פסקי דין על עץ בן אבו | פסקי דין על ישראל בן אבו | פסקי דין על רחל בן אבו |

4743/01 פ     06/07/2006




פ 4743/01 מדינת ישראל נ' עץ בן אבו בע"מ, ישראל בן אבו, רחל בן אבו




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים

ת.פ. 4743/01


בפני
:
כבוד השופט אריה רומנוב


06/07/2006





בעניין:
מדינת ישראל




המאשימה


נ ג ד




1. עץ בן אבו בע"מ

2. ישראל בן אבו

3. רחל בן אבו





הנאשמים




ב"כ המאשימה: עו"ד בן-פורת
ב"כ הנאשם מס' 2:

עו"ד להמן
ב"כ הנאשם מס' 3: עו"ד ליפר


גזר דין

1.
בכתב האישום שהוגש בתיק זה נגד הנאשמים, ייחסה להם המאשימה עבירות לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש]. העבירה העיקרית שיוחסה לנאשמים היא, עבירה של "אי העברת מס שנוכה", לפי סעיף 219 לפקודה. לנאשמת מס' 3 יוחסה גם עבירה של אי הגשת דו"ח במועד, לפי סעיף 216(4) לפקודה. בהכרעת הדין אותה נתתי ביום 26.10.05, החלטתי לזכות את הנאשמים מהעבירות שיוחסו להם. המאשימה ערערה על הכרעת הדין, וביום 8.3.06 קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורה. בהתאם לקביעתו של בית המשפט המחוזי, הוחזר אלי התיק לצורך גזירת הדין.

2.
המעשים אשר עמדו ביסוד הרשעתם של הנאשמים, פורטו בהרחבה בהכרעת הדין אותה נתתי, ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד. תמצית הדברים היא, שהנאשמת מס' 1, "חברת עץ בן אבו", ניכתה מס הכנסה ממשכורות ששילמה לעובדיה ולקבלני-המשנה שלה, בסכום כולל של 208,181 ₪, ואולם לא העבירה את המס שנוכה לפקיד השומה. הנאשמת מס' 3, גב' רחל בן אבו
, נמצאה אחראית למחדל זה, ביחס לכל הסכום האמור, וזאת מכוח היותה "מנהל פעיל" במהלך כל התקופה הרלבנטית. כמו כן, היא הורשעה בביצוע שתי עבירות של אי הגשת דו"ח במועד. הנאשם מס' 2, מר ישראל בן אבו
, אשר היה "מנהל פעיל" רק בחלק מהתקופה הרלבנטית, נמצא אחראי לאי העברת כספי ניכויים בסכום של 143,842 ₪.

3.
אף שהתוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי שונה מזו אליה הגעתי אני, נראה שאין חולק על עיקר העובדות הצריכות לענייננו. המחלוקת בין שתי הערכאות אינה בשאלות עובדתיות, אלא בשאלה משפטית – שאלת קיומו של "הצדק סביר" למעשי הנאשמים. בעוד שאני סברתי, מהטעמים עליהם עמדתי בהכרעת הדין, שהיה "הצדק סביר" למעשי הנאשמים, הגיע בית המשפט המחוזי למסקנה, מהטעמים עליהם עמד בפסק דינו, שבמעשי הנאשמים לא היה משום "הצדק סביר", ולכן החליט להרשיעם.

4.
מה שמשתמע מכך הוא, בין היתר, שאין מחלוקת על כך, שהנאשמים לא התכוונו להעלים מס. אין מחלוקת על כך שהם לא התכוונו להונות. אין מחלוקת על כך שהם לא דיווחו לרשויות המס דיווחים כוזבים, ואין מחלוקת על כך שהם לא הבריחו נכסים. להיפך, מוסכם על הכל, שהנאשמים דיווחו לשלטונות המס דיווחי אמת, ואף העבירו לשלטונות המס שיקים בסכום של כספי הניכויים, אלא ששיקים אלה לא כובדו על ידי הבנק, בשל המצב הכלכלי הקשה אליו נכנס עסקם של הנאשמים. זאת ועוד, גם אין חולק על כך, שאי העברת כספי הניכויים על ידי הנאשמים לשלטונות המס, נבעה מהמצב הכלכלי הקשה אליו נקלעו הנאשמים, ומתוך רצונם הכן לנסות להושיע את מצבו של העסק, בין היתר, מתוך אחריות לעובדיהם. לשם כך, השקיעו הנאשמים בעסק סכומים כסף ניכרים ביותר מתוך כספים פרטיים שלהם, ומתוך הלוואות שלקחו, ואולם בכל אלה לא היה כדי להושיע. העסק קרס, ועמו גם הנאשמים, באופן אישי.

5.
הנאשם מס' 2 הינו כבן 64. הוא עלה לארץ בהיותו כבן 8. מעולם לא למד, ועל כן אין הוא יודע קרוא וכתוב. מגיל צעיר יצא הנאשם לעבוד, על מנת לסייע בפרנסת המשפחה. בהיותו כבן 30 הוא הקים עסק לנגרות בניין. בשנת 1991 הקים ביחד עם אשתו לשעבר, הנאשמת מס' 3, את הנאשמת מס' 1, שהינה חברה בע"מ העוסקת בתחום הנגרות. בתחילה, העסק שהקימו השניים שגשג. דא עקא, שבשנת 1997 נקלע העסק למשבר מושא דיוננו, ממנו לא יצא.

6.
הנאשמת מס' 3 הינה כבת 56. היא עלתה לארץ בהיותה כבת 5. אביה עבד כפועל בניין. אמה עבדה כפועלת ניקיון. לאחר שסיימה את לימודיה התיכוניים, עבדה הנאשמת במשך 25 שנים כ"אחות דיאטה" בבית חולים "שערי צדק". בשנת 1991 החליטה הנאשמת לצאת לדרך חדשה. היא הצטרפה לנאשם, וביחד הקימו השניים את הנאשמת מס' 1.

7.
הנאשמים 2 ו-3 נישאו זה לזו לפני 37 שנים. להם 4 ילדים בגילאים שבין 36 ל-24. בשנת 1999 התגרשו. מהטעמים המפורטים בתסקיר שנערך ביחס לנאשם, אשר לא כאן המקום להאריך בהם, אף אחד מהילדים אינו עומד בקשר עימו. לפני מספר שנים לקה הנאשם בסרטן בגרון. הוא עבר מספר ניתוחים והוא מצוי כיום במעקב תרופתי. שירות המבחן התרשם, כי הנאשם מתקשה מאד להתמודד עם המציאות בה הוא שרוי, בלי אשתו ותמיכת ילדיו, והוא חש עצמו ערירי ובודד. הוא מתגורר כיום בדירה ביחד עם אימו הזקנה והחולנית. הנאשם עובד כיום, ככל הנראה באופן חלקי, כמנהל עבודה אצל קבלן בנייה.

8.
ומה באשר לנאשמת? ובכן, שירות המבחן התרשם, כי לאורך כל חייה הייתה הנאשמת מחויבת לרווחת משפחתה ולחינוכם של ילדיה, ואלה היו המקורות מהם שאבה את תחושות הערך העצמי שלה ואת גאוותה. להערכת שירות המבחן, על רקע המשבר האישי, הזוגי והכלכלי שעברה, התערערה עד מאוד ההערכה העצמית שלה, ובעקבות כך היא נתונה במצב משברי ובמצוקה רגשית, כאשר היא חווה עצמה כיום מושפלת וחסרת ערך. לפני כשנה, הוכרזה הנאשמת כפושטת רגל. כיום היא עובדת במכבסה במבשרת ציון. לדבריה, בני משפחתה מסייעים לה, מעת לעת, ברכישת צרכיה הבסיסיים. היא מתגוררת בדירה שכורה ביחד עם שתי בנותיה, שטרם נישאו.

9.
במהלך הטיעונים לעונש הגיש בא כוחה של הנאשמת מכתב ממשרד רואי החשבון של הנאשמים, בו נאמרו, בין היתר, דברים אלה:

"בכל שנות הטיפול הממושך זכינו להכיר את רחל בעבודתה – כאישה אחראית מאד, שולטת במצב, דואגת לתשלומי מוסדות, ספקים, עובדים ונותני שירותים – בזמן, באופן מדוייק וללא עוררין.

עד המשבר הכלכלי אליו נכנסה החברה בשל פעולות שביצע בעלה, ישראל בן אבו
– עמדה החברה בכל תשלומי המסים כמתחייב בחוק ללא כל בעיה או איחור תוך צייטנות אזרחית גבוהה.

נציין, כי אף הפיגורים האחרונים בימיו האחרונים של העסק גרמו לה עוגמת נפש גדולה ואילולא אוזלת ידה הכלכלית – אין ספק שהיתה משלמת את חובותיה למוסדות בפרט ולכל הנושים האחרים בכלל באופן המלא עד לשקל האחרון.

אנו גאים על כך כי נתבקשנו להמליץ על הגב' רחל בן-אבו כאשר במקרה זה נענינו ללא ספקות וללא עוררין."


10.
מהו העונש הראוי לנאשמים? באופן עקרוני סבורה המאשימה, שראוי היה להטיל על הנאשמים עונש מאסר לריצוי בפועל ממש, מאחורי סורג ובריח. עם זאת הודיעה היום ב"כ המאשימה, כי נוכח הנסיבות המיוחדות המתוארות בתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינם של הנאשמים, תסכים המאשימה "מבלי שהדבר ייחשב כתקדים", להסתפק בכך שיוטלו על הנאשמים עונשי מאסר אותם יוכלו לרצות בעבודות שירות. על הנאשמת 6 חודשי מאסר ועל הנאשם (שחלקו קטן יותר), 5 חודשי מאסר. כמו כן מבקשת המאשימה, כי בית המשפט יטיל על הנאשמים 3-2 עונשי מאסר על תנאי, וקנסות כספיים. נוכח העובדה שנאשמת מס' 1 אינה פעילה, מבקשת המאשימה כי בית המשפט יטיל על נאשמת זו קנס סימלי.

11.
מנגד, מבקשים הסניגורים כי בית המשפט יכבד את המלצות שירות המבחן אשר ניתנו בעניינם של הנאשמים, ויטיל עליהם לבצע שירות לתועלת הציבור. על הנאשמת 200 שעות ועל הנאשם 180 שעות.
12.
הסיפור אשר התגלה בפני
בית המשפט במהלכה של פרשה זו, הינו סיפור עצוב ונוגע ללב; שני בני זוג, אשר התחילו מנקודת מוצא לא קלה, בנו לעצמם בית, הקימו משפחה, גידלו בנים ובנות, ועסקו כל ימי חייהם בעבודה ובפרנסת המשפחה. הנאשמים הצליחו במעשיהם, עלו והתקדמו, וזכו לכבוד ולהערכה בקהילה ובחברה. אלא, שבשל משבר כלכלי שפרץ, העסק אותו הקימו החל להתמוטט. כפי שעולה מהעובדות שהובאו בפני
בית המשפט במסגרתו של תיק זה, הנאשמים לא ברחו, לא הבריחו נכסים, ולא הפנו עורף לעובדיהם. להיפך, הם השקיעו מכספם בעסק ואף נטלו הלוואות, מתוך אמונה שיעלה בידם לעבור את התקופה הקשה ולחדש ימיהם כקדם. דא עקא, שתקוותם נכזבה. העסק התמוטט ועימו גם השניים. וכך קרה, שבמקום שהשניים יוכלו היום לנוח מעט, אחרי שנים של עבודה, וליהנות מפרי עמלם, כל אחד מהם שרוי בבירא עמיקתא, פשוטו כמשמעו. במה עוד ניתן להעניש את השניים?

13.
נוכח נסיבות ביצוע העבירה, אשר ביסודן עומדת העובדה, שהנאשמים לא ביקשו לרמות או להונות איש, ונוכח הנסיבות האישיות של הנאשמים, כמתואר לעיל, הגעתי לכלל מסקנה, שאין לקבל את עמדת המאשימה, אלא לקבל את המלצת שירות המבחן, ואת עמדת הסניגורים.
אני מחליט אפוא, כדלהלן:


א.
על הנאשמת מס' 1 – חברת עץ בן אבו – אני מטיל קנס בסך 1,000 ₪.

ב.
על הנאשם מס' 2 – ישראל בן אבו
– אני מטיל שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות, על פי תוכנית שתוגש לבית המשפט על ידי שירות המבחן, תוך שלושה שבועות. בנוסף, אני מטיל על הנאשם עונש מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים. התנאי הוא, שהנאשם לא יעבור תוך 3 שנים כל עבירת מס. נוכח מצבו הכלכלי של הנאשם, אינני מטיל עליו קנס.

ג.
על הנאשמת מס' 3 – רחל בן אבו
– אני מטיל שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות, על פי תוכנית שתוגש לבית המשפט על ידי שירות המבחן, תוך שלושה שבועות. בנוסף, אני מטיל עליה עונש מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא, שהנאשמת לא תעבור תוך 3 שנים כל עבירת מס. גם על נאשמת זו, אינני מטיל קנס בשל מצבה הכלכלי הקשה. בנוסף, אני מקבל את המלצת שירות המבחן ומחליט להעמיד את הנאשמת במבחן למשך שנה, וזאת מתוך כוונה לסייע לה נוכח מצוקותיה הרגשיות. זאת, אלא אם כן הנאשמת תודיע לבית המשפט, תוך שבוע ימים, כי אינה מעוניינת בסיוע כזה.


זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

המזכירות תשלח העתק מגזר הדין לשירות המבחן.


ניתן היום י' בתמוז, תשס"ו (6 ביולי 2006) במעמד המתייצבים.




אריה רומנוב
, שופט










פ בית משפט שלום 4743/01 מדינת ישראל נ' עץ בן אבו בע"מ, ישראל בן אבו, רחל בן אבו (פורסם ב-ֽ 06/07/2006)