פסקי דין על אברהם סולאטן | פסקי דין על יצחק בלמס

4697/06 א     15/01/2009




א 4697/06 אברהם סולאטן נ' יצחק בלמס








בית משפט השלום בעכו

ת"א 4697-06 סולאטן נ' בלמס


15 ינואר 2009



בפני

כב' השופטת
שושנה פיינסוד-כהן

תובע
אברהם סולאטן
ע"י ב"כ עוה"ד בן עמי שלומי


נגד

נתבע

יצחק בלמס
ע"י ב"כ עוה"ד ג'ברין מוחמד




פסק דין


1.

התובע הינו בעל הזכויות הרשומות במנהל מקרקעי ישראל במבנה באזור התעשייה בדרום עכו מגרש 11, חלקה 21 בגוש 18041 (להלן: "המבנה"). התובע השכיר לנתבע חלק מן המבנה לצורך ניהול נגריה.


2.

אין מחלוקת כי בין הצדדים נחתם הסכם שכירות מיום 31.8.02 והסכם נוסף מיום 1.5.06, שניהם צורפו כנספחים לתצהיר התובע.


3.

תביעה זו החלה כתביעה לפינוי ותביעה כספית. ביום 28.6.07 ניתן על ידי כב' הרשמת לובנא שלאטה

פסק דין
חלקי בו חויב הנתבע לפנות את המבנה ולהשיבו לתובע כשהוא נקי מכל אדם וחפץ. התובע טוען כי הנכס פונה בפועל ביום 9.8.07.




כתב התביעה


4.

בכתב התביעה המתוקן תובע התובע מן הנתבע תשלום דמי שכירות חודשיים בסך 437 דולר לחודש, עבור 19 חודשים מחודש ינואר 2006 ועד חודש יולי 2007, סך הכל 38,758 ₪.


5.

כמו כן תובע התובע מן הנתבע תשלום חלקו היחסי בתשלומי החשמל והארנונה. בגין חשמל תובע התובע סך של 1,057 ₪ (כולל הפרשי הצמדה). בגין ארנונה סך של 469 ₪.


6.

לטענת התובע הנתבע הפר את ההסכם הפרה יסודית ולפיכך עליו לשלם לתובע את הפיצוי המוסכם בסך של 3,000 דולר, סך הכל 11,826 ₪.




כתב ההגנה

7.

הנתבע טוען כי חשבונות החשמל והארנונה שולמו ישירות לתובע. החשבונות שהוצגו הם לכל המבנה ולא מתייחסים לחלקו היחסי של הנתבע.

8.

שכר הדירה שולם מראש באמצעות תשלומים שהעבירו לתובע אחותו ואחיינו. הנתבע ביצע עבורם עבודות נגרות. עבור אחותו של התובע, ג'ולייט ביצע עבודות נגרות בעלות כולל של 21,800 ₪ ואצל אחיינו דני ביצע עבודות נגרות בעלות כוללת של 42,000 ₪. הם שלמו לו ישירות 20% מעלות העבודה ואת היתרה העבירו לתובע.



כמו כן טוען הנתבע כי ביצע עבודות נגרות בביתו של התובע בעלות כוללת של 43,00 ₪ אשר בגינן לא שילם דבר.



כך, סך הכל ביצע עבודות שלא קיבל עבורן תשלום בעלות כוללת של 94,100 ₪.

9.

קיזוז סכומים אלו כנגד חוב דמי השכירות הנטען מלמד כי הנתבע למעשה מצוי ביתרת זכות אל מול התובע.



ההליכים
10.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם. מטעם התובע הוגש תצהירו וכן תצהיר של מר דני אחיינו וגב' ג'ולייט אחייניתו. מטעם הנתבע הוגש תצהירו וכן תצהירה של אשתו .

11.

התקיימה ישיבת הוכחות במסגרתה נחקרו העדים אודות תצהיריהם. לאחר מכן סכמו באי כוח הצדדים את טיעוניהם בעל פה.




דיון

12.

ראשית יש לקבוע כי שני הצדדים, הן התובע והן הנתבע לא הציגו ראיות בדבר ניהול חשבונותיהם באופן מסודר. שני הצדדים לא הציגו מסמכים התומכים באופן עריכת החשבונות ביניהם. שניהם לא הציגו חשבוניות ו/או קבלות בגין כל העסקאות שבוצעו על ידם. שני הצדדים לא הציגו אסמכתאות לביצוע מרבית התשלומים להם הם טוענים.


13.

בפני
בית המשפט הוצגו קבלות עבור תשלום דמי השכירות לחודשים ספטמבר- דצמבר 2005 (נספח ז' לתצהיר התובע). התובע טוען בסעיף 9 לתצהירו כי הוא אדם מסודר וכי הוא הוציא קבלות עבור כל סכום כסף אשר שולם לו.
14.
התובע טוען כי אינו מנהל תיק במע"מ מאז היה כבן 65, קרי לפני כ- 13 שנים. למרות האמור לעיל הקבלות אותן צירף לתצהירו נושאות מספר עוסק מורשה ואת שמו. התובע טוען כי על פי הרשום בקבלה את המע"מ משלם השוכר ישירות למשרדי המע"מ. עיון בקבלות מלמד כי על פניהן נרשם "שכר הדירה בע"מ משלם השוכר בהתאם להסכם שכירות עבור חודש ..."

. גם אם זו האמירה אליה מתייחס התובע בעדותו הרי, שבכל אחד מכתבי בי הדין ואף בסיכומים לא מפנה התובע אל אותו סעיף בהסכם.

15.

הנתבע אינו טוען כי שילם את דמי השכירות ישירות החל מחודש ינואר 2006, אלא שיש לקזזם כנגד חובו של התובע אליו בגין עבודות הנגרות שביצע עבורו.

16.

שני הצדדים אינם מצגים כל מסמך בקשר לאותן עבודות נגרות. התובע מאשר כי אכן בוצעו עבורו עבודות נגרות. הוא מאשר כי שוויין כ- 40,000 ₪ אולם הוא טוען כי כל הסכום הזה שולם על ידו לנתבע במזומן.
17.
הנני קובעת כי הנתבע חב בתשלום דמי השכירות בגין 19 החודשים כאמור. מדובר בטענת הודאה והדחה והנטל על הנתבע להוכיח כי פרע חוב זה. הנתבע מבקש להוכיח פרעון באמצעות טענתו בדבר החוב עבור עבודות הנגרות. כלומר הנתבע מעלה טענת קיזוז. התובע מאשר כי אכן בוצעו עבורו עבודות נגרות על ידי הנתבע ושוויין כ – 40,000 ₪. מכאן, כי גם פה יש טענת הודאה והדחה ביחס לחוב זה. על התובע חל הנטל להוכיח כי פרע החוב האמור. כפי שציינתי לעיל, אין בידי הצדדים
קבלות, חשבוניות ולא רישום כלשהו בדבר ביצוע התשלומים.
18.
התובע טוען שתי טענות סותרות שונות ביחס לאופן ביצוע התשלום עבור עבודות הנגרות. בתצהירו בסעיף 19 פירט כדלהלן:
"הנתבע אכן ביצע אצלי עבודות נגרות בשנת 2004 ששווין כ – 40,000 ₪. כל הסכום הזה בלי יוצא מן הכלל, שולם לו על ידי במזומן. מחציתו שולמה לו עוד לפני שבכלל התחיל לעבוד. היתרה שולמה לו אח"כ במלואה. הנתבע מעולם לא הוציא לי חשבונית מס/קבלה עבור כל סכום שקיבל".

בחקירתו בבית המשפט מסר גרסה שונה ביחס לאופן ביצוע התשלום.

"ש. איך שילמת לו ?

ת. כסף מראש מזומן. ספרתי לו ביד שלו כסף. שילמתי לפני שהתחיל לעבוד
הכול.
ש. בערך כמה ?
ת. הסכום לא זוכר. בערך 40,000 ₪. מזומן, כל פעם היה עושה לי עבודה הייתי
משלם לו מראש."
(פרוטוקול עמ' 7 שורות 22 עד 26)

19.
לפיכך, הנני קובעת כי הנתבע הנושא בנטל להוכיח תשלום עבור עבודות הנגרות, לא עמד בנטל ולא הוכיח כי ביצע התשלום. שתי הגרסאות אינן תואמות זו את זו. באחת הוא טוען כי שילם מחצית התשלום לפני תחילת העבודות ומחצית עם סיומן ובשנייה הוא טוען כי מדובר בעבודות שונות ולפני כל עבודה שילם עלותה במזומן.

20.
מכל האמור לעיל ניתן להסיק כאמור כי הנתבע חב לתובע את דמי השכירות אשר על פי כתב התביעה הינן בסך 38,758 ₪ ואילו התובע חב לנתבע עלות עבודות הנגרות בסך 40,000 ₪.

21.
טוען ב"כ התובע כי לא נשלחה הודעת קיזוז. איני נדרשת לדון בכך שכן טענת הקיזוז הועלתה בהגנת הנתבע ותקנות סדר הדין האזרחי
התשמ"ד-1984 תקנה 52 קובעת

"נתבע רשאי לקזז כל זכות ותביעה שלו כנגד תביעתו
של התובע, או להגיש אותן בתביעה שכנגד, בין שהן על נזק ממון ובין אם לאו, כוחם של הקיזוז או התביעה שכנגד ככוח תובענה שכנגד, ובית המשפט יכול ליתן בהם

פסק דין
סופי הן על התביעה המקורית והן על התביעה שכנגד".

22.
לאור האמור לעיל, הנני דוחה את התביעה לתשלום דמי השכירות.

23.
באשר לתביעה לתשלום חשמל וארנונה, הנתבע כופר בחבותו וטוען כי שילם חובות אלה. התובע לא הציג מסמכים המלמדים על חובו של הנתבע. התובע הציג חשבונות המתייחסים למבנה כולו ולא הציג אופן החישוב בדבר חלקו היחסי של הנתבע בחוב. ביחס לחשבון החשמל העיד כי קיים מונה בעסקו של הנתבע אך לא הציג את הרשום בו. ביחס לארנונה לא הציג חישוב חלקו היחסי של הנתבע. יתרה מכך, לא הציג כל רישום בדבר ריכוז התשלומים והחשבונות של הנתבע בגין חובות אלו.

24.
לאור כל האמור לעיל, איני מוצאת כי התובע זכאי לפיצוי בגין הפרה יסודית של ההסכם כנתבע על ידו.

25.
לפיכך, דין התביעה להדחות.

26.
הצדדים התייחסו והעידו עדים באשר לעבודות הנגרות שביצע הנתבע עבור אחותו של התובע ואחיינו וגורלו של התשלום בגין עבודות אלה. איני נדרשת לעניין זה לצורך פסה"ד ולפיכך לא אקבע ממצאים.

27.
התובע מפנה להליכים משפטיים קודמים , להודאות לכאורה של הנתבע ביחס לקיומו של חוב לתובע. איני מוצאת כי באותן הודאות יש לסתור האמור ב

פסק דין
זה.


אחרית דבר
28.
התביעה תדחה. התובע ישלם לנתבע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.


הסכום ישולם תוך 30 יום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום,
י"ט טבת תשס"ט, 15 ינואר 2009, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 4697/06 אברהם סולאטן נ' יצחק בלמס (פורסם ב-ֽ 15/01/2009)