פסקי דין על אברהים חסארמה עלי | פסקי דין על קאסם מוחמד עלי | פסקי דין על עו"ד דבאח מועין

4603/07 תאמ     22/07/2009




תאמ 4603/07 אברהים חסארמה עלי, קאסם מוחמד עלי נ' עו"ד דבאח מועין










בית משפט השלום בעכו




22 יולי 2009

תא"מ 4603-07 חסארמה עלי ואח' נ' עו"ד דבאח מועין





בפני

כב' השופטת
ג'ני טנוס

תובעים
1
.
אברהים חסארמה עלי

2
.
קאסם מוחמד עלי


נגד

נתבע
עו"ד דבאח מועין

החלטה


הבקשה נשוא החלט זו נוגעת לסדר הבאת הראיות.

לטענת התובעים, עסקינן במקרה של הודאה והדחה, ולכן על הנתבע לפתוח בהבאת הראיות מטעמו.
הנתבע בתורו מתנגד לכך וטוען, כי סדר הבאת הראיות הינו על התובע תחילה.

במקרה דנן טוענים התובעים, כי על הנתבע לשלם להם את הסכומים הבאים: סך של 3,600 ש"ח
בגין ההוצאות, לרבות תשלום בגין שכר טרחת עו"ד, שהתובעים נאלצו לשלם במסגרת תיק הוצל"פ שנפתח לביצוע שיק שמסרו לנתבע והוסב בהמשך לזוכה בתיק ההוצל"פ ; סך של 10,600 ש"ח בגין הסכומים ששולמו לנתבע עבור הטיפול בתביעה; וסך של 5,000 ש"ח בגין עוגמת נפש בשל רשלנותו ומעשי הטעייה ומרמה של הנתבע.

אפתח בכך, כי לגבי הסכום של 3,600 ש"ח התגלה פער בין האמור בכתב התביעה לבין מה שנטען בכתב ההגנה. בכתב התביעה טענו התובעים כי השיק שבגינו נפתח תיק ההוצל"פ ושולמו במסגרתו 3,600 ש"ח, בוטל בהתאם להוראה שנתן התובע 2 עקב העדר טיפול מצדו של הנתבע בתביעת הפיצויים שהתחייב להגיש.
מנגד, טוען הנתבע כי השיק בוטל בשל העדר כיסוי מספיק בבנק, ומכל מקום השיק חזר כחודש ימים לאחר שהנתבע החל לטפל בתביעה, דבר שמלמד, לדידו, על אי רצינות הטענה בדבר רשלנות כלשהי מצידו.

נוכח האמור, ניתן ללמוד על קיומה של מחלוקת ביחס לסיבה שבגינה הוחזר השיק (שיק ע"ס 10,000 ש"ח) – ולכן לא מדובר במקרה של הודאה והדחה. למעלה מן הצורך אוסיף, כי התחייבות הנתבע על פי נספח ת/3 לכתב התביעה, אינה מתייחסת למחלוקת הנ"ל, ואינה נוגעת לשאלה, על מי מוטלת האחריות בעקבות פתיחת תיק ההוצל"פ.

באשר לסכום השני, על סך 10,600 ש"ח, שהתובעים עותרים להשבתו, אציין כי לגבי חלק מהסכום בסך 600 ש"ח טוען הנתבע, כי הוציא סכום זה לצורך הנפקת נסחי טאבו עבור התובע 1. לגבי יתרת הסכום, בסך 10,000 ש"ח, בכתב התביעה נטען כי שולם במזומן בשתי הזדמנויות בסך 5,000 ש"ח בכל פעם. הנתבע בתורו מאשר תשלום אחד בלבד מבין השניים.

הנה כי כן, קיימת הודאה מצד הנתבע בקבלת סך של 5,600 ש"ח, ואילו לגבי ה-5,000 ש"ח הנותרים מכחיש הנתבע את קבלתם. על יסוד האמור, לכאורה על הנתבע לפתוח בהבאת הראיות, מדוע אין להשיב לתובעים סך של 5,600 ש"ח, ובפרט לאור כך שאחת מעילות התביעה, הינה בגין עשיית עושר ולא במשפט. אולם, מבחינה מעשית, הדבר רק יקשה על ניהול התיק, ועוד אעמוד על כך בהמשך.

ביחס לסכום השלישי שנתבע בכתב התביעה, מדובר ברכיב נזק על סך 5,000 ש"ח בגין עוגמת נפש עקב המחדלים המיוחסים לנתבע. מדובר כאן בדמי נזק שלעולם שנויים במחלוקת. יתרה מכך, הנתבע מכחיש כי התרשל כהוא זה כלפי התובעים ומכחיש את יתר הטענות בדבר מרמה, הטעייה וכו'. לכן, גם מטעם זה אין לומר כי קיימת הודאה ביחס לרכיב זה.

לסיכום, עסקינן במקרה שמשלב בתוכו הודאה בחלק מרכיבי התביעה והכחשה של חלק אחר.
נוכח האמור, אין מקום להורות על היפוך מלא של נטל הבאת הראיות, ולכן אין כל טעם מעשי בביצוע הפרדה מלאכותית לגבי רכיבים כאלה ואחרים – דבר שיש בו רק כדי לסרבל את הדיון.

אשר על כן, אני מחייבת את התובעים להגיש תצהירי עדות ראשית עד ליום 16/8/09, והנתבע עד ליום 10/9/09.

המזכירות תודיע לצדדים בדואר ובפקס.
ניתנה היום,
א' אב תשס"ט, 22 יולי 2009, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 4603/07 אברהים חסארמה עלי, קאסם מוחמד עלי נ' עו"ד דבאח מועין (פורסם ב-ֽ 22/07/2009)