פסקי דין על שבי אהרון | פסקי דין על שמואלוף שרה

7668/02 א     20/11/2003




א 7668/02 שבי אהרון נ' שמואלוף שרה




בעניין:
1



בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
א
007668/02


בפני
:
כב' השופט ראובן שמיע
תאריך:
20/11/2003




בעניין:
שבי אהרון


ע"י ב"כ
עו"ד בנטין מירי

התובע

נגד


שמואלוף שרה


ע"י ב"כ
עו"ד דלמן לואיס

הנתבעת






פסק דין
לפני תביעה במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעת בסכום 22,500 ₪.

על פי כתב התביעה, התובע הכיר את הנתבעת מזה כ 10 שנים במשחקי קלפים במקומות שונים ודרך ידידותה עם חברתו לחיים. לפני כארבע שנים החל התובע להלוות לנתבעת כספים לבקשתה, בהסכמה על ריבית של השוק האפור בסך 5% לחודש, שישולם כל תחילת חודש, בתוספת להחזר ההלוואה בשעורים, כפי יכולתה של הנתבעת.

לטענת התובע, הנתבעת היתה נוהגת להביא לתובע שיק לבטחון, מחשבונו של בעלה וכשהיתה משלמת את מלוא סכום ההלוואה היתה מקבלת את שיק הבטחון חזרה.

התובע טוען כי, בחודש אפריל 1999 הגיע סכום ההלוואה לסכום של 6,500$, לאחר שהתובע נתן בשמה ולבקשתה סך 1,000$ למר דויד בסלי, לו היתה חייבת סכום זה.
באותו היום נתנה הנתבעת לתובע שיק פתוח לבטחון, חתום בידי בעלה, עם הרשאה למלא את הפרטים החסרים ביום הפרעון.

הנתבעת שילמה חובה בכל חודש עד אפריל 2001 והחזירה סך 2,000$ ונותר חוב בסך 4,500$ בתוספת סכומי הריבית עליהם הסכימו הצדדים.

ביום 3.9.01 הפקיד התובע את השיק שניתן לו לבטחון, בחשבונו. השיק חזר מהסיבה "חתימת המושך אינה בסדר", מסתבר כי הנתבעת זייפה את חתימת בעלה.
ביום הגשת התביעה השער היציג של הדולר עמד ע"ס 4.76 ₪ ועל כן התובע מעמיד תביעתו בסך 22,500 ₪.

על פי כתב ההגנה, הנתבעת הכירה את התובע רק בראשית שנת 1999, כאשר התחילה לשחק קלפים במועדון חברים למשחקי קלפים, שהתובע ניהל. בנוסף למשחקי הימורים היו במקום גם מכונות הימורים. כמו כן, ההלוואות הנטענות הן כתוצאה מכספים שהנתבעת הפסידה במשחקי קלפים שהתנהלו במועדון של התובע שבגינם יש להניח שהיו לתובע גם רווחים נוספים מעבר לריבית המופרזת שגבה מהנתבעת.

עוד טוענת הנתבעת כי, התובע לא הוכיח כי היה לו רישיון לנהל מועדון למשחקים אסורים, בהתאם להוראות סעיף 225 לחוק העונשין, בתשל"ז-1977 ועל כן יש לראות בתביעה זו, כתביעה המבוססת על הסכם בלתי חוקי ולדחות התביעה על הסף.

הוסכם בין הצדדים על ריבית של 5% לחודש, דהיינו 60% לשנה, בפועל הסתבר שבמשך שנתיים שילמה הנתבעת מידי חודש בחודשו סך 2,600 ₪, היות שנאמר לה שעליה לשלם ריבית חודשית של 10% עבור כל 1,000$ של ארה"ב, דהיינו, במשך שנתיים שילמה הנתבעת לתובע ריבית בשיעור של 120% לשנה.

לטענת הנתבעת, בנסיבות אלו, הריבית שנגבתה היתה לא רק בניגוד למוסכם, אלא גם ריבית מופרזת בלתי חוקית ולנתבעת קמה הזכות להגיש נגד התובע תביעה שכנגד להחזרת הכספים ששילמה ביתר, על פי חוק הריבית תש"ז-1957.

הנתבעת טוענת כי סכום ההלוואה שניתן לה הינו 25,000 ₪ ולא 6,500$ וכי היא מעולם לא קיבלה מהתובע דולרים, התובע פשוט תרגם את סך 25,000 ₪, עפ"י חישוביו, לסך 6,500$.

כמו כן, עד חודש אפריל 2001 שילמה הנתבעת לתובע מידי חודש סך 2,600 ₪ במזומן בגין ריבית, בסמוך לחודש אפריל 2001 על פי בקשת התובע שילמה הנתבעת לתובע סך 10,000 ₪ במזומן, באותו מעמד סוכם כי אין הנתבעת חייבת להמשיך ולשלם לתובע מידי חודש בחודשו את הריבית, ביום 1.6.01 ועקב פנייה של התובע, שילמה הנתבעת סך 25,000 ₪ במזומן, שנמסרו ישירות לחברתו לחיים של התובע, על פי הסיכום סכום זה היווה סילוק סופי ומוחלט של חוב הנתבעת.

לטענת הנתבעת, יוצא מכאן ששיק הבטחון הופקד מתוך הפרה גסה של התחייבויות התובע כלפי הנתבעת.
התובע מצדו טוען שקבל באמצעות חברתו לחיים באותו מעמד סך 20,000 ₪ בלבד ולא 25,000 ₪.

ביום 09.07.03 הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו להסכמה לפיה בית המשפט ייתן את פסיקתו לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד- 1984, על דרך הפשרה וללא צורך בהנמקה ולאחר שישמע את בעלי הדין ועד אחד מטעם כל אחד מהם והצדדים יסכמו בעל פה מיד לאחר מכן את טענותיהם.

ביום 28.10.03 נשמעו עדויות הצדדים, העדים מטעמם וכן סיכומי הצדדים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובכל החומר שהוגש לבית המשפט, ושמעתי את עדויות הצדדים וסיכומי ב"כ הצדדים הגעתי למסקנה שדין התביעה להידחות.
מבלי לפגוע באמור יצויין שלא הוכח שהנתבעת נותרה חייבת לתובע כספים כלשהם.

בנסיבות העניין כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן היום כ"ה בחשון, תשס"ד (20 בנובמבר 2003) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.
מותר לפרסום מיום 20.11.2003.

ראובן שמיע
, שופט









א בית משפט שלום 7668/02 שבי אהרון נ' שמואלוף שרה (פורסם ב-ֽ 20/11/2003)