פסקי דין על דרור קרן | פסקי דין על אסף שטיין | פסקי דין על בנק דיסקונט לישראל בע"מ

9171/05 בשא     07/09/2006




בשא 9171/05 דרור קרן, אסף שטיין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום ירושלים
בשא
009171/05

בתיק עיקרי: א
008037/04

לפני
כב' הרשמת תמר נמרודי
תאריך:
07/09/2006



בענין:
1 . דרור קרן


2 . אסף שטיין





המבקשים

נ ג ד


בנק דיסקונט לישראל בע"מ





המשיב

החלטה

1.
המשיב הגיש תביעה בסד"מ נגד הנתבע 1, יצחק שטיין, לתשלום הסך של 187,308 ש"ח, בגין יתרת חובה בחשבונו.
המבקשים-הנתבעים 2 ו-3 נתבעו כערבים להתחייבויות הנתבע 1.

2.
המבקשים הגישו בקשת רשות להגן, אותה תמכו בתצהיריהם.
המבקשים העלו מספר טענות הגנה, אליהן אתיחס אחת לאחת.
יש לציין כי בבקשה טענו המבקשים, בין השאר, כי הינם ערבים מוגנים, אך במהלך הדיון ולאור המלצת ביהמ"ש, הם חזרו בהם מטענה זו. על כן לא אתיחס לטענה.

3.
המבקשים טענו כי הבנק הטעה אותם והסתיר מהם פרטים לענין סכום הערבות.
המבקשים חתמו על כתב ערבות שהוגבל עד שעור הסך של 200,000 ש"ח (סעיף 4 לכתב הערבות). הנתבעים אף חתמו ליד הסעיף המציין את הסכום הנ"ל.
לטענת המבקשים, כאשר הם חתמו על כתב הערבות, הם סברו כי ערבותם מוגבלת לסך של 100,000 ש"ח, שכן 100,000 ש"ח נוספים הובטחו קודם לכן ע"י שיקים בסך של 130,000 ש"ח.
לטענת המבקשים, כאשר חתמו על כתב הערבות הוסבר להם ע"י פקידי הבנק כי הסיכון המקסימלי הוא 100,000 ש"ח.
כאשר נשאלו על כך בחקירתם הם חזרו וטענו כי הוסבר להם כי הערבות היא לסך של 100,000 ש"ח, כשכ"א מהם חייב מחצית.
טענת המבקשים סתמית וכללית. המבקשים אינם מפרטים מיהו פקיד הבנק שהחתימם ומסר להם את האינפורמציה הנזכרת לעיל,
הם אינם מסבירים מדוע טענתם לא באה לידי ביטוי בכתב הערבות או בכל מסמך אחר בכתב וכו'.
בנוסף, טענת המבקשים סותרת מסמך בכתב, הוא כתב הערבות.
במסגרת דיון בבקשת רשות להגן ניתן להעלות טענה מסוג זה, אך עליה להיות מפורטת וכבדת משקל. לא כך במקרה שלפני.
אמנם המבקשים טענו כי לא קראו את כתב הערבות לפני שחתמו עליו, אך בהתאם לפסיקה אם אכן כך פעלו, אין להם אלא להלין על עצמם, אך חתימתם מחייבת אותם בכל החיובים הגלומים בכתב הערבות.

המבקשים טענו כי הבנק לא מסר להם פרטים בדבר הידרדרות במצב החשבון תוך זמן סביר. בכך לטענתם הבנק גרם להם לנזק ולכן עומדות להם ההגנות עפ"י סעיף 26 לחוק הערבות דהיינו הם זכאים להפטר כדי הנזק.
גם טענה זו נטענה סתמית וכללית. המבקשים לא פרטו מתי היה הבנק אמור להודיע להם על מצב החשבון, איזה נזק נגרם, מה היה מצבם אותה עת וכיצד היה משתנה עם מתן הודעה וכו'.
אף אם הבנק היה שולח למבקשים הודעה, מן הסתם הם לא היו מקבלים אותה, שכן הם הודו בחקירתם כי הם החליפו כתובות לאחר מועד החתימה על כתב הערבות ולא הודיעו על כך לבנק.
המבקשים טענו כי הבנק גרם לפקיעת הערובה בכך שאיפשר לנתבע 1 משיכת כספים מהחשבון עם פרעון השיקים שנמסרו כבטוחה.
הבנק לא בדק האם השיקים החלופיים "טובים" ובכך חשף את המבקשים להיות ערבים למלוא סכום האשראי, מבלי שתהיינה בטוחות מספיקות.
המבקשים לא פרטו גם טענה זו כנדרש בפסיקה.
המבקשים לא פרטו אילו שיקים נמסרו בעת מתן האשראי, באילו סכומים, מיהם מושכי השיקים, כיצד הם יודעים כי השיקים "המקוריים" היו "טובים" מאלו שניתנו במקומם, מתי הומרו השיקים, כיצד הבנק יכול היה לדעת כי השיקים החלופיים "טובים" פחות, איזה נזק נגרם למבקשים כתוצאה מהחלפת השיקים וכו'.
המבקשים אף לא הבהירו מדוע הבנק לא יכול היה להמיר את השיקים שניתנו כבטוחה באחרים, שהרי השיקים נועדו להבטיח מסגרת אשראי, דהיינו, השיקים נועדו לאפשר משיכת סכומי כסף בשעור מסגרת האשראי.
המבקשים אף הודו בחקירתם כי הבינו שהם חותמים למסגרת אשראי, באופן שהנתבע 1 יוכל למשוך כספים מהחשבון.
הם אף הודו כי כספי תמורת השיקים הקטינו את החוב בחשבון עד למשיכת הכספים מחדש.
לאור האמור לא ברור מהתצהירים איזה נזק נגרם למבקשים.
בנוסף, המבקשים לא הביאו ראיה ולו לכאורה לתמיכה בטענתם.
מהאמור עולה כי המבקשים לא הצליחו להראות הגנה אפשרית.

4.
אשר על כן הנני קובעת כדלקמן:
א.
אני דוחה את בקשת הרשות להגן.
ב.
המבקשים ישלמו למשיב הוצאות הדיון בבקשה בסך של 2,500 ש"ח + מע"מ, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
ג.
ב"כ המשיב יגיש לחתימה בתוך 7 ימים נוסח

פסק דין
פרומלי.

ניתנה היום, י"ד באלול התשס"ו (7 בספטמבר 2006), בהעדר הצדדים.


תמר נמרודי
, רשמת








בשא בית משפט שלום 9171/05 דרור קרן, אסף שטיין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 07/09/2006)