פסקי דין על נאיף אבו לבן | פסקי דין על איברהים אבו לבן | פסקי דין על חוסין בן אבו לבן ואח' |

14080-05/09 מת     13/07/2009




מת 14080-05/09 מדינת ישראל נ' נאיף אבו לבן, איברהים אבו לבן, חוסין בן אבו לבן ואח'








st1\:*{behavior: }
בית המשפט המחוזי מרכז

מ"ת 14080-05-09
מדינת ישראל
נ' אבו לבן(עציר) ואח'

מ"ת 10581-06-09
מדינת ישראל
נ' אבו שאב (עציר)



13 יולי 2009





לפני
כב' השופטת
זהבה בוסתן

המבקשת

1
.
מדינת ישראל



נגד

משיבים במ"ת 14080-05-09




















משיב במ"ת 10581-06-09


1. נאיף אבו לבן
(עציר)


2. איברהים אבו לבן
(עציר)


3. חוסין בן אבו לבן (עציר)


4. עבד נאסר אבו לבן (עציר)


5. מוהנד אבו לבן (עציר)


6. מועטז אבו לבן (עציר)


7. חמדה אבו לבן

8.מוחמד
אבו שאב


החלטה

רקע

1
.
נגד המשיבים 1-7 הוגש ביום 20.5.09, כתב אישום בת.פ.ח 14064-05-09 (להלן:"כתב האישום המקורי").
ביום 15.6.09, הוגש כתב אישום מתוקן. התיקון כלל הוספת נאשם
)
מספר 8) (להלן:"כתב האישום המתוקן").
כתב האישום המתוקן מייחס למשיבים 2-8, עבירות
של סחר בסם מסוכן בצוותא חדא, לפי סעיפים 13 ו- 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג- 1973 (להלן: "הפקודה")
ביחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין , תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א) ו- 7(ג) לפקודה יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין.
למשיבים 2,4,7 מיוחסת בנוסף לעבירות על פקודת הסמים, עבירה של איסור הלבנת הון לפי סעיף 3(א)(1) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000.
למשיב 1 מייחס כתב האישום המתוקן עבירה של החזקת חצרים לפי סעיף 9(א) לפקודה.

2.

המשיב 1 הוא אביהם של המשיבים 2,4,5,6
ובעלה של המשיבה 7.

3
.
בד בבד עם הגשת כתב האישום המקורי הוגשה בקשה להורות על מעצרם עד תום ההליכים של המשיבים 1-7, (מ"ת 14080-06-09) ובמקביל להגשתו של כתב האישום המתוקן הוגשה בקשה להורות על מעצרו עד תום ההליכים של משיב 8 (מ"ת 10581-06-09).
ביום 20.05.09 עם הגשת כתב האישום המקורי הגיעו הצדדים להסכמה לגבי שחרורה של המשיבה 7 בתנאי שחרור מוסכמים. החלטתי מתייחסת לבקשות להורות על מעצרם של משיבים 1-6 ו-8.


כתב האישום
4.

על פי האמור בכתב האישום המתוקן, המשיב 1 הוא הבעלים והמחזיק במבנה הנמצא באזור התעשייה הצפוני בלוד (להלן: "המבנה") וברחבה הצמודה לו (להלן: "הרחבה") המובילה לבניין מגורים, בו מתגוררים משיבים 1,2,5,6,7 (להלן: "הבית"), במבנה מפעילים משיבים 1-8 שלושה עסקים: קיוסק, מוסך ומכולת (להלן: "העסקים"), בימים 28.1.09 ו- 29.1.09
במרבית שעות היממה, הפעילו המשיבים 2-8 בצוותא חדא תחנה לממכר סמים מסוכנים מסוג הרואין וקוקאין (להלן: "הסמים") בקיוסק וברחבה (להלן: "תחנת הסמים" או "התחנה") תחת כסות עסקיהם,
הכל בידיעתו וברשותו של משיב 1. המשיבים 2-8 הפעילו את התחנה בצוותא באופן שחלק מהם שימשו כתצפיתנים שנמצאו בסמוך, כיוונו את הקוניםו/אוהזהירו מפני הגעת המשטרה, חלקם תיאמו טלפונית את מועד הגעת הקונים ופרטי העסקה, חלקם עסקו במכירת הסמים לקונים ובקבלת והחזקת כספי הפדיון בגין המכירה. בסך הכל
בוצעו

במהלך היומיים עשרות עסקאות בהן מכרו עשרות מנות סם.
המשיבים 2 ו-4 מסרו את כספי
הפדיון לידי המשיבה 7 אשר ביצעה בהם פעולות בדרך של ערבובם עם כספי הפעלת העסקים
במטרה להסתיר או להסוות את מקורם, את זהות בעלי הזכויות בהם, את מיקומם,
תנועותיהם או עשיית פעולה בהם.

הבקשות למעצר עד תום ההליכים
5.

על פי האמור בבקשות למעצר עד תום ההליכים בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של המשיבים. לטענת המבקשת הסחר התבצע בקיוסק וברחבה הצמודה לעסקים המנוהלים על ידי מי מהמשיבים והמובילה לבית המגורים בו מתגוררים המשיבים 1,2,4,5,6, ו- 7. לרחבה ניתן להגיע דרך שער ברזל לבן או דרך הקיוסק. לטענת המשיבה הלקוחות היו מתאמים את הגעתם למתחם ואת ההזמנה, טלפונית. לקוח שהגיע, נכנס למתחם דרך הקיוסק או דרך שער הברזל והסחר עצמו התבצע ברחבה.


לטענת המשיבה הראיות בתיק החקירה מבוססות על מספר נדבכים:

א
. ראיות לפיהן שימש המקום לתחנת סמים.


שיחות טלפון מתועדות בין המשיבים 2 ו-3
לבין לקוחות שונים
בהן מוזמנות מנות הסם ומתואמת ההגעה לתחנה, דוחות בדוקאי בהם קושרים
עצמם משיבים 2,3 לטלפונים באמצעותם בוצעו שיחות הטלפון המפלילות, צילומי וידאו (חלקם כוללים
אודיו) אשר מתעדים את הפעילות במקום, בהם מזוהים המשיבים 2-6 ו-8 על ידי שוטרים ומגוון פעילותיהם, דו"חות פעולה של שוטרים אשר תיצפתו על הפעילות במקום תיקלו לקוחות
לאחר ביצוע עסקאות הסם, הודעות הלקוחות ותפיסת הסמים שהיו ברשותם, חוות דעת מז"פ המלמדות כי מדובר בסמים מסוג הרואין ו/או קוקאין.

ב.
ראיות להוכחת ביצוע עסקות סמים על ידי המשיבים 2-6 ו- 8
.
שיחות טלפון מתועדות בין המשיבים 2 ו-3 לבין
לקוחות שונים
בהן מוזמנות מנות הסם ומתואמת ההגעה לתחנה, דוחות בדוקאי בהם קושרים
עצמם משיבים 2,3 לטלפונים באמצעותם בוצעו שיחות הטלפון המפלילות, צילומי וידאו (חלקם כוללים
אודיו, בהם נשמעים המשיבים משוחחים עם הלקוחות על עסקאות הסמים) אשר מתעדים את הפעילות במקום, ובהם מזוהים המשיבים 2-6 ו-8 על ידי שוטרים ונצפים כשהם מוכרים סמים ללקוחות תמורת כסף, מכוונים את תנועת הלקוחות ומתצפתים ברחבה ובסמוך לה.
ג.

ראיות הנוגעות למעורבותה של המשיבה 7 בסחר בסמים .
צילומי וידאו בהם זיהתה המשיבה 7, את עצמה ואת יתר המשיבים, חקירתה בה הודתה בקבלת כספים במזומן מהמשיבים 2 ו-4
והחזקתם על גופה, תרגיל חקירה מוקלט בו תיאמה גרסאות
עם המשיב 2 לגבי מקור הכסף אותו קיבלה, ת.פ. 3993/06 (בימ"ש שלום רמלה) הנוגע למשיבה 7, ובו נחקרה באזהרה על החזקת כספים שמקורם בסחר בסמים, בעת שעבדה במכולת לאחר שנתפסו אצלה (בחזיתה, בתיקה ובקופה) סכומי כסף שונים (באותו תיק הורשע משיב 1 בסיוע בהחזקת חצרים ומשיב 2 הורשע בסיוע לסחר בסמים, בגין עסקאות שבוצעו בקיוסק באוקטובר 2006).

ד.
ראיות להלבנת הכספים על ידי משיבים 2,4,7 .
עדויות
המשיבים, ולפיהם העסקים היו רשומים באופן פורמלי על שם משיב 4 בעוד שבפועל היו בבעלות המשיב 1 ונוהלו על ידי משיבים 1,2,ו-7 בשיתוף עם יתר המשיבים.
הודאותיהם של המשיבים 2,4,ו-7
בדבר העברת הכספים למשיבה 7 אותם החזיקה יחד עם כספי יתר העסקים, הודאתה של המשיבה 7 בשימוש בכספי הסמים למטרות העסקים ולצרכים אישיים
של כל יתר המשיבים,
מסמכים שונים המעידים על ערבוב הכספים
בין הקיוסק לבין העסק של חלקי חילוף ומפריכים את גרסאותיהם של המשיבים בנוגע למחזורי הכספים של העסקים.

ה.
ראיות כנגד המשיב 1.


צילומי וידאו הכוללים גם אודיו, בהם זוהה משיב 1 על ידי השוטרים כשהוא ברחבה, משוחח עם באי הקיוסק או באי הרחבה. חקירותיו במשטרה תחת אזהרה במהלך השנים האחרונות לגבי החזקת חצרים והפעלת תחנת סמים וכן ת.פ 3993/06 הנ"ל בו הודה בסיוע להחזקת חצרים בכך שהרשה
לאחר ולמשיב 2 שסייע לו לסחור בסמים בקיוסק שבחזקתו, דבר שמצביע, לדעת המשיבה על מודעותו לנעשה בחצרו.

ו.

שיבוש הליכי חקירה.
שיחות מוקלטות של המשיבים במהלך מעצרם ובהם נשמעים
המשיבים 1-7 משבשים הליכי חקירה ומתאמים גרסאות.

טענות הסנגור
6
.
הסנגור חולק על קיומן של ראיות לכאורה.
לגבי המשיב 1,

טוען הסנגור כי אף לא באחד מצילומי הוידאו
לא נראה משיב 1 נוכח בשעת פעילות הסחר, הוא חסר ידיעה משפטית בעניין, מה גם שהוא
מתגורר בבית וחלק מעסקיו מצויים במבנה וברחבה, כך שצפוי שיהיה נוכח מעת לעת במקום.
לגבי המשיבים 2 ו-3,

טוען הסנגור כי לא ניתן לשייך
להם
את הטלפונים בהם בוצעו האזנות הסתר ואליהם התקשו הלקוחות השונים,
הזמינו
מנות הסם ותאמו הגעתם לתחנה, הן משום השימוש שמשיבים אחרים (לדוגמה
משיב 6) עושים
בטלפונים אלה והן
בשל העדר מסדר זיהוי קול והקלטה של המשוחח. בנוסף, באשר
למשיב 3 הרי שהוא לא זוהה על ידי לקוח שתוקל על ידי השוטרים כמי שמכר לו סמים.
לגבי משיבים 5 ו-6,
טען הסנגור
כי לא ניתן לייחס להם את העבירות ובפרט נוכחות ותצפית, היות
ומצפייה בצילומי הוידאו לא ניתן ללמוד על ביצוען של העבירות המיוחסות להם, מה גם שהמדובר במקום עבודתם ומגוריהם ולכן נכחו שם.
לגבי המשיבה 7 ,
ועל אף שבדיון ביום 20.5.09, הסכים


כי קיימות בעניינה
ראיות לכאורה,
טען הסנגור כי אין מחלוקת שלא נכחה בשום עסקת סם ולא תצפתה. המשיבה 7 נעדרת


ידיעה משפטית על הקורה במתחם. כמו כן טען, כי לא ניתן להתבסס בעניינה על ת.פ. 3993/06 ועל ההכלל המשפטי של מעשים דומים, היות והתיק נסגר כנגדה מחוסר ראיות. בשימוש בו אותו עושה המבקשת בחקירתה של משיבה 7 במסגרת החקירה של ת.פ. 3993/06 יש משום יצירת דעה קדומה.
לגבי המשיב 8,
טוען הסנגור כי גם בעניינו לא ניתן להתבסס על צילומי הוידאו, היות ובהם
הוא נראה כמי שמובל יחד עם עוד שלושה לקוחות על ידי אחר ולא כמי שמוביל. זאת ועוד,
לטענתו משיב 8 הוא נרקומן מכור לסמים קשים מזה שנים רבות, מתפרנס כעובד ניקיון
במתחם על כן
נוכח שם, הוא אינו נראה
מקבל דבר מה או מוסר דבר מה,
ואינו מעורב כלל בפעילות.

לגבי הודעות הלקוחות,



טוען הסנגור כי לא ניתן להתבסס על הודעות הלקוחות היות ולא צויינו כעדי
תביעה בכתב האישום המתוקן. כמו כן, קיימת בעייתיות בצילומי הוידאו כיוון שהם נעדרי
תאריך ושעה, על כן לא ניתן להתבסס עליהם ודוח צפייה אינו מספיק בעניין זה.

על רקע עמדות הצדדים אבחן את הראיות לכאורה.

עבירות הסם
7.


תצ"א.
בתיק החקירה מצוי תצלום אויר בו נראה המתחם שבבעלות המשיב 1. המתחם מגודר. בחזית הפונה לרח' המחקר מצויה
המכולת. בחזית הפונה לרח' המסגר מצוי הקיוסק ובמפגש הרחובות המחקר והמסגר מצוי המוסך.
עסקים אלה שימשו על פי הנטען כסות לתחנת הסמים.
מעבר לכביש (רח' המחקר) נראה עסק נוסף של מגרש גרוטאות.

8.
שיחות טלפון.
על טלפון שמספרו 054-2409253 (שיקרא
להלן טלפון 253) ועל טלפון שמספרו 054-7349805 (שיקרא להלן טלפון 805) בוצעו האזנות סתר בימים
28.01.09 ו-29.01.09.
מתמלול שיחות הטלפון
עולה בברור כי


בימים אלה התקבלו לשני מכשירי הטלפון עשרות שיחות מלקוחות שביקשו לרכוש סמים. בשיחות נשמעים הדוברים – הלקוחות
(שחלקם מזדהה בשם)
כשהם מבקשים לרכוש סמים תוך שימוש במילות קוד "למעלה" "למטה" וכו', ביטויים
המשמשים קוד בין
צרכני סמים


והמייצגים את סוגי הסמים
השונים שברצונם לרכוש.
עולה מתוכן השיחות כי חלק מהלקוחות הם לקוחות קבועים ואף נשמעים תלונות בקשר לרכישות
קודמות של סם.
עוד עולה מתוכן
השיחות כי הסם זמין והלקוחות מוזמנים לבוא ולרכוש את הסם באופן מידי.

המבקשת
מייחסת טלפון 253 לאברהים אבו לבן (המשיב 2) ואת טלפון 805 לחוסין אבו לבן (המשיב 3). לטענת המבקשת
לעיתים
נעשה שימוש בטלפון 805 גם על ידי מועטז אבו לבן (המשיב 6).

על הקשר בין טלפון 253 ו-805, למשיבים 2,3 ו- 6


נלמד משתי שיחות טלפון יזומות שבוצעו על ידי שוטרים. האחת בוצעה על ידי רס"מ שי כהן ומתוך מזכרו
מיום 26.1.09 עולה כי
הוא התקשר ביום (26.1.09), לטלפון

253
וביקש לרכוש "4 מלמטה" ונענה "תבוא עכשו".
השניה בוצעה על ידי רס"מ אורן קלטניק ובמזכרו
מיום 27.1.09


נרשם כי הוא ביצע שיחת טלפון לטלפון 805 וביקש לרכוש 3 מנות סם מסוג הרואין ("שלוש מלמטה"). מצדו השני של הקו נאמר לו שיבוא ויקנה. על פי האמור במזכר
זיהה
רס"מ קלטניק את קולו של מועטז אבו לבן (המשיב 6).

מדו"ח פעולה של השוטר אבוטבול שמואל מיום 29.1.09 עולה כי הוא נכנס, באותו יום בשעה 17:09, למתחם אבו לבן ופגש באברהים אבו לבן (המשיב 2), שהחזיק בידו 2 מכשירי טלפון ניידים. אברהים אבו לבן
נשאל למי שייכים הטלפונים והשיב כי הם שייכים לו. אחד ממכשירי הטלפון בהם החזיק המשיב 2 היה הטלפון שמספרו 253.
עוד עולה מאותו דו"ח פעולה כי חוסיין אבו לבן (המשיב 3) מסר כי ברשותו טלפון 805.

לטענת הסנגור, כל סדרת הטלפונים
x
054-240925
)
החל מ-1 -9) מוחזקים בידי משפחת אבו לבן, אך לא בהכרח על ידי המשיב 2. לטענתו, כשהתבקש אברהים אבו לבן למסור לשוטר אבוטבול
את מספרי הטלפון שהחזיק בידו מסר כי הוא מחזיק בטלפון שמסתיים בספרוץ 254
ולא
253. לטענת הסנגור מאחר והשוטר ידע כי מספר הטלפון לגביו בוצעה האזנת הסתר הוא 253 רשם במזכר מספר זה ולא את המספר 254 שמסר לו אברהים אבו לבן.
עוד מוסיף הסנגור וטוען כי
ביום 29.1.09,


חייג השוטר קטלניק
לכל מספרי הטלפון שנמסרו לו (כדי לוודא שנמסרו לו מספרי טלפון נכונים), למעט לטלפון 253. בענין זה בכוונתו של הסנגור להגיש בקשה לבית המשפט.
טענה זו היא בשלב זה בגדר טענה שאין בצדה ראיה ואיני רואה צורך להתייחס אליה, אעיר רק כי בהודעתו של המשיב 2 מיום 1.5.09 שעה 18:31 הוא נשאל אם מוכר לו מס' הטלפון 253 ומשיב בשלילה. כשהזכיר לו החוקר ואמר "אתה זוכר שאני יחד עם שוטרים אחרים היינו אצלכם במתחם בתאריך 29.1.09 בשעות הערב ואני צילמתי אותך במצלמה דיגיטלית?"
השיב בחיוב.
כשנשאל המשיב 2 "האם אתה זוכר את המספרים שהחזקת באותה תקופה?" השיב בשלילה. בהמשך חקירתו אישר המשיב 2 כי הוא זוכר שרכז המודיעין דיבר אתו באותו ערב "אבל אני לא זוכר את מספר הטלפון שהיה לי".
רק בחקירתו ביום 5.5.09 כשהוא נשאל פעם נוספת אם החזיק בטלפון 253
השיב "לא, היה לי אחר עם מספר 4 בסוף". יצוין כי גם בהודעה זו לא הזכיר כי השוטר חייג לכל מספרי הטלפון כדי לוודא את מספרי הטלפון שנמסרו לו.
עוד טוען הסנגור כי מהראיות שפורטו
לא ניתן להסיק
כי הטלפונים 253 ו-805 הוחזקו על ידי המשיב 2 והמשיבים 3ו-6 (בהתאמה).
לדבריו,
השוטר שי כהן שלו הכרות עם אברהים אבו לבן (המשיב 2) לא ציין במזכרו כי הוא מזהה את קולו של המשיב 2. השיחה
לא הוקלטה ולכן לא ניתן לבצע זיהוי קולות. לטענת הסנגור, מדובר בשיחה
יזומה
ולא היתה כל מניעה שהמבקשת תקליט את שיחת הטלפון מה שהיה מאפשר למשיב 2 להתגונן ולהוכיח כי אין המדובר בקולו.
עוד הוא טוען כי
לא נעשה זיהוי קולות לשיחות הטלפון שהוקלטו בהאזנת הסתר,לגביהן מכחיש
המשיב 2 כי
מדובר בקולו. המבקשת הקליטה את
הודעותיו של המשיב 2 וניתן היה,
לטענת הסנגור,
לבצע על נקלה זיהוי קולות כדי לאשש או לסתור את טענתו של המשיב 2 בהתייחס לקול הנשמע בשיחות הטלפון של האזנת הסתר לטלפון
253.
זאת ועוד, לטענת הסנגור, המועד בו נעצר המשיב 2, 30.4.09 אינו מקרי, כמו גם העובדה שהתיק נחקר על ידי תחנת לוד ולא על ידי יחידה חוקרת אחרת.
ולבסוף, ככל שהדבר מתייחס לטלפון 805, אוחזת המשטרה בשני קצות המקל. מאידך היא טוענת כי השוטר אורן קטלניק זיהה את קולו של המשיב 6, מאידך היא טוענת כי מאחר והטלפון נתפס ברשותו של המשיב 3 עשו המשיבים 3 ו-6 שימוש לסירוגין בטלפון.
ובעניין זה לא הטיחו בפני
המשיב 6 כי המשיב 3 עושה שימוש בטלפון שלו.
החזקה שהטלפון שייך למי שבחזקתו הוא נתפס פעלה רק לגבי הטלפון 253 ולא לגבי הטלפון 805.

השאלה מדוע לא זיהה השוטר שי כהן את קולו של המשיב 2, למרות שלטענת הסנגור יש ביניהם הכרות קודמת, מקומה להתברר במסגרת התיק העיקרי.
לגבי זיהוי הקולות, אין היחידה החוקרת חייבת לבצע את כל פעולות החקירה האפשריות. די בכך שהטלפון נתפס בידי המשיב 2, והאחרון אישר בפני
השוטר אבוטבול כי טלפון זה מוחזק על ידו.
לגבי עיתוי המעצר, מדובר בהפרחת טענה ללא פרוט וביסוס עובדתי שניתן להתייחס אליו.
באשר לטלפון 805, אכן ניתן על פי הראיות לקשר אותו הן למשיב 3 שהחזיק בו על פי האמור במזכרו של השוטר אבוטבול והן על פי זיהוי קולו של משיב 6 על ידי השוטר קלטניק. עובדה זו מתיישבת לכאורה עם טענת הסנגור לגבי החזקת סדרת טלפונים על ידי משפחת אבו לבן.

העולה מהאמור הוא כי המבקשת הצליחה לכאורה להצביע על ראיות
לפיהן לשני מכשירי הטלפון 253 ו-805 שהוחזקו על ידי המשיבים ובאופן ספציפי על ידי משיבים 2,3 ו-6 התקבלו שיחות בהן נקבעו פגישות עם לקוחות שביקשו לרכוש סמים.

9.
צילומים
בימים 28.1.09 ו-29.1.09 הוצבו שתי מצלמות שתיעדו את פעילות הסחר
בתחנת הסמים הנטענת. מצלמה אחת תיעדה את הדלת שבין הקיוסק לחצר הפנימית והחצר הפנימית(12/09). מצלמה נוספת תיעדה את דלת הכניסה לקיוסק מהרחוב (13/09 – לגבי יום 28.1.09 ו-14/09 לגבי יום 29.1.09).
בדוחות הזיהוי מזוהים כל המשיבים כשהם נוכחים ברחבה ובקיוסק לסירוגין ולעיתים יחדו. נראית תנועת לקוחות ערה, במהלך היום והלילה, תנועה התואמת
את תדירות שיחות הטלפון. בצילומים תועדו לפחות 34 עסקאות בהן נראים חילופי דבר מה בין קונים לבין מי מהמשיבים. חלק מהצילומים מלווים בשמע ונשמעים חילופי מילים כמו "ארבע מלמטה" (מפגש בין המשיב 2 ללקוח) "אחד למטה וזה...בסדר? טוב. (מפגש בין משיב 2 ללקוח). "ג'וג'ו...כן. שלום...זהו... למה? 500 בן אדם, 500 ₪". (משיב 2 ללקוח).
בדוחו"ת הזיהוי ובדיסקים מזוהים כל החשודים כשהם ברחבה, עוסקים בסחר ממש (משיב 2, משיב 3, משיב 4). מתאמים טלפונית עם הקונים את מועד הגעתם ופרטי המכירה (משיב 2), נותנים הוראות למשיבים אחרים (המשיב 2), מתצפתים (משיבים 4,5,6,8) צופים במשיבים אחרים כשהם מבצעים עסקאות סמים (משיבים 5,6) ומכוונים לקוחות למקומות מסתור (משיב 5 ומשיב 8).
המבקשת הגישה תמצית כתובה של עיקר טיעוניה. בתמצית זו היא פירטה לגבי כל אחד מהמשיבים באיזה דיסק הוא נצפה
ותיאור מעשיו ברחבה. בנספח ג' שצורף לעיקר טיעוניה, ערכה המבקשת טבלת עסקאות, בהם נראה כי הסם מחליף ידיים,
תוך הפניה לדיסק הספציפי בו מצולמת העסקה.
בתמצית הטעונים גופה
היא מפרטת לגבי כל משיב ומשיב מתי הוא נראה בתחנת הסמים ואת הפעילות אותה הוא מבצע שם.
צפיתי בחלק ניכר של
הדיסקים והשוויתי את הנצפה בהם לתמצית הטיעונים ולדוחו"ת הצפייה. מהצפיה נראה כי


כל המשיבים נוטלים חלק בעיסוק הפצת הסם. גם אם לא כולם נצפים מבצעים את פעולת החלפת הידיים של סם בכסף
הרי נראה שכולם מעורבים בעשייה ופועלים כגוף אחד להשלמת העסקאות (ולענין זה ראה


מ"ת (מחוזי מרכז)
6097-07-08; מ"ת (מחוזי מרכז) 15735-11-08).

המבקשת גם הפיקה תמונות סטילס מתוך הדיסקים. בתמונות
נראים חלק המשיבים בשעת ביצוע עסקת סמים.
להלן אתייחס לכל אחד מהמשיבים כדי להצביע על
כך שכל אחד מהם נטל חלק והיה מעורב בעסקאות הסחר. אין מדובר בפירוט מלא של כל הפעילות שביצע כל אחד מהם במהלך היומיים הנטענים אלא בהקניית מושג על הפעילות של כל אחד מהמשיבים ועל שיתוף הפעולה ביניהם.

המשיב 2
. ביום 29.1.09, בצילום בתוך המתחם נראה כשהוא משוחח עם אמיר סררה (קונה). השניים נראים מחליפים דבר מה ביניהם, ומיד אחר כך נראה אמיר סררה, מחביא את אותו דבר מה
בתוך תחתוניו, אמיר סררה תוקל כשיצא מהמתחם יחד עם אחיו משה סררה, בתוך הרכב עמו הגיעו, לרגלי אמיר סררה, נתפסה מנת סם מסוג קוקאין במשקל של 0.2484 גר', אמיר סררה מסר בחקירתו
שלל גרסאות, לבסוף מסר כי התקשר לאדם בשם אמיר מוחמד על מנת לרכוש ממנו סם. כאשר נכנס למתחם הקיוסק, הובל לחדר המדרגות שם בוצעה העסקה על ידי מוחמד עצמו, לדבריו רכש ממוחמד 12 מנות סם בשבועיים האחרונים. מעיון בנייד שנתפס ברשותו, עלה המספר054-240253, תחת השם מוחמד אמיר.בחקירת אחיו, משה סררה, נתפסה מחברת בה הופיע המספר תחת השם אבו לבן.

המשיב 3.

ביום 29.1.09, בצילום בתוך המתחם (בתמונות הסטילס) נראה מקבל דבר מה לידיו מהמשיב 2, לאחר מכן מוסר המשיב 3 את אותו דבר מה לרונן אלבלה (קונה),
ומקבל ממנו דבר מה. רונן אלבלה תוקל כשיצא מהמתחם ביחד עם אלי מסיכה. נתפסה עליהם מנת סם מסוג קוקאין במשקל של 0.1409 ג'. רונן אלבלה הודה כי הגיע בטרמפ שנתן לו אלי מסיכה, לקיוסק של אבו לבן, נכנס למתחם וקנה מנת קוקאין במחיר של 100 ₪, לדבריו הוא מכיר את המקום וידע להגיע אליו היות וזו הפעם השלישית בה הוא קונה במקום סם.
מיד לאחר מכן נצפה
גם דניאל סידס (קונה), נכנס ברגל
דרך שער הברזל לתוך המתחם ונפגש עם המשיב 3, כאשר בסיום המפגש נראה עוזב
כשהוא אוחז בידיו דבר מה. באותה עת נראה גם המשיב 3 אוחז בידיו דבר מה הנחזה להיות שטרות כסף. דניאל סידס תוקל כשיצא מהמתחם ונתפסו עליו 3 מנות סם מסוג הרואין במשקל כולל נטו של 2.3545 ג'. בחקירתו הודה כי הלך לתחנת סמים הידועה כקיוסק של אבו לבן, ובהגיעו הקיוסק היה סגור, על כן נכנס למתחם דרך שער הברזל הלבן מצד שמאל לקיוסק וקנה מנות סם, במחיר של 300 ₪, מאחורי השער בשביל. עוד הוסיף כי קנה בחודש האחרון באותו מקום כ-3 פעמים, כיוון שהסם מאיכות ממש טובה. בכל פעם מישהו אחר מכר לו את הסם.

המשיב 4.



במצלמות הוידאו ביום 29.1.09, נראה דוד אזולאי (קונה),
כשהוא מגיע עם משאית ונכנס למתחם. בצילום בתוך המתחם נראה המשיב 4 מוסר לאזולאי דבר מה (נראה בתמונות הסטילס). דוד אזולאי תוקל כשיצא מהמתחם ונתפסה עליו מנת קוקאין במשקל של 0.2538 ג'. בחקירתו הודה כי התקשר לטלפון 253.
במועד אחר נראה קונה אשר מגיע מדלת
הקיוסק, לעבר
הרחבה וחוזר חזרה
לאחר שמשיב 5 קרא לו לחזור. מיד לאחר מכן נראה המשיב 4 מגיע, פוגש בו ומבצע עסקה,הדלת האחורית של הקיוסק נותרת פתוחה כל העת, כאשר בשלב מאוחר יותר נראה המשיב 5 סוגר את הדלת.

המשיב 5.
בצילום בתוך המתחם, נראה יחד עם המשיב 8 (בתמונות הסטילס), מבריח שלושה קונים שנראים מתחבאים במתחם. משיב 5 נראה מכוון את הקונים בעזרת תנועות ידיו למקום מסתור, מפני המשטרה, והמשיב 8 מסייע לו בכך. ראה גם האמור בפסקה המתייחסת למשיב 4 לגבי חלקו של המשיב 5.

המשיב 6
. בצילום בתוך המתחם (בתמונות הסטילס) נראה המשיב חוצה את הרחבה לעבר שער הברזל הלבן, בעודו מחזיק ומשוחח במכשיר המירס, מיד אחר כך, נראה המשיב 6 (גם בתמונות הסטילס) מחוץ למתחם ניגש לעבר רכב שהמתין לו, משוחח עם יושביו
ומוסר להם דבר מה.

המשיב 8.
ראה האמור לגבי המשיב 5 והעזרה שמושיט לו המשיב 8 בהכוונת הקונים.
לטענת הסנגור המשיבים לא זהו עצמם בתצלומי הוידאו. מקומה של טענה זו להתברר במסגרת התיק העיקרי (ראה בש"פ 6466/06 מוסא עקול נ' מ"י).

10.
תיקי הקונים
בעקבות התצפית שהמבקשת מיקמה לעבר המתחם בתאריכים הרלוונטיים היא תיקלה קונים שיצאו מהמתחם לאחר שרכשו סם. לחלק מתיקי הקונים התייחסתי לעיל שעה שפרטתי את פעילותם של כל אחד מהמשיבים.

בתיק החקירה 11 תיקי קונים חלקם טענו כי רכשו סמים באותו מקום
גם בעבר, מרביתם תיאמו את הגעתם באמצעות טלפון 253.
בהתייחס לטענת הסנגור כי שמם של הקונים אינו מופיע ברשימת עדי התביעה, הבהירה ב"כ המבקשת כי ארעה שגגה ושמם לא צורף לרשימת עדי התביעה.
בכוונתה להגיש בקשה לתיקון כתב האישום ולצרף את שמם. חומר החקירה המתייחס לכל הקונים נמסר לסנגור, המשפט טרם החל, ויש להניח כי בית המשפט יתיר את התיקון שכן לא יהיה בתיקון כדי לקפח את הגנתם של המשיבים.

אני סבורה כי ניתן להניח, ברמה כמעט וודאית, כי בית המשפט יתיר את התיקון המבוקש מהנימוקים שפרטה התובעת ולפיכך יש להתייחס אל הודעות הרוכשים כחלק מחומר החקירה.

11.
המשיב 1:
אין מחלוקת כי המשיב 1 הוא הבעלים של החצרים והעסקים המתנהלים 'הלגיטימיים' מהם ואשר על פי הנטען נוהלה בהם תחנת הסמים. הדבר עולה מפנקס הזכויות המתנהל בלשכת רישום המקרקעין וממסמכי תיקי הרישוי של העסקים בעיריית לוד. המשיב נצפה בקלטות הוידאו כשהוא משוחח עם באי הקיוסק והנמצאים ברחבה.
לטענת המבקשת, המשיב 1 מודע לעסקי הסמים
המתנהלים בחצריו. מודעותו נלמדת מהשהות היום יומית בחצרים, מאמירות מפלילות שנאמרות בנוכחותו, מניהול העסקים המשותף והקופה המשותפת לו ולכל המשיבים האחרים, מקיומו של תיק קודם בו הורשע המשיב 1 על פי הודאתו בסיוע להחזקת חצרים ומהתנהגותו המפלילה בחקירה הנוכחית.
אמרות מפלילות.

בצילומי הוידאו שכוללים אודיו נשמעו אמרות שנאמרו בנוכחות המשיב 1 שמלמדות על נוכחותו ברחבה ועל מודעותו לנעשה בחצרים. (דיסק 1 ב' מונה 0:23:42, 0:20:47).
מעורבות בנעשה בחצרים
. במהלך החיפוש במכולת נתפסו שני יומנים ששייכים למשיב 1 ובהם תרשומות על התחשבנות כספית בנוגע לעובדים זרים, רכבים, ספקים, פנייה לרשויות להסדרת רישוי העסקים, מספרי טלפון של רואי חשבון. המשיב 1 אישר בחקירתו כי היומנים שייכים לו. ניתן ללמוד מפנקסים אלה על מעורבותו הרבה של המשיב בכל הנעשה בחצריו.
התנהגות מפלילה
. במהלך מעצרם של המשיבים הם שהו באותו תא מעצר והוקלטו. משיב 1 שמזוהה בתמליל כדובר א'
נשמע מדריך את המשיבים האחרים בתשובות שעליהן לספק לחוקרים. א': "אנחנו יש לנו הכנסה, יש לנו חנויות יש לנו קיוסק, יש לנו הרבה מקומות שעובדים ויש לנו עובדים אז הם אומרים אנחנו רוצים להכיר אותו, מאיפה יעני הביא את הכסף
יעני סיפור, הבנת?". אחד מבניו שאל אותו "אבא אתה השם שלך נקי לא? א: אני השם שלי נקי". ובהמשך אומר לו אחד הדוברים שמכונה ג' "האוטו אתה אומר שאתה קנית אותו, אם הוא ישאל אותי על ה...אני אגיד לו שאתה קנית לי אותה...טוב אני אומר את זה, אני אומר לך..." א: "האוטו הכחול הזה מאיפה הבאת את הכסף? " הדובר ג': "האוטו שלנו ואח שלי רשם אותו על השם שלי, היו לי בעיות. אם השם שלו נקי אז חלאס, הם לא יכולים לדבר יש תצהיר על האוטו. האוטו, קנה אותו מהביטוח " א': "אני עוזר לילדים שלי אני רוצה לעשות להם עסקים" (ראה תמליל מ"ט – 46/09(1)).

מעשים דומים.
במהלך השנים 2006 עד
2008 נערכו מספר חיפושים אחר סמים בחצרים. המשיב ובני משפחתו נחקרו באזהרה על סחר בסמים. מחקירות אלה ומהתיק בו הודה המשיב 1 והורשע על פי הודאתו בסיוע להחזקת חצרים נלמדת מודעותו של משיב 1.
(ראה חקירתו באזהרה מיום 13.09.06, חקירתו מיום 26.10.06, חקירתו מ-21.11.07 ו-22.11.07 וחקירתו מיום 02.07.07).
לטענת הסנגור, המשיב 1 התקין במתחם 11 מצלמות וידאו כדי שיצלמו את כל המתחם, מצלמות אלה נלקחו על ידי המשטרה. הייתכן שואל הסנגור כי אדם שיש לו מודעות לקיומה של תחנת סמים בחצריו יתקין מצלמות?
התקנת המצלמות ע"י המשיב 1, נועדה לשרת את מטרותיו ולא את מטרות המשטרה.
בפועל, לא פעלו במקום המצלמות שכן לטענת המשיב 1, המשטרה נטלה אותם.
אין בעובדה שלפרק זמן קצר היו מותקנות במקום מצלמות כדי לשלול את מודעותו של המשיב לנעשה בחצריו ומודעותו נלמדת מכל המפורט לעיל.

12.
הלבנת הון
באשר לעבירה של הלבנת הון הודתה המשיבה 7 בהודעותיה
מיום 30.04.09, 05.05.09 ו-14.05.09 כי לעיתים היא מקבלת כספים במזומן ממשיב 4
ולעיתים, הוא נותן לה כסף כדי שתשלם עבורו תשלומים שונים. כשהיה חוב בהוצל"פ נתן לה המשיב 4 כסף כדי לשלם את החוב. היא מקבלת כסף גם ממשיב 2 וממשיב 6. 'הילדים' נותנים לה את הכסף כדי שלא ילך לאיבוד והיא שומרת עליו.
מחקירות המשיבים עולה כי העסקים רשומים באופן פורמאלי על שם משיבים 4 ו-6 אך בפועל הם מנוהלים על ידי המשיב 2 בשיתוף עם כל המשיבים יחדיו שפועלים לסירוגין בכל העסקים. העסקים מדווחים על מחזור כספי נמוך, עובדים במזומן, לא מדווחים דיווח מלא על הכנסות ונעשה ערבוב של כספים בין העסקים השונים.
בתרגיל חקירה שבוצע לאחר מעצרם של המשיבים הוקלטו המשיב 2 והמשיבה 7 משוחחים מחוץ לחדר החקירות ומתאמים ביניהם גרסאות בנוגע למקור הכספים אותם מעביר המשיב 2 לידי המשיבה 7. מזכ"ד מיום 05.05.09 עולה כי המשיב 2 אומר למשיבה 7 "תגידי שאת מביאה לי כסף לקנות רכבים הבנת?" וכן המשיבה 7: "עליך ראו משהו מצולם?". המשיב 2: "כן, יש שאני נותן לך כסף". משיבה 7: "אז מה? אתה מבקש אוכל".
כשנחקרה המשיבה 7 לאחר תאום הגרסאות ועומתה בעובדה שהמשיב 2 אמר לה לומר בחקירה כי היא מקבלת ממנו כסף כדי לקנות רכבים וכי הוא מצולם כשהוא נותן לה כסף, השיבה:דיברנו בערבית דיברנו על אוכל וכל מיני דברים. הוא שאל אותי כמה כסף לקחו לי מהמכולת ואני עניתי לו שאני לא יודעת אני כל הזמן בחוץ. לפעמים כשהוא מוכר אוטו הוא נותן לי את הכסף ואחר כך לוקח ונותן למי שהוא קנה מהם אוטו. זה לא כסף ממכירת סמים, זה כסף של העסק שהולך לחשבון העסק, כסף של החלקי חלוף. (הודעתה מיום 14.05.09 שעה 08:51 עמוד 2 שורות 13-28).
כשנשאלה על ידי החוקר מדוע בחקירה קודמת אמרה שאברהים לא נותן לה כסף ועכשיו היא אומרת שהוא נותן לה כסף ממכירת מכוניות השיבה כי "אני נזכרתי בזה קצת".
מדיווחי רשות המיסים עולה כי המשיבים אינם מדווחים בנפרד על הכנסותיהם אלא עורכים ערבוב ביניהם (מסמך מיום 18.05.09 חתום על ידי מישל ביטון ממונה מדור חקירות איסור הלבנת הון, דוח מידע פיסיקלי חתום גם הוא על ידי מישל ביטון).

13.
גרסאות המשיבים
המשיבים מכחישים את המיוחס להם. טוענים כי אינם מזהים עצמם בקלטות, הם אינם מספקים הסברים לראיות המוצגות להם. בעת מעצרם הוקלטו מתאמים ביניהם גרסאות בהנחייתו של המשיב 1.

14.
דיון והכרעה
א.
בשלב הנוכחי, על ביהמ"ש לבחון אם בראיות שהונחו בפני
ו לאחר שיעברו את "כור ההיתוך" של ההליך הפלילי, יש כדי להקים סיכוי סביר להרשעתו בדין של הנאשם (ר' בש"פ 3055/99 יהודה נ' מ.י.; בש"פ 3690/09 אלחוסא נ' מ.י.).

ב.
בעניינו כאמור, מתוך הראיות עולה בבירור כי במתחם המוחזק על ידי המשיב 1 ובו מתגוררים המשיבים 2,4,5,6,7 מתנהלת פעילות ענפה של תחנת סמים. הדבר נלמד משיחות הטלפון שנקלטו בהאזנות הסתר לגבי הטלפונים 253 ו-805. הראיות מצביעות כי טלפונים אלה הוחזקו על ידי המשיב 2 והמשיבים 3 ו-6 בהתאמה ובכל מקרה גם על פי גרסת המשיבים מדובר בטלפונים המוחזקים על ידי "בני המשפחה".
על עסקאות הסמים ניתן ללמוד גם
מצפייה בקלטות הוידאו בהם נצפים חילופי דברים מיד ליד, הכוונת קונים למקומות מסתור שעה שמגיעה משטרה ומחלקי השיחות שנשמעות בהן המלמדות על שימוש בביטויים מתחום הסמים, נשמעים בהם חילופי דברים בקשר לכסף. בקלטות נצפים כל המשיבים, כל אחד מהם נוטל חלק כזה או אחר בפעולות הקשורות בסחר בסמים. העובדה שמרבית המשיבים מתגוררים במקום ולכאורה הימצאותם במקום מובנית ואינה מצריכה הסבר, אינה יכולה לשלול את מה שנראה בקלטות ואינו עולה בקנה אחד עם הימצאות תמימה במקום מגורים, אלא מלמדת על סחר אינטנסיבי בסחר בסמים.
על הסחר האינטנסיבי ניתן ללמוד גם מ"תיקי הקונים" שתוקלו והעידו על רכישת סמים במתחם אבו לבן, על רכישות חוזרות וקבועות. ניתן ללמוד באותו מתחם ועל ההתקשרות לטלפונים שעליהם בוצעה האזנת הסתר לצורך קביעת מועד הגעתם.
אל אלה יש להוסיף את העובדה שלכל המשיבים קופה משותפת הן לעסקים "הלגיטימיים" והן לעסקי הסמים המלמדים על ביצוע בצוותא חדא, ועל נסיון לערבב את כספי הפעלת העסקים במטרה להסתיר ולהסוות את מקורם.
התנהגותם של המשיבים במהלך החקירה, ניסיונם לתאם גרסאות ולשבש את החקירה אף היא תורמת לראיות.

באשר למשיבים 1 ו-7 שלא נטלו חלק באינטראקציה ישירה עם הקונים, מודעותם הלכאורית נלמדת מהעובדה שכבר בעבר נחשדו ונחקרו על ביצוע עסקאות סמים בחצריהם ומהעובדה שניסו לתאם גרסאות כפי שפורט לעיל. לא יתכן כי נעלם מעיניהם "מצעד" הלקוחות שנכנסו לחצרם הפרטית.
גם באשר לעבירה של הלבנת הון עולה בבירור כי המשיבים 2,3 ו-4 מסרו למשיבה 7 את פדיונם מכל מקור שהוא וזו ערבבה את כל כספי הפידיון ועשתה בהם שימוש הן לעסקים והן לצורכיהם הפרטיים של בני משפחתה.
העולה מן האמור הוא כי המבקשת הצליחה להצביע על ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיבים.

15.

עילת מעצר
משהגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה,כאמור, קמה עילת מעצר סטטוטורית מכוח הוראות סעיף 21 (א)(1)(ג) (3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים).
עילת מעצר נוספת היא העילה של חשש לשיבוש הליכי משפט מכוח הוראות סעיף
21 (א) (1)(א).

יש להוסיף לכך כי למשיבים 1,2,6 ו-8 הרשעות קודמות.
המשיבים 1 ו-2 הורשעו במסגרת ת.פ. 3993/06 בעבירות של סיוע להחזקת חצרים (המשיב 1) ותווך לסחר בסם מסוכן (המשיב 2).
לחובתו של המשיב 1, 14 עבירות על חוק התכנון והבנייה
בין היתר בהתייחס למבנים אשר שימשו לכאורה כחצרים לסחר בסם והרשעה בגין עבירה של תקיפת שוטר.
למשיב 2, בנוסף לאמור לעיל, הרשעה בעבירה של תקיפת שוטר ואיומים.
למשיב 6 רישום עבירה של העלבת עובד ציבור (ללא הרשעה).
למשיב 8 עבר בעבירות סמים, רכוש אלימות ובריחה ממשמורת חוקית.

16.
חלופת מעצר
הכלל הוא כי בעבירות של סחר בסם מסוכן יש להורות על מעצרם של הנאשמים למעט במקרים חריגים. עבירות על פי פקודת הסמים מקימות מסוכנות מובנית. רק לאחרונה חזר ביהמ"ש והדגיש כי הכלל בעבירות של סחר בסם הוא מעצר והחריג הוא חלופה מעצר:
"בית משפט זה
הדגיש פעמים רבות כי המדיניות המשפטית הראויה הינה שלא לשחרר לחלופת מעצר נאשמים שיש ל גביהם ראיות לכאורה הקושרות אותם לעבירות סחר בסמים אלא במקרים יוצאי דופן [ ראו למשל: סעיף 12 להחלטתי בבש"פ 4251/09 אביאל אוחיון נ' מדינת ישראל
(לא פורסם, [פורסם בנבו], 22.05.2009) והאסמכתאות הנזכרות שם]" (בש"פ 4540/09 עיסאם אבו גריבה נ' מ.י. (לא פורסם)).
בענייננו כאשר מדובר בעיסוק אינטנסיבי בסחר בסם על ידי בני משפחה אחת והעובדים
בעבורם, בצוותא חדא, בכל שעות היממה, כאשר הסם זמין באופן מיידי לכל דורש,
כאשר כל בני המשפחה מעורבים בסחר כל אחד על פי חלקו ותפקידו, המשיב 1 מודע להתנהלות בחצריו, לחלקם הרשעות קודמות, לא תיתכן חלופת מעצר ולפיכך אני מורה על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים.

ניתן היום,
כ"א תמוז תשס"ט, 13 יולי 2009, בהעדר הצדדים.








הוקלד על ידי .......







מת בית משפט מחוזי 14080-05/09 מדינת ישראל נ' נאיף אבו לבן, איברהים אבו לבן, חוסין בן אבו לבן ואח' (פורסם ב-ֽ 13/07/2009)