פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על ענף התביעות מחוז ירושלים - משטרת ישראל | פסקי דין על רמדאן דבש

5267/03 פ     07/07/2004




פ 5267/03 מדינת ישראל, ענף התביעות מחוז ירושלים - משטרת ישראל נ' רמדאן דבש




בעניין:

בתי המשפט


בית משפט השלום בירושלים
פ
005267/03


בפני
:
כב' השופט נֹעם סולברג


07/07/2004





מדינת ישראל
ענף התביעות מחוז ירושלים - משטרת ישראל
בעניין:

המאשימה

ע"י ב"כ עו"ד דפנה רומן




- נגד -



רמדאן דבש


הנאשם

ע"י ב"כ עו"ד רביבי







גזר דין

הנאשם הורשע על-פי הודאתו בארבע עבירות של הסעה שלא כדין, בניגוד לסעיף 12א (ג) (1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, ובעבירה של הכשלת שוטר, בניגוד לסעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.


ביום 18.12.02, בשעת בוקר, הסיע הנאשם מספר תושבי איו"ש, ב"צומת האיקס" בצור באחר;

ביום 2.3.03, בשעת בוקר, הסיע הנאשם מספר תושבי איו"ש, מצור באחר לכיוון שער
שכם;
ביום 5.8.03, בשעת בוקר, הסיע הנאשם מספר תושבי איו"ש, בג'אבל מוכבר;
ביום 16.2.04, לפנות ערב, הסיע הנאשם עשרה תושבי איו"ש, מארמון הנציב לכיוון צור באחר. שוטרי מג"ב בג'יפ משטרתי נסעו אחרי מכונית הטרנזיט של הנאשם, קראו לו לעצור, והנאשם, בתגובה, האיץ את מהירות נסיעתו בכוונה להתחמק אל תוך צור באחר. גם כשהשוטרים קראו לו בכריזה, הפעילו סירנה ואורות מהבהבים, לא עצר הנאשם, עד שהשוטרים נאלצו לעקוף את המכונית תוך עלייה על אי תנועה כדי לחסום את המכונית. רק אז עצר הנאשם.
כל תושבי איו"ש הנזכרים לא היו מורשים לשהות בישראל.

3.
ב"כ המאשימה מבקשת לגזור על הנאשם עונש של מאסר בפועל שלא ייפחת מ-11 חודש,
וכן לפסול אותו מהחזקת רשיון נהיגה, ולחלט את המכונית.
אכן, כדבריה של ב"כ המאשימה, אין צורך להכביר מילים על חומרתן של העבירות, ועל מסוכנותן הרבה. פעם אחר פעם נתפס הנאשם, נחקר, והוא בשלו ולא לומד
את

הלקח. אין הצדקה להעדיף את האילוצים הכלכליים של הנאשם על פני בטחון הציבור.
בעבר הרחוק הורשע הנאשם בעבירת גניבה.

4.
מנגד, מבקש ב"כ הנאשם להסתפק בעונש של מאסר-על-תנאי. הנאשם בן 34, נשוי ואב
לארבעה ולדברי בא-כוחו עובד כשכיר בעבודות בניין. משפחתו דאגה לו למכונית מסוג
טרנזיט, כדי שיוכל להסיע פועלים בתחילת יום העבודה ובסיומו, ולהוסיף בכך
להכנסת
המשפחה.
הנאשם הסיע אך ורק בתחומי הקו הירוק. בפעם הראשונה שנתפס לא היה
מוּדע כלל לאיסור של הסעת שב"ח. במקרים שלאחר מכן, הוּלך שולל על-ידי הנוסעים.
כשלעצמי, הנני מסופק בדבר הזה. מי שנכווה ברותחין, נזהר בצוננין. לאחר שנתפס בפעם הראשונה, כשלדבריו לא ידע על האיסור, לבטח ידע גם ידע בהמשך להיזהר, מה גם שמדובר, לפי גירסתו, בפועלים העובדים איתו בבנייה, והנאשם היה מסוגל לדעת, והוא ידע בפועל, אם היו רשאים לשהות בישראל, אם לאו.
מחומר הראיות גם עולה כי הנאשם לא בדק
את הנוסעים כראוי, לפי גרסתו-שלו. פעם אחת האמין לדברי הנוסעים, על כך שהם
מורשים לחיות בישראל. בפעם אחרת הודה כי לא בדק אישורים, ועוד. גם מנוסתו מן השוטרים, אינה מתיישבת עם חוסר מודעות לביצוע עבירה.

5.
עוד טוען ב"כ הנאשם על כך, שהאחריות על
הבטחון מוטלת על רשויות המדינה; לא על
הנאשם.
אין בידי לקבל טיעון זה. אילו נכשל הנאשם פעם אחת, ניחא. אבל הוא נכשל
שוב ושוב. הנאשם, ושכמותו, מכבידים ביותר על כוחות הבטחון אשר עושים ימים
כלילות, לבטחון הציבור.

6.
בהתחשב בהודאתו של הנאשם, בחסכון בזמן השיפוטי, ובעיקר בשים לב למצבו המשפחתי והכלכלי, גם לאור דברי אביו בפני
י היום, לא ראיתי למצות עימו את מלוא חומרת הדין.

7.
לעניין הבקשה לחילוט המכונית. סעיף 12א (ד2) (1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, מורה כי מי שהורשע בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג5) "ושבתוך שלוש שנים מיום
הרשעתו הורשע באחת העבירות כאמור (להלן - עבירה נוספת)", שאז "בית המשפט
אשר הרשיע אותו בעבירה הנוספת יורה על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה", בתנאים ובסייגים כאמור שם. יש טעם בדברי ב"כ המאשימה על כך שראוי
לראות כל מעשה-עבירה בנפרד, גם אם צירף הנאשם תיקים לרוב, והורשע בהכרעת-דין אחת. אכן, פיצול למספר תיקים, יכול להיראות מלאכותי ולא יעיל. עם זאת, מנגד,
מילולית, נראה שיש צורך בהרשעה נוספת כדי להורות על חילוט. הטעם לדבר, שהנאשם לא למד את הלקח הראוי מן ההרשעה הראשונה. התלבטתי בעניין זה, אך לא ראיתי להכריע בו, היות ומכל מקום, אני סבור כי בהתחשב בכלל הנסיבות העניין כמפורט לעיל, ובשים לב לכך שהנאשם עתיד לרצות עונש מאסר משמעותי, לא יהא זה מן המידה להורות על חילוט. די יהיה במתן צו על איסור השימוש במכונית.

8.
החלטתי, איפוא, לגזור על הנאשם עונשים כדלקמן:


א.
מאסר לריצוי בפועל למשך 6 חודשים.
ב.
מאסר-על-תנאי למשך 6 חודשים. הנאשם לא ירצה עונש זה, אלא אם יעבור בתוך שנתיים מיום שחרורו מן המאסר, עבירה כלשהי בניגוד לחוק הכניסה לישראל, או עבירה של הכשלת שוטר.

ג.
פסילה מהחזקת רשיון נהיגה
למשך חצי שנה מיום השיחרור מן המאסר.

ד.
צו איסור שימוש במכונית הטרנזיט למשך 6 חודשים מהיום. מקום העמדת

המכונית בתקופת איסור השימוש, יהיה בסמוך לבית מגוריו.

ניתן היום, י"ח בתמוז תשס"ד (7 ביולי 2004), במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם.


נֹעם סולברג
, שופט










פ בית משפט שלום 5267/03 מדינת ישראל, ענף התביעות מחוז ירושלים - משטרת ישראל נ' רמדאן דבש (פורסם ב-ֽ 07/07/2004)