פסקי דין על אלפרד כהן

32903/07 ת     29/06/2009




ת 32903/07 מדינת ישראל נ' אלפרד כהן




בעניין:

17



בית המשפט לתעבורה

בית משפט לתעבורה ת"א - יפו
ת
032903/07


בפני
:
כב' השופט ישראל ויטלסון
תאריך:
29/06/2009





בעניין
:
מדינת ישראל
המאשימה




- נ
ג
ד -



אלפרד כהן
ע"י ב"כ עו"ד מרדן
הנאשם



הכרעת דין


נגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו, ב- 14/09/07 בשעה 04:00, נהג הנאשם ברכב ברחוב יסוד המעלה 38 תל-אביב, שעה שהיה שיכור ובדגימת אוויר נשוף נמצאה כמות של 475 מיקרוגרם בליטר אחד של אוויר נשוף, בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה (נ"ח) התשכ"א – 1961.

הנאשם כפר בהאשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העיד השוטר אבי ימיני. עדותו נשנעה רובה ככולה, על המסמכים שערך,
ת/1 – ת/6. לפי עדותו, במהלך פעילות סמויה נגד עבירות של נהיגה בשכרות. בשעה 04:00 בעת שנהג ברכב משטרתי ברחוב יסוד המעלה, הוא הבחין ברכב בו נהג הנאשם. הוא החליט לבצע לנהג הרכב בדיקה שגרתית. מפיו של הנהג – הוא הנאשם נדף ריח חריף של אלכוהול. לשאלה באם הוא שתה אלכוהול, השיב האחרון כי הוא שתה "וודקה עם רד-בול". נערכה לנאשם בדיקת נשיפה, לפי תוצאת הבדיקה בנשיפון התקבלה תוצאה המלמדת על נהיגה בשכרות – 475 מיקרוגרם. הוסבר לנהג כי אסורה עליו הנהיגה ורישיונו נפסל.

השוטר כהן שמעון נכח בניידת יחד עם השוטר אבי בנימיני – הוא ערך את דו"ח הפעולה – ת/9 ודוח העיכוב – ת/8. לפי עדותו מפיו של הנאשם נדף ריח חריף של אלכוהול וזה האחרון אמר להם כי הוא שתה כוסית בודדת של וודקה. בוצעה לנאשם בדיקת ינשוף. התוצאה שהתקבלה היתה כאמור, 475 מיקרוגרם אלכוהול.

השוטר רס"מ ערך דקל העיד על הביקורת התקופתית שערך למכשיר הינשוף ב- 03/07/09, הוא מצא את המכשיר תקין לפעולה.

הנאשם העיד להגנתו כי ביום המדובר הוא נסע לחברו, בעל מסעדה באזור התחנה המרכזית
בתל-אביב. הוא אכל עוף ושתה כוס אחת בודדת של וודקה. הוא שתה את כוס הוודקה, בסביבות השעה 01:30. מאחר ולחברו היה לחץ בעבודה זה האחרון ביקש ממנו להישאר במקום, הוא עזר לו בעבודה.

בסביבות השעה 04:05 חברו "שיחרר" אותו. השעה היתה 04:10, הוא נכנס למכוניתו ולאחר
נסיעה של כ – 100 מטר, נעצר על ידי השוטרים. הם ביקשו ממנו לבצע בדיקת נשיפה וכך הוא עשה. לפי טעמו, מאחר והוא שתה בשעה 01:30, הוא היה משוכנע כי בשעה 04:10 השפעת האלכוהול – פגה. כך לימדו אותו בקורס נהיגה מונעת.

עד ההגנה, מיכאלשוילי יצחק, העיד כי הנאשם אכן הגיע אותו לילה למסעדה שלו. הם אכלו יחד, הנאשם שתה כוס אחת של וודקה מהולה "ברד-בול", הוא ביקש מהנאשם שיישאר במסעדה, זאת כדי לפקח על הבאים והיוצאים, שלא יגנבו דברים מהדוכן המוצב במסעדה.

בשעה ארבע, "שיחרר" העד את הנאשם. זה האחרון עזב את המסעדה. לאחר כחצי שעה חזר הנאשם למקום וסיפר לו כי הוא נתפס על ידי השוטרים, בקרבת מקום, אלה ערכו לו בדיקת נשיפה ואסרו עליו לנהוג.

לב טענת ההגנה נשענת על הוראת סעיף 34 יח. לחוק העונשין התשל"ז – 1977 ולשונה:
"34 יח. טעות במצב דברים
(א) העושה מעשה בדמותו מצב דברים שאינו קיים, לא יישא באחריות פלילית אלא במידה שהיה נושא בה אילו היה המצב לאמיתו כפי שדימה אותו.
(ב) סעיף קטן (א) יחול גם על עבירת רשלנות, ובלבד שהטעות היתה סבירה, ועל עבירה של אחריות קפידה בכפוף לאמור בסעיף 22(ב)".

לפי טעמו, מאחר ובקורס נהיגה מונעת "למדו אותו", כי השפעת האלכוהול מתפוגגת בתום שעתיים, כי אז הוא סבר, לפי תומו, כי לאחר כשעתיים הוא רשאי להמשיך לנהוג ברכב, אם נמצא נוהג בשכרות הרי עומדת לו הגנת הטעות במצב הדברים.

לאחר ששמעתי את הצדדים, כאשר אין חולק כי בגופו של הנאשם נמצאה כמות אלכוהול של 475 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף – אני קובע כי הנאשם נהג שעה שהוא שיכור, בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה.

באשר להגנת "הטעות במצב הדברים", הרי שאני דוחה טענה זו. מי ששתה וודקה טרם נהיגתו, בכמות מסוימת לקח סיכון כי הוא מכניס לגופו כמות האסורה על פי חוק. אילו היה נטען, כי הנאשם סבר כי הוא שותה מים מינרליים זכים, ללא טיפת אלכוהול, ומעשה שטן, אלמוני עירה לכוסו, בלא ידיעתו, משקה אלכוהול נטול טעם צבע וריח, כי אז יתכן והיה מקום לטעון "טעות במצב הדברים". חשב – מים, שתה וודקה – ללא ידיעתו.

אין זה מצב העובדות בפני
נו. הטעות של הנאשם – בכמות האלכוהול - שעירה הנאשם אל גופו, ביודעין, אינה יכולה להישען על המילים "הטעות היתה סבירה" כמצוין בסעיף 34.

ואם בלשון המחוקק עסקינן. ראה סעיף 22(ב) לחוק העונשין הסעיף מדבר באחריות קפידה ובלשונו:
"לא ישא אדם באחריות לפי סעיף זה אם נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן למנוע העבירה,
הטוען טענה כאמור-
עליו הראיה".

לא הובאה כל ראיה, כי הנאשם "עשה כל שניתן למנוע את העבירה". לטעמי מי ששתה אלכוהול טרם נהיגה ברכב הרי שהוא "קנה – סיכון" כי הוא נהג במצב של שכרות, שכן אין
לו ידיעה ברורה מוחלטת ונחרצת, כי אין בגופו כמות העולה על 240 מיקרוגרם "הכמות – הקובעת", לעניין שכרות. מבחינתי הנאמר בספר ההדרכה "אם שותים לא נוהגים" היא האמירה הקולעת והנכונה.


סוף דבר, אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום, ז' בתמוז, תשס"ט (29
ביוני 2009) במעמד הצדדים.

ויטלסון ישראל – שופט

סגן נשיא
קלדנית:נורית י






ת בית משפט לתעבורה 32903/07 מדינת ישראל נ' אלפרד כהן (פורסם ב-ֽ 29/06/2009)