פסקי דין על עו"ד בן דוד-עמית יפעת | פסקי דין על לוי מוריאל

50229/08 א     27/07/2009




א 50229/08 עו"ד בן דוד-עמית יפעת נ' לוי מוריאל




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
050229/08


בפני
:
כבוד השופט מנחם (מריו) קליין
תאריך:
27/07/2009




בעניין:
עו"ד בן דוד-עמית יפעת





התובעת

נ
ג
ד


לוי מוריאל





הנתבע

החלטה



בפני
בקשה למחיקת כתב ההגנה החדש שהוגש ללא בקשת רשות מביהמ"ש וכן בקשה להורות על מענה לשאלון.


רקע


גב' יפעת בן דוד-עמית (להלן: "התובעת") עו"ד בעיסוקה, טוענת כי מוריאל לוי (להלן: "הנתבע") היה לקוחה והוא נותר חייב לה כספים בגין שכ"ט עו"ד.
טוענת התובעת כי ההכרות עם הנתבע נוצרה לאחר שבקשה לקבל ממנו יעוץ עסקי ואימון אישי לעסקים ושילמה בתמורה למפגשים אלו. במקביל נתנה התובעת לנתבע שירותים מקצועיים משפטיים.
לטענתה, המניע העיקרי לפנייתה לנתבע לקבל יעוץ ואימון אישי נבעה מתוך מצוקה
על כי לקוחותיה מתחמקים מלשלם שכר טרחתה. משכך האמינה כי הנתבע לא ינהג בנוהג פסול זה אלא ישלם את שכרה, ועל כן לא ראתה צורך להחתימו על הסכם שכר טרחה כשפנה אליה כי תייצגו בעניינים להם נזקק.
הנתבע דחה את טענות התובעת. לשיטתו, יחסי הצדדים והסכמותיהם באו לידי ביטוי בהתנהגותם לאורך זמן רב מאוד והיו למעשה יחסי בארטר, היינו, הנתבע שימש כמטפל הוליסטי לתובעת והתובעת טיפלה בענייניו האישיים המצריכים טיפול משפטי. בתחילת ההכרות בניהם אכן שילמה התובעת לנתבע בגין כל פגישה שני שליש מהמחיר הרגיל אותו גובה הנתבע דרך הרגל משאר מטופליו, אולם לאחר הפגישה השלישית הפכה היכרותם לחברות והנתבע סיכם עם התובעת כי תסייע לו בענייניו המשפטיים בתמורה לטיפולים הוליסטיים שהוא יעניק לה.
התובעת הודתה כי כשלה בטיפול בעניין מהעניינים שסוכם כי תטפל בהם והנתבע (ששילם את שנפסק נגדו בפסה"ד) המשיך לעודד ולתמוך בנתבעת.
במהלך השנים 2004-2006 העניק הנתבע לתובעת טיפולים רבים ללא תשלום בהתאם להסכם וההסדר בין הצדדים, והתובעת אף צירפה את דודתה לקבלת טיפולים ללא תשלום. שוויים של טיפולים אלו עולה על סכום התביעה.

בתאריך 29.1.09 הגישה התובעת בקשה למתן צו לתשובות לשאלון בנימוק כי הנתבע לא השיב לשאלון שנשלח אליו במועד הקבוע בתקנה 109 לתקנות סדר דין אזרחי תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). בהמשך בקשה מבית המשפט לפעול על פי תקנה 110 לתקנות ולהורות לנתבע להשיב לשאלון.
בתאריך 1.4.09 בקשה התובעת למחוק את כתב ההגנה החדש שהגיש הנתבע בנימוק שזה הוגש ללא קבלת רשות מבית המשפט.

בתאריך 6.4.09 התקיים דיון בפני
במהלכו הצעתי לצדדים להסמיך את בית המשפט לסיים את הסכסוך בניהם על דרך הפשרה. התובעת הביעה הסכמתה להצעתי בחיוב בתאריך 11.5.09 אולם הנתבע לא נתן הסכמתו להצעה זו.

משכך עלי להכריע בבקשות המקדמיות, בטרם קביעת התיק להוכחות.
דיון


מחיקת כתב ההגנה


תקנה 214ד(ב) לתקנות קובעת כדלהלן:

"כתב הגנה בתובענה בסדר דין מהיר, יוגש בתוך ארבעים וחמישה ימים ממועד המצאת כתב התביעה".

תיק זה נפתח על ידי התובעת בתאריך 3.11.08. כתב ההגנה ה"ראשון" מטעם הנתבע הוגש בתאריך 23.12.08, קרי, בתוך המועד המנוי בתקנות. כתב ההגנה ה"ראשון" הוגש ללא רשימת מסמכים המצויים ברשותו או בשליטתו של הנתבע, ומשכך הגיש הנתבע מסמכים אלו עם כתב הגנה "שני" בתאריך 11.2.09. מעיון בנוסח כתב ההגנה ה"שני" הנושא את הכותרת "כתב הגנה בתביעה בסדר דין מהיר" ניכר כי אין שינוי בין כתב הגנה זה ובין כתב ההגנה הראשון ואין בו כל הרחבת חזית. טענתה של התובעת למחיקת כתב ההגנה איננה טענה מהותית לעניין התובענה, ואם הגישה התובעת תביעתה ראוי כי ענינה יתברר ויתלבן באופן מהותי.

לדידי, ישנה חשיבות רבה לסדרי הדין וההכרח לעמוד בהם.
יחד עם זאת,
לא ניתן להקריב זכויות מהותיות על מזבח היעילות וסדרי הדין תוך התעלמות מעקרונות חוקי היסוד וזכותו הבסיסית של בעל דין למשפט הוגן, במיוחד כשזה לא מיוצג על ידי "יודעי דת ודין".

ולעניין זה יפה ההלכה שנקבעה בע"א 189/66 עזיז נ' קדמה בע"מ,
פד"י כ(3) 477, בעמ' 479:

"הפרוצדורה איננה
מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל כדין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן. הפרוצדורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעלי – דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את עניינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל העדין האחר, ועל בית המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות".ב

משכך, הנני דוחה את הבקשה למחוק את כתב ההגנה השני שהוגש,
אף ללא רשות בית המשפט.
יחד עם זאת ועפ"י תקנה 214יא(ד)(10) זכאית התובעת להוצאות ללא קשר לתוצאות המשפט, בגין המחדל הדיוני של הנתבע.

צו לתשובות לשאלון

על פי תקנה 214ח(ג) לא ניתן לשלוח שאלות לבעל דין שכנגד או לבקש מבית המשפט לתת צו המורה לצד שכנגד להשיב על שאלון בהליכים המתקיימים "בסדר דין מהיר". החלופה הקיימת היא שבית המשפט ישקול האם להעביר את התובענה לפסים של סדר דין רגיל. חלופה זו היא חריגה ואינה מנהג יום שביומו. וסבורני כי אין בנסיבות התביעה שבפני
כדי להצדיק העברת התובענה לפסים של סדר דין רגיל. (ראה הספר "סדר דין מהיר בבתי משפט השלום",כהן את קליין בהוצאת נבו, עמ' 40).
סוף דבר

1.
הנני דוחה את הבקשה למחיקת כתב ההגנה השני, על אף שהוגש ללא רשות בית המשפט ולא במועד.
2.
הנני דוחה את הבקשה לחייב את הנתבע להשיב לשאלונים.
3.
אין מנוס אלא לקבוע תיק זה להוכחות. הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית במקביל עד ליום 1.11.09.

הנני קובע התיק להוכחות בפני
ליום 09.05.2010, שעה 18:00.

הנתבע ישא בהוצאות הדיון בסך 900 ₪ + מע"מ ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

המזכירות תשלח את החלטתי זו
לצדדים בדואר רשום


ניתנה היום, ו' באב, תשס"ט (27 ביולי 2009), בהעדר הצדדים.


מנחם קליין, שופט








א בית משפט שלום 50229/08 עו"ד בן דוד-עמית יפעת נ' לוי מוריאל (פורסם ב-ֽ 27/07/2009)