פסקי דין על עדנאן חסנין

20519/08 חעמ     29/06/2009




חעמ 20519/08 מדינת ישראל נ' עדנאן חסנין






{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
בית משפט השלום בעכו




29 יוני 2009

חע"מ 20519-08 מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה גבעות אלונים נ' חסנין



בקשה מס' 4

בפני

כב' השופטת
זהבה (קאודרס) בנר

מבקשת
מדינת ישראל


נגד

משיב
עדנאן חסנין


החלטה


א.
העובדות הצריכות לעניין:

1.
בפני
בקשה לביטול כתב אישום שהוגש כנגד המבקש בעילת הגנה מן הצדק.

2.
ביום 31/7/00 הוגש נגד הנאשם כתב אישום שמספרו 4262/00 בגין בניה ללא היתר של בניה רחבת היקף בשטח של כ – 1,276 מ"ר, אשר נבנתה ללא שמירה על מרחק מתוואי הכביש.
ביום 30/10/01 הורשע הנאשם לאחר הודאתו בעובדות כתב האישום.
ביום 29/10/02 נגזר דינו של הנאשם, והוטל עליו עונש לפיו בין היתר נצטווה להרוס בתוך 15 חודשים יום מתן גזר הדין את המבנה, אלא אם יקבל היתר כדין.

3.
ביום 17/3/05 הוגש נגד הנאשם כתב אישום שני בתיק 20457/05 וזאת בגין אי קיום צו שיפוטי.
ביום 14/3/06 הורשע הנאשם, ונגזר דינו.

4.
ביום 30/4/08 הוגש כתב האישום השלישי, נשוא תיק זה, וזאת בגין אי קיום צו בימ"ש (בפעם השניה).

5.
ביום 24/2/09 הגיש נאשם לביהמ"ש בקשה ראשונה להארכת המועד לביצוע צו ההריסה. בקשה זו הוגשה לביהמ"ש כעבור 5 שנים מרגע כניסתו לתוקף של צו ההריסה שהוצא עוד במסגרת גזר הדין הראשון שניתן כנגד הנאשם, ולאחר שהוגשו נגדו עוד שני כתבי אישום בגין אי קיום צווים שיפוטיים.

בקשתו זו של הנאשם נתקבלה ע"י כב' השופט סגן הנשיא צמח ביום 9/3/09, ולפיה "לא מצא נימוקים לעיכוב בהגשת הבקשה, כשם שלא מצא סיבה מוצדקת לאי מילוי התנאים שנדרשו ע"י הועדה בהחלטתה מיום 17/5/06. נימוקי ב"כ המאשימה לדחיית בקשתו של המבקש למתן עיכוב ביצוע ההריסה – מבוססים כדין. למרות האמור לעיל, ולפנים משורת הדין לאחר טענת המבקשת כי הוא אמור לקבל היתר בימים האו בשבועות הקרובים, אני נעתר לבקשה ומעניק למבקש ארכה לביצוע צו ההריסה (או לקבלת היתר בניה) מיום הגשת הבקשה – 24/2/09 ועד ליום 1/5/09 כדי לאפשר לו למלא, מיידית, אחר כל תנאי הועדה לקבלת ההיתר. לא תינתן אורכה נוספת...".

ביום 30/4/09 הגיש הנאשם בקשה שניה לקבלת אורכה לביצוע צו ההריסה, וביום 6/5/09 נתן כב' השופט צמח החלטתו לפיה "...מי שנגזר דינו עליו לשלם את חובו ואם יש לו טענות כאלו או אחרות, הוא יכול לשלם תוך מחאה, ולנהל דיונים לאחר מכן, להחזרת תשלום שלטענתו לא היה עליו לשלמו...אשר על כן, למניעת עוול מהמבקש מחד ומניעת ניצול הליכי משפט / הוצל"פ ע"י המבקש ניתנת אורכה אחרונה נוספת של 15 יום בלבד!!! עד ליום 21/5/09 לביצוע ההריסה או לקבלת ההיתר המיוחל".

גם לאחר מתן אורכה זו ההיתר לא הוצא, והבניין עומד על תילו ללא היתר.
6.
8/6/09 שב המבקש והגיש בקשתו השלישית לקבלת אורכה לביצוע צו ההריסה, ולמחרת היום כב' השופט אלטר דחה הבקשה . כנגד החלטה זו הגיש הנאשם ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה, אשר אמור להידון בפני
כב' השופט שפירא ביום 2/7/09.

7.
המבקש טוען בבקשתו דנן כי עשה כל אשר לאל ידו לשם סיום הליכי הלגיטימציה לחלקי המבנה שנבנו בסטיה מההיתר, ובין היתר יזם תכנית מפורטת כדין, לשם התאמת קו בניין קדמי וצדדים, שילם פיקדון גובה אלפי שקלים, המציא ערבות בנקאית ע"ס 10,000 ₪, שילם היטל השבחה בגובה 38,000 ₪, התאים את המבנה לתכניות, הרס מדרגות, וכיו"ב. כמו כן טען כי המאשימה אימצה חוו"ד השמאי מטעמה, מר עאלם, מיום 10/3/09, המכירה בהיתרי בניה בשטח של 844 מ"ר.

בנוסף טוען הנאשם כי הגיש למאשימה שתי בקשות להכשרת הבניה: האחת – ביום 26/1/06, ואילו השניה ביום 17/4/08, ולמרות כל אלו המאשימה לא ניאותה להמציא לו היתר הבניה המיוחל, אף כי, כאמור, עשה כל אשר לאל ידו, לקבלו.

8.
מנגד טוענת המאשימה כי שני ההיתרים מוזכרים בס' 8 לבקשתו של המבקש אינם רלוונטיים לעניין משום שהינם משנת 1998 ומתייחסים לבניה אחרת בשטח של 844 מ"ר ועל מגרש אחר!.
באשר לבקשות להכשרת הבניה שהגיש הנאשם, טוענת המאשימה, כי הבקשה הראשונה אושרה בתנאים, אך תוקפה פג, באשר המבקש לא מילא אחד התנאים המוקדמים שנקבעו לצורך אישורה.

הבקשה השניה אושרה אף היא בתנאים ביום 18/9/08, אך הנאשם, כך לטענת המאשימה, טרם שילם כפל האגרה והקנסות אשר הוטלו עליו במסגרת גזר הדין שניתן בתיק הראשון.
פועל יוצא מכך, כך לגישת המאשימה, הנאשם טרם הכשיר הבניה ע"י היתר כדין, ומכאן: הבניה עומדת על תילה ללא היתר.

המאשימה טוענת כי מאחר והנאשם לא שילם את כפל האגרה שהיה אמור לשלם בהתאם לגזר הדין בתיק הראשון, נפתח נגדו תיק הוצאה לפועל; הנאשם מתחמק בטענות מטענות שונות מלשלם סכום זה, ושאלת הבהרה בעניין שהופנתה ע"י ראש ההוצל"פ אל כב' השופט צמח נענתה על ידי כב' השופט צמח במילים אלו: "...גזר הדין מתייחס לבניה נשוא כתב האישום ולא לבנייה אחרת, תהיה אשר תהיה. לפיכך, כפל האגרה הוא בגין אותה בניה נשוא כתב האישום בלבד, והסכום שיש לקזז, הוא כפל מכל סכום ששולם ע"ח בניה זו בלבד!...".

ב.
הכרעה:
בנסיבות העניין ולאחר שקראתי טענות הצדדים אני קובעת כי דין הבקשה לביטול כתב האישום בעילת
ההגנה מן הצדק נדחית, וזאת מן הנימוקים הבאים:
בפני
תיק פלילי בגין עבירה של אי קיום צו שיפוטי, בפעם השניה, שמקורה בבנייה רחבת היקף בשטח של כ – 1,276 מ"ר, ובקשות חוזרות ונישנות לדחית מועד הכניסה לתוקף של צו ההריסה של בניה בלתי חוקית זו (כשהבקשה הראשונה היתה כעבור 5 שנים מהמועד בו היה אמור להיכנס צו ההריסה לתוקפו). כמו כן אין להתעלם מהעבודה כי הבקשות לקבלת היתרים למבנה הוגשו ע"י הנאשם האחת בתחילת שנת 2006 (בקשה אשר אושרה, אך המבקש לא עמד בתנאים המוקדמים הנדרשים לצורך קבלת ההיתר, דבר שהביא לאובדן תוקף האישור), והשניה – בשלהי שנת 2008 (בקשה אשר אף היא כקודמתה אושרה בתנאים, תנאים אשר אף בהם לא עמד המבקש, ובין היתר: אי תשלום כפל האגרה).

בנסיבות מעין אלו אינני מוצאת כל התעמרות שהיא או התנהגות חריגה וקשה מצד המאשימה כלפי הנאשם המצדיקה ביטול כתב האישום. אין לקבל כל טענה שהיא מטענות הנאשם בקשר עם חסימתו מקבלת ההיתר כתוצאה התעמרותה של המאשימה כלפיו.
קבלת טענותיו של הנאשם תביא למצב שבו הוא זה הממשיך להפר פעם אחר פעם הוראות החוק, ובד בבד מבקש לצאת נשכר מהפרותיו אלו.

נפסק לו אחת כי "ההגנה מן הצדק מסבה עצה על התנהגות שערורייתית של הרשות שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם במקרים שבהם המצפון מזדעזע ותחושת הצדק האוניברסאלי נפגעת, דבר שבית המשפט עומד פעור פה מולו ואין הדעת יכול לסובלו. נוסחה זו של ההגנה מן הצדק עיקרה הוא – בראש ובראשונה – בהתנהגות הרשות ובהמשך לכך – אך ורק בהמשך לכך – ביחס שבין אותה התנהגות לבין כל החומר שהונח לפני ביהמ"ש: העבירה שבה מדובר, מצבור הראיות שהונחו לפני ביהמ"ש ונסיבות העניין בכללן..." (ראה לעניין זה ע"פ 3039/02 אדורם הר שפי נ' מ"י, פ"ד נו(4) 337, 342).

כמו כן בפסה"ד בעניין ע"פ 4855/02 מ"י נ' בורוביץ נפסק כי "...ההכרעה בשאלה אם המקרה שלפני ביהמ"ש מצדיק את החלתה של הגנה מן הדצק, אמורה לשקף איזון נאות בין מכלול הערכים, העקרובות והאינטרסים השונים הכרוכים בקיומו של ההליך הפלילי. מן העבר האחד ניצבים האינטרסים התומכים בהמשך קיומו של ההליך, ובהם: העמדת עבריינים לדין ומיצוי הדין עמהם; הוצאת האמת לאור; קיומם של מנגנוני גמול, הרתעה וענישה, שמירה על בטחון הציבור והגנה על זכויות של הקורבן הנפגע, ומן העבר השני ניצבים האינטרסים השוללים במקרה הקונקרטי את המשך קיומו של ההליך ובהם: הגנה על זכויות היסוד של הנאשם; פסילת מהליכה הנפסדים של הרשות והתרעתה מפני נקיטת מהלכים דומים בעתיד; שמירה על טוהר ההליך השיפוטי ושמירת אמון הציבור בביהמ"ש...".

בנסיבות העניין דנן קבלת טענותיו של הנאשם תפגע בערך החברתי שביסוד עבירות התכנון והבניה, בהשלטת הדין בתחום זה ובשמירת אימון הציבור בשלטון החוק.

אין לתת יד לסחבת מעין זו אותה נוקט הנאשם בעילות מעילות שונות, וודאי שלא בנסיבותיו בהן הוגשו נגדו שלושה כתבי אישום בגין אותה עבירה.

באשר ליתר טענותיו של הנאשם לפיהן הוא מופלה לרעה ביחס לאחרים ע"י המאשימה וכי הוא סובל מנחת זרועה הסלקטיבית של המאשימה – הנאשם לא ביסס טענתו זו כלל ועיקר, ואף אם תמצי לומר כי כך הם פני הדברים, וכאמור הנאשם לא הוכיח זאת, הרי שנפסק כי "...גם אם היה ממש בטענתו של המערער, הרי שלא היה יוצא נשכר ממנה, שכן הסעד עבור אכיפה לא שוויונית אינו במתן היתר למערער או בהנצלחת פעילותו ללא רישיון, אלא בהנחיית הרשות לפעול לאכיפתו השוויונית של החוק..." (וראה לעניין זה ע"פ 1224/06 רבאעי נ' עיריית עכו מפי שופט ביהמ"ש המחוזי בחיפה, כב' השופט שפירא).

זאת ועוד: לנאשם ניתנו פעמיים ארכות לביצוע ההריסה אשר נצטווה לבצעה במסגרת גזר הדין בתיק הראשון, למרות שאלו הוגשו, כאמור, באיחור רב ביותר של 5 שנים. למרות שלמעשה הדחיות ניתנו לו ע"י ביהמ"ש ולא ע"י המאשימה, לא יכול הנאשם לטעון כי הוא מופלה לרעה, שהרי התנאים שניתנו לו היו נוחים לאין שיעור (וראה לעניין זה פסה"ד מיום 16/6/09 בעניין ע"פ 4162-06-09 שאער ואח' נ' עיריית חיפה מפי שופט ביהמ"ש המחוזי בחיפה, כב' השופט שפירא).

בנסיבות העניין, כאמור, אני קובעת כי הבקשה נדחית.

ניתנה היום,
ז' תמוז תשס"ט, 29 יוני 2009, בהעדר הצדדים.














חעמ בית משפט שלום 20519/08 מדינת ישראל נ' עדנאן חסנין (פורסם ב-ֽ 29/06/2009)