פסקי דין על מיסטר מאני ישראל בע"מ | פסקי דין על אבו לבן נאיף | פסקי דין על אבו לבן חמדה |

2687/05 א     14/07/2009




א 2687/05 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' אבו לבן נאיף, אבו לבן חמדה




בעניין:

1



בתי
-
המשפט


בביתֿֿהמשפט המחוזי בתלֿֿאביב-יפו
א
002687/05


לפני:
כב' השופטת רות רונן


תאריך:
14/07/2009




בענין :
מיסטר מאני ישראל בע"מ

המבקשת (הנתבעת 1)


ע"י ב"כ עו"ד קרת אלחנן


נגד


1 . אבו לבן נאיף

2 . אבו לבן חמדה


ע"י ב"כ
עו"ד אהרוני ישראל

המשיבים (התובעים)



החלטה

עניינה של התביעה בשתי הלוואות בסכום כולל של 667,000 ₪, שקבלו המשיבים (להלן: "התובעים") מהמבקשת (להלן: "הנתבעת") ביום 14.5.01 וביום 3.9.02. כביטחון להשבת ההלוואות, שעבד התובע 1 את זכויותיו בנכס הידוע כחלקות 13 ו-17 בגוש 3986 (להלן: "הנכס"). בתביעה עתרו התובעים בין היתר כי בית המשפט יצהיר שהסכמי ההלוואה הם הסכמים אחידים הכוללים סעיפים מקפחים, ודינם להתבטל, וכי על הנתבעת להימנע ממימוש המשכון על הנכס.

בשנת 2005, לאחר שהתובעים לא עמדו בפירעון ההלוואות, הועמדו ההלוואות לפירעון מיידי תוך שהנתבעת החלה בפעולות למימוש המשכון על הנכס. ביום 23.3.05 נחתם בין הצדדים הסכם פשרה (להלן: "הסכם הפשרה"), בו הוסכם בין היתר על יתרת חובם של התובעים במועד ההסכם (1,950,000 ₪). הוסכם על אופן פירעון החוב. כן הוסכם כי לאחר חתימתו של הסכם הפשרה, יהיו התובעים מנועים מלטעון כל טענה כנגד סכום החוב או דרכי התהוותו. הסכם הפשרה אושר על ידי כב' ראש ההוצל"פ. התובעים אינם כופרים בקיומו של הסכם הפשרה ובכך שהם חתומים עליו.

בבקשה דנן טענה הנתבעת כי יש לסלק את התביעה על הסף. לטענתה, התובעים הודו בקבלת ההלוואות אך לא העלו כל חשבון נגדי ביחס לגובה החוב לשיטתם. בנוסף נטען כי התובעים מושתקים מלהעלות את טענותיהם ביחס להסכמי ההלוואה, וכי קיים מעשה בית דין המונע מהם להעלות טענות אלה – לאור אישורו של הסכם הפשרה על ידי ראש ההוצל"פ.

יוער כי התובעים הגיבו לבקשה לסילוק על הסף ביום 5.2.09. לאחר מכן, ניהלו הצדדים ביניהם משא ומתן, תוך ניסיון להגיע להסכמה. ביום 24.5.09 הודיע ב"כ הנתבעת כי הצדדים לא הגיעו להסכמות. לכן, ובהתאם להחלטה מיום 17.2.09, נקבע כי הנתבעת זכאית להשיב לתגובת התובע בבקשה לסילוק על הסף תוך 10 ימים מאותו יום. עד היום לא הוגשה תגובה של הנתבעת. לכן, החלטה זו ניתנת בהעדר תגובתה.

דיון

הסכם הפשרה איננו מהווה מעשה בית דין, מאחר שהוא לא קבל תוקף של

פסק דין
, אלא תוקף של החלטה של כב' ראש ההוצל"פ.

כלל מעשה בית דין מבוסס על הרעיון בדבר כוחו של

פסק דין
, שניתן בסיומו של הליך שיפוטי כלשהו, להביא לסיומה המוחלט של ההתדיינות בין הצדדים להליך (נ' זלצמן מעשה בית דין בהליך שיפוטי (תל-אביב, 1991) בעמ' 3). ביחס לכלל של השתק עילה, נקבע כי אין הבדל בין

פסק דין
שניתן בהסכמה לבין

פסק דין
שניתן לאחר דיון והכרעה של בית המשפט (שם, בעמ' 330). אולם, במקרה דנן, נתן ראש ההוצל"פ תוקף של החלטה להסכם הפשרה (כאשר הוא לא היה מוסמך לתת להסכם תוקף של

פסק דין
), ולכן החלטתו איננה מהווה מעשה בית דין.

יחד עם זאת, מאחר שאין חולק כי הצדדים התקשרו בהסכם הפשרה, שנוסחו הוא כפי שטוענת הנתבעת, הרי יש לתת תוקף להסכמות הצדדים מתוקף הסכם הפשרה הנ"ל, אלא אם כן יוכח שמדובר בהסכם חסר תוקף או בהסכם שיש לבטלו. הסכמת התובעים בהסכם הפשרה מונעת מהם – על פי האמור בהסכם זה – את האפשרות להעלות טענות כנגד סכום החוב או דרכי התהוותו.

בפסק הדין רע"א 2050/90 מיסטר מאני ישראל בעמ"מ ואח' נ. עאדל עאמר ואח' (לא פורסם), נקבע כי לאחר שלווים חתמו על הסכם פשרה שקיבל תוקף של

פסק דין
, ההסכמים העומדים לבחינתו של בית המשפט הם הסכמי הפשרה ולא הסכמי ההלוואה (ר' גם רע"א 7893/05 בן ציון מור נ. בנק לאומי למשכנתאות בע"מ).

התובעים טענו כי הסכם הפשרה על פי לשונו בא להוסיף על כל הסכם אחר. הם גם טענו כי הסכום עליו הוסכם בהסכם הפשרה נגזר מהסכמי ההלוואה, ולכן הסכם הפשרה חי לצד הסכמי ההלוואה. לטענת התובעים, אם יתקבלו טענותיהם ביחס להסכמי ההלוואה "יישמט הבסיס" מתחת להסכם הפשרה.

אינני מקבלת את הטענות הללו. טענה לפיה יישמט הבסיס מתחת להסכם הפשרה, היא טענה המתייחסת לתוקפו של הסכם הפשרה, ולפגם אפשרי ברצון הצדדים על פיו.

לו היו התובעים מבקשים להעלות טענה כזו, המכוונת כנגד הסכם הפשרה (טענה ביחס להיותו בר ביטול או בטל), היה עליהם לעשות כן באופן מפורש וברור. בהעדר טענה כזו בכתב התביעה, לא ניתן לבחון את טענות התובעים ביחס להסכמי ההלוואה, לאור העובדה שלאחר הסכמים אלה נחתם הסכם הפשרה אשר שלל מהתובעים את הזכות להעלות כל טענה ביחס לסכום החוב או אופן התהוותו. כל עוד תניה זו לא בוטלה, מנועים אם כן התובעים מלהעלות את טענותיהם.

לכן, כל עוד לא נטען כי הסכם הפשרה הוא בטל או בר ביטול, אני סבורה כי התובעים מנועים מלהעלות את הטענות המפורטות בס' 7, 8 ו-10 בכתב התביעה (שעניינן תנאים מקפחים בהסכמי ההלוואה, וגובה החוב ערב הסכם הפשרה כתוצאה מכך). גם הטענה בדבר חובתה של הנתבעת לזקוף על חשבון סכומי החזר ההלוואה והריבית, סכומים שהופקדו בידיה להבטחת רישום חלקים בנכס על שם הנתבע 8, מר אבו לבן חליל, והטענה לפיה חובת התובעים להשיב את כספי ההלוואה שלובה בחובת הנתבעת להעביר זכויות בנכס על שם הנתבע 8 (ס' 11 לכתב התביעה), הן טענות שלא ניתן להעלותן.

יחד עם זאת, התובעים אינם מנועים מלהעלות טענות הנוגעות לנכס המשועבד. התובעים טענו כי התובע 1 רשום כבעל זכויות בנכס יחד עם בעלים נוספים, כי יוחד לו חלק בנכס, וכי הנתבעת זכאית לממש חלק זה בלבד לצורך פירעון החוב. הסכם הפשרה לא קבע באופן מפורש כי התובעים מנועים מלהעלות טענות ביחס לחלקו של התובע בנכס המשועבד, ולכן לא ניתן לסלק על הסף את טענות התובעים בהקשר זה.

בתגובה לבקשת המחיקה, עתר ב"כ התובעים כבקשה חילופית, כי בית המשפט יתיר לו לתקן את כתב התביעה, כדי שהוא יוכל להעלות טענות ביחס להסכם הפשרה. הוא טען בין היתר כי הסכם הפשרה נכרת בנסיבות של כפייה ועושק, בלא שהתובעים היו מיוצגים, כי התובעים לא הכירו ולא הבינו את הוראות ההסכם, ואף לא קבלו העתק ממנו. עוד נטען כי התובעת 2 כלל איננה דוברת עברית.

אני סבורה כי על התובעים להגיש בקשה נפרדת ומסודרת לתיקון כתב התביעה. בקשה זו תועבר לתגובת הצד שכנגד, ולאחר מכן תינתן בה החלטה במסגרת ההחלטה יהיה מקום לבחון בין היתר את השאלה האם ניתן לדון בביטול הסכם הפשרה במסגרת התביעה דנן, או שמא על התובעים להגיש תובענה נפרדת ובה לעתור לביטולו (ר' למשל החלטתו של כב' סגה"נ השופט זפט בהפ (ת"א) 1437/05 לביא נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם).

לכן, אני מתירה לתובעים להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה תוך 30 יום מהיום. ימי הפגרה יבואו במנין הימים. לא תוגש בקשה במועד – יידחו על הסף הטענות שנטענו בס' 7, 8, 10, ו-11 לכתב התביעה כפי שפורטו לעיל.

בשלב זה אינני עושה צו להוצאות.
התיק נקבע לישיבת קדם משפט ביום 19.11.09 בשעה 11:30

היום 14.7.09 בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

__________
ר. רונן, שופטת








א בית משפט מחוזי 2687/05 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' אבו לבן נאיף, אבו לבן חמדה (פורסם ב-ֽ 14/07/2009)