פסקי דין על בנימין תומר | פסקי דין על דוידוב לוי | פסקי דין על דוידוב דני | פסקי דין על רחמימוב מישי ואח' |

4177/06 תק     30/04/2007




תק 4177/06 בנימין תומר נ' דוידוב לוי, דוידוב דני, רחמימוב מישי ואח'




בעניין:
4



בתי המשפט


בית משפט לתביעות קטנות חיפה
תק 004177/06

בפני
:
כב' השופט ג. אנגל
תאריך:

30/04/2007





בעניין

:
בנימין תומר
התובע


- נ ג ד -



1 . דוידוב לוי

2. דוידוב דני
3. רחמימוב מישי
4. הפניקס חב' לביטוח בע"מ
הנתבעים

פסק דין

בפני
תביעה כספית בגובה 10,172 ₪. לפי התביעה, נגרמו לתובע הפסדים כספיים כתוצאה מתאונת דרכים אשר אירעה ביום 9/5/06 בטירת הכרמל (להלן:"התאונה").

התובע טוען כי בעת שהחנה את רכבו מסוג דייהו בסמוך לביתו הגיח למקום רכב מסוג פיג'ו השייך לנתבע מס' 1 ואשר היה נהוג בידי נתבע מס' 2 ומבוטח אצל נתבעת מס' 3 ופגע בצידו הימני של רכב הדייהו והסב לו נזקים.

התובע פנה בדרישה לקבלת פיצויים בגין נזקיו מהנתבעים אך נדחה ולפיכך הגיש תביעה זו ובמסגרתה עתר לחייב הנתבעים 1- 3 ביחד ולחוד לפצותו עפ"י ראשי הנזקים אותם פירט בכתב תביעות כדלהלן:

1. נזק ישיר עפ"י חוות דעת- 9,240 ₪
2. שכ"ט שמאי- 932 ₪.
====================
סה"כ- 10,172 ₪.
מנגד מודה נתבע מס' 2 באחריותו לתאונה ולנזקיה אך טוען כי במועד הרלבנטי לתאונה נשלח על ידי מעבידו (נתבע מס' 1) להסיע מס' עובדים לביתם והתאונה אירעה תוך כדי נסיעה ובעת שניתק גלגל ימני קדמי של הרכב וכתוצאה מכך פגע ברכב התובע. לטענתו אין לחייבו בפיצוי התובע לאור העובדה כי נהג ברכב שבבעלות נתבע מס' 1 (מעבידו) בלא שמעבידו ידע אותו כי הרכב שבו הוא נוהג אינו מבוטח כלל כנגד סיכוני צד ג'.

נתבעת מס' 3 הגישה את כתב הגנתה המתוקן תוך שביקשה כטענה מקדמית להורות על תיקון כתב התביעה באופן שנתבע מס' 1 יהא "דוידוב לוי
" ואילו נתבע מס' 2 יהא "דוידוב דני
" שכן לטענתה התובע כרך בכתב תביעתו שני נתבעים אלה כאחד בעוד שמטעמים שיפורטו בהמשך מדובר ב"פיצול" שתהא לו חשיבות לבירור שאלת חבותה או אי חבותה של נתבעת מס' 3 בקשר לתאונה נשוא התובענה.

לגופא של התביעה טוענת נתבעת מס' 3 כי הנפיקה פוליסת ביטוח עבור מר דוידוב לוי
לכיסוי נזקי רכוש של צד ג' כאשר התגלה לה כי חודשיים לפני מועד קרות התאונה דנן מכר מר דוידוב לוי
למר דוידוב דני
את רכב הפיג'ו ומסר את הרכב לחזקתו (לרוכש), ובלא שהבעלות הועברה ע"ש הרוכש במשרד הרישוי והואיל ומדובר בפוליסת ביטוח אישית אשר אינה ניתנת להעברה (ובעיקר ללא ידיעת המבטחת ובהסכמתה) , הרי שעובר לתאונה לא היה למבוטחה- מר דוידוב לוי
זיקת ביטוח לרכב הפיג'ו ולפיכך פקעה חבותה מכוח הפוליסה.

בתחילת הדיון שנתקיים ביום 11/3/07 ביקשה נציגת נתבעת מס' 3 את הפיצול האמור וניתנה החלטה כמבוקש. יוער כי הנתבעים 1 ו- 2 לא הגישו את כתב הגנתם.
וגם לא היתה התייצבות לדיון ההוכחות מצד נתבע מס' 1 .

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובכל חומר הראיות המצוי בתיק ביהמ"ש החלטתי לקבל את התביעה במלואה כנגד הנתבעים 2 ו- 3 ולדחות את התביעה כנגד הנתבעים 1 ו- 4 וזאת מהנימוקים הבאים:

א.
אין חולק בין בעלי הדין כי נהג הפיג'ו (נתבע מס' 3) הוא האשם לגרם התאונה בכך שאיבד את השליטה על מכונית הפיג'ו (כפי הנראה עקב ניתוק הגלגל הקדמי, אם כי נבדק גם החשד כי נהג תחת השפעת אלכוהול) וכתוצאה מכך התנגש במכוניתו החונה של התובע. כמו כן, הנתבעים אינם מכחישים ראשי הנזק וגובה הנזקים הנטענים.

ב.
יוצא איפוא כי המחלוקת הקיימת בין הנתבעים נסובה סביב השאלה על מי מהנתבעים חלה, בנסיבות העניין, החובה לפצות התובע בגין נזקי התאונה ?

ג.
מחומר הראיות ובכללו דו"ח החקירה עולה כי נתבע מס' 1 מכר את רכב הפיג'ו לנתבע מס' 2 ,

כחודשיים לפני מועד התאונה דנן

, תמורת תשלום סך של 3,500 ₪ (בשני תשלומים, כאשר סוכם בין הצדדים כי התמורה כוללת את פוליסת הביטוח כנגד סיכוני צד ג' שהנפיקה נתבעת מס' 4 למבוטחה (נתבע מס' )1 ככל שמתייחסת לתקופה שנותרה עד מועד פקיעת הפוליסה (31/7/06)).

ד.
נתבע מס' 2 טוען כי עסקת המכר לא הושלמה. טענה זו אין בידי לקבלה. עפ"י ההלכה הנוהגת הרישום במשרד הרישוי אינו יוצר את הבעלות אלא מצהיר על זהות הבעלים הרשום במאגרי המידע המתנהלים במחשבי משרד הרישוי. (וזאת להבדיל מהרישום בלשכת המקרקעין אשר הינו קונסטיטוטיבי- יוצר את הבעלות). הואיל ומדובר בעסקת מכר רכב
(מיטלטלין) יחולו הוראות חוק המיטלטלין וחוק המכר הקובעות כי העברת הבעלות במיטלטלין תחול בעת מסירת החזקה בנכס לרוכש. במקרה דנן, אין חולק כי העברת החזקה והשליטה ברכב הפיג'ו נמסרה לנתבע מס' 2 טרם קרות התאונה ולאחר שהושלמה התמורה. עפ"י המצוין בהודעתו של
נתבע מס' 3 במשטרה (עליה חתם עם מסירת עדותו שם ),הרי שרכב הפיג'ו

היה נתון לשימושו הקבוע

של נתבע מס' 3, כעובדו של נתבע מס' 2. (שורה 3 להודעה).

ה.
אין חולק כי התאונה דנן אירעה בתוך תקופת הביטוח וכי פרמיית הביטוח שולמה לנתבעת מס' 4 במלואה על ידי נתבע מס' 1. ומכאן נשאלת השאלה – האם רשאי היה נתבע מס' 1 "למכור" ו/או להמחות את זכותו עפ"י הפוליסה לנתבע מס' 2 כחלק מעסקת המכר? היה והתשובה לכך שלילית פשיטא שדין התביעה להידחות הן כנגד נתבע מס' 1 בהיותו חסר זיקה לרכב הפיג'ו והן כנגד נתבעת מס' 4 בהעדר זיקת ביטוח.

ו.
ככלל, פוליסת ביטוח תקפה נועדה להבטיח כי בקרות מקרה הביטוח תשפה המבטחת את המבוטח על הנזק שנגרם לו בפועל (או במקרה דנן למוטב) . בענייננו, ידוע הכלל בלטינית –

nemo dat quad non habet

שמשמעו אין אדם יכול להעביר יותר ממה שיש לו.

ז.
בנסיבות המקרה דנן אין המדובר בהמחאת הזכות הביטוחית מצד נתבע מס' 1 (המוכר) לנתבע מס' 2 (הרוכש) שכן עם השלמת עסקת המכר ומסירת החזקה ברכב הפיג'ו לנתבע מס' 2 לא נותרה בידי נתבע מס' 1 זכות ביטוחית להמחאה שכן היא פקעה עם השלמת עסקת המכר. (אם כי קמה לנתבע מס' 1 הזכות לקבלת זיכוי מנתבעת מס' 4 בגין התקופה הביטוחית שלא נוצלה, בכפוף לתנאי הפוליסה(חוזה הביטוח )שבין הצדדים).

ח.
השאלה האם נתבע מס' 1 (המבוטח) רשאי היה לכלול במסגרת עסקת מכר רכב הפיג'ו עם נתבע מס' 2 גם את פוליסת הביטוח שברשותו באופן שיחייב את המבטחת (נתבעת מס' 4) היא שאלה אשר תיבחן עפ"י המבחנים לכריתת חוזה (הצעה וקיבול). ככלל אין המבוטח יכול לכפות באופן חד צדדי,
במסגרת עסקה עם צד ג', על
חברת הביטוח להתקשר עם צד ג' בעסקת ביטוח ללא ידיעתה וללא נטילת הסכמתה מראש. שכן ישנם כידוע מקרים בהם מבטחת נמנעת מהתקשרות על מועמד לביטוח אשר לו עבר תאונתי רב , ו/או מסיבות השמורות עימה ומטעמי מדיניות וזאת אף אם המועמד מוכן לשלם פרמיית ביטוח מוגדלת.
בענייננו, לא נטענה וכל שכן הובאה ראיה כלשהי על ידי נתבעים 1 ו/או 2 לפיה כוונת הצדדים לפוליסת הביטוח היתה במפורש או במשתמע כי הפוליסה שהונפקה לכיסוי נזקי צד ג' לנתבע מס' 1 (המבוטח) אינה אישית ולפיכך ניתנת להעברה לצד ג' גם ללא ידיעת המבטחת.

ט.
ער אני להוראת סעיף 13 לפקודת ביטוח רכב מנועי(נוסח חדש), תש"ל- 1970 הקובעת כי גם לאחר מכירתו של הרכב המבוטח לאחר לא תישמע טענה מצד המבטחת שהיא פטורה מחבותה לפי הפוליסה כלפי הנעבר (רוכש הרכב), אלא אם הוגבלה החבות לפי הפוליסה לשימושו של המבוטח ברכב המבוטח. אולם הוראה זו אינה ישימה לגבינו, בלא להיכנס לסוגיה האם הוגבלה החבות בפוליסה המדוברת לשימושו של המבוטח בלבד (נתבע מס' 1) אם לאו, וזאת מן הטעם כי הוראת סעיף 13 לפקודה נוגעת אך ורק לביטוח חובה המכסה את בעל הרכב כלפי אדם אחר

בשל נזקי גוף

בלבד כמשמעותם בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975.

י.
לאור האמור הנני דוחה את התביעה כנגד הנתבעים 1 ו- 4. כמו כן, בנסיבות דלעיל, הנני קובע כי נתבע מס' 2 התרשל עת לא דאג, עם קבלת החזקה על רכב הפיג'ו לידיו, לרכישת פוליסת ביטוח מתאימה ולכל הפחות לבירור שאלת תוקפה של תעודת הפוליסה שקיבל מנתבע מס' 1 בטרם החל בשימוש קבע ברכב הפיג'ו ובנסיבות אלה אין לו להלין אלא על עצמו.

יא.
לא מצאתי ממש בטענת נתבע מ' 3 לפיה אי ידיעתו כי הינו נוהג ברכב ללא ביטוח מהווה עילה מוצקת לפטרו מאחריותו לתאונה. כעולה מחומר הראיות נתבע מס' 3 היה מועסק אצל נתבע מס' 2 ורכב הפיג'ו נמסר לשימושו הקבוע והיומיומי. בנסיבות אלה, היה עליו לוודא כי קיים כיסוי ביטוחי ו/או לברר עם מעבידו האם קיים כיסוי ביטוחי ולא לעצום את עיניו ולהניח כי קיים כיסוי ביטוחי. מכל מקום, לא הוכח כי נתבעת מס' 2 הטעה אותו בנוגע לכיסוי הביטוחי ולאור אחריותו הבלעדית לגרם התאונה נשוא התביעה מצאתי לחייבו ביחד עם נתבע מס' 2 (מעסיקו).

יב.
סיכומו של דבר, על הנתבעים 2 ו- 3 לשלם לתובע ביחד ולחוד תוך 30 יום מהיום סכום של 10,172 ₪ אחרת ישא חיוב זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום בפועל.

יג.
כמו כן , על הנתבעים 2 ו- 3 לשלם לנתבעת מס' 4 הוצאות משפט בסך 500 ₪ תוך 30 יום מהיום אחרת ישא חיוב זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום בפועל
יד.
לא מצאתי לפסוק הוצאות משפט לטובת נתבע מס' 1 הואיל ולא התייצב בבית המשפט ואף לא הגיש כתב הגנה מטעמו.

המזכירות תמציא העתקים מפסק הדין לצדדים
.

ניתן היום י"ב באייר, תשס"ז (30 באפריל 2007) בהעדר הצדדים.


ג. אנגל
, שופט


הקלדנית: גילי מ.






תק בית משפט לתביעות קטנות 4177/06 בנימין תומר נ' דוידוב לוי, דוידוב דני, רחמימוב מישי ואח' (פורסם ב-ֽ 30/04/2007)