פסקי דין על אמ.די אס אלירן מחשבים בע"מ | פסקי דין על פרישברג רונית

16248-11/08 דמש     22/01/2009




דמש 16248-11/08 אמ.די אס אלירן מחשבים בע"מ נ' פרישברג רונית




בקשה מס' 2



בית דין אזורי לעבודה בחיפה

דמ"ש 16248-11-08 רונית נ' מחשבים בע"מ



22 ינואר 2009




בקשה מס' 2

בפני

כב' השופט
אלכס
קוגן

מבקשת

1
.
אמ.די אס אלירן מחשבים בע"מ



נגד

משיבה

1. פרישברג רונית


החלטה


1.
בפני
"בקשה להורות לתובעת להשיב על שאלון".

2.
בבקשה נטען, כי המבקשת העבירה לב"כ המשיבה שאלון ביום 5.1.09 ובאותו יום השיב ב"כ המשיבה כי אין בכוונת המשיבה לענות על השאלון.

לטענת ב"כ המבקשת –
"לצורך בירור יעיל ואמיתי של התביעה נדרשת תשובת התובעת על השאלות שהוצגו לה, אשר כולן קשורות בקשר ישיר עם עבודתה אצל הנתבעת והפרטים אותם מסרה לנתבעת עובר לתחילת עבודתה."

3.
בתגובת המשיבה לבקשה נטען, כי יש לדחות את הבקשה מהטעמים הבאים:
3.1
הליך של מתן צו למענה על שאלון, הינו הליך נדיר בבתי הדין לעבודה, והשימוש בו נעשה במשורה.
3.2
מטרתו היחידה של השאלון היא להכביד על המשיבה ולשאלות המופיעות בו אין כל רלוונטיות לשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים. השאלות הינן חטטניות, טורדניות וחודרניות ואין ביניהן ובין השאלות שבמחלוקת כל קשר.
3.3
המבקשת לא הראתה כל טעם, ודאי לא טעם מיוחד, המצדיק את קיומו של ההליך המבוקש.

דיון והכרעה
4.

תקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן: התקנה) קובעת את סמכותו של בית הדין ליתן צו להשיב על שאלון:


"46. פרטים נוספים, גילוי ועיון במסמכים, שאלונים
...
(ב) בית הדין או הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן לבקשת בעל דין צו למסירת שאלון לבעל דין אחר, אם היה סבור שיש בכך כדי לאפשר לבית הדין להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין
."

5.
בדב"ע 3-398/97 ג'י. טי. אי. בי. תקשורת (1991) בע"מ נ' צבי קרוגליאק, פד"ע לא(1998) 269 פורטו היסודות והתנאים של התקנה:
"
(א) הוגשה בקשה על כך על
-
ידי בעל
-
דין; כבכל בקשה המוגשת לבית
-
הדין – יש לתת לבעל
-
הדין השני אפשרות להתייחס לבקשה בדרך שיקבע בית
-
הדין (ראה דב"ע תשן01-24/ הס – המוסד לביטוח לאומי [1], בעמ' 251-250), כפי שאכן נעשה על
-
ידי הרשמת בעניין שלפנינו, לפני מתן החלטתה מיום 13.1.1997;
(ב) הסמכות למתן צו למסירת שאלון היא בתחום שיקול
-
דעתו של בית
-
הדין או הרשם ("רשאי");
(ג) שיקול
-
הדעת הוא מוגבל ומצומצם, והוא מופעל "מטעמים מיוחדים שיירשמו";
(ד) בהפעלת שיקול
-
הדעת, בית
-
הדין או הרשם סבורים כי יש בשאלון "כדי לאפשר לבית הדין להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין";
(ה) במסגרת השיקולים למתן החלטה בדבר שאלון, יש לשקול "כל הצעה שתבוא מצד בעל דין למסור פרטים או להודות בעובדות או להראות או להמציא מסמכים".
"

עוד נקבע בפסק הדין בעניין קרוגליאק, כי הדרישה שהחלטה בדבר שאלון תינתן "מטעמים מיוחדים שיירשמו", משמעותה צמצום שיקול-הדעת בדבר מתן ההחלטה.

6.
כך גם נפסק, כי אין להיענות לבקשה למסירת שאלון כאשר "טרם נקבעו הפלוגתאות והעובדות המוסכמות" (דב"ע נג9-164/, 9-165 בנקוביץ – המוסד לביטוח לאומי).
בשים לב ל"טעמים המיוחדים" הנדרשים למתן צו למסירת שאלון בבית
-
הדין לעבודה, נפסק כי "השימוש בהליך ביניים של שאלון צריך שיהא נדיר ושרק בנסיבות יוצאות דופן ינתן" (דב"ע נו9-261/ בן עזרא – מדינת ישראל ואח'), וכי "התנאים להרשות הגשת שאלון חמורים יותר מאלה המתיחסים להליכי הביניים האחרים. בכך גילה מתקין התקנות דעתו כי רק במקרים נדירים תורשה הגשת שאלון" (דב"ע נד9-41/ נחום – סופר).

מן הכלל אל הפרט
7.
בבקשתה, לא פירטה המבקשת כל "טעם מיוחד" למתן הצו, למעט טענתה הכללית, כי נדרשת תשובתה לשאלות "לצורך בירור יעיל ואמיתי של התביעה". בכך כשלעצמו, יש כדי לדחות את הבקשה.

הדברים מקבלים משנה תוקף לאור אופיין של השאלות המפורטות בשאלון, הנוגעות, ברובן, לחייה הפרטיים של המשיבה מבלי שהמבקשת מסבירה את הרלוונטיות שלהן לשאלות העולות מהתביעה, למעט טענתה, כי "כולן קשורות בקשר ישיר עם עבודתה אצל הנתבעת והפרטים אותם מסרה לנתבעת עובר לתחילת עבודתה".

8.
יתרה מזו, איני מוצא כי בשאלות המופיעות בשאלון, כגון: "האם שרתת בצה"ל, אם כן מתי?" או "מהו מצבך המשפחתי?" ואף שאלות הנוגעות לבני משפחתה / השכלתה / מקומות עבודה קודמים של המשיבה והכנסותיה עובר לעבודתה אצל המבקשת, יש
"כדי לאפשר לבית הדין להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין"
כדרישת התקנה.

9.
לאור האמור, הבקשה נדחית.

אין צו להוצאות.


ניתנה היום,
כ"ו טבת תשס"ט, 22 ינואר 2009, בהעדר הצדדים.














דמש בית דין אזורי לעבודה 16248-11/08 אמ.די אס אלירן מחשבים בע"מ נ' פרישברג רונית (פורסם ב-ֽ 22/01/2009)