פסקי דין על ורד שיאון | פסקי דין על אירן קרטה פזית | פסקי דין על הכשרת הישוב - חב' לביטוח |

63357/07 א     12/07/2009




א 63357/07 ורד שיאון נ' אירן קרטה פזית, הכשרת הישוב - חב' לביטוח בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
063357/07


בפני
:
כב' השופטת מיכל שריר
תאריך:
12/07/2009




בעניין
:
ורד שיאון



ע"י ב"כ עו"ד
אלדור רונית

התובעת

נ
ג
ד


1. אירן קרטה פזית

2. הכשרת הישוב - חב' לביטוח בע"מ


ע"י ב"כ עו"ד
דויטש אברהם

הנתבעות

פסק דין
1.
התובעת ילידת
אוקטובר 1945, נפגעה בתאונת דרכים ביום 30.11.06 .

אין מחלוקת לגבי חבותן של הנתבעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

המחלוקת היחידה הינה לגבי גובה הנזק, לגביה הסמיכוני הצדדים לפסוק על דרך הפשרה, מכוח סמכותי לפי סעיף 4ג' לחוק הנ"ל.

2.
הפגיעה

א.
התובעת נפגעה
בראשה, כתף שמאל, יד ימין וצוואר, בחדר מיון לא נמצא כל ממצא פתולוגי והתובעת שוחררה לביתה עם המלצות להמשך מעקב רפואי, 5 ימי מנוחה, ואנלגטיקה לפי הצורך.


ב.
התובעת היתה באי כושר מיום התאונה עד 31.3.07.


ג.
בדיקת מיפוי עצמות מיום 2.1.07 הדגימה ממצאים: "היכולים להתאים לשינויים ניווניים, אך מומלצת קורלציה רדיולוגית ע"מ לשלול שבר בחוליה
t8

".

החשד לשבר לא אומת.


ד.
התובעת קיבלה טיפולי הידרוטרפיה.



ה.
מאחר והתאונה היתה תאונת עבודה, כמשמעה עפ"י דין, עמדה התובעת לבדיקה בפני
וועדה רפואית של המל"ל.

בבדיקה מיום 9.12.07, נמצאה רגישות קלה מעל חוליות הצוואר, הגבלה קלה בתנועות עמ"ש צווארי, רגישות קלה מעל חוליות הגב האמצעי ללא הגבלה בטווחי התנועה. הבדיקה הנוירולוגית היתה תקינה.

על סמך ממצאים אלה ועל סמך הערכה רפואית שהומצאה ע"י התובעת העריכה
הוועדה את נכותה של התובעת בגין הגבלה קלה בעמ"ש צווארי בשיעור 5% לאחר ניכוי מצב קודם באותו שיעור, עקב תאונה מ- 05, עם פגיעה באותו איבר ועדות לשינויים ניווניים בעמ"ש צווארי.

הוועדה
גם קבעה, כי התובעת מסוגלת לעבוד בעבודתה כמורה.

קביעת הנכות בשיעור 5% מחייבת גם בתביעה שבפני
מכוח סע' 6 ב' לחוק הפלת"ד.


ו.
למרות שהתובעת המציאה, כאמור, תעודות אי כושר עד 31.3.07 בלבד והמוסד לביטוח לאומי הכיר בדמי פגיעה מיום 1.12.06 עד 28.2.07, טוענת התובעת לחופשת מחלה נמשכת עד 1/08.

התובעת אומנם המציאה התכתבות עם אגף כ"א והוראה במשרד החינוך, אך לא המציאה אישורים רפואיים המצדיקים העדרותה מהעבודה בכלל וכתוצאה מפגיעתה בתאונה הנדונה בפרט. הדברים מקבלים משנה תוקף, לאור פגיעתה בתאונה קודמת כשנה קודם.

לא זו אף זו, אלא שהתובעת המציאה מסמך של משרד החינוך מיום 25.4.07 לפיו ימי המחלה הסתיימו ב- 7.12.06 והיא הופנתה לוועדה רפואית. תוצאות הוועדה הרפואית לא הומצאו.

3.
נזקים

א.
הפסדי השתכרות

1)
עפ"י מסמכי המל"ל, קיבלה התובעת שכרה בתקופת אי הכושר מהמעביד ומשלא המציאה תלושי שכר להוכחת הפסד בפועל, נדחית הדרישה לפיצוי עבור תקופת אי הכושר.

2)
משלא הוכחה הצדקה רפואית בכלל,
וכתוצאה מהתאונה בפרט להעדרותה הנמשכת של התובעת, אין הנתבעות חבות בפיצויה כאמור בע"א 320/87 גנזך נ' אריה חברה לביטוח בע"מ ואח' פ"ד מ"ה (1) 743, 746:

"במסגרת חובתו של ניזוק כאמור (להקטנת נזקו - מ.ש.) עליו לעשות באופן סביר גם כדי למנוע נזק של הפסד כושר ההשתכרות, אם את כולו ואם את חלקו. אם מסוגל הוא לחזור לעבודה או להמשיך בעבודה בה מוצא הוא את פרנסתו, אך מטעמים שאינם סבירים אינו עושה כן - אין המזיק חייב לפצותו בגין הפסד ההשתכרות שנגרם בעקבות התנהגות בלתי סבירה כזו... ניזוק אשר מסוגל לחזור לעבודה קודמת בה עבד, ומקום העבודה שמור לו, או ניזוק אשר יכול למצוא עבודה אחרת בה יעשה לפרנסתו אך 'מחליט' שלא לעשות כן, ללא כל סיבה סבירה, אין לומר, שאותו נזק שנגרם לו בשל הימנעותו לעבוד לפרנסתו כאמור הינו נזק הנובע מהתאונה. לא די שניזוק יוכיח שלא חזר לעבודה או לא התמיד בעבודתו לאחר התאונה, כדי שיפוצה בגין נזק ממון שנגרם לו עקב כך. עליו גם להוכיח שלא חזר לעבודה או לא התמיד בה מנימוקים שהתאונה גרמה להם"

הדברים מקבלים משנה תוקף, כשהוועדה הרפואית של המל"ל קבעה, כי התובעת מסוגלת לעבוד בעבודתה כמורה. קביעה זו, אינה מחייבת אותם בתביעה שלפני, אך משלא נסתרה, אין להניח אחרת.


3)
התובעת לא הוכיחה הפסדי השתכרות לאחר שובה לעבודה, בפני
ה עוד 3 שנות עבודה בלבד ועל כן אין מקום להניח כי יגרמו לה הפסדי השתכרות ו/או פגיעה בפנסיה בעתיד, כאמור בע.א. 413/88 אלג'נזאראה נ. שמיר חב' לביטוח בע"מ תק' על
91 (2) 1081 "... ומכל מקום בנסיבותיו המיוחדות של המקרה ועפ"י ממצאיו של ביהמ"ש, רשאי
היה ביהמ"ש להגיע למסקנה, על פיה לא הוכיח המערער אבדן כושר השתכרות כתוצאה מהתאונה. עפ"י עובדות המקרה, ביהמ"ש יכול היה להגיע למסקנה שהסיכון שבגלל תאונה תקטן השתכרותו בעתיד מזו שהיה מגיע אליה ללא התאונה הינו אפסי, ספקולטיבי או היפותטי בלבד (ראה ע.א. 237/80 ברששת נ. האשאש ואח' פד"י לו (1) 281 בעמ' 307) ועל כן אין יסוד להתערבותנו".

ב.
עזרת צד ג'

1)
התובעת לא היתה אומנם במצב סיעודי, אך אני מוכנה לקבל כי נזקקה לעזרה בניהול משק ביתה בתקופת אי הכושר, אותה אני מעריכה בסך -.2,000 ₪.


2)
התובעת לא הוכיחה הזקקות לעזרה בשכר בעבר ובהתחשב בגילה ופגיעתה בתאונה קודמת, גם אם נזקקה לעזרה, לא קשורה זו בהכרח לפגיעתה בתאונה הנדונה.


3)
מאידך, לתובעת נותרה נכות בשיעור 5% ועל כן נראה לי לנכון לפצותה עבור העתיד, שמא תזקק לעזרה בשכר בסך -.10,000 ₪.


ג.
הוצאות רפואיות ונסיעות

1)
התובעת המציאה קבלות בסך -.800 ₪ ממרפאת עיניים, שלא ברור הקשר בינה לבין התאונה הנדונה, בהעדר כל עדות לפגיעה בעיניים, התחייבות לכיסוי הוצאות חדר המיון שלא נפרעה וקבלה על סך -.18 ₪ בלבד .


2)
לכאורה, איפוא, צודקות הנתבעות המבקשות לדחות הדרישה בראש נזק זה, מה עוד שהתביעה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, ועל כן זכאית התובעת לכיסוי הוצאותיה הרפואיות, לרבות הוצאות נסיעה לקבלת טיפולים רפואיים עפ"י תקנות הבטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה) תשכ"ח - 1968.


3)
מאידך, התובעת הוכיחה מעקבים רפואיים וטיפולי הידרוטרפיה ועל כן נראה לי לנכון לפצותה עבור העבר גם בהעדר קבלות בסך -.500 ₪, אך אין כל הצדקה לפיצוי עבור העתיד.


ד.
כאב וסבל

1)
"מבחינה משפטית צודק המערער בטענתו, שביהמ"ש היה מוסמך לפסוק לו פיצויים כאמור בתקנה 2 (ב) הנ"ל (למרות שנקבעה נכות בשיעור 5% בלבד – מ.ש.). אך אין פירושו של דבר שיש לפסוק בדרך שגרה את הפיצוי המקסימלי הקבוע בתקנה זו.

סעיף 2 (ב) קובע את מקסימום הפיצויים המגיעים לנפגע בגין נזק לא ממוני באותם מקרים שהתקנה חלה, ובמסגרתה על ביהמ"ש לפסוק את הפיצוי הנראה לו הולם עפ"י נסיבותיו של הענין הנדון לפניו
(ע"א 583/89 כראדי נ' דן ואח', פ"ד מ"ה (3) 133, 135).

תקנה 2(ב) מהווה חריג למגמה הכללית המתבטאת בסעיף 2(א) לפיה נקבעה נוסחה ברורה ונוקשה לקביעת שיעור הפיצוי בגין נזק לא ממוני. ככל חריג להוראת חוק מהותית, יש לפרש גם חריג זה על דרך הצמצום"

(ע"א 284/88
גבאי ואח' נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד מ"ו (4) 837, 842).


2)
בענייננו, לא נגרם לתובעת שבר, היא לא אושפזה, אך היתה באי כושר מלא 4 חודשים ונותרה לה נכות לצמיתות בשיעור 5%.


3)
בנסיבות אלה, אין הצדקה למכסימום הפיצוי עפ"י תקנה 2 ב' לתקנות

הפלת"ד (חישוב נזק שאינו נזק ממון) תשל"ו – 1976 ונראה לי לנכון להעריך הפיצוי
בסך -.7,200 ₪.

4.
לאור כל האמור לעיל, הנני מחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת כדלקמן:

א.
עזרת צד ג' בעבר
-.2,000
₪

ב.
עזרת צד ג' בעתיד
-.10,000
₪

ג.
הוצאות
-.500
₪

ד.
כאב וסבל
-.7,200
₪

סה"כ
-.19,700
₪


בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל, אגרת משפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 13% + מע"מ.

5.
הגזברות תגבה אגרה על פי תקנה 5 (ב) (2) (ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007.

6.
מזכירות ביהמ"ש תשלח עותק מהחלטתי ישירות לב"כ הצדדים עם אישור מסירה.

ניתן היום כ' בתמוז, תשס"ט (12 ביולי 2009) בהעדר הצדדים




מיכל שריר
, שופטת



קלדנית: מרי
ל.







א בית משפט שלום 63357/07 ורד שיאון נ' אירן קרטה פזית, הכשרת הישוב - חב' לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 12/07/2009)