פסקי דין על לוי פרחי חיים | פסקי דין על סויסה ליאת | פסקי דין על מלקוניאן יורי | פסקי דין על אלמוג מנשה ואח' |

12755/02 תק     29/02/2004




תק 12755/02 לוי פרחי חיים נ' סויסה ליאת, מלקוניאן יורי, אלמוג מנשה ואח'




בעניין:
1




בתי המשפט


בית משפט לתביעות קטנות ת"א
תק 012755/02

בפני
:
כב' השופטת חנה פלינר
תאריך:

29/02/2004





התובע
לוי פרחי חיים
בעניין

:




נ
ג
ד



הנתבעים

1 . סויסה ליאת
2 . מלקוניאן יורי
3 . אלמוג מנשה
4 . גושן איתן








פסק דין

1.
בפני
תביעה של התובע, דייר ברחוב מטולה 5 רמת גן, (להלן: "הבנין") המופנית כנגד 4 דיירים אחרים שבבנין, הם הנתבעים.
התובע טוען כי הוא והדייר הנוסף הגר בקומה האחורנה, מר גדעון חי, (להלן: "חי"), היפנו בקשה לועד הבית לבצע זיפות לגג המשותף כיוון שיש נזילות, ומכיוון שהזיפות האחרון נעשה לפני 12 שנים.
התובע טוען כי הנתבעים לא הסכימו לבצע את הזיפות ולפיכך הוא וחי לקחו קבלן וביצעו זיפות של הגג בעלות של 8,200 ₪ לכל הגג.
בתביעה זו מבקש התובע לחייב את כל אחד מ-4 הנתבעים בסכום של 700 ₪ עבור הזיפות ועוד 50 ₪ הוצאות.

2.
הנתבעים הגישו כתב הגנה וטענו כי התובע ביצע את הזיפות על דעת עצמו והחליט לבצע את העבודה הטובה והיקרה ביותר בשוק.
הנתבעים טענו כי התובע לא הביא הצעות מחיר כמקובל וכמתחייב ממצב כזה.
הנתבעים טענו כי דאגו לבנין במשך שנים ודווקא התובע הוא זה שלא
משלם את דמי ועד הבית כסדרם.
לגופו של ענין טענו הנתבעים כי כשביקש התובע לזפת את הגג הודיעו לו הנתבעים כי יש לכנס אסיפת דיירים ולקבל החלטה אולם זו לא התקיימה.
הנתבעים טוענים כי ניתן היה להסתפק בעבודת זיפות רגילה ללא הנחת יריעות ביטומניות, כפי שנעשה בפועל.

3.
בתיק זה התקיים דיון ביום 27.3.03.
בדיון זה סיכמו הצדדים כי ינסו לתאם
פגישה באגודה לתרבות הדיור וינסו לסיים את התיק בפשרה.
ביום 4.9.03 התייצבו הצדדים, או אז הסתבר כי הפגישה באגודה לתרבות הדיור טרם התקיימה, אולם הנתבעת 4 טענה כי היא שוחחה עם תרבות הדיור ושם נאמר לה כי אם התובע החליט לזפת לבד את הגג אזי הוא תרם את הכסף ואין צורך להשיב לו.
בסיום אותו
דיון הוחלט לנסות ולקיים פגישה משותפת בתרבות הדיור ופגישה כזו אכן התקיימה ביום 2.2.04.

4.
הפגישה התקיימה אצל עו"ד סמי ישראל והצדדים שטחו את טענותיהם.
בסיום הפגישה הבהיר עו"ד ישראל לצדדים כי החובה לשלם את ועד הבית אינה תלויה בתשלום או בקבלת שירות כלשהו וכי יש לשלם את חוב ועד הבית בלי קשר לזיפות הגג.
לענין זיפות הגג הביע עו"ד ישראל את דעתו כי יש לשלם לתובע את התשלום עבור הזיפות וזאת מפאת העובדה שהתובע פנה לנציגות לביצוע התיקון וזו השתהתה עד בו החורף ולמעשה בכך יצא התובע ידי חובתו במסירת ההודעה לנציגות.
עו"ד ישראל הציע לצדדים פשרה אולם הנציגות סרבה לקבלה ולפיכך חזר התיק לדיון.
ביום 29.2.04 התייצבו שוב הצדדים באולמי ונציגת הנתבעים אמרה כי היא מוכנה לשלם רק סכום של 1,500 ₪, כפי ששולם לשכן בכניסה השניה.

5.
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות ובנספחים אשר צורפו אני קובעת כי דין התביעה להתקבל.
טענותיו של התובע לגופו של ענין, שמצב הבנין הצריך זיפות לא נסתרו בראיות כלשהן: הנתבעים לא הביאו ראייה מתי נעשה הזיפות האחרון וכך נותרה טענתו של התובע ולפיה היו נזילות בדירתו ללא כל ראיה סותרת.
בנוסף טענתם של הנתבעים כי הזיפות שבוצע הינו בעלות גבוהה גם היא לא זכתה לתימוכין כלשהן.
על מנת להצדיק טענה זו היה על הנתבעים לצרף לתיק בית המשפט הצעות מחיר מהן ניתן יהיה ללמוד כי הצעת התובע אינה סבירה.
אם היה מוכח בפני
כי התובע אכן בחר בביצוע עבודה יקרה ולא סבירה, הייתי שוקלת לחייב את הנתבעים אך ורק במחיר הממוצע, אולם בהעדר ראייה כאמור, איני יכולה לקבוע כי הסכום ששולם על ידי התובע ומר חי אינו סביר.
יש לזכור כי התובע אכן ביצע עבודת זיפות שכוללת הנחת יריעות ביטומניות ואף קיבל אחריות ל- 10 שנים.
אין ספק כי קבלת אחריות על עבודה ל- 10 שנים, מצמצמת לאורך השנים את העלויות ויש לקחת גם דבר זה בחשבון.

6.
עוד יש לזכור כי התובע וחי הם אלה שגרים בדירות העליונות ומצב הגג
אקוטי במיוחד להם.
התובע אכן יצא ידי חובתו כאשר ביקש את ביצוע התיקון ולא נענה.
על התובע לפעול לצמצום נזקיו וכך הוא עשה כאשר מימן את הזיפות ומנע גרימת נזקים לדירתו ולדירת שכנו.
אם היה התובע נמנע מלעשות את הזיפות ומגיש לועד את חשבון השיפוצים שבביתו, היתה מועלית נגדו טענה של חובת הקטנת הנזק.

7.
בנקודה זו דעתי היא כדעת נציג האגודה לתרבות הדיור.
אציין כי אם האגודה לתרבות הדיור מצאה לנכון להגיע למסקנה כזו, לאחר ששקלה
את עמדת הנציגות, אין לי אלא להצטרף לדעתה.
עוד אציין כי עמדת האגודה לתרבות הדיור כפי שהובאה בסופו של דבר עומדת בסתירה לדברי הנתבעת 4 בדיון ביום 4.9.03.

8.
כמו כן איני רואה כל רלבנטיות להסכם הפשרה שנעשה עם השכן בכניסה ליד, הוכח בפני
כאמור כי התובע פעל להשגת הצעה הולמת וזיפות הגג נועד לשרת את כל דיירי הבנין ואין כל סיבה כי לא ישתתפו בעלות בפועל שנגרמה, כל זאת כאמור שלא הוכח בפני
שעלות זאת אינה מוגזמת ואינה סבירה.

9.
סוף דבר, דין התביעה להתקבל.
כל אחד מהנתבעים ישלם לתובע סך של 750 ₪ וזאת תוך 21 יום מיום קבלת פסק הדין.
איני עושה צו להוצאות היות והתובע כלל כבר בתביעתו גם הוצאות.
בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 מיום קבלת פסק הדין
המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים בדואר.
ניתן היום ז' באדר, תשס"ד (29 בפברואר 2004) בהעדר הצדדים


חנה פלינר
, שופטת












תק בית משפט לתביעות קטנות 12755/02 לוי פרחי חיים נ' סויסה ליאת, מלקוניאן יורי, אלמוג מנשה ואח' (פורסם ב-ֽ 29/02/2004)