פסקי דין על וליד דראושה | פסקי דין על נסים חביבה

4232/06 א     23/07/2009




א 4232/06 וליד דראושה נ' נסים חביבה




בעניין:

12



בתי המשפט


בית משפט השלום רחובות
א
004232/06


בפני
:
כבוד השופטת לבנה צבר
תאריך:
23/07/2009




בעניין:
וליד דראושה




ע"י ב"כ עו"ד
דראושה מוחמד

התובע – הנתבע שכנגד

נ
ג
ד



נסים חביבה




ע"י ב"כ עו"ד
יואב בלייכר

הנתבעת- התובעת שכנגד


פסק דין

1.
בפני
תביעה ותביעה שכנגד. בתביעה עותר התובע-הנתבע שכנגד (להלן: "התובע") לחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 28,800 ₪ שהם לטענתו, יתרת שכרו בגין עבודות שיפוצים שהוא ביצע בביתה. בתביעה שכנגד עותרת הנתבעת-התובעת שכנגד (להלן: "הנתבעת") לחייב את התובע לשלם לה סך של 60,000 ₪ בגין נזקים שלטענתה שנגרמו לה, בשל כך שהתובע לא השלים את העבודה, ובשל כך שבעבודה שביצע נתגלו ליקוים לרוב.


יאמר מיד, התביעה שכנגד דינה להדחות משום שהנתבעת לא עשתה דבר כדי להוכיח אותה, ובכלל זה לא התייצבה לישיבת ההוכחות, כך שהתצהיר שהוגש מטעמה כעדות ראשית נמחק, בהחלטה שניתנה על ידי בתאריך 2.6.09. ועוד יאמר כבר עתה – כל הטענות שהועלו בסיכומים שהוגשו ע"י ב"כ הנתבעת לענין האפשרות לקבל את מה שכתוב בתצהיר, הם בעצם ערעור על ההחלטה הנ"ל, וככזה דינו להדחות, שכן אינני משמשת ערכאת ערעור על החלטותי.

2.
באשר לתביעה העיקרית – התובע טען בכתב התביעה וכך גם בתצהירי העדות הראשית שהוגשו על ידו, שהוא ביצע את כל העבודות שהיה עליו לבצע לפי ההסכם לביצוע עבודות שיפוצים, שנקשר בינו לבין התובעת בתאריך 24.5.06. עוד הוא טען שבשים לב לפירוט של העבודות בהסכם ולמחירים שסוכמו, אזי השכר הכולל שמגיע לו הוא 33,600 ₪ בתוספת מע"מ וכי התובעת שילמה לו רק סך של 10,000 ₪ בשני תשלומים: האחד – סך של 5,000 ₪ ב- 2.7.06; והשני – סך של 5,000 ₪ ב- 4.9.06.


גרסתו של התובע לא נסתרה, שכן חקירתו הנגדית היתה קצרצרה. התובע נשאל שאלה אחת לענין שטח הרצפה ובטרם הספיק לענות עליה, הצהיר בא כוחו שלגבי השטחים מסכים התובע לכל מה שנאמר בחוות דעת המומחה שמונה ע"י ביהמ"ש לבדיקת העבודות והיקפן, חוות דעת מיום 7.4.08, (להלן: "המומחה"; "חוות הדעת"), לאחר שב"כ התובע הבהיר גם שהתובע מקבל את כל מה שנקבע ע"י המומחה בחוות הדעת, למעט 3 סעיפים שמתייחסים לעבודות שלא בוצעו ע"י התובע, אלא ע"י אחרים, הודיע ב"כ הנתבעת שאין הוא מבקש להמשיך בחקירה הנגדית. הנה כי כן, החקירה הנגדית תמה בטרם החלה, כך שלמעשה התובע כלל לא נחקר על תצהיריו. מכאן המסקנה, שיש לקבל את דבריו של התובע, בכפוף למה שנקבע בחוות הדעת של המומחה, ככתבם וכלשונם וזאת משלא נסתרו.

3.
כפי שציינתי לעיל, תצהיר העדות הראשית של הנתבעת נמחק, וזאת משלא טרחה להתייצב לישיבת ההוכחות. תצהיר העדות הראשית של הנתבעת הוא הראיה היחידה שהנתבעת הגישה, למעט חוות דעת מטעמה שאינני רואה לנכון להתייחס אליה או לקבל אותה, כפי שאינני מתייחסת לחוות הדעת של המומחה מטעם התובע ואינני מקבלת אותה שכן ביהמ"ש מינה מומחה, ואיש מהצדדים לא ביקש לחקור אותו על חוות דעתו, ומשכך אני מאמצת את חוות הדעת של המומחה, למעט אותה הסתייגות שהביע ב"כ התובע, ואשר לא נשמעה לה התנגדות מפי ב"כ הנתבעת.


אגב, הנתבעת טענה בכתב התביעה שכנגד, כמו גם בתצהיר העדות הראשית שנמחק, שהטענות שלה בדבר תיקונים נוספים שנעשו על ידה לתובע וסירובו לתקן ליקוים, יוכחו גם באמצעות עדים שהיו במקום, ואולם לא הוגש תצהיר עדות ראשית של אף לא אדם נוסף, ואיש גם לא נקרא להתייצב בבימ"ש ולהעיד כעד הגנה. פשיטא, שלא רק היה נכון וראוי למחוק את תצהירה של הנתבעת, אלא יש מקום לקבוע שהנתבעת לא הוכיחה – בדרך כלשהי – את הטענות שהועלו על ידה בענין הליקוים, בענין סירובו של התובע לתקן ליקוים, ובענין תשלומים נוספים שלכאורה בוצעו על ידה. משכך, דין התביעה שכנגד להדחות, זאת בכפוף לכך שמהסכום שהתובע זכאי לקבל – משהוכיח את תביעתו, יש לקזז את העלות של התיקונים כפי שנקבעו בחוות הדעת של המומחה.

4.
כאמור, אני מאמצת את חוות הדעת של המומחה ככתבה וכלשונה וקובעת, שבעבודתו של התובע נתגלו ליקויים, למעט הליקויים שלהלן:

קופסאות הביקורת אינן תואמות את חיתוך ההכנה שבוצע עבורן במשטח הריצוף;

פאנלים שכוסו בטיח בהיקף הבית באזורים המרוצפים;
איטום
שפות החלונות בוצע בגימור לקוי.

כפועל יוצא מכך אני קובעת, שמהשכר שמגיע לתובע יש לקזז את עלות ביצוע התיקונים, למעט תיקוני העבודות שלא בוצעו על ידי התובע.

5.
התובע מעמיד את יתרת שכרו, בסיכומיו – בשים לב לכך שהוא מכפיף את עצמו למה שנקבע על ידי המומחה בחוות הדעת, וגם מקזז את הסך של 10,000 ₪ שהנתבעת שילמה לו – על סך של 21,300 ₪, כשסכום זה כולל מע"מ. דהיינו: יתרת השכר שהוא תובע היא 18,205 ₪ + מע"מ.

המומחה קבע שהעלות הכוללת של התיקונים היא 6,000 ₪ + מע"מ. מסכום זה יש לקזז – על דרך האומדנא – סך של 500 ₪ + מע"מ לכל היותר, לצורך תיקון הליקויים שאינם באחריותו של התובע. מכאן, שהסכום שיש לקזז משכרו של התובע הוא 5,500 ₪ + מע"מ.

בשים לב לאמור לעיל, אני קובעת שהשכר שמגיע לתובע הוא 12,705 ₪ + מע"מ.

6.
סוף דבר –
אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים שלהלן:

סך של 12,705 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית צמודה כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל;

הוצאות משפט (לרבות האגרה ששולמה על ידי התובע) ושכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ, וזאת בסכום כולל של 3,000 ₪.


כאמור – התביעה שכנגד נדחית.

7.
המזכירות תשגר את פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר.

ניתנה היום ב' באב, תשס"ט (23 ביולי 2009) בהעדר הצדדים.



_____________
לבנה צבר
, שופטת
04232/06א
133 אורלי/איילת







א בית משפט שלום 4232/06 וליד דראושה נ' נסים חביבה (פורסם ב-ֽ 23/07/2009)