פסקי דין על סימון חאג` | פסקי דין על ג'וזיף נשאשיבי בן איליא | פסקי דין על בית אל חנאן |

2265/07 תלא     20/07/2009




תלא 2265/07 סימון חאג` נ' ג'וזיף נשאשיבי בן איליא, בית אל חנאן בע"מ








בית משפט השלום בעכו



20 יולי 2009

תל"א 2265-07 חאג` נ' נשאשיבי בן איליא ואח'




בפני
:
כב' השופט
זיאד סלאח

התובע:
סימון חאג`
ע"י ב"כ עוה"ד ע. גנטוס


נגד

הנתבעים:
1. ג'וזיף נשאשיבי בן איליא
2. בית אל חנאן בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד מ. עלי


פסק דין



התובענה וראיותיה:

1.
התובענה:

תובענה להורות לנתבעים להרוס תוספת בנייה
אשר בנו בחלקה 63 בגוש 12212 בכפר עבלין.

נטען בכתב התביעה כי התובע הינו הבעלים הרשום של 1/3 חלקים מחלקה 45 בגוש 12212, כאשר בצמוד לה קיימת חלקה 63 בגוש 12212 אשר 21/50 + 777/71360 חלקים ממנה (שטח כולל של 3,630 מ"ר) הינם בבעלות הנתבעים ועליהם הקימו בניין גדול המשמש מעון לנערות בסיכון.

נטען בכתב התביעה כי המעון נבנה בשנות התשעים, כאשר הוא מרוחק שלושה מטרים מגבול חלקת התובע וכאשר קיימת גדר מבטון המפרידה בין שתי החלקות.

נטען בכתב התביעה כי הנתבעים בנו חדר או מחסן בין קיר הבטון המפריד לבין בניין המעון, ללא היתר כדין, חרף מחאותיו של התובע, כאשר מספר שבועות לפני הגשת התובענה, הנתבעים המשיכו לבנות עוד שתי קומות על אותו מחסן ואף המשיכו להכשירם לשם שימוש חרף מחאות התובע וחרף צו מניעה זמני שניתן האוסר עליהם המשך עבודות הבנייה וההכשרה.

התובע טען כי מעשיהם הנ"ל של הנתבעים; בניית המחסן ושתי הקומות מעליו, ללא היתר כדין ולא קו נסיגה מינימאלי של 3 מטרים מגבול חלקתו, כפי שמחייבת תוכנית המתאר, מהווים עוולה של מטרד
וכן עוולה נוספת של הפרת חובה חקוקה, כך שהוא זכאי לסעד של קבלת צו עשה המחייב את הנתבע להרוס אותה בנייה בלתי חוקית.

2.
ראיות התובע:

מטעם התובע הוגשו הראיות כדלהלן:

-
תצהיר התובע אשר בו חזר על הנטען בכתב התביעה וטען כי תוספת הבנייה שנעשתה מהווה עבורו מטרד קבוע וגורמת לו נזק ממשי, הואיל וחלקתו, שאין לו בילתה, מיועדת לבנייה, כך וכאשר בצמוד לה ממש, קיים מעון לנערות במצוקה ובסיכון, שהתנהגותן אינה נורמאלית ואינה צפוייה – תוספת הבנייה גורמת לו לנזקים ממשיים לרבות אי נוחות מתמדת.

-
תצהיר אשת התובע, גב' חנאן סימון, אשר מסרה על הסבל הרב הנגרם לה מהמעון ומחוסיו, כאשר הפיתרון לכך הוא אך הריסת אותה תוספת שנבנתה שלא כדין.

-
חוות דעת מקצועית של שמאי מקרקעין מר עאטף עאלם, אשר אליה צורפו תמונות רלוונטיות של המעון ושל תוספת הבנייה הנטענת ואשר בה צויין כי על חלקות 63, 45 בגוש 12212 (חלקות התובע והנתבע) חלק תוכנית מתאר מס' ג/981, אשר בה נקבע כי "קו בניין" צריך להיות רחוק 3 מטרים מהגבול.

כן קבע אותו שמאי מקרקעין כי ירידת הערך של חלקת התובע, כתוצאה מבניית אותה תוספת בנייה, הינה בסך של 43,750 ₪ נכון ליום 11/3/08.

ההגנה וראיותיה:

3.
ההגנה:

הנתבעים הגישו כתב הגנה, אשר בו הכחישו כל פרטי החיוב המיוחסים להם.

הנתבעים טענו כי חלקת התובע אינה בבעלות בלעדית של התובע כי אם במושאע ביחד עם בעלים נוספים, אישרו כי הקימו על חלקתם מעון לנערים במצוקה, לפני שנים רבות ועפ"י היתר כדין, אישרו כי הוקמה גדר מבטון המפרידה בין שתי החלקות והמתנשאת לגובה של כ- 6 מטרים, טענו כי המחסן הנזכר בתביעה נבנה עוד עם הקמת המעון, בשנת 1994, טענו כי המחסן נבנה בהסכמת אביו של התובעים, כך גם הגדר וגובהה, אישרו כי נבנתה תוספת בנייה, על גג אותו מחסן, לאורך מצומצם של כחמישה מטרים, ללא פתחים ולצד חלקתו של התובע.

הנתבעים הוסיפו וטענו כי לא התקיימו יסודות של עוולת מטרד או הפרת חובה חקוקה. נהפוך הוא המצב, תוספת הבנייה אך שיפרה את מצב מקרקעי התובע, הנטועים עצי זית, כאשר בניית תוספת הבנייה, לרבות הגבהת הקיר המפריד, ללא פתחים, העניקה יותר פרטיות לתובע ע"י חסימת כל אפשרות צפייה או אף שמיעת קולות חוסות המעון.

בכל מקרה, טענו הנתבעים כי אין מקום לתת סעד של צו הריסה, במיוחד שתוכנית בניין ערים החלה במקום מאפשרת הכשרת אותה תוספת בנייה.

4.
ראיות ההגנה:


מטעם הנתבעת הוגשו הראיות הבאות:

-
תצהיר הנתבע מס' 1 מר גוזיף נשאשיבי.

הנתבע מס' 1 מסר בתצהירו על "ההיסטוריה" של בניין המעון לרבות בניית גדר מסביב למעון בגובה של 4.5 עד 6 מטרים.

הנתבע מס' 1 הצהיר כי בניית הגדר בגובה הנ"ל נעשתה בין היתר עפ"י בקשת אביו של התובע.

הנתבע הצהיר כי "המחסן" נבנה עוד בשנת 1994, במקביל לבניית המעון והגדר והוא במידות של 5
x
3 מ' זאת כאשר המחסן נבנה ללא כל התנגדות מצד אביו של התובע.

הנתבע מס' 1 הוסיף ומסר כי תוספת הבנייה הינה אך הגבהת הגדר המפרידה, שבינו לבין חלקת התובע, בשניים וחצי מטרים, כאשר בצד הפונה לחלקת התובע אין כל פתחים.

הנתבע מס' 1 הוסיף בתצהירו כי אותה תוספת בנייה לא פגעה בתובע ובזכויותיו הקנייניות כי אם שיפרה את מצבו וכי עפ"י תוכנית המתאר ניתן יהיה להכשיר אותה תוספת בנייה.

-
הוגשה מטעם הנתבעת חוות דעת מקצועית של מהנדס - שמאי מקרקעין מר מאהר חורי, אשר אליה צורפו תמונות רלוונטיות.
אינג' חורי מסר בחוות דעתו כי בסביבת המקרקעין הרלוונטיים קיימות תוכניות מפורטות המאפשרות בנייה בקווי בנייה של 2 מטרים או אפס מטרים ללא פתחים.

אינג' חורי קבע בחוות דעתו כי לא נגרמה לחלקת התובע כל ירידת ערך בגין תוספת הבנייה או שאותה ירידת ערך הינה שולית וזניחה לעומת עלות הקמת הגדר המפרידה.

דיון והכרעה:

5.
אין חולקין, אף ב"כ הנתבעים מאשר את הדבר בסיכומיו, כי תוספת הבנייה נבנתה ללא היתר בנייה כדין וכי אותה בנייה לא הוכשרה עד היום הזה.


כן עולה כי נגד הנתבעים הוגש כתב אישום בגין אותה תוספת בנייה בתיק
עמ"ק מס' 2063/07.


למען הבהירות הינני מגדיר את תוספת הבנייה כ: בניית שתי קומות בצמוד לחלקת 45 אשר בבעלות התובע כאשר מימדיה הם כ- 5 מטר אורך ושלושה מטר רוחב, הכול כמומחש בתמונה שצורפה לחוות דעת של מהנדס חורי, כאשר אותה תוספת בנייה מסומנת בחץ.


רואים כי מתחת לאותה תוספת בנייה קיים מחסן או חדר, עליו נבנתה אותה תוספת בנייה.


מקובלת עלי עדות הנתבע מס' 1 כי אותו מחסן נבנה עוד בשנות התשעים, כנראה סמוך לאחר בניית המעון.


כן ניתן לקבוע, לאור כך שהנתבע לא הציג כל היתר כדין לגבי אותו מחסן, שגם הוא נבנה ללא היתר כדין.

6.
אין מקום לקבל טענת הנתבעים לפיה אין לתובע זכות תביעה הואיל ומדובר במקרקעין במושאע ביחד עם אחרים.


גם בעלים משותפים של מקרקעין זכאים לממש את זכות המקרקעין בכל שטח ושטח במקרקעין המשותפים.

יתרה מזאת עפ"י עדות התובע וגם עפ"י חוות דעתו של המהנדס עאלם, נעשתה חלוקה בין כל הבעלים של חלקה 45 והחלק שהוקצה לתובע גובל בחלקת הנתבעים ובאותה תוספת בנייה.

כן אין מקום לקבל טענת הנתבעים לפיה התובע לא הוכיח כי על פי תוכנית המתאר התקפה במקום אין חובת התרחקות של 3 מטרים ממקרקעי הזולת.

אכן נכון הוא הדבר כי תוכנית המתאר היא בבחינת עובדה ולא "דין" כך שהטוען לה והמבקש להסתמך עליה עליו להוכיח את קיומה ונתוניה.

בעניינו הוגשה חוות דעתו של שמאי המקרקעין עאלם עאטף אשר בה צויין, ברחל בתך הקטנה,
כי קו הנסיגה הוא 3 מטרים.

אותו מומחה לא נחקר על תוכן חוות דעת.

אף הדברים אושרו ע"י המומחה מטעם הנתבעים מהנדס חורי עת ציין בחוות דעתו כי: "קווי בניין: קדמי צדדי ואחורי 3 מטרים".

אמירת המהנדס חורי כי בסביבת הנכס קיימות תוכניות מפורטות לפיהן קיימת אפשרות בנייה בקן נסיגה של 2 מטרים או אפס, ללא פתחים אין בה כדי להשליך על העובדה, המוסכמת על שני המומחים, כי קו הנסיגה בנכס המסויים שבעניינו הוא 3 מטרים.

7.
אין חולקין כי תוספת הבנייה נבנתה שלא במרחק של 3 מטרים מגבול חלקת התובע. בין אם נתקבל גירסת התובע עפי"ה אותה תוספת בנוייה על הגבול ממש או גירסת הנתבעים שהיא בנוייה במרחק של חצי מטר אין בדבר כדי לשנות את העובדה כי תוספת הבנייה נבנתה שלא כדין ובניגוד לתוכנית המתאר התקפה במקום.

8.
כבר נשפך דיו רב על עוולת הפרת חובה חקוקה, עפ"י סעיף 63 לפקודת הנזיקין ועל הקשר שבינה לבין סעיף 145 לחוק התיכנון והבנייה האוסר על עבודות בנייה שלא עפ"י היתר כדין.


יסודות עוולת הפרה חובה חקוקה הינם חמישה במספר:


א)
חובה המוטלת מכוח חיקוק.

ב)
החיקוק נועד לטובת הניזוק.

ג)
המזיק היפר את החובה אשר בחיקוק.

ד)
ההפרה גרמה לניזוק נזק.

ה)
הנזק אשר נגרם הוא מסוג הנזק אליו התכוון המחוקק.


כבר נפסק, לעניין הנזק שנגרם, כתוצאה מעבודות בנייה שלא כדין, כי די באי נוחות מסויימת ואף אותה נוחות יכולה להיות סובייקטיבית של הניזוק עצמו.


ראה בנדון: ע"א 273/80 עמרם נ' כהן, פד"י ל"ז (2) עמ' 29.


בעניינו אינני סבור כי בניית תוספת בנייה על הגבול ממש או אף בהתרחקות של חצי מטר, כאשר תוכנית המתאר מחייבת נסיגה של 3 מ' לפחות, גורמת אך לאי נוחות של בעלי המקרקעין הגובלים.

הינני סובר כי בנייה כנ"ל גורמת לנזק של ממש.

במיוחד הדברים אמורים כאשר תוספת הבנייה באה לשמש כמגורים נוספים לחוסי מעון סגור לנערות במצוקה.

אותו נזק ממשי יכול להתבטא גם במניעת אור השמש או משב רוח רענן ותוספת הבנייה היא בבחינת מטרד קבוע ומתמשך המזכיר את עצמו מדי יום ביומו.

ייתכן כי היעדר פתחים באותה תוספת בנייה יש בה כדי למזער, ולו במועט את המטרד ואת הנזק שבצידו, אך היא, אותה תוספת בנייה, תמשיך להוות מטרד ותמשיך לגרום אי נוחות ועוגמת נפש מדי יום ביומו.

מדברי הנ"ל ניתן להסיק כי הינני שולל מכל וכל את טענת הנתבעים לפיה "תוספת הבנייה" אך שיפרה את מצבו של התובע בעצם הגבהת "הקיר המפריד" לגובה של כ- 6 מטרים ובכך לחסום קולות ומראות שאינם רצויים.

ייתכן כי אכן אותה תוספת בנייה ללא פתחים, יש בה למזער את הקולות והמראות שאין התובע חפץ בהם אך כאמור היא עדיין בבחינת בלוק מבטון החוסם אור ושמש, פוגע באפשרויות השימוש במקרקעין ובהנאה מהם.

הינני סבור כי תוספת הבנוייה מהווה עוולת הפרת חובה חקוקה והיא גם בבחינת מטרד יחיד עפ"י הגדרתו בסעיף 44 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש).

9.
אין מקום לקבל טענת ב"כ הנתבעים כי אין מקום לתת צו הריסה הן לאור ההליך הפלילי המתנהל נגד הנתבעים כאשר מתן צו הריסה בתיק זה יכול לפגוע בזכויות הנתבעים בהליך הפלילי או כי נסיבות העניין אינן מצדיקות מתן צו הריסה, זאת לאור הפגיעה המינורית במקרקעי התובע.

אינני סבור כי קיימת סתירה או התנגשות בין ההליך האזרחי שבפני
י, לבין ההליך הפלילי המתנהל בפני
מותב אחר.

כל מסלול הינו לגיטימי ואמור
להתנהל בנפרד ולתת בהם את הסעדים או העונשים המתחייבים.

בהליך הפלילי יינתן העונש ההולם באם הנתבעים יורשעו.

בהליך האזרחי, באם תוכח עילת תביעה יינתן הסעד המתאים לרבות צו עשה עפ"י פרק ה' לפקודת הנזיקין.

הינני סבור, לאור נסיבות העניין כפי שפורטו, כי בעניינו ראוי לתת סעד של צו הריסה כמבוקש בכתב התביעה, ככל שהעניין מתייחס לתוספת הבנייה, עם עיכוב ביצוע לתקופה סבירה, על מנת לאפשר לנתבעים להתארגן.

אינני סבור כי יש להמיר הסעד של צו הריסה בסעד של פיצוי כספי, כפי שאפשר עפ"י סעיף 74 לפקודת הנזיקין.

אינני סבור כי הפגיעה במקרקעין של התובע ובתובע עצמו הינם קטנים וניתן להביא התובע על סיפוקו באמצעות פיצוי כספי.

זכות הקניין, לרבות בענייני מקרקעין וההגנה עליהם הינה זכות יסוד וכל בעל מקרקעין ידע שזכותו לקניין ולהגנה עליהם הינה זכות איתנה וביהמ"ש יושיט לו סעד בכל מקרה שאחר יפגע באותן זכויות.

הדברים אמורים במיוחד לאור כך כי הנתבעים הפרו את החוק בצורה גסה, חרף מודעותם לכך בהיותם מנהלי מוסד רחב היקף.

אינני סבור כי ההלכה שנקבעה ברע"א 6339/97 משה רוקר נ' משה סולומון, פד"י נה (1), עמ' 199, חלה בעניינו.

שם מדובר בשימוש ברכוש משותף, ללא הסכמת כל השותפים כאשר ביהמ"ש, לאור הנסיבות המיוחדות שם, נמנע ממתן צו הריסה.

התוצאה:

10.
התובענה מתקבלת במובן זה שהינני מחייב את הנתבעים להרוס תוספת הבנוייה כפי שפורטה לעיל.


הנתבעים יהרסו אותה תוספת בנוייה לא יאוחר מאשר 90 יום מהיום, וזאת בפיקוח הנדסי מתאים.

כן הינני מחייב את הנתבעים לשם לתובעת את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪ + מע"מ נכון להיום.


ניתן היום,
כ"ח תמוז תשס"ט, 20 יולי 2009, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים.










תלא בית משפט שלום 2265/07 סימון חאג` נ' ג'וזיף נשאשיבי בן איליא, בית אל חנאן בע"מ (פורסם ב-ֽ 20/07/2009)