פסקי דין על עזמי נסאר | פסקי דין על עבד אלגני פאטמה מחמוד

2905/04 א     01/03/2007




א 2905/04 עזמי נסאר נ' עבד אלגני פאטמה מחמוד




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום עכו
א
002905/04


בפני
:
כב' השופטת ג'ני טנוס
תאריך:
25/02/2007




בעניין:
עזמי נסאר



ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד עזמי נסאר

תובע


-
נ
ג
ד -



עבד אלגני פאטמה מחמוד




ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד נזאל אחמד

נתבעת


פסק דין
1.
התובע אוחז בשני שיקים משוכים על ידי הנתבעת. האחד ע"ס 5,000 ש"ח, תאריך פירעון 15.7.03 ומספרו 007, והשני ע"ס 5,000 ש"ח, תאריך פרעון 15.8.03 ומספרו 008 (להלן - "השיקים").

2.
הנפרעת עפ"י השיקים הנ"ל היא חברת רשת נעלי נדא בע"מ (להלן - "החברה") וזו סחרה את השיקים לתובע שהינו עורך דין במקצועו והעניק לחברה שירותים משפטיים.

3.
התובע טען כי קיבל את השיקים מהחברה על חשבון שכר טרחתו כאמור לעיל. מטעם התובע הוגש תצהירו וכן תצהירו של מנהל החברה אשר פירט את נסיבות קבלת השיקים לידיו. עפ"י גרסת מנהל החברה, השיקים נמסרו לידיו ע"י בנה של הנתבעת יחד עם שיקים נוספים מאותה סידרה וזאת כנגד חוב של הבן שצבר בחברה אשר סיפקה לו סחורה לחנות הנעליים שניהל בכפר נחף. באותו מעמד היו השיקים חתומים על החלק ויתר הפרטים כגון סכומים ותאריכים הוספו בהסכמת הצדדים ובתיאום עם רואה החשבון מטעם משפחת הנתבעת אשר נכח באותו מעמד.

4.
עוד טען התובע כי השיק הראשון מסדרת השיקים שקיבל נפרע. כמו כן, כיוון התובע בטיעוניו לחוסר ההיגיון שבטענות הנתבעת ובעובדה כי כבר במהלך הדיון בהתנגדות לביצוע השטר, העלה כב' הרשם תהיות באשר לחתימותיה של הנתבעת.

5.
מנגד טענתה המרכזית של הנתבעת נסמכת על טענת הזיוף. הנתבעת הכחישה את חתימותיה על השיקים וטענה כי פנקס השיקים אבד לה וכי חתימותיה זוייפו. הנתבעת הכחישה כי מסרה את השיקים לחברה בין במישרין ובין בעקיפין.

6.
הנתבעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה. לא הוגש תצהיר מטעם בנה ולא הוצגה תלונה בדבר זיוף חתימותיה. לתמיכת טענותיה צרפה הנתבעת אישור המשטרה בגין הודעה על אובדן פנקס השיקים, וכן אישור הבנק בדבר מתן הוראת ביטול. כמו כן, צרפה הנתבעת מסמכים מבתי משפט אחרים בעקבות פתיחת תיקי הוצל"פ נוספים שעניינם אותם שיקים שאבדו לה, ובהם נסגרו התיקים נגדה מבלי שחוייבה בתשלום. הנתבעת הבהירה כי לא הגישה חוו"ד של מומחה כתב יד מטעמה בשל חוסר אמצעים.

7.
הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש לפסוק על דרך הפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט. "כידוע, כאשר מוסמך בית המשפט לפסוק בדרך של פשרה, אין צורך בקביעת ממצאים עובדתיים וממצאי מהימנות וגם אין מקום לנמק את פסק הדין. עם זאת, בית המשפט אינו מתעלם מחומר הראיות ומסיכום הטענות שלפניו ונותן משקל גם להוראות הדין המהותי הרלוונטיות לסוגיה. מכאן, ש

פסק דין
של פשרה אינו

פסק דין
של שרירות ובית המשפט חייב להביא בחשבון את סיכוייה של טענה זו או אחרת להתקבל או להידחות ואת הסיכוי שייקבע ממצא פלוני על יסוד חומר הראיות שלפניו" (דברי השופט זילברטל בת.א. (י-ם) 6196/04 עמאד מנייר נ' מוסא נאג'י פראג' - אתר נבו).

8.
לאחר ששקלתי טענות הצדדים בכתבי הסיכומים על מצורפיהם, ולאחר שעיינתי בחומר המונח לפניי בתיק, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך כולל של 8,000 ש"ח נכון להיום. עם סילוק החוב הפסוק ייסגר תיק ההוצל"פ.

9.
אני מורה לגזברות לשחרר את סכום הפיקדון שהופקד על ידי הנתבעת לטובת התובע ועם העברתו ינוכה סכום הפיקדון מהסכום שפסקתי לעיל.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.


ניתן היום,

י"ד תמוז, תשס"ט

,
06/07/09

, בהעדר הצדדים.
ג'ני טנוס
, שופטת

002905/04א
114 ענת גולדשטיין






א בית משפט שלום 2905/04 עזמי נסאר נ' עבד אלגני פאטמה מחמוד (פורסם ב-ֽ 01/03/2007)