פסקי דין על חב' נחלי הצפון כח אדם | פסקי דין על עזאם חוסיין |

10921-12/08 פ     04/02/2009




פ 10921-12/08 מדינת ישראל נ' חב' נחלי הצפון כח אדם בע"מ, עזאם חוסיין








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בטבריה

ת"פ 10921-12-08 מדינת ישראל
נ' חב' נחלי הצפון כח אדם בע"מ
ואח'


04 פברואר 2009




בפני

כב' השופט
דורון פורת


בעניין:

מדינת ישראל



המאשימה



נ ג ד



1. חב' נחלי הצפון כח אדם בע"מ
2. עזאם חוסיין



הנאשמים


גזר דין


הנאשמים הורשעו על פי הודאת הנאשם 2, בעבירות אשר יוחסו להם בכתב האישום, עבירות של

אי הגשת דוחות מע"מ תקופתיים במועד. 4 עבירות לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו- 1975 (להלן:"החוק") בקשר עם סעיף 67(א) לחוק וביחד עם תקנה 20 לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו- 1976.
נאשם 2 הורשע
גם מכוח סעיף 119 לחוק מע"מ.

עובדות המקרה פורטו בהרחבה בכתב האישום. בקליפת האגוז יאמר, כי הנאשמת 1
עוסקת בעבודות בניין ובתור שכזו הינה "עוסק" כהגדרת החוק וחייבת בהגשת דוחות תקופתיים למנהל המכס ומע"מ.
נאשם מס' 2 היה מנהלה הפעיל של נאשמת מס' 1.
הנאשמים לא הגישו במועד את הדוחות כפי שמפורט בכתב האישום, על אף שהם היו חייבים לעשות כן במועד ובדרך שנקבעה בחוק ובתקנות.





טיעונים לעונש מטעם התביעה

:
התביעה טענה כי מדובר בדוחות משנת 2006 אשר סכום קרן החוב לגביהם עומד
על סך 143,000 ₪.
התביעה הדגישה את חומרת העבירות שבהן הורשעו הנאשמים. התביעה עתרה להחמיר עם הנאשמים אף אם אין לחובתם הרשעות קודמות.
התביעה ביקשה להתחשב בכך שהחוב לא סולק ולשקול שיקולי הרתעה.
התביעה עתרה להטיל על הנאשמים עונש כספי, מאסר בפועל שלא ירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי והתחייבות.
טיעונים לעונש מטעם ההגנה:
הסנגור ביקש להתחשב בכך שהנאשם 2 עבד כעצמאי במשך
38 שנים, ושילם את המסים שהוטלו עליו. לטענתו, בשנת 2004 הקים חברה
אשר שילמה את כל המוטל עליה.
הסנגור טען כי הסתבכות הנאשמים, נובעת מקשיים כספיים. לטענתו ספקים לא שילמו לנאשמים ובכך הסתבכו כלכלית.
הסנגור ביקש להתחשב בגילו של הנאשם 2, אשר כיום הוא כבן 70 החי מקצבת זקנה. לטענתו הנאשם סובל מבעיות רפואיות ומטפל בשני בניו הנכים.
הסנגור ביקש להתחשב בהודאת הנאשם 2 בהזדמנות הראשונה.
דברי הנאשם:
הנאשם ביקש להתחשב בנסיבותיו והאישיות ובמצבו הרפואי.
דיון:

העבירות בהן הורשעו הנאשמים הן עבירות הפוגעות בקופה הציבורית. הנאשמים לא הגישו במועד 4 דוחות תקופתיים אשר סכום הקרן לגביהם עומד על סך 143,000 ₪.

רבות נאמר ונכתב אודות חומרתן של העבירות הכלכליות מסוג אלה שנעברו על ידי הנאשם. קיים צורך להעביר מסר לציבור הנישומים באמצעות ענישה מרתיעה ביחס לעבירות על חוקי המס, נוכח תוצאותיהן הקשות למשק, לכלכלה, לחברה ולערך השוויון בעמידה בנטל המס, שהוא אבן יסוד במערכת אכיפת חוק תקינה. (ראה, רע"פ 3757/04 עומר
זידאן נ' מדינת ישראל
, תק-על 2004(2), 2557,עמ' 2558).

הסנגור טען כי הנאשמים לא הגישו את הדוחות בשל מצוקה כלכלית. בתי המשפט קבעו לא אחת, כי מצב כלכלי אינו מהווה שיקול בגזירת דינו של נאשם בעבירות כלכליות. על הענישה הראויה בעברות כלכליות נאמר ברע"פ 1572/06
זיאד עאסלה נגד מדינת ישראל
, תק-על 2006(2), 55:

"העבירות אותן עבר המבקש הינן עבירות כלכליות, אשר מדיניות הענישה בהן נותנת משקל רב יותר לשיקולי ההרתעה. ביחס לעבירות אלו אמרתי בפרשה אחרת, ע"פ 6474/03 מלכה נ' מדינת ישראל
, פ"ד נח (3) 721:
"עבירות המס הכלכליות, הפכו בשנים האחרונות להיות רעה חולה ומכאן יש מקום ליתן לכך משקל בענישה של הפן ההרתעתי. כך שבבוא בית המשפט לגזור את דינו של אדם שאשר הורשע בעבירות מסוג זה לא ייתן משקל לנסיבות אישיות ולמצוקה כלכלית. (ראה ת"פ (נצ') 7228/97 מדינת ישראל
נ' דיב [6]).

בעניין דרכי הענישה בעבירות כלכליות עמד השופט ד' לוין במאמרו:
"כאמור, גישת התגמול דהיום רואה להדגיש הסטיגמה שראוי להטביע בעבריין למען יחוש בסלידת החברה כלפיו, על מנת שיוטבע בו אות קלון. הפסיקה חזרה והדגישה היבט זה, ככל שמדובר בעבירות פיסקליות, בעבירות מס-הכנסה, שבהן יש והחברה מתייחסת לעבריין, לא כאל מי שחטא כלפיה, לא כמי שראוי לענישה של ממש, אלא כמי ש'התחלק', ובשל כך עליו לבוא על עונשו" (ראה ד' לוין "גוזרים את הדין", המשפט א (תשנ"ג) 185, 187)."

בבוא בית המשפט לגזור את דינם של הנאשמים, עליו לתת דעתו להרתעת הנאשמים שבפני
ו ולהרתעת נאשמים אחרים העלולים ללכת בדרכם של נאשמים אלה.

חרף עקרון הענישה הנ"ל, הרי שבכל תיק, ובכל עניין של נאשם, על בית המשפט לעשות את האיזון הראוי בין חומרת המעשה לבין הנסיבות האישיות הספציפיות של הנאשם.


נתתי דעתי לעובדה שנאשם 2 והודה וחסך מזמנו של הציבור.

נתתי דעתי כי לנאשם 2 אין
עבירות קודמות וזוהי אם כן
הסתבכותו הראשונה בפלילים.

נתתי דעתי לנסיבותיו האישיות של הנאשם 2.

נתתי דעתי לכך שהנאשם 2
חי מקצבת זיקנה ומטפל בשני בניו הנכים.


בהתחשב בהודאת הנאשמים, ובטיעוני שני הצדדים לעונש, אני דן את הנאשמים לעונשים הבאים:

נאשמת 1 :

אני דן את נאשמת 1
לתשלום קנס בסך 100,000 ₪.

נאשם 2:

א.
אני מטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 10 חודשים, מהם 4 חודשים בפועל והיתרה על תנאי, למשך 3 שנים, והתנאי שלא יעבור ויורשע על כל אחת מהעבירות בהן הורשע בכתב אישום זה.

ב.
אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 8,000 ₪, או 80 ימי מאסר. הקנס ישולם ב - 16 שעורים חודשיים שווים ורצופים, תשלום ראשון תוך 30 יום. אי תשלום אחד מהשיעורים, יעמיד את היתרה לפירעון מיידי.

ג.
על מנת לשקול אפשרות ריצוי המאסר בפועל בעבודות שירות, אני מפנה את הנאשם 2 לממונה על עבודות השירות לצורך בחינת התאמתו לריצוי המאסר בעבודות שירות.
מס'
הטלפון של הממונה על עבודות שירות:
6788048/9 - 04.

מודע בזאת לנאשם כי במידה וימצא בלתי מתאים לריצוי המאסר בעבודות שירות ישלח לריצוי המאסר מאחורי סורג ובריח.

פרטי הנאשם:
7563209 – 050. הסניגור :
0505607752.

נדחה לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות 17.3.09 שעה 08.30.

במידה ובתיק ישנה הפקדה, יקוזז הקנס מכספי הפקדון והיתרה תוחזר למפקיד בסיום ההליך.

המזכירות תמציא העתק לממונה על עבודות שירות.

זכות ערעור רק לאחר החלטה בדבר עבודות השירות.

ניתן היום, י' שבט תשס"ט, 04 פברואר 2009, בנוכחות התובע ליאור בגדדי, הנאשם ועו"ד חטיב.












פ בית משפט שלום 10921-12/08 מדינת ישראל נ' חב' נחלי הצפון כח אדם בע"מ, עזאם חוסיין (פורסם ב-ֽ 04/02/2009)