פסקי דין על גרבוני קאסם מוחמד נסאר | פסקי דין על נסאר ג'האד עלי קאסם

3635/99 א     06/11/2003




א 3635/99 גרבוני קאסם מוחמד נסאר נ' נסאר ג'האד עלי קאסם




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום עכו
א
003635/99


בפני
:
כב' השופט שמעון שר
תאריך:
06/11/03




בעניין:
גרבוני קאסם מוחמד נסאר



ע"י ב"כ עו"ד
עו'ד עראבי זיאד
התובעת


-נ
ג
ד-



נסאר ג'האד עלי קאסם



ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד עזמי נאסר

הנתבע


פסק דין

הפן הדיוני:
בהתאם להסכמה אליה הגיעו הצדדים ואשר קיבלה תוקף של החלטה ביום 16/3/03, הוסמך ביהמ"ש לפסוק על סמך הסיכומים אשר הוגשו לפניו.

הסיכומים האחרונים הוגשו על ידי הנתבע ביום 7/10/03 , ומכאן סלולה דרכי למתן

פסק דין
.

הסוגיות במחלוקת:
שתי סוגיות עיקריות העלו הצדדים בפני
. האחת, התיישנות התביעה, והשניה האם קמה זכות לתובע לקבל תמורה כלשהי בעבור חומרים אותם סיפק לנתבע .

סוגיית ההתיישנות:
מאחר והגעתי למסקנה כי דין התובענה להדחות לגופא, החלטתי להתעלם מסוגייה זו ולהשאירה לצורך דיון, אם כי על פניה נראה כי טענה זו לאו מופרכת היא, אך לא אקבע מסמרות לכך, ואגיע לגופם של דברים.

פריכות ותהיות:
התובע טרח והגיש ביום 1/7/99 תובענה כספית על סך 44,280 ₪ בגין חוזה בעל פה אשר נערך לדבריו בינו לבין הנתבע ועל פיו יספק התובע לנתבע את כל החומרים הדרושים לבניית ביתו ויובילם לאתר הבנייה.

לאחר שקראתי את מכלול הטענות והסיכומים של שני הצדדים, הן את כתבי התביעה, הן את כתב ההגנה ואת את הסיכומים, הגעתי למסקנה כי באיזון אותו אני עורך בין גירסת התובע לבין גירסת הנתבע, אליבא דדידי, אין בליבי התלבטות כי גירסת הנתבע גוברת, ולפיכך דין התביעה להדחות , וכל זאת מדוע?

ראשית אומר כי תהייה רבה מעלה תובענה אשר ראשיתה בשנת 1976 ואחריתה בשנת 1999 !

נכון כי ייתכן כי במקרים מסויימים פרק הזמן אינו רלוונטי. אך במקרה דנן, ועל אף ההסבר הרפה אותו ניסה להציג התובע בסיכומיו ובכתב תביעתו כי עסקינן "בנייה בהמשכים", אינה תופסת את מידת ההגיון ומקובלת עלי העמדה אותה הציג הנתבע כי הכיצד הסכם משנת 76 צופה פני עתיד במשך 22 שנה עד להתגבשותו.

נראה כי אחת מהחלופות אינן נכונה. זו על קיומו על הסכם בעל פה או זו של תיאור אספקת החומרים משנת 99 על סמך הסכם משנת 76 .

בכל דרך בה נצעד הלוגיקה הפנימית מכתיבה כי שתי האפשרויות אינן רלוונטיות ואינן נכונות.

אינני נוהג כדרך שגרה לתפוס צדדים במחדלים ראייתיים. אך, במקרה דנן, העדר הראיות והסתמכות על תצהירים ואמירות אשר אין להן כל אחיזה בגורם חיצוני, מעלה תהיות רבות אשר אינן מתיישבות עם ההגיון והשכל הישר ומופרכות מני ובי.

אין לי צורך להכנס לפרטים רבים, זאת עשה הנתבע בסיכומיו. אומר, כי עיינתי בסעיף 11 לסיכומיו וכן סעיף 12 והגעתי למסקנה כי האמור בסתירות אותן מתאר, נכון הוא ואני מאמצם.

הצדדים טרחו וניתחו את "ההסכם" ואת חוות דעת המהנדס, את מכתביו של עו"ד חסן נסאר.

התובע ניסה לאוששם ואילו הנתבע ניסה להפריכם.

אני, כשלעצמי, אינני רואה כל צורך בירידה לעומקם של טענות, שכן עיון גם על פני הדברים בלבד, מגלה כי סוגיות אלה, לאו סוגיות הן ודינן להדחות.

לא השתכנעתי מסיפור הדברים בדבר קיומו של הסכם. נראה לי כי אם היה הסכם כזה, מן הראוי היה כי תהיה קיימת תזכורת כלשהי של התנהלות הדברים משנת 76 ואילך, ושנים רבות של שתיקה אומרות דרשני.

שעה שעסקינן בהוצאה כספית משמעותית, נראה לי כי התבססות על ההסכם בעל פה, אלא אם ביקש התובע להסתירו משלטונות המס, אינו הגיוני, ולפיכך אני קובע כי הסכם כזה לא היה קיים ולכל היותר חילופי דברים אשר לא זכו לידי גמירות דעת מסוימות.

באשר לחוות דעת המהנדס, מקבל אני את טענתו של הנתבע כי לאו חוות דעת היא.
מעבר לפגמים הפורמליים, הרי מדובר גם בפגמים מהותיים אשר גורמות לכך שעל ביהמ"ש להתעלם ממנו.

בנוסף, התובע לא הצביע על כך כי שילם סכום כלשהו לקבלן, כטענתו. ובהעדר ראייה לכך אין אני מקבל טענה זו.

סופו של יום, אני מורה על דחיית התביעה. התביעה עצמה נמצאה מופרכת, מלאת סתירות פנימיות וחיצוניות הגורמות לכך שביהמ"ש לא נותן אמון בגרסת התובע.

לאור אופי ההליך, אקבע כי התובע ישלם לנתבע סך של 3,000 ₪ בתוספת מע"מ, שכ"ט עו"ד והוצאות.

המזכירות תעביר עותק מפסק הדין לצדדים.
ניתן היום י"א בחשון, תשס"ד (6 בנובמבר 2003) במעמד הצדדים.



שמעון שר
, שופט








א בית משפט שלום 3635/99 גרבוני קאסם מוחמד נסאר נ' נסאר ג'האד עלי קאסם (פורסם ב-ֽ 06/11/2003)