פסקי דין על זידאן מחמוד | פסקי דין על מנורה חב' לביטוח בע"מ

5211/98 א     09/04/2003




א 5211/98 זידאן מחמוד נ' מנורה חב' לביטוח בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום עכו
א
005211/98


בפני
:
כב' השופט שמעון שר
תאריך:
09/04/03




בעניין
:
זידאן מחמוד



ע"י ב"כ עו"ד
עו'ד עבוד אלי

התובע


נ
ג
ד


מנורה חב' לביטוח בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
גולדברג ישראל

הנתבעת



פסק דין
1.
בפני
י תביעה לתשלום דמי ביטוח בגין גניבת משאית מסוג סקניה מ.ר. 59-708-16 (להלן: "המשאית").
2.
התובע, מר מחמוד זידאן (להלן: "זידאן" או "התובע") ביטח את המשאית אצל הנתבעת, מנורה חב' לביטוח בע"מ
(להלן: "מנורה" או "הנתבעת") בפוליסה שמספרה:


2-97-884805-34-00, לתקופה מיום 31/10/97 ועד 31/10/98.
3.
ביום 11/11/97, או בסמוך לכך, נגנבה המשאית.
4.
התובע הודיע על אירוע הגניבה לנתבעת, ואף הגיש לה תביעה לקבלת דמי הביטוח בהתאם לפוליסה.
5.
הנתבעת דחתה את תביעתו של זידאן בטענה שבמשאית חסר מיגון מסוג ביטכונית, כמפורט בטופס ההצעה לביטוח הרכב וברשימה עצמה.
6.
הצדדים הסכימו כי בית המשפט ייתן

פסק דין
על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984.
7.
הנני מקבל את התביעה באופן חלקי, כך שהנתבעת תשלם לתובע סך של
50,000 ₪, מתוך סך של 74,000 ₪ שווי המשאית הנטען, בתוספת הפרשי ריבית בשיעור 2% לשנה לא צמודה והצמדה מיום 9/11/98 ועד ליום התשלום בפועל.
כמו כן תשלם הנתבעת לתובע סך של 10,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ כחוק.

להלן, בקצרה, הנימוקים לפסק
הדין:
8.
פוליסת הביטוח היתה בתוקף ביום הגניבה

.
8.1.
בפרוטוקול הדיון מיום 13/11/02 עמ' 14 נכתב כי "הצדדים מסכימים כי חב' הביטוח לא תטען בתיק זה שהפוליסה לא נכנסה לתוקף בגלל אי תשלום או שבוטל בגלל אי התשלום" (ש' 17-18).
8.2.
שרה חכים העידה מפורשות כי הפוליסה היתה בתוקף ביום הגניבה ולגבי הגניבה (פרוטוקול, עמ' 12 ש' 10-14)
9.
הצעת הביטוח חסרת תוקף בענייננו

:
9.1.
בדיון מיום 13/11/02 נקבע כי "מסמך ג' לתצהירה של גב' חכים התקבל בכפוף לכך שתוך 7 ימים מהיום יוגש לתיק בית המשפט העותק המקורי של המסמך". (עמ' 7 לפרוטוקול).
מאחר שהצעת הביטוח לא הוגשה במקור, היא לא התקבלה כראיה בביהמ"ש ואין להסתמך עליה ועל האמור בה.
9.2.
לפיכך, אין כל טעם לדון בשאלות שעלו בעניין תוקפה (האם חתם התובע על ההצעה ובפני
מי וכיוב'). כמו-כן, אין חשיבות לעובדה שבהצעה נכתב מהו המיגון הנדרש כתנאי לכיסוי ביטוחי.
10.
התובע קיבל אך את הרשימה ולא את הפוליסה ואף זאת לאחר קרות מקרה הביטוח

:

10.1.
נראה כי התובע קיבל את הפוליסה רק לאחר התאונה. הפוליסה הוצאה כעשרה ימים לפני שנגנבה המשאית. ונראה כי היא לא הגיעה לידי התובע בטרם הגניבה. יתר על כן, מעדותה של גב' חכים עולה כי היא שולחת פוליסות בדואר רגיל ורק שיקים נשלחים בדואר רשום.
10.2.
אמנם גב' חכים טענה בתצהירה כי "פוליסת הביטוח הוצאה על ידי מנורה ביום 29/10/97 והיא נמסרה לי באותו יום או יום-יומיים לאחר מכן. מיד כאשר קיבלתי את פוליסת הביטוח שלחתי אותה בדואר לנתבע. (סע' 14 לתצהיר). אולם, בחקירתה העידה כי אינה זוכרת מתי פנתה לחברת הביטוח ונראה כי היא חזרה בה מטענתה זו. (עמ' 10 לפרוטוקול, ש' 1-10)
11.
אין תוקף ברשימה לתנאי לכיסוי הביטוי – התקנת מערכת ביטכונית ברכב

:
11.1.
סע' 3 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח") קובע כי:
"תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו, או יצויינו בה בהבלטה מיוחדת ; תנאי או סייג שלא נתקיימה בהם הוראה זו, אין המבטח זכאי להסתמך עליהם".

11.2.
הסייג בענייננו לא הובלט כראוי ולא הודגש ולכן אין הנתבעת זכאית להסתמך עליו. הוא אף אינו מופיע תחת כותרת מסויימת, כי אם לאחר נושא ההשתתפות העצמית.
11.3.
לביטוחים האחרים ולפוליסות האחרות של הרכב משנים קודמות אין משקל רב בענייננו.
גב' חכים ציינה בחקירתה לעניין חידוש ביטוח של מבוטח ישן כי "אני באה ויושבת איתו כאילו הוא מבוטח חדש. אני מדברת איתו על תנאים חדשים, מה שהיה היה, ועכשיו זה ביטוח חדש". (עמ' 8 לפרוטוקול, ש' 15-16), לפיכך, גם אם התחייב התובע בביטוחים הקודמים להתקין ברכב ביטכונית, הרי שאין קשר לביטוח שעשה במנורה.
11.4.
הנני מייחס רשלנות לגב' חכים, מאחר שכל הביטוחים של התובע נעשו אצלה. היא הודתה כי זידאן לא המציא אישור מיגון (פרוטוקול עמ' 12, ש' 6) וכי היא ידעה כל הזמן שאין לה ביטכונית (פרוטוקול עמ' 11, ש' 29).
גב' שניר אביה העידה כי "אם גב' חכים היתה אומרת שאין בטכונית, אני הייתי מוציאה מכתב. היא לא אמרה לי ולכן לא שלחתי מכתב". (פרוטוקול עמ' 15 ש' 17-18).

אשר על כן, נראה כי
האחריות נופלת על גב'חכים שהמשיכה לבטח את התובע כל פעם בחב' ביטוח אחרת למרות שידעה כי ברכב לא מותקנת בטכונית וכי זה התנאי לכיסוי הביטוחי.
12.
הנתבעת לא הרימה את נטל ההוכחה שמוטל על שכמה

:
12.1.
"על המבטח הטוען לפטור מאחריות הנטל להוכיח קיומו של סייג לאחריות".
י' אליאס, דיני ביטוח, (כרך ב', תשס"ב), עמ' 661.
12.2.
הנתבעת לא הוכיחה כי הפוליסה אכן הומצאה לתובע לפני מועד הגניבה, כי התובע חתם על הצעת הביטוח וכי התובע ידע שהתקנת בטכונית במשאית היא תנאי מוקדם לכיסוי הביטוחי.
12.3.
יתר על כן, שרה חכים העידה ביום 13/11/02 כי שנה לפני כן ביערה את התיק מאחר שעברה משרדים. (עמ' 10 לפרוטוקול, ש' 25-26) התביעה הוגשה ביום 5/11/98 ויש לראות בביעור מסמכים במהלך תביעה משום חוסר תום לב, במיוחד כאשר ידוע כי רב
הסיכוי שיצטרכו להשתמש בהם כראיות.
13.
הפוליסה שועבדה לבנק מרכנתיל דיסקונט

:
13.1.
בפוליסה צויין כי "מוצהר בזה כי הפוליסה לכלי הרכב הנ"ל משועבדת לטובת בנק מרכנתיל דיסקונט סניף תמרה. וכל פיצוי בגין נזק לפי פרק א' של הפוליסה אם יגיע, ישולם לנ"ל בשיעור הנאתו".
13.2.
לפיכך טוענת הנתבעת כי אין התובע זכאי לפיצוי גם אם תוכח תביעתו.
13.3.
לטעמי, זו טענה של דחייה על הסף כתוצאה מחוסר יריבות (תקנה 101(א)(3) לתקנות סד"א), טענה שהיה צורך לדון בה בתחילת הדיון. עם זאת, טענה זו לא נדונה והבנק אף לא צורף על ידי הנתבעת כצד שלישי.
14.
רשלנות תורמת

:
14.1.
הנני מייחס לתובע רשלנות תורמת על כי לא התקין ביטכונית ברכבו, חרף העובדה שהיה עליו לעשות כן עוד קודם ליום הגניבה, ואף בטרם ביטח רכבו אצל הנתבעת.
14.2.
אשר על כן, הנני קובע כי יש להפחית מהסכום לו זכאי התובע סך של 10,000 ₪ בגין רשלנותו התורמת של התובע.
15.
מהימנות

:
15.1.
הצדדים, כאמור, הסכימו כי פסק הדין יינתן לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, ולפיכך לא אתייחס לסוגית המהימנות .
16.
שווי הרכב

:
16.1.
התובע תבע את שווי הרכב בהתאם למחירון יצחק לוי מיום 01/11/97 – בסך של
74,000 ₪.
16.2.
ב-ת"א (תל אביב – יפו) 58400/99 וי.איי. המזרח נ' המגן חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2002(2)819, 825 נפסק כי:
"אכן, קיימת לאחרונה נטיה של בתי המשפט, לפיה יש לקבוע את שווי הרכב לפי המחירון של לוי יצחק ע"מ לחסוך הבאת עד מומחה ובעיקר, לאור הנימוק כי חברות הביטוח מסתמכות על המחירון בקביעת פרמיית הביטוח".
16.3.
איני מקבל את הפסיקה שהפנה אליה ב"כ הנתבעת. לדעתי, יכולה היתה גב' חכים לדעת אם לנתבע היו תאונות קודמות, עליהן הצהיר כי הוא היה מבוטח דרכה במשך כמה שנים.
17.
סע' 9 לסיכומי הנתבעת – לעניין אי הגשת רשיון הרכב המעידה על בעלות ברכב – זו

הרחבת חזית שאין לייחס לה כל משמעות.

18.
חובה של הנתבעת:
18.1
הנתבעת תשלם לתובע סך של 74,000 ₪.
18.2
מהסך האמור יש להפחית השתתפות עצמית בשווי של 9,262 ₪ (ר' השתתפות עצמית בפוליסה).
18.3
כמו-כן יש להפחית סך של 4,645 ₪ בגין אי תשלום דמי הפרמיה. (כמצויין על גבי הרשימה גופה).
18.4
כאמור לעיל, יש להפחית בגין רשלנותו התורמת של התובע את הסכום של
10,000 ₪.
18.5
אין לקבל את טענת הנתבעת כי יש להפחית מהסך האמור את המע"מ, מאחר
רכישת הרכב התובע החזיר ו/או קיזז את המע"מ. (זו הרחבת חזית, שלא נטענה בכתב ההגנה אלא אך בסיכומים ואף לא הוכחה בפני
נו)
18.6
לא ברור לי מה כוונת התובע בדבר נזק כללי בסך של 5,000 ₪ והתובע אינו
זכאי
לו.
18.7
התובע אינו זכאי לקבלת ריבית בשיעור של 12% בהתאם לסעיף 28א לחוק חוזה הביטוח. זו הרחבת חזית הנטענת אך בסיכומיו וכן המדובר במחלוקת כנה ובתום לב שאינה מצדיקה פסיקת ריבית על פי סעיף 28 א' לחוק חוזה הביטוח.
18.8
אשר על כן, תשלם הנתבעת לתובע סך של 50,000
₪
(סכום מעוגל) בתוספת הפרשי ריבית בשיעור 2% לשנה לא צמודה והצמדה מיום 9/11/98 ועד ליום התשלום בפועל, וכן שכ"ט עו"ד והוצאות בסך כולל של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

יש לשלוח העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתנה היום ז' בניסן, תשס"ג (9 באפריל 2003) בהעדר הצדדים.



שמעון שר
, שופט

קלדנית: ציפי






א בית משפט שלום 5211/98 זידאן מחמוד נ' מנורה חב' לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 09/04/2003)