פסקי דין על אשרף ח'ורי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

1168/07 בל     21/07/2009




בל 1168/07 אשרף ח'ורי נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
בל 001168/07


בפני
:
כב' השופטת ורד שפר
, נשיאה
נציג ציבור (עובדים): מר אברהם אמיר
נציגת ציבור (מעבידים): גב' דינה בולוס


21/07/2009




בעניין
:
אשרף ח'ורי



ע"י ב"כ עו"ד
הנרי ליוס

התובע



נ
ג
ד



המוסד לביטוח לאומי



ע"י ב"כ עו"ד
מהלשכה המשפטית

הנתבע


פסק דין

1.


התובע פנה לנתבע וביקש להכיר בליקוי שמיעה וטינטון מהם הוא סובל, לטענתו, כנובעים מתנאי עבודתו בחשיפה לרעש מזיק.

2.


תביעת התובע נדחתה לאור הוראות סעיף 84א' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק"), הקובע כדלקמן -
"
(א)
אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1)
המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק);
(2)
כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;
(3)
הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:
(א)
היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית);
(ב)
היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.
(ב)
רעש תמידי באוזניים (להלן – טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:
(1)
כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, "תדירויות גבוהות" – תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה;
(2)
הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;
(3)
הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית
".

3.


מאחר ובהודעה שהוגשה בתיק מטעם ב"כ הנתבע הובהר כי על פי מכתב הדחייה העדכני, עיקר המחלוקת הינה במישור הרפואי, והיא נוגעת לקיומם של התנאים שבסעיפים 84א(א)(2) ו - 84א(ב)(1) לחוק, הסכימו הצדדים כי ימונה מומחה רפואי לעניין אותה מחלוקת.

4.


ביום 28.10.08 מונה דר' דן ניר כמומחה מטעם בית הדין, תוך שהתבקש להשיב על השאלות הבאות -
א.
האם כושר שמיעתו של התובע פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים?
ב.
האם כושר שמיעתו של התובע, בתדירויות הגבוהות, פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים?


5.


בפני
דר' ניר הונחו מסמכים רפואיים ובכללן שתי בדיקות שמיעה, שלדעתו בשתיהן קיימות אבחונות שונות, לפיכך ביקש "

להפנות את התובע

לבדיקת שמיעה שלישית במכון אודיולוגי של אחד מבתי החולים (רמב"ם, בני ציון, נהריה, צפת או פוריה) ולא במכון פרטי, ולבות את הבדיקה בבדיקת

bera
לסף ב – 1,2 ו – 4 קילוהרץ ובתגובה ל"קליק" (כ – 3 קילוהרץ)

".

6.


בחוות דעתו המשלימה, לאחר המצאת בדיקת

bera
עדכנית שבוצעה לתובע בבית חולים רמב"ם, קבע דר' ניר כי לדעתו כושר שמיעתו של התובע לא פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים. להלן נביא את תשובותיו לשאלות הנ"ל -
א.
לא. חישוב כושר השמיעה נעשה הפעם ע"י מיצוע סף השמיעה להולכת עצם בתדרי הדיבור - 500, 1000 ו-2000 הרץ (מסומן ע"י "<" לימין ו-">" לשמאל). לפי הבדיקה מ-12/10/04, כושר השמיעה הינו 20 ד"ב מימין (35+15+10 חלקי 3) ו-13 ד"ב משמאל (15+15+10 חלקי 3). כושר השמיעה בתדרי הדיבור לפי הבדיקה מ-24/8/06 הינו 17 ד"ב מימין [20+15+15 חלקי 3] ו-13 ד"ב משמאל [10+15+15 חלקי 3] מכאן בשחישוב כושר המשיעה על הסף הממוצע בתדרי הדיבור - שתיבדיקות השמיעה שבתיק מעידות על כושר שמיעה טוב מ-20ד"ב, לפחות משמעל.
תוצאה זו מגובה ע,י בידקת ההדים הקוכליאריים מ-24/8/06 ומחוזקת ע"י בדיקת ה-

bera
העדכנית המראה סף שמיעה תקין לחלוטין של כ-15 ד"ב דו צדדית ב-1 קילוהרץ וכ-20 ד"ב
משמאל ב-2 קילוהרץ. מימין התקבל ב-2 קילוהרץ סף ליקוי של כ-30 ד"ב, ממצא העומד בהתאמה להבדלי הסף ב-2 קילוהרץ בשתי בדיקות השמיעה. תוצאות בדיקת ה-

bera
העדכנית דומות לבדיקת

bera
קודמת מ-3/2/08 המראות שמיעה תקינה דו צדדית ב-1 קילוהרץ וליקוי של 30 ד"ב מימין בלבד ב-2 קילוהרץ.
לסיכום - לפחות לגבי אוזן שמאל כושר השמיעה טוב מ-20 ד"ב

(ההדגשה אינה במקור)

.
ב.
כן. בבדיקת השמיעה מ-10/04 לא נמדד הסף ב-3 קילוהרץ מימין, אך משמאל נרשם סף של 35 ד"ב. ב-4 קילוהרץ הסף 45-40 ד"ב מימין ו-40-35 ד"ב משמאל. בדיקת השמיעה מ-8/06 מראה סף תקין של 20 ד"ב דו צדדית ב-3 קילוהרץ וליקוי גבולי של 25 ד"ב ב-4 קילוהרץ, אולם שתי בדיקת

bera
שבוצעו מאוחר יותר מראות סף ליקוי דו צדדית בתגובה ל"קליק" המהווה גירוי סביב 3 קילוהרץ.
בבדיקת ד"ר הרלינגר מ-3/2/08 הסף בתגובה ל"קליק" 40 ד"ב מימין ו-30 ד"ב משמאל, ובבדיקה מרמב"ם מ-27/1/09 - 35 ד"ב מימין ו-30 משמאל.
נדגיש שבדיקות ה-

bera
הינן אובייקטיביות ואין בידי הנבדק כדי להשפיע על תוצאותיהן.
לסיכום - כושר השמיעה של התובע בתדרים הגבוהים פחת בשיעור של יותר מ-25 ד"ב דו צדדית

".

7.


לבקשת ב"כ התובע, הופנתה למומחה שאלות ההבהרה הבאות –
א)
בחוות דעתך ציינת בין היתר כי"

...בדיקת ה-


bera

הנן אובייקטיביות ואין בידי הנבדק כדי להשפיע על תוצאותיהן

", ובכל זאת קיים הבדל
לפחות בקביעת תדרי הדבור בין שני המכונים.
1.
האם אובייקטיבית מתייחסת לאי יכולת התובע להשפיע על התוצאה? אנא נמק.
2.
האם ביכולת הבודק להשפיע על הבדיקה? אנא נמק.
ב)
האם נכון שזיהוי סף השמיעה מתבצע על פי הודעת גל

v
בספ' גירוי אקוסטי לאוזניים? ואם כן, האם צורפו רישומי הגלים לתוצאות הבדיקות? והאם זהית גל

v
, ובאיזה עוצמה הופיע? אנא נמק.
ג)
אם לא צורפו הגלים לבדיקת ה-
bera

איך תוכל לקבוע איזה סף נכון בתדר 1000 הרץ, האם 15 ד"ב או 20 ד"ב? אנא נמק.
האם ידוע לך מהו אחוז הסטיה בקביעת סף השמיעה בתדר בודד עפ"י בדיקת

bera
? אנא נמק.
ד)
במידה ויעמדו בפני
ך הגלים שנרשמו בשתי בדיקות ה-
bera
, האם תוכל לקבוע איזה בדיקה נכונה יותר?
ה)
האם זה נכון, שזיהוי גל

v
בתדרים הנמוכים יותר קשה מזיהויו בתדרים הגבוהים? אנא נמק.
ו)
בקביעת סף השמיעה בתדרי הדיבור, האם זה נכון שהסתמכת על בדיקת ה -

bera
ממרכז רפואי רמב"ם שקבע ממוצע 17.5 ד"ב, וזנחת את הבדיקה ממכון ד"ר הלינגר שקבע ממוצע תדרי הדיבור ב-20 ד"ב?

8.


דר' דן ניר במסגרת תשובותיו לשאלות הנ"ל חזר על מסקנתו בדבר העדר ירדה בכושר שמיעתו של התובע בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים. להלן נביא תשובותיו לשאלות הנ"ל -
"
1.
בדיקת פוטנציאלים מעוררים מגזב המוח
bera
או
bra
הינה בדיקה הקולטת את הפעילות החשמלית של המוח, ובאמצעות חישוב מתימטמ במחשב דולה מתוך כלל הפיעלות המוחית את הפעילות החשמלית של מסלולי השמע בתגובה לגירוי קולי קצר - נקישה ("
click
") או הבזק צליל
("tone burst")
.
הנבדק אינו יכול להשפיע על תוצאות המתקבלות, ומכאן האובייקטיביות של הבדיקה. תזוזות ופעילות שרירית אחרת של הנבדק עלולות לפגוע ביכולת לבודד את אותות השמע משאר שפעילות המוחית ("רעש") ולהקשות על פענוח התוצאות.
2.
עקומת
bera
תקינה מתאפיינת בחמישה גלים
("peaks")
המסומנים בספרות רומיות מ-
i
עד
v
. גלים
i
ו-
ii
מעידים על פעילות חשמלית בסיבי עצב השמע (מהאוזן הפנימית למוח), ואילו גל
v
מייצג פעילות בתאי עצב במסלולי השמע בגזע המוח. כאשר עוצמת הגירוי השמיעתי נמוכה מסף השמיעה, לא מתקבלים גלי ה-
bera
האופייניים והרישום מראה פעילות מוחית אקראית (רנדומית), כמודגם ע"י העקומה הנמוכה ביותר בתרשים משמאל המצוטט מהספרות.
הגל הרשון שמופיע הם הגברת הגירוי עד לסף תחושת השמיעה הינו גל
v
ומכאן שעוצמת הגירוי הנמוכה ביותר שבה ניתן לזהות את גל
v
היא עוצמת הסף. התבוננות בעקומה השניה מלמטה בתרשים משמאל מעידה על כך שזיהוי גל
v
מייד עם הופעתו מחייב ידע וניסיון מקצועי, ולכן עין מנוסה פחות תזהה את גל
v
רק בעקומה השלישית מלמטה - כלומר בערך סף גבוה יותר. מכאן שסיכום תוצאות ה-
bera
מושפע מנסיונו המקצועי של הבודק והתרשמותו הסובייקטיבית.
ב.
נכון, כמפורט בתשובה הקודמת זיהוי סף השמיעה מתבצע על פי הופעת גל
v
בספי גירוי אקוסטי שונים. צירוף רישומי הגלים לתוצאות הבדיקה אינו הנוהל המקובל. הבדיקה מבוצעת ע"י אנשי מקצוע ספציפיים, וכמפורט בתשובה הקודמת יש משמעות לניסיון המקצועי בפיענוח הבדיקה. רופאי א.א.ג. שאינם עוסקים ספציפית בנוירואוטולוגיה אמורים להכיר את הבדיקה ואופן ביצועה, אך אין להם הניסיון הדרוש לזיהוי הסף ע"פ השינויים הקלים בעקומות, ולכן מקובל שהתשובה הסופית מסוכמת ע"י אנשי הנוירופיזיולוגיה שבדיקות אלו הינן לחם חוקם.
ג.
באותה מידה בה אוכל לקבל את ערכי הסף בבדיקות השמיעה ההתנהגותיות, למרות שלא הייתי נוכח בבדיקה ולא ראיתי את תגובות הנבדק במו עיני.
ד.
לא.
ה.
נכון. כאמור לעיל, התגובות החשמליות על עצבי השמע לגירוי קולי נקלטות יחד עם זאת הפעילות החשמלית של המוח ומחושבות (במחשב) ע"י מיצוע מתמטי של כ-10,000 רישומים שהמשתנה היחיד החוזר בהם הוא הגירוי הקולי. כדי להפעיל בוזמנית מספר רב של סיבי עצב שייתן גירוי בר קליטה, לא משתמשים לצורך הגירוי בצליל טהור בודד, אלא בנקישה"
(
click
)
, שהינה הבזק קולי של מספר רב של תדרים סביב 3 קילוהרץ אשר מתחיל ומסתיים בחדות בתוך כ-100 מילישניות. מאותה סיבה, בבדיקת הסף לקבלת גירוי בתדרים השונים לא יתן להשתמש ב"צליל טהור", אלא בהבזק קולי

(
tone burst
)
של מספר תדרים מעל ומתחת לצליל הנבדק. גלי הקול בתדרים הנמוכים מעוררים תגובה חשמלית חלשה יותר, וקשה יותר לקליטה וזיהוי.
ו.
לא נכון! עם כל היתרונות האובייקטיביות של בדיקת
bera
, מבחינת קביעת סף השמיעה היא אינה אלטרנטיבה לבדיקת שמיעה התנהגותית (אודיומטריה). במכתבי לבית המשפט ב-28/11/08 ביקשתי להפנות את התובע לבדיקת שמיעה שלישית במכון אודיולוגי של אחד מבתי החולים ולגבות את הבדיקה בבדיקת
bera
לסף ב-1, 2 ו-4 קילוהרץ ובתגובה ל"קליל" (כ-3 קילוהרץ). התובע, משיקולי, בחר להציג בפני
בית המשפט רק בדיקת
bera
, וזו הועברה אלי כ"בדיקת שמיעה". בהשלמת חוות הדעת ב-14/3/09 הדגשתי שלמרות בקשתי הנ"ל, המשמך הנוסף היחיד שהועבר אלי היה בדיקת
bera
מבי"ח רמב"ם (27/1/09) לבדיקת סף בתדרים 1 ו-2 קילוהרץ ובתגובה ל"קליק", אך ציינתי שמכיוון שבינתיים הובהר לי שבקביעת כושר השמיעה יש להתייחס לתדרי הדיבור בלבד (500, 1000 ו-2000 הרץ) וההבדל המהותי בין בדיקות השמיעה בתיק היה בתדרים הגבוהים, ניתן להשלים את חוות הדעת על סמך בדיקות השמיעה הקיימות ובדיקת ה-
bera
העדכנית. כאמור בסיכום סעיף א' בהשלמת חוות הדעת (14/3/09) - שתי בדיקות השמיעה שבתיק מעידת על כושר שמיעה טוב מ-20 ד"ב לפחות משמאל. במשפט שלפני שורת הסיכום הנ"ל כתבתי ש"תוצאות בדיקת ה-
bera
העדכנית דומות לבדיקת
bera
קודמת מ-3/2/08 המראות שמיעה תקינה דו צדדית וליקוי של 30 ד"ב מימין בלבד ב-2 קילוהרץ". ראשית, הבדיקה מ-3/2/08 הינה בדיקת ד"ר הרלינגר שלא "נזנחה", ושנית, בגלל מגבלות בדיקת ה-
bera
שפורטו לעיל, סף שמיעה של 20 ד"ב נחשב בה כתקין.
כמו בהשלמה לחוות דעתי המקורית, לא ערכי הסף בשתי הבדיקות ההתנהגותיות שבתיק (12/10/04, 24/8/06), אני חוזר על מסקנתי שלפחות לגבי אוזן שמאל כושר השמיעה טוב מ-20 ד"ב. כמו אז, גם הפעם אני מדגיש שתוצאה זו מגובה ע"י בדיקת ההדים הקוכליאריים מ-24/8/06 ומחוזקת ע"י בדיקת ה-
bera
העדנית המראה סף שמיעה תקין לחלוטין של כ-15 ד"ב דו צדדית ב-1 קילוהרץ וכ-20 ד"ב משמאל ב-2 קילוהרץ וכפי שנכתב בהמשך, תוצאות בדיקת ה-
bera
העדכנית דומות לבדיקת נ
era
קודמת מ-3/2/08 (בדיקתה של ד"ר הרלינגר)
".

9.

הצדדים נתבקשו בהודעה מיום 31.05.09 להודיע לבית הדין מה עמדתם בתביעה בהתייחס לחוות הדעת ו/או התשובות לשאלות ההבהרה, או שיש בדעתם להגיש סיכומים, כן צוין בהודעה שחוסר תגובה יחשב שאותו צד אינו מעוניין להוסיף על הסיכומים שהוגשו, והוא מסכים למסקנה העולה מחוות דעתו של המומחה, ולמתן

פסק דין
בהתאם.

10.

מטעם ב"כ הנתבע הוגשו סיכומים, ולדעתה כעולה מחוות דעת המומחה הרפואי יש לדחות את התביעה.

11.

מטעם ב"כ התובע לא הוגשו סיכומים.

12.

אין חולק כי על פי קביעת המומחה כעולה מחוות דעתו לרבות בהשלמתה על דרך מתן מענה לשאלות ההבהרה שהופנו אליו, הרי שכושר שמיעתו של התובע "
טוב מ – 20 ד"ב לפחות משמאל
", היינו התובע אינו עומד בתנאי הקבוע בסעיף 84א(א)(2) לחוק, עלפיו כושר השמיעה פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.
בעבל 188/08
המוסד לביטוח לאומי
נגד דוד אלון והליכים אחרים, ניתן ביום 12.11.08,
נאמר כי "מבחן הפחתת השמיעה בשיעור של 20 דציבל בתדירויות הדיבור, הינו מבחן סף טכני פורמאלי שנועד לסנן מבין התביעות להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה, את אלו שלקוי השמיע בהן הינו פחות מ – 20 דציבל בכל אחת מהאוזניים".
לפיכך, ככל שנקבע, כאמור, כי ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע אינו מגיע לכדי 20 דציבל בתדירויות הדיבור בכל אחת מהאוזניים, אין רלבנטיות להמשך בחינת יתר תנאי סעיף 84א' לחוק.

13.


משכך, ולאור מסקנתו של המומחה בחוות דעתו ההבהרה, לפיה, כושר שמיעתו של התובע לא פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים, לא נותר אלא לדחות בשלב זה את התביעה שבפני
נו.

למותר לציין, כי אין בקביעה זו כדי לחסום את הדרך בפני
התובע להגיש תביעה חדשה, ככל שירצה בכך וככל שיחול שינוי במצבו בכפוף להוראות הדין.


14.


5

בנסיבות העניין, בהתחשב בכך שמדובר בתובענה מתחום הבטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.



15.


כל צד רשאי להגיש ערעור על פסה"ד לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.


ניתן היום כ"ט בתמוז, תשס"ט (21 ביולי 2009) בהעדר הצדדים.

___________________
______________
________________


ורד שפר
, שופטת

נציג ציבור (עובדים)
נציגת ציבור (מעבידים)

נשיאה






בל בית דין אזורי לעבודה 1168/07 אשרף ח'ורי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 21/07/2009)