המבקש. בנוסף, טענתו של המבקש כי אמו לא היתה מעורבת כלל בעניין, שנועדה להסביר את אי התייצבותה לדיון, מעוררת תמיהה. שכן, כתב ההגנה היחיד שהוגש בתיק זה הוגש על ידי אמו של המבקש.

מכל מקום, שאלת התרשלותו של המבקש הינה שאלה משנית בפסיקה ויש לבדוק את סיכויי הצלחתו, בעיקר לנוכח העובדה שהבקשה למתן

פסק דין
לא נסמכה רק על אי התייצבותו של המבקש לדיון, אלא בעיקר על ההודאה בקיום החוב שעולה מכתב ההגנה.

בתיק זה הוגש כתב הגנה על ידי הנתבעים, לכן קל יותר להעריך את סיכויי ההצלחה שלהם במשפט. בכתב ההגנה שהוגש על ידי אמו של המבקש לא הועלתה כל טענת הגנה סבירה מדוע אינם חבים בתשלום סכום התביעה. יתרה מזו, בכתב ההגנה נכתב: " כאמור אין לתובעת בעיה לקבל תשלום ויש לראות בתביעה- הטרדה וניצול בית המשפט שלא לצורך". כלומר, הנתבעים אף הודו במפורש בחובם. לא זו אף זו, נטען בכתב ההגנה שהמשיבה יכולה להגיש למשרד הרישוי אישור על רכב אחר כתשלום על מיגון הרכב הראשון "ע"מ לעקוף את המחסום הבירוקרטי". כלומר, מבקשים הנתבעים מהמשיבה לקחת חלק ברמאות ובהונאת משרד הרשוי, ועל כך הם מבססים את הגנתם. גם בבקשה לביטול פסק הדין לא מעלה המבקש טענה שיש בה כדי לכפור בתביעת המשיבה וזכותה לגבות את החוב.

לאור האמור לעיל, במקרה זה המבקש לא הצביע על הגנה אפשרית ועל כן אין עילה לביטול פסק הדין.

אשר על כן, אני מורה על דחיית הבקשה לביטול פסק הדין. פסק הדין מיום 31.12.02 ישאר על כנו, והמבקש ישלם למשיבה הוצאות ושכר טרחה עו"ד ליום הדיון ובגין בקשה זו בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

ניתנה היום, ט"ז באייר, תשס"ג (18 במאי 2003), בהעדר הצדדים.


ד"ר מיכל אגמון – גונן, שופטת








א בית משפט שלום 9355/01 א.א. גלס בע"מ נ' לרנר הלנה, לרנר טוביה (פורסם ב-ֽ 18/05/2003)