פסקי דין על כהן אייל | פסקי דין על שטרול בת אלה | פסקי דין על חברת בטוח שירביט | פסקי דין על ש.ל.שמאים |

3440/06 תק     25/04/2007




תק 3440/06 כהן אייל נ' שטרול בת אלה, חברת בטוח שירביט, ש.ל.שמאים




בעניין:

4



בתי המשפט



בית משפט לתביעות קטנות חיפה
תק 003440/06


בפני
:
כב' השופט ג. אנגל
תאריך:
25/04/2007




בעניין
:
כהן אייל

התובע



- נ ג ד -


1 . שטרול בת אלה

2 . חברת בטוח שירביט
3 . ש.ל.שמאים
הנתבעות


פסק דין

בפני
י תביעה כספית בגובה 11,892 ₪. לפי התביעה, נגרמו לתובע הפסדים כספיים כתוצאה מתאונת דרכים אשר אירעה ביום 11/7/05 בעיר כרמיאל (להלן: "התאונה").

התובע שופה ע"י נתבעת מס' 2 בפיצוי חלקי - כסכום שאינו במחלוקת בסך של 23,299 ₪ והוא שב בתביעה זו ועותר לחייב נתבעות מס' 1 ו-2 לפצותו בגין הסכומים שלפי טענתו קוזזו לו שלא כדין.

לחלופין טוען התובע, כי במידה וימצא בית המשפט כי חוות הדעת השמאית מטעמו הינה מופרזת והסכומים שאושרו לתיקון רכבו על ידי נתבעת מס' 3 מוטעים, כי אז יש לחייב את נתבעת מס' 3 בנזקי התובע.

מנגד טוענים נתבעות מס' 1 ו-2 כי התובע פוצה לפנים משורת הדין בסכום כולל של 23,299 ₪, תוך שקוזזו מסך הפיצוי סכומים בהתאם לקביעת שמאי מטעמם .

מנגד טוען נתבע מס' 3, כי חוות הדעת השמאית מטעמו נערכה עפ"י מיטב מומחיותו ועפ"י כללי השמאות הנהוגים בארץ. לטענתו, נתבעת מס' 2 קיזזה סכומי כסף לתובע, ללא המצאת שומה נגדית, ולפיכך אין באפשרותו להתייחס מקצועית לטענות הקיזוז.




לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובכל חומר הראיות המצוי בתיק ביהמ"ש, החלטתי לקבל את התביעה בחלקה כנגד הנתבעות 1 ו-2 ולדחות את התביעה כנגד נתבע מס' 3 וזאת מהנימוקים הבאים:

א.
אין חולק בין בעלי הדין בשאלת האחריות לגרם התאונה נשוא התביעה. רכב התובע נפגע על ידי רכב נתבעת מס' 1 בעודו בחניה ובנסיבות אלה ברורה אחריותה של נתבעת מס' 1 לגרם התאונה ולתוצאותיה.

ב.
המחלוקת בין התובע לנתבעות מס' 1 ו-2 הינה בשאלת הנזק. התובע טוען, תוך הסתמכות על ממצאי חוות הדעת השמאית שצירף, כי נזקיו עקב התאונה כדלקמן:
א. נזק ישיר - 23,932 ₪. ב. שכ"ט שמאי - 1,035 ₪. ג. ירידת ערך (11.75%) - בסך 7,069 ₪ ובסה"כ - 8,737 ₪, לאחר ניכוי סך הפיצוי החלקי שקיבל כאמור מנתבעת מס' 2. כמו כן טוען להוצאות ולעוגמת נפש בסך 3,000 ₪.
מנגד טוענת נתבעת מס' 2 כי פיצתה את התובע במלוא הנזקים שהוכחו על ידו לאחר ניכוי ההפחתות הבאות: א. מע"מ בסך 139 ₪ - לא הומצאה חשבונית/קבלה. ב. הפחתה של 3.75% ירידת ערך ובסכום של 2,256 ₪ בהתאם לבדיקת חוות הדעת על ידי שמאי מטעמה. ג. הפחתת סכום של 5,265 ₪ בגין עבודות פחחות בהתאם לקביעת השמאי מטעמה. ד. הפחתת סכום של 468 ₪ בגין עבודות צבע. ה. אי אישור מנעול תא מטען בסכום של 597 ₪ ובסה"כ - 8,725 ₪.

ג.

מחומר הראיות עולה כי הפחתות בגובה הפיצוי שבוצעו על ידי נתבעת מס' 2 נעשו על סמך קביעת שמאי מטעמה אשר בחן את חוות הדעת מטעם התובע ולא את רכב התובע לאחר התאונה. הנתבעת מס' 2, אשר נטל הראיה רובץ לפתחה, לא ביקשה לזמן את השמאי מטעמה על מנת לנסות ולשכנע את בית המשפט כי הקיזוזים שביצעה לתובע בוצעו כדין.

ד.
יתרה מכך, לא הוכנה כלל חוות דעת שמאית נגדית מטעם נתבעת מס' 2 וכן רכב התובע לא נבדק על ידי שמאי מטעם נתבעת מס' 2, לא לפני תיקונו ואף לא לאחר תיקונו.

ה.
סעיף 23(א) לחוק חוזה ביטוח קובע כי "משנמסרו למבטח הודעה על קרות מקרה הביטוח ותביעה בכתב לתשלום תגמולי ביטוח, על המבטח לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותו". סעיף 27 לחוק זה ממשיך וקובע כי "תגמולי הביטוח ישולמו תוך 30 ימים מהיום שהיו בידי המבטח המידע והמסמכים לבירור חבותו..". מכאן, שאם חפצה נתבעת מס' 2 לבדוק את חבותה, היה עליה לשגר שמאי מטעמה לשם בדיקת רכב התובע סמוך ככל שניתן למועד שבו נודע לה על מקרה הביטוח. מכל מקום, התובע, כמי שחוזה הביטוח שבין נתבעת מס' 1 לנתבעת מס' 2 נכרת לטובתו, זכאי היה לקבל את מלוא הפירוט והנימוקים שהביאו את נתבעת מס' 2 לפצותו בסכום החלקי ולא בסכום המלא וזאת על מנת לאפשר לו לכלכל את צעדיו בהתאם ולהבין את פשר הקיזוז.

ו.
מעדות נתבע מס' 3 עולה, כי פנייתו לקבלת מידע מנתבעת מס' 2 בקשר לקיזוזים שביצעה לתובע ובניגוד לאמור בחוות דעתו, לא זכתה למענה מנתבעת מס' 2, ויש לראות בהתנהגות זו משום פגיעה בעקרון תום הלב.

ז.
נציג נתבעת מס' 2 הציע בתחילת הדיון שנתקיים ביום 18/12/06 ולאור מהות המחלוקת בין הצדדים, להעביר את העניין לבוררות באיגוד המוסכים. טענה זו אין בידי לקבלה. בהעדר חוות דעת שמאית מטעם נתבעת מס' 2 והואיל ורכב התובע לא נבדק על ידי שמאי מטעמה, אין מקום להעביר העניין לבוררות מקצועית, ובעיקר לא בשלב זה.

ח.
בשאלת הנזק אישרתי לתובע את מלוא הנזקים הנטענים למעט סך של 3,000 ₪ בגין הוצאות ועוגמת נפש אשר לא הוכחו כדבעי על ידו.

ט.
סיכומו של דבר, על הנתבעות 1 ו-2 ביחד ולחוד לשלם לתובע תוך 30 יום מהיום סכום של 8,737 ₪, אחרת ישא חיוב זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום בפועל.



י.
בנוסף תשלמנה הנתבעות 1 ו-2 ביחד ולחוד הוצאות משפט לתובע בסכום של 1,000 ₪, אחרת ישא חיוב זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום בפועל.

יא.
התביעה כאמור כנגד נתבעת מס' 3 נדחית.

ניתן היום ז' באייר, תשס"ז (25 באפריל 2007) בהעדר הצדדים.


ג. אנגל
, שופט

הקלדנית: נאוה ד.






תק בית משפט לתביעות קטנות 3440/06 כהן אייל נ' שטרול בת אלה, חברת בטוח שירביט, ש.ל.שמאים (פורסם ב-ֽ 25/04/2007)