פסקי דין על חן נתן ישרים | פסקי דין על זוהר ישרים | פסקי דין על ישיר - איי.די.איי. חברה לביטוח | פסקי דין על אבנ"ר איגוד לביטוח נפגעי רכב ואח' |

1485/03 א     01/01/2007




א 1485/03 חן נתן ישרים נ' זוהר ישרים, ישיר - איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ, אבנ"ר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ ואח'




בעניין:
1



בתי המשפט
בית משפט מחוזי תל-אביב - יפו
ת"א 1485/03


לפני
כב' השופטת נורית אחיטוב
תאריך:

1.1.2007



בעניין
:
חן נתן ישרים


ע"י ב"כ עו"ד יוסף ברוך
תובע


נ
ג
ד


(1) זוהר ישרים


(2) ישיר - איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ

(3) אבנ"ר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ


כולם ע"י ב"כ עו"ד אהוד שטיין
נתבעים


פסק דין

1.


זוהי תובענה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, והתקנות שהוצאו מכוחו, ועניינה בגובה הפיצויים להם זכאי התובע בשל פציעתו בתאונת דרכים.

התובע, יליד 1983, נפגע ביום 20.9.2001 - עת נסע ברכב המבוטח אצל הנתבעות 2 ו-3
(להלן, ביחד: "הנתבעות"). בהתאם לפוליסת הביטוח שהוצאה לרכב בו נסע התובע -
ושהייתה בתוקף בשעת התאונה, חלקה של הנתבעת 2 עומד על 30% מגובה הפיצוי;
וחלקה של הנתבעת 3 עומד על 70% מגובה הפיצוי.

דיון

נכות רפואית

2.


בתיק זה מונו מטעם בית המשפט שישה מומחים רפואיים לבדיקת התובע, והם קבעו לו
אחוזי נכות בתחום מומחיותם. על חוות דעת של חמישה מהם אין הצדדים חלוקים, ואלה הם:

א.
חוות דעתו של ד"ר רפפורט בתחום הנוירולוגיה - אשר קבע לתובע נכות כוללת
בגובה של 23.5% נכות.
ב.
חוות דעתו של פרופ' ענתבי בתחום הכירורגיה - אשר קבע לתובע 15% נכות.
ג.
חוות דעתה של פרופ' לבנשטיין בתחום רפואת העיניים - אשר קבעה לתובע נכות כוללת בגובה של 14.5% נכות.
ד.
חוות דעתו של ד"ר גורודין בתחום האורטופדיה - אשר קבע לתובע 10% נכות.
ה.
חוות דעתו של ד"ר לוי בתחום רפואת אף, אוזן גרון - אשר קבע לתובע אחוזי נכות החופפים את אלה שנקבעו לתובע בתחום הנוירולוגיה, וכן 2.5% נכות נוספים.
כמו כן, נקבע בחוות הדעת כי על התובע לעבור טיפולים רפואיים שונים
בתחום רפואת השיניים.

יוער כי התובע לא ביקש מינויו של מומחה רפואי בתחום רפואת הנפש (פסיכולוגיה/פסיכיאטריה), ואף לא הביא ולו "ראשית ראיה" של ממש לעניין זה. משכך לא נתתי משקל לטענות בהקשר זה, שזכרם לא בא בשום חוות דעת ונטענו לראשונה בסיכומי התובע.


3.

עיקר המחלוקת בין הצדדים נסובה ביחס לחוות דעתו של ד"ר הרץ בתחום הקרדיולוגיה.

לטענת התובע יש לאמץ את חוות דעתו של ד"ר הרץ בה נקבעו לתובע 60% נכות,
בהתאם לפריט 11(3)(ז) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "תקנות המל"ל"), שזו לשונו:

"11. כלי הדם
...
(3) מפרצת -
aneurysma

...
ז. של אב העורקים, בבית החזה או בבטן, ללא הפרעות קשות או מצב אחרי ניתוח
של
aneurysma
כנ"ל - 60%.
"

הנתבעות חולקות על קביעה זו. לטענתן נכון היה לקבוע לתובע - לכל היותר - 25% נכות,
בהתאם לפריט 9(1)(ג)
ii
לתקנות המל"ל
, שזו לשונו:

"9. מחלות לב
(1) במחלת לב שגרונית חריפה, דלקת חיידקית, תת-חריפה של פנים הלב (.
s.b.e
) ובאטם שריר הלב
...
ג. לאחר התקופה הנ"ל
[6 חודשים, כקבוע בתת-פריט (1) (א) ו-(ב) - נ.א] יש להעריך בהתאם לדרגות התפקודיות של הלב -
i
. ...
ii
. מסוגל לעבודה שאיננה דורשת מאמץ גופני מיוחד (דרגה תפקודית ראשונה) 25%.
"

4.

ד"ר הרץ הוזמן להיחקר על חוות דעתו בפני
בית המשפט, ונשאל בעיקר על הבסיס העובדתי-רפואי של חוות דעתו. מפאת חשיבות העניין אביא חלק משמעותי מעדות זו כלשונה:

"ש.
בחומר הרפואי לא מצאנו עדות לפגיעה באבי העורקים?
ת.
מקובל עלי.
ש.
אתה בבדיקה לא מצאת עדות לפגיעה באבי העורקים?
ת.
לא מצאתי וזה מראה שהניתוח היה מצוין.
ש.
אז הקביעה שלך מבוססת על האפשרות שיש פגיעה כזו באבי העורקים
ולא על ממצא?
ת.
אכן, מסכים איתך.
...
ש.
אתה כרכת יחד את החלפת המסתם ואת החלפת אבי העורקים?
ת.
כן, אני בתור רופא צריך לקחת איזושהי החלטה, האם יכולתי לקבוע לו
רק חולה לאחר ניתוח של תיקון מסתם בלבד או לחשוב על העתיד ולראות את התמונה הכוללת מה עשוי לקרות, למרות שהסבירות לא גבוהה, אני תמיד לוקח את הצד
היותר מחמיר לטובת הנבדק. יכול להיות שמבחינה מדעית פרופר יכול מישהו להגיד שהייתי צריך לעשות לו רק תיקון מסתם, אין רובריקה כזו ויכול להיות שיגידו
שבחרתי נכון. כך אני מרגיש וכך אני כותב. יכול להיות שמבחינה מדעית פרופר
אני לא צודק מאה אחוז. הייתי צריך לקבוע עמדה וכך עשיתי.
ש.
ננסה מבחינה משפטית יותר. אתה תסכים איתי שהסבירות להחלפת
אבי העורקים במקרה הזה שלא מצאנו בו פגיעה היא קטנה מההסתברות
שיהיה צורך להחליפו?
ת.
אני מסכים איתך.
ש.
נשארנו בעניין של אפשרות להחלפת המסתם?
ת.
כן.
...
ש.
תסכים איתי שתקנה 9 היא המתאימה לאחר החלפת מסתם?
ת.
כן. אם יש לו הפרעה תפקודית אז הוא מגיע ל 25% אבל זה הכול בהנחה
שאנו לא מתייחסים לאבי העורקים.
ש.
שעליה אמרנו שהסיכויים שזה לא יידרש גבוהים מאלה שזה כן יידרש?
ת.
אני מסכים.
ש.
אתה גם אומר אם אני מבין נכון שבזמן הבדיקה מצבו היה טוב יותר
מאשר בתיאורים בתקנה 9(1)ג
ii
?
ת.
אני חושב שהוא אכן מתאים, בהנחה שאנו מתעלמים מהפגיעה באורטה.
ש.
אני מתעקש לומר שלא אובחנה?
ת.
כן, לא אובחנה על ידי המנתח ולא על ידי אף גורם אחר.
"

(ישיבת בית המשפט מיום 4.4.2006, עמ' 12-10 לפרוטוקול. ההדגשות אינן במקור - נ.א.)

משמעותם של דברים אלו "מבחינה משפטית" היא כי לא נגרם כל נזק לאבי העורקים (אורטה) של התובע. לכן אין להתחשב בעת קביעת אחוזי הנכות של התובע באפשרות להחלפת
אבי העורקים - שההסתברות לנחיצותה מוטלת בספק אפילו בעיני המומחה עצמו ואין בה
כדי להרים את נטל השכנוע המוטל בעניין זה על התובע. מכאן שיש לקבוע את אחוזי הנכות
של התובע בהתאם לאפשרות להחלפת מסתם, בלבד - דהיינו: בהתאם לפריט 9(1)(ג)
ii

לתקנות המל"ל
, המצוטט לעיל, והקובע 25% נכות.

לאור האמור, סך נכותו הרפואית המשוקללת של התובע - הלוקחת בחשבון רק 25% נכות בתחום הקרדיולוגיה - נקבעת על 63.41% נכות.

נכות תפקודית


5.

מחלוקת נוספת שהתגלעה בין הצדדים היא בעניין אחוז הנכות התפקודית של התובע,
במובחן מאחוז נכותו הרפואית.
התובע מבקש לקבוע את אחוז הנכות התפקודית שלו לפחות בגובה אחוז הנכות הרפואית
שנקבעה לו, ואף למעלה מזה - עד 100% נכות.

מנגד, טענו הנתבעות כי אחוז הנכות התפקודית של התובע נמוך באופן משמעותי
מאחוז הנכות הרפואית שלו, וכי יש להתחשב בקביעת אחוז הנכות התפקודית של התובע
בשני אלה בלבד: באחוזי הנכות בתחום רפואת העיניים באופן מלא; ובאחוזי הנכות
בתחום הקרדיולוגיה באופן חלקי.

6.

לפי ההלכה הפסוקה, "גובה הנכות הרפואית אינו זהה בהכרח לשיעור הגריעה התפקודית, אך נתון זה של גובה הנכות הרפואית הינו, מכל מקום, נתון מרכזי, אם לא חותך לקביעת שיעור הפגיעה התפקודית (ראו: ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי פ"ד נב(3) 792,
798-797)" (ע"א 61/03 אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אבני, תק-על 2005(3), 29).

יישומה של הלכה זו בענייננו, הוא כי אחוז הנכות התפקודית של התובע ייקבע כשווה
לאחוז הנכות הרפואית - בניכוי אחוז הנכות הרפואית שנקבעה בתחום הכירורגיה,
המתייחסת לנכות קוסמטית בגין צלקות אשר רובן נמצאות באזורים שאינם חשופים לעיני כל דרך קבע (בית חזה ובטן עליונה).

בכל שאר התחומים שביחס אליהן ניתנו חוות דעת ביחס לתובע, יש באחוזי הנכות הרפואית שנקבעו לתובע כדי להשיק לאחוזי הנכות התפקודית שנגרמו לתובע: הפגיעה שנגרמה לתובע בתחושתיות שבפני
ו (בתחום הנוירולוגיה); הפגיעה שנגרמה לתובע בתחום רפואת העיניים
(שעל השפעתה אין הנתבעות חולקות); כאבי הרגליים מהם סובל הנתבע (בתחום האורטופדיה); צרידותו של התובע, גם אם לא השתנתה צורת דיבורו בעקבות התאונה (בתחום רפואת אף,
אוזן גרון); והפגיעה שנגרמה לתובע בתחום הקרדיולוגיה (שעל השפעתה החלקית אין הנתבעות חולקות) - בכל אלה יש כדי להגביל את תפקודו של התובע בשגרת חייו.
לא התובע ולא הנתבעות הרימו את נטל השכנוע בשאלה מדוע ייקבע כי השפעת הגבלות אלו בתחום התפקודי תהינה שונות מהשפעתן בתחום הרפואי גרידא.

לאור האמור, הנני קובעת כי סך נכותו התפקודית המשוקללת של התובע נקבעת על
56.96% נכות.
ראשי הנזק אשר בגינן זכאי התובע לפיצוי


כאב וסבל

7.

בהתאם לדין, התובע זכאי לפיצוי בגין ראש נזק של כאב וסבל לפי אחוז הנכות הרפואית (כפי שנקבעה בסעיף 4 לעיל) וכמות ימי האשפוז של התובע (21 יום - כמוסכם על הצדדים).

לפיכך, הנתבעות ישלמו לתובע בגין ראש נזק זה סך 122,532 ש"ח.

הפסד השתכרות (בעבר) ואובדן כושר השתכרות (בעתיד)

8.

התובע זכאי לפיצוי הן בגין הפסד השתכרות בעבר והן בגין אובדן כושר השתכרות בעתיד.

המחלוקת העיקרית בין הצדדים במסגרת ראש נזק זה היא שאלת בסיס השכר על פיו יש לחשב את הכנסותיו של התובע. לטענת התובע, מסלול חייו המתוכנן כלל לימודים אקדמיים וכן עבודה בשוק החופשי נושאת השתכרות המתחילה בגובה השכר הממוצע במשק ועולה לאורך השנים
עד פי שלושה משכר זה.

מנגד, טוענות הנתבעות כי יש לחשב את בסיס השכר של התובע לפי מסלול חייו, כפי שניתן
לצפות אותו בעת כתיבת הסיכומים - ואשר לא הושפע כלל מתאונת הדרכים שעבר.

9.

ממסכת הראיות שנפרשה בפני
בית המשפט עולה כי התובע לא שינה מכוונתו
לפנות ללימודים אקדמיים גם לאחר התאונה - ובחודש ינואר 2005, עת סיים תקופה בת שנתיים של התנדבות לצה"ל, החל לפעול בעניין זה.

אלא שמאוחר יותר, מחמת ש"התחזק באמונתו" כדבריו בעדותו (שם, עמ' 15 לפרוטוקול) -
ויצוין כי כבר קודם היה התובע אדם שומר מצוות, שינה התובע מתוכניותיו ובחר באופן מושכל בלימודי תורה במסגרת ישיבות שונות.

וכך העידה בעניין זה הדר נבון, אחותו של התובע:


"ש.
לאחר שהוא השתחרר מה
הוא עשה?
ת.
הוא חיפש את עצמו, מלכתחילה לפני התאונה הוא התכוון ללמוד.
ש.
אחרי הצבא מה הוא עשה?
ת.
מה שהיה אחרי קשור במה שהיה לפני.
ש.
אני שואל אותך מה בפועל הוא עשה, לא מה היו המחשבות והכוונות שלו?
ת.
הוא היה מאוד מבולבל, הוא הרבה אז לבלות אצלנו היה מגיע אלינו הביתה ומדבר איתי ובעלי מה לעשות. הוא בהתחלה רצה לפנות ללימודים אקדמיים בירושלים וקנה טפסי הרשמה. לפני כן הוא למד במכינה קדם צבאית, הוא היה במסלול ישיבתי, אחרי התאונה הוא ניסה ללמוד בישיבת ההסדר שליד הבית, הוא נכנס באופן פתוח
ולא כתלמיד מהמניין ובד בבד ניסה להריץ את עניין הלימודים.
ש.
הוא למד במקומות מרוחקים מהבית?
ת.
אחרי הלימודים בישיבה ליד הבית הוא לא מצא עצמו שם והמלצנו לו ללכת ללמוד בישיבה בקריית מלאכי, הוא הלך לישיבה, היינו איתו בקשר טלפוני והוא אמר שהוא מאוד מרוצה ושמחנו, כי היינו שלמים עם המקום הזה, האחים שלי ביקרו אותו בישיבה, הוא היה שם כמה שבועות, ואז הייתה חופשה הוא חזר הביתה,
הייתה להם שבת בישיבה אחרת, שלוחה של הישיבה הזו בפתח תקווה ואז הוא החליט לעבור לישיבה בכפר גנים. הוא היה תקופה קצרה בישיבה הזו ואז החליט שהוא רוצה לעבור לבני ברק כי זה קרוב לבית. הקפיצות האלו היו מוזרות, בכל מקום הוא נמצא מספר שבועות ואומר שטוב לו. הוא עבר לישיבה בבני ברק שם היה כמה שבועות
ואז עבר לישיבת חיי עולם שם הוא במסגרת פנימייה למרות שזה מרחק של שתי דקות הליכה מהבית שלנו, הוא נמצא שם כמה חודשים.
"

(עמ' 21-22 לפרוטוקול. ההדגשות אינן במקור - נ.א.)

היוצא מדברים אלו הוא כי התובע בחר - ללא קשר לתאונה בה נפגע - להיות תלמיד ישיבה
מן המניין. התובע העיד על עצמו כי בישיבה הוא יושב ולומד כ-11 שעות ביום (עמ' 17 לפרוטוקול).

לא הייתה כל מניעה שאת זמנו ומרצו, אותם הוא מקדיש כעת ללימודי הדת, יקדיש התובע ללימוד מקצוע או ללימודים אקדמיים על פי בחירתו. אלא שמבחירה חופשית, וכאמור -
ללא קשר לתאונה, בחר התובע במסלול החיים הצפוי לו כעת.
אשר על כן, יש לקבוע את בסיס השכר של התובע בהתאם לבחירתו והעדפתו הידועה כיום
וזו המשכורת הצפויה לתלמיד ישיבה - דהיינו: שכר מינימום.

10.
הפסד השתכרות בעבר

א.
על אף שלא הובאה כל ראיה בעניין זה, ניתן אכן לשער כי התובע היה עובד אלמלא התאונה בתקופה בין מועד התאונה (ספטמבר 2001) למועד גיוסו הצפוי לשירות חובה (מאי 2002).

לפיכך, ישלמו הנתבעות לתובע פיצויים בראש נזק זה פיצוי גלובלי, המחושב על בסיס
שכר מינימום נכון לאותה תקופה (כפי שאף התבקש על ידי התובע) - סך 28,000 ש"ח.

ב.

בתקופת התנדבותו בצה"ל קיבל התובע שכר כמו כל חייל, ואינו זכאי בגין תקופה זו
לתשלום כלשהו. יצוין כי לא נדרש כל סכום בראש נזק זה בשל תקופה זו על ידי התובע.

ג.
ביחס לתקופה המשלימה בין משך התנדבותו לצה"ל (שנתיים) למשך תקופת שירות החובה לה היה צפוי (שלוש שנים), קרי - שנה אחת.

בתקופה זו היה הצבא מכסה את מחסורו של התובע במזון, דיור וביגוד - ובגין הפסד זה
זכאי התובע לפיצוי לפי בסיס שכר בגובה של 70% מהשכר הממוצע במשק אותה תקופה - משוערך ובניכוי מס, 6,644 ש"ח לפי הלכת ע"א 357/80 נעים נ' ברדה, פ"ד לו(3), 762;
ע"א 6720/99 פרפרה נ' גולדו, תק-על 2005(3), 2525).

לפיכך, ישלמו הנתבעות לתובע פיצויים בראש נזק עבור תקופה זו סך 55,810 ש"ח.

ד.

ביחס לתקופה שמראשית חודש יוני 2005 ועד מועד מתן פסק הדין
- הנתבעות ישלמו לתובע פיצויים בראש נזק זה עבור תקופה זו לפי הפרמטרים הבאים: אחוז הנכות התפקודית,
כפי שנקבעה בסעיף 6 לעיל; בסיס שכר מינימום (3,458 ש"ח) - סך
37,424 ש"ח
.

-
סך כל הפסדי ההשתכרות בעבר של התובע, לפי האמור בסעיפי משנה (א)-(ד) - 121,234 ש"ח.

אובדן כושר השתכרות בעתיד

11.

הנתבעות ישלמו לתובע פיצויים בראש נזק זה עבור התקופה שמיום סיום תקופת התנדבותו בצה"ל לפי הפרמטרים הבאים: אחוז הנכות התפקודית, כפי שנקבעה בסעיף 6 לעיל;
בסיס שכר מינימום; תקופת עבודה עד גיל הפנסיה לגברים (67 שנים); מקדם היוון
בגובה 3% לשנה - סך 573,874 ש"ח.

הפסדי זכויות סוציאליות ופנסיה

12.

בהתאם לקביעתי בפסקה 9 לעיל, כי יש לפצות את התובע בהתאם למסלול החיים הצפוי כפי שהוא מסתמן כעת - כתלמיד ישיבה מן המניין - הרי שאין לפצות את התובע בגין הפסדי זכויות סוציאליות ופנסיה, שכלל אינו צפוי לקבל בשל בחירתו בדרך חיים של לימוד בישיבה.

הוצאות רפואיות

13.

אין חולק כי מי שנפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי בגין הוצאות רפואיות הן בעבר
והן בעתיד.

א.
ביחס להוצאות הרפואיות בעבר - התובע לא הביא עדויות ולא הוכיח על בסיס מה העמיד
את הנתונים בעניין זה ועל סמך מה ערך את התחשיב שהגיש לבית המשפט - לפיו ביקש

פיצוי גלובלי (בסך 20,000 ש"ח).

לפיכך, ישלמו הנתבעות לתובע פיצויים בגין הוצאות רפואיות שבעבר רק לפי שערוך הקבלות
אשר צורפו לתצהיר התובע, סך - 3,497 ש"ח.

ב.
ביחס להוצאות הרפואיות הצפויות לתובע בעתיד ביקשו שני הצדדים להיסמך על הלכת

סהר
נ' אלחדד (ע"א 5557/95 סהר נ' אלחדד, פ"ד נא(2), 724), הקובעת כי ככלל לא יהא זכאי ניזוק לפיצוי בגין הוצאות עבור שירותים רפואיים אשר יוכל לקבל מקופת החולים בה הוא חבר, בהתאם להוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994, וכי נטל ההוכחה, כי ההוצאות עבור השירותים הרפואיים אכן יינתנו לניזוק (התובע), מוטל על המזיק (הנתבע).
לגישתי, אין בהעברת נטל השכנוע לפי ההלכה לעיל כדי להסיר מהתובע את נטל הבאת הראיה
בעניין עצם נחיצותם של שירותים רפואיים מסוימים.

בעניינו, הביא התובע ראיות בעניין הוצאה רפואית ספציפית אחת, בלבד - כאשר במסגרת
חוות דעתו של ד"ר לוי נקבע כי על התובע יהיה לעבור טיפולים מסוימים בתחום רפואת השיניים.
לפיכך, הנתבעות ישלמו לתובע בגין ההוצאה הרפואית הזו שהוכחה את הסכום המהוון
בסך 11,645 ש"ח.

בנוסף, בהתאם להסכמת הנתבעות (סעיף 5(ג) לסיכומי הנתבעות), ישלמו הנתבעות לתובע
פיצוי נוסף בראש נזק זה בסך 5,000 ש"ח.

-
סך כל הוצאות הרפואיות הצפויות לתובע בעתיד - 16,645 ש"ח.

עזרה וסיעוד

14.

ביחס לראש נזק זה היו הצדדים חלוקים בשאלה האם התובע בענייננו הוציא בעבר
וצפוי להוציא בעתיד הוצאות בגין עזרה וסיעוד.

א.
הוצאות בעבר

-
ראשית, ביקש התובע פיצוי על תמיכת משפחתו בו בתקופת האשפוז וסמוך לאחריה,
עת גר עם משפחתו. על אף שאין חולק כי באותה תקופה אכן נזקק התובע לעזרה מסוימת,
לא נטען וממילא לא הוכח אף לא אחד משני אלה: כי משפחתו של התובע הוציאה
הוצאות כלשהן, או הפסידה הכנסות כלשהן, לשם קיומה של עזרה זו; כי משפחתו של התובע
נתנה לתובע עזרה מיוחדת, החורגת מעזרה שגרתית הניתנת לבן משפחה במצוקה.

יחד עם זאת, כיוון שהתובע נזקק לעזרה ראיתי לנכון לפסוק לו פיצוי גלובלי בראש נזק זה
בגין תקופה זו בסך 10,000 ש"ח.

-
תקופה שניה בגינה נתבע פיצוי בגין סיעוד היא אותן שנתיים בהם התנדב התובע לצה"ל.
ביחס לתקופה זו לא התובע ולא בני משפחתו העידו על כל צורך בעזרה וסיעוד, אלא להפך - התובע העיד כי בתקופה זו נסע בתחבורה ציבורית כשאיש לא נלווה אליו (עמ' 17-14 לפרוטוקול). לפיכך, לא מצאתי כי התובע זכאי לפיצוי בגין תקופה זו.

-
תקופה שלישית בגינה נתבע פיצוי היא התקופה שלאחר סיום התנדבותו לצה"ל.
אף ביחס לתקופה זו, לא התובע ולא איש מהעדים העידו על כל צורך בעזרה וסיעוד.
כך, על אף שהישיבה בה לומד התובע כיום נמצאת בשכנות לבית מגורי משפחתו, לא הועד דבר
על עזרה הניתנת לתובע על ידי משפחתו - כן לא הועד על עזרה הניתנת לתובע על ידי אדם אחר. כך, למשל, לא התלונן התובע על כך שבישיבה זו הוא נדרש לעלות במדרגות קומה אחת
לחדר מגוריו וקומה נוספת למטבח או כי יש לו פטור ממטלות ניקיון החדר בו הוא מתגורר.

למעשה, מעדותו של התובע עולה כי שגרת חייו באותה ישיבה זהה לזו של חבריו. וכך העיד:

"ש.
האוכל שמוגש לך הוא אותו אוכל שמוגש לכל האחרים?
ת.
כן.
ש.
והניקיון, מי אחראי על הניקיון בישיבה?
ת.
יש אברך שאחראי על ניקיון.
ש.
שהוא גם מנקה או שמנקים כולם?
ת.
הוא מנקה ולעיתים אנחנו עוזרים לו.
ש.
אתה מדבר על הניקיון בחדר האוכל או גם בחדרים?
ת.
הכל.
ש.
האברך מנקה לכם את החדרים?
ת.
את החדרים מנקים הבחורים, גם אני.


(שם, עמ' 18 לפרוטוקול. ההדגשות אינן במקור - נ.א)

לפיכך, לא מצאתי כי התובע זכאי לפיצוי בגין תקופה זו.

ב.
ביחס להוצאות בראש נזק זה בעתיד
מאחר והתובע צפוי להמשיך במסגרת חיים של לימודים בישיבה, הרי שבהתאם לקביעתי לעיל ביחס לתקופה בה למד עד כה בישיבה, אף ממסכת הראיות לא עולה כל צורך בעזרה וסיעוד
ביחס לעתיד לבוא. גם מחוות הדעת הרפואיות שהוגשו לבית המשפט לא עולה כי צורך כזה
עלול להתעורר.

יחד עם זאת, התובע יזדקק ככל הנראה לניתוח נוסף ולאחריו ייתכן ויזדקק לעזרה וסיעוד.
גם הנתבעות (סיפא סעיף 6 לסיכומי הנתבעות) הסכימו כי ישולם לתובע פיצוי גלובלי,
אותו העמידו על 15,000 ש"ח.

לפיכך, ראיתי לנכון לפסוק לתובע בראש נזק זה פיצוי גלובלי בסך 15,000 ש"ח.

הוצאות נסיעה

15.

גם ביחס לראש נזק היו הצדדים חלוקים בשאלה האם התובע בענייננו הוציא בעבר
וצפוי להוציא הוצאות בעתיד בגין נסיעות מחמת התאונה בה נפגע.

א.
ביחס להוצאות הנסיעה בעבר - התובע לא הוכיח את הנתונים על פיהם ערך את התחשיב
שהגיש לבית המשפט. כמו כן, לא הביא עדויות בעניין זה, ולא צירף ולו ראיה אחת בדבר הוצאות נסיעה בפועל עקב התאונה.

יחד עם זאת, לאחר התאונה לבטח נזקק התובע להסעות לטיפולים רפואיים. לפיכך, ראיתי לנכון לפסוק לתובע בראש נזק זה פיצוי גלובלי בסך 10,000 ש"ח.

ב.
ביחס להוצאות הנסיעה הצפויות לתובע בעתיד - מחוות הדעת הרפואיות שהוגשו
לבית המשפט בענייננו של התובע לא עולה כל צורך בהוצאות נסיעה מיוחדות בעתיד.

אף ממסכת הראיות שנפרשה בפני
בית המשפט לא עלה כל צורך שכזה. התובע העיד כי הוא
נהג להשתמש בתחבורה הציבורית באופן תדיר, הן לאורך תקופת התנדבותו לצה"ל והן אחריה - עת למד במספר ישיבות רחוקות מבית מגורי משפחתו, אך לא העיד על כל בעייתיות הכרוכה בכך. וכך אמר:

"ש.
במשך השירות הצבאי שלך, שנתיים אתה חיית בבית?
ת.
נכון.
ש.
היית נשאר לפעמים לישון במחנה, או שכל יום היית חוזר הביתה?
ת.
כל יום הייתי חוזר הביתה.
ש.
אתה שרתת באופן קבוע כל יום חמישה או שישה ימים בשבוע?
ת.
חמישה ימים בשבוע, בערך מהשעה 08:00 עד השעה 17:00.
ש.
כל יום היית נוסע מהבית ברמת גן למחנה בתל השומר?
ת.
נכון.
ש.
והיית נוסע באוטובוס?
ת.
נכון.
ש.
הלוך וחזור?
ת.
נכון.
ש.
באיזה קו?
ת.
70, בדרך כלל.
ש.
והיית נוסע לבד או שמישהו היה מלווה אותך?
ת.
לבד.
...
ש.
מתי התחלת ללמוד שם בחיי עולם?
ת.
לפני מספר חודשים.
ש.
עד שהתחלת ללמוד שם מה עשית?
ת.
גם למדתי תורה בישיבות אחרות.
ש.
ישיבות אחרות איפה הן היו?
ת.
רמת גן, קריית מלאכי, כפר גנים ובני ברק.
ש.
כפר גנים זה בפתח תקווה?
ת.
כן.
ש.
היית נוסע לשם באוטובוסים ללא ליווי?
ת.
כן.
"

(שם, עמ' 17-16 לפרוטוקול. ההדגשות אינן במקור - נ.א)
בהתאם לכך, ניתן לשער כי אם התובע בסמוך לתאונה לא נזקק לתחבורה מיוחדת סביר
שלא יצטרך להוצאות נסיעה מיוחדות גם בעתיד, פרט לתקופות בהם יזדקק לטיפול רפואי
לאחר אשפוז. גם הנתבעות (סעיף 7 לסיכומי הנתבעות) מסכימות כי ישולם לתובע פיצוי גלובלי, אותו העמידו על סך 10,000 ש"ח.

לפיכך, ראיתי לנכון לפסוק לתובע בראש נזק זה פיצוי גלובלי בסך 15,000 ש"ח.

ניכויים

16.

מסכום הפיצויים להם זכאי התובע יופחתו -

א.
שערוך התשלום התכוף בסך 16,500 ש"ח אותו קיבל מהנתבעות (אותו מאשר אף התובע בסיכומיו) - סך 22,063 ש"ח.
ב.
שערוך גמלאות המוסד לביטוח לאומי שקיבל עקב התאונה בין יום 19.12.2001
לבין יום 31.7.2002 בסך 14,000 ש"ח (אותו מאשר התובע בתשובה מס' 25 לשאלון שהגישו לו הנתבעות) - סך של 18,205 ש"ח.

סך כל הניכויים - 40,268 ש"ח.

לסיכום

17.

הנתבעות ישלמו לתובע כפיצויים בגין תאונת הדרכים בה נפגע ביום 20.9.2001
את הסכומים הבאים, בלבד:

א.
בראש נזק של כאב וסבל, כפי שנקבע בפסקה 7 לעיל - 122,532 ש"ח.
ב.
בראש נזק של הפסד השתכרות בעבר, כפי שנקבע בפסקה 10 לעיל
- 121,234 ש"ח.
ג.
בראש נזק של אובדן כושר השתכרות בעתיד, כפי שנקבע בפסקה 11 לעיל - 573,874 ש"ח.
ד.
בגין הוצאות רפואיות בעבר, כפי שנקבע בפסקה 13(א) לעיל - 3,497 ש"ח.
ה.
בגין הוצאות רפואיות בעתיד, כפי שנקבע בפסקה 13(ב) לעיל - 16,645 ש"ח.
ו.
בגין הוצאות עזרה וסיעוד בעבר, כפי שנקבע בפסקה 14(א) לעיל - 10,000 ש"ח.
ז.
בגין הוצאות עזרה וסיעוד בעתיד, כפי שנקבע בפסקה 14(ב) לעיל - 15,000 ש"ח.
ח.
בגין הוצאות נסיעה בעבר, כפי שנקבע בפסקה 15(א) לעיל - 10,000 ש"ח.
ט.
בגין הוצאות נסיעה בעתיד, כפי שנקבע בפסקה 15(ב) לעיל - 15,000 ש"ח.

סך כל הפיצויים - 887,782 ש"ח.

מסך כל הפיצויים הנ"ל ינוכו 40,268 ש"ח,כפי שנקבע בפסקה 16 לעיל.

גובה הסך הכולל לתשלום לתובע, סך הפיצויים פחות הניכויים - 847,514 ש"ח.

בהתאם לדין ישלמו הנתבעות לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בגובה של
13% מהפיצויים שנקבעו לתובע, בתוספת מע"מ.

לסכומים אלו יתווספו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

הסך הכולל לתשלום לתובע יתחלק בין הנתבעות 2 ו-3 ביחס של 30% ו-70% מגובה התשלום.

המזכירות תישלח העתקים לב"כ הצדדים בדואר רשום.
ניתן ביום י"א בטבת תשס"ז (1 ינואר 2007), בהיעדר הצדדים.

________________
אחיטוב נורית, שופטת







א בית משפט מחוזי 1485/03 חן נתן ישרים נ' זוהר ישרים, ישיר - איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ, אבנ"ר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 01/01/2007)