פסקי דין על קונסטנטין אומנסקי | פסקי דין על לריסה רומנוב | פסקי דין על ליליאנה ישראלי | פסקי דין על אליאור נזרי |

2628/06 תק     01/01/2007




תק 2628/06 קונסטנטין אומנסקי, לריסה רומנוב נ' ליליאנה ישראלי, אליאור נזרי




בעניין:

3




בתי המשפט


בית משפט לתביעות קטנות פ"ת
תק 002628/06


בפני

כב' השופט (בדימוס) שטרסמן גבריאל


01/01/2007



בעניין:
1 . קונסטנטין אומנסקי
– ת.ז. 309035533
2 . לריסה רומנוב
– ת.ז. 312083314




התובעים

נגד


1 . ליליאנה ישראלי
– ת.ז. 317712131
2 . אליאור נזרי
- ת.ז. 39155478




הנתבעים

פסק דין

1.
התובע נהג במכוניתה של התובעת ברחוב יד חרוצים בתל אביב. הנתבע נהג בטנדר עמוס. לדברי הנהג התובע הסיע הנתבע אחורנית בלא שהבחין במכוניתו, פגע בה וגרם לה נזקים.

2.
הנתבע אמר, שהיה זה התובע שלא שמר מרחק מאחוריו ומכוניתו "נכנסה" במכוניתו של הנתבע.

3.
התובע הוסיף, כי צפר כדי להזהיר את הנתבע, אך לשווא.

4.
הנתבע אמר בעדותו, בלא שנשאל על כך, כי התכוון לנסוע אחורנית ואף שילב את ההילוך לנסיעה אחורנית.

5.
לבית המשפט היתה אפשרות להתרשם התרשמות בלתי אמצעית מן העדויות.

6.
לערכאה הדיונית יתרון בולט בכל הנוגע להערכתן של הראיות, עקב ההזדמנות שניתנה לה להתרשם מהעדים באופן ישיר ובלתי אמצעי (ע"פ 6411/98 מנבר נ' מדינת ישראל, פ"ד נה (2), 150, 165; וכן ע"פ 9352/99 יומטוביאן נ' מדינת ישראל, פ"ד נד (4), 632; ע"פ 5928/99 גלדסון נ' מדינת ישראל, מיום 1.9.2005).

7.
ככלות הכל, "ערכה של עדות שבעל-פה ומהימנותם של עדים הם ענין של בית המשפט להחליט בו על פי התנהגותם של העדים, נסיבות הענין ואותות האמת המתגלים במשך המשפט (סעיף 53 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971).

8.
"בנוהג שבעולם המשפט, כשבאות לפני השופט שתי עדויות הסותרות זו את זו, מכריע ביניהן השופט על-ידי המהימנות שהוא מייחס לזו ושהוא שולל מזו. יש והמהימנות נובעת או מושפעת מתוך נסיבות חיצוניות שהוכחו לבית-המשפט, יש והמהימנות אינה אלא פרי התרשמותו או 'טביעת-עינו' של השופט. בתי-המשפט שלערעור הרגילו עצמם שלא להרהר אחר מידותיו של השופט שראה ושמע את העדים והתרשם מהם ; ועד כה יצאו מכלל זה אך מקרים נדירים ביותר, אשר בהם טפחו אותן נסיבות חיצוניות אובייקטיביות על-פני המהימנות אשר השופט ראה לייחס לעדות פלונית" (ע"א 803/75 נתן מונרוף נ' משה ואסתר קלינמינץ ואח', פ"ד ל, 3, 179).

9.
"התרשמות היתה מאז ומעולם אחד מ'כלי העבודה' המובהקים של הערכאה הדיונית השומעת ורואה את העד. חרף ההתקדמות הטכנולוגית בכל תחומי חיינו, עדיין לא נמצא המכשיר שיחליף אותה, וחרף כל המגבלות והקשיים שהיא מעמידה – אין לזלזל בערכה" (ע"פ 71216/01 + 71310/01 מדינת ישראל נ' מנחם מזרחי וערעור שכנגד, מיום 30.9.2002; תקדין מחוזי 2002 (3), 1979; וראו גם רע"א 10994/02 אגמה מחשוב 1999 בע"מ נ'

microsoft corporation
, תק-על 2003 (1), 822 ו ע"א 36/99 ראובן יפה נ' עזבון המנוחה חנה גלזר ז"ל ואח', תק-על 2001 (1), 1380 והאסמכתות שם).

10.
על יסוד האמור לעיל פוסק בית המשפט, שגירסת התובע עדפה בעיניו על גירסת הנתבע. תאור האירוע מפי שני הנהגים שכנע את בית המשפט להגיע למסקנה זו.

11.
דין התביעה להתקבל נגד הנתבע מס' 2.

12.
התביעה נגד הנתבעת מס' 1 תידחה ללא צו להוצאות. לבית המשפט לא הוכח כי אותה נתבעת היתה הבעלים של המכונית, שבה נהג הנתבע.

13.
הנתבע ישלם לתובעים, ביחד ולחוד, את הסכום של 2,738 ₪. סכום זה ישא ריבית כדין והצמדה מיום 27.4.2005 ועד לתשלום המלא בפועל.

14.
כמו כן ישלם הנתבע לתובעים הוצאות משפט בסך 500 ₪. סכום זה ישא ריבית כדין והצמדה מיום הגשת התביעה ב-10.9.2006 ועד לתשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח מיד בדואר רשום את פסק הדין לכל הצדדים. כתובתו של הנתבע היא רחוב הערבה 6, דירה 14, לוד.

ניתן היום י"א בטבת תשס"ז, 1 בינואר 2007, בלשכה, בהיעדר הצדדים.



ג. שטרסמן

שופט (בדימוס)
סיגי






תק בית משפט לתביעות קטנות 2628/06 קונסטנטין אומנסקי, לריסה רומנוב נ' ליליאנה ישראלי, אליאור נזרי (פורסם ב-ֽ 01/01/2007)