פסקי דין על יצחק קדוש | פסקי דין על ציון חדאד | פסקי דין על עזרא חדאד | פסקי דין על בנק דיסקונט לישראל בע"מ

7313/02 א     20/10/2003




א 7313/02 יצחק קדוש , ציון חדאד, עזרא חדאד נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ




1
בתי המשפט

בשא 009481/02
בית משפט השלום ירושלים
בתיק עיקרי: א 007313/02

20/10/2003
תאריך:
כב' הרשמת תמר נמרודי

לפני
יצחק קדוש

ציון חדאד

עזרא חדאד

בענין:
המבקשים
נ ג ד
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
המשיב
החלטה

1. המשיב הגיש נגד המבקשים תביעה בסד"מ לתשלום הסך של 282,382 ש"ח. התביעה נגד המבקש 1 הוגשה בגין יתרת חובה בחשבון העו"ש שלו וכן בגין חוב בחשבון הלואה. התביעה נגד המבקשים 2 ו-3 הוגשה בגין ערבותם לחובות המבקש 1, בגין ההלואה.
2. המבקשים הגישו בקשת רשות להגן אותה תמכו בתצהיריהם.
המבקשים העלו מספר טענות הגנה אליהן אתיחס אחת לאחת.
העדר חקירה של המצהירים
ב"כ המשיב ויתר על חקירת המצהירים, לאחר שהצהיר כי אין בכך משום הודאה בטענות המבקשים. המבקשים טענו כי בהעדר חקירה על התצהירים יש לקבל גרסתם כנכונה.
בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ. וורנר, פ"ד מו(2) 273, 277, נקבע כי :
"... גם אם נמנע תובע מלחקור את המצהיר, אין בכך כדי להוסיף לתצהיר את מה שאין בו מעיקרו. באין חקירה כזו, עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה".
התנית שרות בשרות
המבקשים טענו כי המשיב התנה מתן מסגרת אשראי בפתיחת תכניות חסכון וגופות גמל. כן טענו כי הבנק התנה המשך פעילות החשבון בנטילת הלואת גישור.
עפ"י הפסיקה, על הטוען להתנית שרות בשרות להוכיח במצטבר קיומה של התניה כאמור, העדר קשר עסקי ונזק שנגרם כתוצאה מכך.
המבקשים לא עמדו בנטל האמור. תצהירי המבקשים בענין זה כלליים וסתמיים.
ראשית, המבקשים לא הראו קיומה של התניה. 60221
המבקשים אינם מפרטים מתי ניתנה מסגרת אשראי, באילו סכומים, לאיזו תקופה, באילו תנאים , מתי נפתחו תכניות החסכון ו/או קופות הגמל, באילו תנאים, לאיזו תקופה וכו'. כן לא פרטו מה היו תנאי הלואת הגישור ותוצאותיה לעומת מצב החשבון ללא ההלואה.

בע"א 6505/97, בוני התיכון בע"מ נ. בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נג(1) 689, נפסק כי:
"... אין ספק כי חייבת להתקיים "קורלאציה", מתאם, יחס הדדי, בין שני השירותים. ללא יחס כזה אין התניית שירות בשירות... מאחר שברוב המקרים עומדת טענת הלקוח מול טענת הבנק, על בית המשפט למצוא נסיבות אובייקטיביות לתמיכה בטענת הלקוח, הנושא בנטל השכנוע לקיום היסודות של ההתנייה. הצורך בראיות חיצוניות עשוי להתעורר בשל העובדה כי התניית השירות איננה חייבת, כאמור, להיות תוצאה של כפייה במובן סעיף 17 לחוק החוזים, שהיא, בדרך כלל, אירוע ממוקד. כפי שנקבע בפסיקה, לעניין התניית שירות די ביצירת אווירה של לחץ סמוי המופעל על הלקוח. אווירה מעין זו, כדי שלא תישאר עניין של תחושה אישית, חייבת להתבסס על נסיבות חיצוניות, המעידות על קיומה".
"יש לזכור, כי אפשר שתחושתו של לקוח שהופעל עליו לחץ לנטילת שירות, כגון פתיחת תוכנית חסכון, נוצרת בדיעבד, לאחר בדיקה חוזרת של הכדאיות הכלכלית. במיוחד קיים חשש כזה כאשר הבדיקה מתבצעת לאחר הרעה ביחסים בין הבנק לבין הלקוח. הרעה זו עשויה להיות קשורה בתביעת הבנק לתשלום חובותיו של הלקוח. לכן, על הלקוח לשכנע את בית המשפט כי נטילת השירות, מלכתחילה, הייתה תוצאה של התניית שירות בשירות".
המבקשים לא הראו קורלציה ו/או מתאם בין השרותים השונים.
המבקשים אף לא הראו שאין קשר עסקי בין השרותים.
בפסיקה נקבע, כי קיים נוהל של פתיחת תכניות חסכון כבטוחה למתן אשראי וכי אין להסיק מכך היא התנית שרות בשרות.
לענין הלואת הגישור - ההלואה נועדה לאפשר המשך פעילות החשבון. לכן גם במקרה זה לא הוכח העדר קשר עסקי בין השרותים.
המבקשים אף לא הראו כי נגרם להם נזק כתוצאה מההתניה לה הם טוענים, הן לענין תכניות החסכון והן לענין הלואת הגישור. אף אם היו פערים בשעורי הריבית, עובדה שלא נטענה ואף לא הובאה לה ראיה לכאורה, אין בכך כדי להעיד דוקא על חוסר כדאיות כלכלית, שכן לעיתים לקוח מותר למשל על תשואה, אך מנגד זוכה לרמת נזילות גבוהה מזו שהיתה לו.
ראה בענין זה ע"א 1655/97 (ת"א) לניר סחר בע"מ ואח' נ. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, דינים מחוזי, כרך לב(4) 916.
המשיב גרם ברשלנות להגדלת יתרת החובה
לטענת המבקשים, הבנק גרם להגדלת יתרת החובה בכך שאיפשר חריגה ממסגרת האשראי.
גם טענה זו הועלתה סתמית וכללית. המבקשים לא פרטו אילו מססגרות אשראי ניתנו , לאילו תקופות ובאילו תנאים. המבקשים טענו כי קיבלו מסגרת אשראי של 20,000 ש"ח, ללא פרוט התקופה והתנאים. לאחר מכן טענו כי מסגרת האשראי המאושרת היתה 30,000 ש"ח. גם במקרה זה לא פרטו.
המבקשים אף לא פרטו מה שעור הנזק שנגרם להם כתוצאה ממשיכות היתר שמעבר למסגרות האשראי ולא צרפו פרוט חשבונאי בענין זה.
יש לציין, כי אף אם נכונה טענת המבקשים, כי הבנק איפשר משיכות יתר, לא הוכח כי הבנק פעל בניגוד להסכם שבין הצדדים ואן בכך הגנה כלשהי כנגד תביעת החוב הכספי.
לא זו אף זו, המבקשים עצמם טוענים כי הבנק לחץ עליהם להקטין את יתרות החובה (אשר נוצרו כתוצאה מהחריגות ממסגרת האשראי) ואת החיובים בריבית חריגה, בכך שכפה עליהם ליטול הלואות גישור .
דהיינו, המבקשים לא הראו, ולו לכאורה, כי הבנק פעל בניגוד למוסכם /ואו ברשלנות.
המשיב הפר את חובת הנאמנות בהעמדת ההלואה לפרעון מידי ובכך גרם למימוש הערבות
לטענת המבקשים, סוכם עם המשיב כי 100,000 ש"ח שהיו בחשבונה של גב' אפנג'ר, יועברו לחשבון ההלואה ובכך תוקטן הקרן בחלקה הארי. מנהל המשיב לא עמד בהסכם והורה להעביר את הסכום לחשבון העו"ש ע"מ להקטין את יתרת החובה. בכך נחשפו המבקשים 2 ו-3 לתביעה ולסיכון.
המבקשים ואף הגב' אפנג'ר לא פרטו מתי הגיעו להסכמה זו והסתפקו בטענה כי "בשלב מסוים..." הגיעו להסכמה. המבקשים אף לא פרטו כיצד נערכה הסכמה זו ולא הביאו ראיה ולו לכאורה בתמיכה לטענתם.
בנוסף, עפ"י ההסכם שבין הצדדים, הבנק רשאי לדרוש פרעון מידי של כל יתרת חובה, ובהעדר פרעון הוא רשאי להעמיד את מלוא ההלואה לפרעון.
לא הוכח כי הבנק פעל בניגוד להסכם זה.
לענין מימוש הערבות - הערבות במהותה נועדה להבטיח מקרים של אי פרעון ההלואה. הערבים לוקחים על עצמם סיכון בתקופה שמיום החתימה על כתב הערבות ועד ליום פרעון ההלואה. דהיינו, הסיכון נובע מעצם החתימה על כתב הערבות .
משלא נפרעה ההלואה, מומשה הערבות כדין.
זכות קיזוז
המבקשים טוענים כי קמה להם זכות קיזוז. טענת קיזוז יש לפרט בה מפרטים כתב תביעה. המבקשים לא עשו כן. המבקשים אינם מפרטים מהם הנזקים שנגרמו להם, כיצד התהוו וכיצד חושבו. לכן דין הטענה להדחות.
מכל האמור עולה כי המבקשים לא הצליחו להראות הגנה אפשרית.

3. אשר על כן הנני קובעת כדלקמן:
א. אני דוחה את בקשת הרשות להגן.
ב. המבקשים ישלמו למשיב הוצאות הדיון בבקשה בסך של 2,000 ש"ח + מע"מ, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
ניתנה היום, כ"ד בתשרי התשס"ד (20 באוקטובר 2003), בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתקי החלטתי לצדדים.
תמר נמרודי
, רשמת









א בית משפט שלום 7313/02 יצחק קדוש , ציון חדאד, עזרא חדאד נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 20/10/2003)