פסקי דין על ניב בן אברהם הרוש | פסקי דין על בן ימין | פסקי דין על בן גורדון אפנגר ואח' |

21194/09 בש     28/07/2009




בש 21194/09 מדינת ישראל נ' ניב בן אברהם הרוש, בן ימין, בן גורדון אפנגר ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט מחוזי באר שבע
בש 21194/09
בש 21193/09
בתיק: פ 8146/09
28/07/2009
כבוד השופטת, רחל ברקאי
תאריך:
28/7/09



בעניין
:
מדינת ישראל





המבקשת


נ
ג
ד


1.
ניב בן אברהם הרוש
2.
בן ימין
, בן גורדון אפנגר
3.
ניסים אליהו (ניסן) בן שמעון סבן
4.
כפיר בן עופר ביטון
5.
אלי בן ציון רווח
6.
סרגיי בן אלכסנדר בקל (ב"ש 21193/09)





המשיבים


נוכחים:
ב"כ המבקשת עו"ד שרה טל
משיב 1 וב"כ עו"ד בן יהודה
משיב 2 וב"כ עו"ד בן יהודה
משיב 3 וב"כ עו"ד קרדונר
משיב 4 וב"כ עו"ד ארז שלו
משיב 5 וב"כ עו"ד בונדר
משיב 6 וב"כ עו"ד בן ארי


החלטה


כנגד המשיבים 1-5 הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ועבירת
הצתה. בנוסף, מיחס כתב האישום למשיב 2 עבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית.

כנגד המשיב 6 הוגש כתב אישום בנפרד המייחס לו עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירת הצתה ועבירה של שיבוש הליכי משפט. מסכת העובדות המיוחסת למשיב 6, ככל שהיא נוגעת לעבירת קשירת הקשר ועבירת ההצתה, זהה לחלוטין למסכת העובדתית המיוחסת למשיבים 1-5 בכתב האישום הנפרד שהוגש נגדם.
יחד עם כתבי האישום הוגשו בקשות לעצור את המשיבים
עד לסיום ההליכים.
הבקשות
אוחדו לצורך הדיון והן אלה העומדת בפני
.
עובדות כתבי האישום, נשוא האישומים המיוחסים למשיבים 1-6 מלמדות כי בזמנים הרלוונטיים לכתבי האישום שהה המשיב 1 בכלא אוהלי קידר, באגף 9 בתא אחד יחד עם יונתן קקון (להלן: "קקון" ). בזמן הנ"ל שירת אבי שגב (להלן: "המתלונן"), קצין שב"ס כמפקד אגפים 7 ו-9 בכלא אוהלי קידר וענת חג'ג' (להלן: "חג'ג'") שירתה בתפקיד סגנית מפקד אגף 9 בכלא אוהלי קידר.
באמצע חודש אפריל או בסמוך לכך, החליטה חג'ג' משיקולים מקצועיים, לבצע הפרדה בין המשיב 1 ובין קקון
ולהעביר את קקון לתא אחר. לאחר שהודיעו המתלונן וחג'ג' למשיב 1 ולקקון אודות ההפרדה התנגדו האחרונים להפרדה וביקשו שקקון יישאר בתא יחד עם המשיב 1. המתלונן וחג'ג' עמדו על כך שקקון יועבר לתא אחר וכך נעשה.
נטען בכתבי האישום כי בעקבות ההפרדה האמורה ביקש המשיב 1 לנקום במתלונן ובחג'ג' ועל כן קשר קשר עם המשיבים 2 ו-3 לבצע עבירה מסוג פשע והיא הצתת רכבו של המתלונן ורכבה של חג'ג'.
במסגרת הקשר הנ"ל ולשם קידומו, הגיע המשיב 2, ביום 17.4.09, לכלא אוהלי קידר ונפגש עם המשיב 1 אשר מסר לו את שמותיהם של המתלונן והגב' חג'ג', קציני שב"ס שהיו מעורבים בהפרדה
והמשיב 2 מסר את השמות למשיב
3.
במועד בלתי ידוע בין ה-17.4.09 ו-22.4.09 פנה המשיב 3 למשיב 4, שהוא תושב דימונה, צירף אותו לקשר הנ"ל וביקש ממנו לברר את כתובותיהם של המתלונן ושל חג'ג' המתגוררים בעיר דימונה.
ביום 22.4.09 מצא
המשיב 4 מצא את כתובתו של המתלונן בעיר דימונה ודיווח על כך למשיב 3.
במועד בלתי ידוע, לפני ה-26.4.09, צירף המשיב 3 את המשיבים 5 ו- 6 לקשר ותכנן עימם להגיע
יחדיו
מאילת לדימונה שם תכננו להצית את רכבו של המתלונן.

ביום
26.4.09, סמוך לשעה 22:15, נסעו המשיבים 3,5 ו- 6 ואדם נוסף שזהותו אינה ידועה ברכב מסוג מזדה 3 שכור מחברת השכרה מ"ר 62-613-36 (להלן: "רכב המזדה השכור") לתחנת הדלק "דלק" בשכונת מערב באילת ומילאו בקבוקים פלסטיק ריקים,
של מים מינרלים, בדלק.
ביום 27.4.09 , בסמוך לשעה 00:52, הגיעו המשיבים 3,5 ו- 6 לדימונה, שם יצרו קשר עם המשיב 4, ובין השעות 00:52 לשעה 1:15 כיוון אותם המשיב 4 לכתובתו של המתלונן.

לפני השעה 2:15 הגיעו המשיבים 3,5 ו- 6 לכתובת מגוריו של המתלונן, איתרו את רכבו
מסוג מזדה 323 מ"ר 36-175-63 (להלן: "הרכב"), שחנה בחניית ביתו של המתלונן. מיד לאחר מכן, שפכו הם את הדלק אותו הביאו עימם בבקבוקים, על חלקו הקדמי של הרכב, הציתו את הרכב וזה התלקח והחל לבעור. לאחר מכן
נמלטו המשיבים 3,5 ו- 6 בחזרה לאילת.

המתלונן קיבל דיווח על הדליקה בשעה 2:20 משכנים, הזמין כיבוי אש למקום ובינתיים הצליחו המתלונן ואחד השכנים לכבות את השריפה באמצעות צינור מים.
כתוצאה ממעשי המשיבים נגרם נזק לרכבו של המתלונן: סימני שריפה על הכנף הקדמית והצמיג הימני של הרכב והשמשה הקדמית התנפצה.

למשיב 2 מיוחס אישום נוסף של החזקת סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 1.1580 נטו לצריכתו העצמית וללא היתר כדין, אותו החזיק ביום 26.05.09 על ארונית בחדרו בדירתו באילת ברח' לוס אנג'לס 1131/13.


למשיב 6, אשר כנגדו הוגש כתב אישום בנפרד, מיוחס אישום נוסף של עבירה של שיבוש הליכי חקירה, עת נחקר ביום 10.06.09 בחדר החקירות בימ"ר נגב
וסימן למשיב 5 לשתוק וזאת בכוונה לשבש הליכי חקירה.


התשתית הראייתית מלמדת כי כשבוע וחצי לפני קרות האירוע בוצעה ההפרדה בין המשיב 1 לקקון, ראה אמרתה של חג'ג'. ביום 17.4.09 ביקר המשיב 2 את המשיב 1 אשר היה עצור בכלא אוהלי קידר בבאר שבע. על האמור לעיל לא היה חולק.


מכאן ואילך מבוססת מרבית התשתית הראיתית על
ראיות ישירות ונסיבתיות אשר יש בהן כדי להצביע על מניע של המשיב 1 לנקום במתלונן ובחג'ג' וכן ראיות המצביעות על מעורבותם של כל יתר המשיבים אשר נטלו חלק בקשירת הקשר ובקידום וביצוע הצתת רכבו של המתלונן.

כך, בהתאם נמצא כי בעקבות ביקורו של המשיב 2 אצל המשיב 1 בכלא החלה קשירת הקשר כאשר המשיב 2 יוצר את הקשר עם המשיב 3 מעביר לו את ההוראות מן המשיב 1 והמשיב 3 הופך לדמות הדומיננטית הדואגת לביצוע המשימה במסגרת הקשר שנקשר כשהוא מגייס אחרים שיסייעו בידו להוציא לפועל את אירוע הצתת הרכב.
התשתית הראיתית מבוססת על
שיחות שהוקלטו בהאזנות סתר שבוצעו לשיחות של המשיב 1 עם המשיב 3; לשיחות שקיים המשיב 3 עם המשיב 4 ושיחות שקיים המשיב 2 עם המשיב 3, איכוני שיחות טלפון המצביעים על מיקומם של המשיבים בשעת ביצוע העבירות, דו"חות
תנועת בדוקאים הקושר את המשיב 3 לרכב
המזדה השכור אשר שימש את המשיבים באירוע וכן קושר בין המשיבים 2,3 ו-6, צילום
ממצלמת האבטחה בתחנת הדלק באילת, שם מילאו בקבוקים בדלק, משם
יצאו המשיבים 3,5,6 ברכב המזדה השכור לכיוון דימונה, שם בוצעה ההצתה, תפיסת ממצאים מזירת ההצתה המעידים על כך שמדובר בהצתה, אמרות המשיבים 2 ו-6 בפני
מדובבים ואמרות המשיבים במשטרה. וביתר פירוט :

נמצא כי מספר ימים לאחר הביקור שערך המשיב 2 אצל המשיב 1 ביום 17.04.09, ביום 22.04.09, ביצע המשיב 3 שיחת טלפון עם המשיב 4 אשר העביר את מכשיר הטלפון לאדם אחר המכונה
"גבר" אשר ציין בפני
המשיב 3 כי
לגבי אחד הוא יכול להראות אך לגבי הבחורה הוא זקוק לפרטים נוספים. (שיחה מספר 17).

בהמשך ניתק המשיב 3 את השיחה והתקשר למשיב 2 (שיחה מס' 19) ושאל אותו מה שם משפחתה של הבחורה.
המשיב 2 ציין מפורשות באוזניו כי שמה הינו ענת חג'ג'.
בהמשך, מתבצעות שתי שיחות טלפון מהמשיב 3 למשיב 4 והמשיב 3 מדבר עם אותו אחד המכונה "גבר" ומוסר לו בשנית את הפרטים ומבקש לדעת מתי הוא באזור ומוודא שלמשיב 4 יש את מספר הטלפון שלו. (שיחה מס' 21).

למחרת, ביום 23.4.09 מתקיימת שיחה בין המשיב 3 למשיב 4 (שיחה מס' 55) המשיב 3 מדבר עם המשיב 4 על תשלום כסף והמשיב 4 מבקש לא לדבר על כך בטלפון וכן אומר כי יש נוכחות מסיבית של משטרה בעיר ומציע לחכות ולעשות את זה בשכל ולא בזריזות.


יום למחרת, ביום
24.4.09 ביקר המשיב 5 את המשיב 1 בכלא אוהלי קידר (ראה פלט רשימת מבקרים – שב"ס.)

באותו יום, בשעה: 16:03 התקיימה שיחה בין המשיב 1 למשיב 3 (שיחה מס' 243), בה מברר המשיב 1 עם המשיב 3 האם בוצעה המשימה ולמתי היא מתוכננת. המשיב 3 השיב
לו כי לגבי האחד אין בעיה ולגבי השניה חסרים פרטים וכי האדם אותו הפנה אליו המשיב 1 לא ידע לספק את המידע. המשיב 1 מציין כי די באחד וממריץ את המשיב 3 לפעול מיידית.

יומיים לאחר מכן, ביום 26.4.09, שעה 16:45, נראה המשיב 3 ברכב מזדה שכור (דו"ח
בדוקאי 090165291).

באותו יום מתקשר המשיב 3 למשיב 4 ומודיע לו כי המשימה תתבצע בקרוב ודורש ממנו להישאר ער.
(שיחה מס' 257 -
שעה 17:)
בהמשך אותו יום, בשעה 22:13 צולם המשיב 3 כשהוא נוסע באותו רכב מזדה שכור, יחד עם שלושה אחרים, בתחנת דלק באילת. על פי אותו סרט נצפה המשיב 3 כשהוא מהלך בעצבנות מחוץ לרכב ומשוחח בטלפון. כאשר עדות לשיחה זו ניתן למצוא מעיון בפלטי שיחות הטלפון ומהאזנות הסתר למשיב 3 מהם עולה כי המשיב 3 שוחח באותה עת, בשעה 22:19, עם המשיב 4 כשבשיחה זו מבקש המשיב 3 מהמשיב 4 שידאג שאדם נוסף יישאר ער ושהשניים ימתינו לו עד שיגיע לדימונה. (שיחה 271).
בנוסף, מזוהים המשיב 6 ו – 5 בסרט מצלמות האבטחה של תחנת הדלק באילת, על ידי קציני משטרה, כמי שנמצאים יחד עם המשיב 3 בתחנת הדלק באילת כשהם ממלאים דלק בבקבוקי פלסטיק.

בשעה 22:55 מתקיימת שיחת טלפון נוספת בין המשיב 3 למשיב 4 בה מודיע המשיב 3 כי לא יהיה זמין וכשיגיע יתקשר (שיחה 282).

לציין, כי שיחות הטלפון של המשיב 3 מאוכנות בעיר אילת. עוד יצוין כי לאחר השיחה האחרונה שביצע המשיב 3 כמפורט לעיל, נסגר מכשיר הטלפון ולא מתבצעות עוד שיחות מהמכשיר הנדון עד למחרת היום.

עוד יצוין כי דו"ח איכון למכשיר הטלפון של המשיב
5 מלמד כי באותו יום עשה הוא את דרכו מאשקלון לאילת
כשבין השעות 15:15 עד 20:59 הוא אוכן באילת ובין השעות
01:01 עד 01:15 הוא אוכן בעיר דימונה.

כמו כן מלמד פלט שיחות הטלפון של המשיב 5 כי באותו יום בין השעות 00:51 – 01:09 בוצעו 7 שיחות טלפון מטלפון הנייד של המשיב 5 למשיב 4.
מאיכון זה ניתן להסיק לכאורה את המסקנה כי לאחר שביקר את המשיב 1 בכלא אוהלי קידר עשה הוא את דרכו לאילת, חבר אל המשיבים 3 ו- 6 ויחדיו עשו את דרכם מאילת לדימונה.
הסברו של המשיב 5 כי מכשיר הטלפון שלו נגנב בסמוך לפני האירוע, הינו על פניו הסבר דחוק שכן לאחר שעומת המשיב 5 עם דו"ח פלט השיחות של מכשיר הטלפון שלו, מסר הסבר דחוק לפיו קיבל טלפון חלופי מחברת הטלפונים לאחר שעת האירוע אולם, לא נמצא בפיו הסבר הכיצד בוצעו שיחות טלפון ממכשיר הטלפון שלו למשיב 4, דווקא בסמוך לפני האירוע.

מעדות המתלונן ודו"חות השוטרים עולה כי הצתת רכבו של המתלונן ארעה ביום 27.04.09
בסמוך לשעה 2:20 .


לאחר אירוע ההצתה, ביום 27.4.09 בשעות הצהריים התקיימה שיחה בין המשיב
3 למשיב 4 , המשיב 4 ציין כי ניסה להשיגו בטלפון וכי לא ענה לו. המשיב 3 עונה לו: "אש אש" חם הא?.." (שיחה מס' 303).


ביום 27.04.09 בשעת הצהריים התקיימה שיחה בין המשיב 1 לבין בחור בשם אורן אלמקייס, (שיחה מס' 832). אורן נשמע מדווח לו, כי "הם היו אתמול".
המשיב 1 מציין כי לא ידע, אולם יתקשר למשיב 3 לברר את העניין. ואכן , דקות מספר לאחר מכן מתקשר המשיב 1 למשיב 3, המשיב 3 מעדכן אותו שהאחד מהשניים הלך, המשיב 1 מרוצה לשמע הידיעה ושאל אותו עם מי הלך והמשיב 3 ענה לו עם סרגיי (המשיב 6) ועוד איזה חבר. (שיחה מס' 503).


ביום 28.4.09 התקיימה שיחה בין המשיב 4 למשיב 3 (שיחה מס' 411), המשיב 4 הביע פליאה על כך כי הכל שקט, מאחר "והרוטווילרים היו אמורים אתה יודע כאילו ...אתה יודע לחפור כזה..לעשות טרור." המשיב 3 הרגיע אותו ואמר שהכל בסדר.
משיחה זו משתמעת לכאורה
פליאתו של המשיב 4 מכך שהמשטרה עוד לא פעלה לאחר ההצתה.


שיחת טלפון נוספת הקושרת את המשיב 3 לרכב המזדה השכור, שבאמצעותו התבצעה ההצתה, היא שיחה שהתקיימה בין המשיב 3 לבחור בשם רן (שיחה מס' 2074) אשר על פי
החשד קיבל את רכב במזדה השכור מבחור בשם יוסף טובול, והעבירו למשיב 3. רן נשמע מתלונן כי המשיב 3 גרם לו לבלגאן בחברת ההשכרה, המשיב 3 טען בפני
ו כי הציע בזמנו לרן שיבוא לקחת את הרכב ורן משיב לו כי התקשרו מהמשטרה לחברת ההשכרה לשאול פרטים על הרכב ואם המשיב 3 רוצה לדעת עוד פרטים שיתקשר לחברת ההשכרה. רן התלונן כי כל יום שעובר הוא משלם על הרכב.


עוד בנוסף, קיימת עדות לשרשרת שיחות טלפון בין המשיב 1 למשיב 3 (שיחה 215) בין המשיב 1 לאורן (שיחה
216) בשיחות אלו הם מכחישים כל קשר לאירוע ההצתה. בשיחה נוספת בין
המשיב 1 למשיב 3 מדווח המשיב 3 כי זומן לחקירה בימ"ר. המשיב 1 אומר לו שלא ילך "תגיד לו אנחנו גם אותו...אותו פרוצדורה אחי תחקור את עצמך ותמשיך לבד." (שיחה 2979) .
ביום 13.5.09 מדריך המשיב 1 את אורן ואומר לו לומר למשיב 3 כי יתייצב לחקירה אך כי ישמור על זכות השתיקה.

שרשרת שיחות אלו מלמדת לכאורה על קשירת הקשר האמורה בין כל המשיבים לרבות ביצוע מעשה ההצתה.

חיזוק לתשתית ראיתית זו ניתן למצוא באמרותיו של המשיב 6 בפני
מדובב ואמרותיו של המשיב 2 בפני
המדובב.

לטענות הסנגורים המלומדים כי המדובבים הפעילו אמצעי לחץ בלתי כשרים על המשיבים ולכן יש לפסול ראיות אלו לא מצאתי בסיס עובדתי בשלב זה של בחינת התשתית הראיתית ברמה הלכאורית כפי שבאה בפני
. טענותיהם יבחנו בפני
המותב היושב לדין בתיק העיקרי.
כך, לא מצאתי עדות לכך שהמשיב 2 שודל לסמים על ידי המדובב, כפי שטען, במובן אשר יביא לפסילת אמרתו בפני
המדובב. המדובב הציע לו לעשן סיגריה ולא רואה אנכי בשלב זה של הדברים ליתן לכך פרשנות אחרת כפי שהציע סנגורו של המשיב 2 כי היה בכך משום הצעה של המדובב לעשן סם. להיפך, היה זה המשיב אשר לקראת סיום השיחה שאל את המדובב אם הוא יודע להכין באנג וזה הסביר לו. אולם, מכל האמור לעיל לא ניתן לומר כי קיימת תשתית ראיתית המלמדת כי אכן המשיב 2 שודל או עישן יחד עם המדובב סמים בתא המעצר. טענה זו תתברר לעומק בפני
המותב היושב לדין.
מעבר לכך, אין להתעלם מן העובדה כי טענתו זו של המשיב 2 עלתה לראשונה רק ביום 2.6.09, ימים ארוכים לאחר מסירת אמרתו בפני
המדובב ולאחר שנחקר על דברים שמסר בפני
המדובב בחקירתו ביום
31.5.09, בה לא אמר דבר בעניין זה.
לגופם של דברים - מאמרותיו של המשיב 2 בפני
הדובב ניתן להסיק לכאורה את דבר קיומה של ראשית הודאה של המשיב 2. באמרות אלו שיתף המשיב 2 את המדובב בדבר האשמות הקיימות נגדו ואף ציין בפני
ו כי באירוע ההצתה
לא היו פצועים
וכי הוצת רכבו של קצין. הוא אף התעניין אצל המדובב מהו העונש בגין הצתה, ללא פצועים. (ע.ק 417/09 דיסק מס' 6).

גם לגבי המשיב 6 לא מצאתי על פניו עדות ללחץ אשר הופעל על ידי המדובב על המשיב 6 להיפך, היה זה המשיב 6 אשר שפך ליבו בפני
המדובב.
המשיב 6 נעצר לאחר שזוהה על ידי קצין משטרה בסרט האבטחה מתחנת הדלק.
מתמלול השיחות בין המשיב 6 למדובב עולה כי המשיב 6 מסר פרטים מדויקים אודות הקושרים המניע לקשר וכן אירוע ההצתה עצמו. המשיב ידע לספר כי עשו את המלאכה על פי הוראה שקיבלו מהמשיב 1 כשהוא מציין את שמו מפורשות ומוסר לגביו פרטים מזהים נוספים בדבר מעורבותו בפלילים
וכי נסע הוא ברכבו של המשיב 3 יחד עם המשיב 4 מאילת לעיר דימונה כדי להצית את הרכב, לאחר שמלאו בקבוקים בדלק בתחנת דלק באילת.
המשיב 6 הוסיף ומסר פרטים מזהים אודות המשיבים 3 , 4 ו- 5
וידע לציין כי הינם עצורים בגין חשד למעורבותם באירוע.
לגבי המשיב 5,
אמנם קרא לו בשמו הפרטי בלבד אך מסר לגביו פרטים מזהים בדבר מעורבותו בפלילים באופן המשתלב עם דבר זיהויו של המשיב 5 בסרט האבטחה של תחנת הדלק כמי אשר היה עם המשיב 3 ו-6 בתחנת הדלק ומילא דלק בבקבוקים. דברים המתיישבים עם הנתונים בפלט שיחות הטלפון של המשיב 5,
המלמדים כי ביצע שיחות טלפון בסמוך לפני האירוע עם המשיב 4 – מי שהצביע למשיבים 3 5 ו-6 על מקום חניית רכבו של המתלונן וכמי שאוכן מבצע נסיעה באותו יום מאילת לדימונה.
המשיב 6 ידע למסור פרטים אודות תחנת הדלק בה תדלקו, אודות סוג הרכב בו נסעו וכן אודות מהלך האירוע ואחריו לרבות העובדה כי הוא השתמש בכפפות ולכן הוא בטוח שלא ימצאו טביעות אצבע שלו וכי הנעליים שנתפסו אינן הנעליים שנעל בזמן האירוע. כמו כן סיפר כי היה עם טלפון אחר ממספר הטלפון שמסר לחוקרים כך שאין סכנה שיאוכן בזירת האירוע.
שיחה זו אותה ניהל עם המדובב הייתה קולחת ושוטפת ולא מאולצת מבלי שקיימת כל עדות לכאורה כי המדובב הפעיל עליו לחץ בלתי סביר כדי לשמוע ממנו גרסה.

כמובן שקביעותי אלו נאמרות על בסיס החומר הראיתי הגולמי אשר בא בפני
לצורך בחינת התשתית הראיתית ברמה הלכאורית של הדברים והוא יבחן בשנית על ידי המותב היושב לדין.

בחקירותיהם במשטרה בחרו המשיבים 1 ו-3 לשתוק.
המשיב 3 טוען כלפי חוקריו כי
קיבל את ההזמנה לידיו מאוחר בלילה וכי ניסיונו לאתר חוקר משטרה עלה בתוהו לכן לא התייצב לחקירה. דברים אשר עומדים בסתירה לדברים שמסר בשיחות טלפון שלגביהם קיימת האזנת סתר .


לגבי המשיב 2
-
הוא נעצר ראשון מבין כל המעורבים, כשברשותו כמות קטנה של סם מסוג חשיש. על כך לא חלק.

מעורבותו של המשיב 2 נגזרת מן הביקור אצל המשיב 1, משיחות הטלפון עם המשיב 3 כמפורט לעיל וכן מאמרותיו בפני
המדובב.
מאמרותיו בפני
הדובב בהן שיתף אותו במה הוא מואשם ואף ציין בפני
ו כי באירוע ההצתה
לא היו פצועים
וכי הוצת רכבו של קצין. הוא אף התעניין אצל המדובב מהו העונש בגין הצתה, ללא פצועים. (ע.ק 417/09 דיסק מס' 6)
בחקירותיו הודה בהחזקת הסמים אך שמר על זכות השתיקה בכל הנוגע לאירוע ההצתה. יחד עם זאת, אישר כי הגיע לביקור אצל המשיב 1 על פי הזמנתו של המשיב 1 וכי אינו נוהג לבקר אותו בדרך כלל.
במהלך חקירתו כאשר הראו לו תמונות מתחנת הדלק של האדם אשר היה מעורב בהצתה
דרש הוא לדבר עם האדם שבחוץ בשם "ניסן", קודם שיעשה עסקה.
בהמשך, ביקש לשוחח עם החוקר רפי עמוס מהימ"ר ובשיחה עימו שאל האם ניסן סבן (המשיב 3 ) עצור וביקש שיביאו לו את המשיב 3
כדי לסגור את הסיפור. (ע.ק 419/09 ).

בהמשך, כשהוחזר לתא המעצר נשאל על ידי המדובב לשמו של קצין השב"ס וזה השיב "אבי שגב". (ע.ק 417/09 דיסק מס' 7).

המשיב 4:

מהמשיב 4 נגבו 3 הודעות במשטרה. ביום 1.06.09 הודה בהיכרות עם המשיב 3 והיכרות שטחית עם המשיב 1 אך הכחיש כל קשר או מעורבות לאירוע ההצתה.
המשיב ניסה להרחיק עצמו מכל קשר לאירוע כשהוא נותן הסברים לדברים אשר נקלטו במסגרת האזנת סתר לשיחותיו על המשיב 3. כך, ביום 4.06.09 הושמעה למשיב 4 שיחה שלו עם המשיב 3 (שיחה מס' 16 ו-17) כשבמהלך השיחה העביר את מכשיר הטלפון לאדם אחר. המשיב 4 טען כי אינו יודע מיהו האדם הנוסף. כשהושמעו לו שיחות נוספות (שיחה מס' 21, שיחה מס' 22, שיחה מס' 55), טען כי אינו מזהה ויתכן כי לקחו ממנו את מכשיר הטלפון לבצע שיחות. בהמשך ציין כי שוחח עם המשיב 3 לגבי נערת ליווי. כשהוצגה לו תמונתו של המשיב 3 טען שאינו מזהה אותו. כשנשאל למה התכוון המשיב 3 כשאמר לו ללכת על האחד כי ישלח לו אלפיה, ענה כי אינו יודע למה הכוונה.

בחקירתו מיום 10.06.09 נשאל על רצף השיחות שהתקיימו בינו לבין המשיב 5 בליל ההצתה. לטענתו אינו מכיר אותו ויתכן שמישהו אחר שוחח במכשיר הטלפון שלו. כשהושמעה לו קלטת בה הוא משוחח עם המשיב 3 לא זיהה את קולו והכחיש כי הכינוי שלו "מומו".

המשיב 5:


המשיב 5 נחקר לראשונה ביום 10.06.09. בחקירתו זו הכחיש כל היכרות עם המשיב 6, המשיב 3
והמשיב 4 וטען כי מאז הקיץ האחרון לא היה באילת. עוד טען כי לאחרונה היה עצור בגין אירוע של תקיפת שוטר באשקלון.
כשהוצגו בפני
ו תמונותיהם של המשיב 3, 4 ו- 6 טען כי אינו מכיר אותם.
המשיב 5 קשר את עצמו למכשיר הטלפון שלו אשר אוכן בדימונה בליל ההצתה אך טען כי מהכשיר נגנב ממנו והוחזר לו על ידי חבר והכחיש בכל תוקף כי היה בתחנת הדלק באילת. ביום 11.06.09 טען שיתכן שהיה באילת לפני חצי שנה וכי הטלפון, אשר לא ציין היכן איבד אותו, הוחזר על ידי חברת אורנג'. כשעומת עם איכוני הטלפון שלו בליל ההצתה טען כי אינו חש בטוב ולא ידע לתת הסבר מניח את הדעת לעובדה כי בזמן שמכשירו, כביכול, נגנב ממנו בוצעה ממנו
שיחה לחבר ילדות שלו.
המשיב 5 אף הכחיש קשר או היכרות עם המשיב 5 אולם, ביום 10.06.09, בעת שנעשתה חקירה מבוקרת למשיב 5 ולמשיב 6, אשר הושארו לבד בחדר,
התלחשו השניים ביניהם כאשר המשיב 6 נצפה כשהוא מסמן למשיב 5 לשתוק. כשעומת המשיב 5 עם ממצא זה טען כי אינו חש בטוב.

המשיב 6 :

שתי הודעות נגבו מסרגיי במשטרה. ביום 8.06.09 לאורך כל החקירה טען "מה שיש לי להגיד אומר בבית המשפט". ביום 10.06.09 שתק לאורך כל החקירה וכשהשמיעו לו את ההקלטה את דבריו למדובב הוא הוציא את קבל הרמקולים מהחשמל ולא רצה לשמוע עד שנאלצו לאזוק את ידיו. כמו כן סירב לחתום על הודעתיו.

סיכום התשתית הראיתית

בהינתן כל האמור לעיל, תוכן השיחות המוקלטות, איכוני הטלפון, סרט האבטחה מתחנת הדלק, הודאותיהם של המשיבים 2 ו-6 בפני
המדובבים ותגובתם של המשיבים לתשתית הראייתית שהוצגה בפני
הם מבססת ברמה הלכאורית של הדברים את דבר קשירת הקשר בין כולם בתכנון ובביצוע אירוע הצתת הרכב של המתלונן.
מתשתית ראיתית זו עולה לכאורה כי המשיב 1 הינו היוזם והמשלח ובעל המניע המרכזי לפגוע במתלונן ונראה כי על פי האמצעים שעמדו לרשותו כשהוא בעצמו נתון במעצר הפעיל הוא את אנשיו כשהוא דואג להזמין את המשיב 2 לביקור אצלו ומנחה אותו כיצד לפעול. המשיב 2 יוצר קשר עם המשיב 3 ומעביר לו את המידע הרלבנטי.
חלקו של המשיב 2 הינו מהותי ביותר בשרשרת קשירת הקשר והעברת המידע לחולייה המבצעת. המשיב 2 הוזמן לביקור על ידי המשיב 1 אשר גם דאג לתאם את הביקור עבור המשיב 2, באופן המלמד כי ביקש לקדם דוקא באמצעות המשיב 2 את ההצתה.
המשיב 3 הוא ראש החוליה המבצעת – הוא הדואג להוציא לפועל את המבצע. הוא זה אשר תיאם בין כל המעורבים ובירר מידע עם המשיב 4
והוא אף זה אשר נסע יחד עם המשיבים 5 ו-6 לדימונה על מנת להצית את הרכב.
ההצתה בפועל בוצעה על ידי המשיב 3 והמשיב 6
בזמן שהמשיב 5 המתין ברכב.

עולה אם כן כי חלקו של המשיב 2 היה בהעברת המידע מהמשיב 1 למשיב 3. חלקו של המשיב 4 היה באיסוף מודיעין בשטח אודות מקום מגוריו של המתלונן ומקום חניית הרכב וכן בתיאומים עם המבצעים בפועל – הם המשיבים 3,5,6 בסמוך לפני ההצתה.

לאור כל האמור לעיל, סבורה אני כי המדינה הניחה תשתית ראיתית לכאורה אשר די בה כדי לבסס לכאורה את דבר הרשעתם של המשיבים בעבירות המיוחסות להם.


אשר לקיומה של עילה למעצרם של המשיבים אין חולק. המדובר בעבירה אשר נגועה במעשה אלימות ואשר יש בה כדי ללמד על סכנה ממשית לציבור. חומרת יתר כאשר לעבירה זו מצטרף אלמנט התכנון המוקדם רב המשתתפים כדי לקדם את רצונו של אסיר לנקום בקצין שב"ס. אין לכך מעשה חמור מזה.

מעבר לדבר המסוכנות קיים חשש ממשי כי אם ישוחררו ישבשו הללו הליכי משפט. המשיבים לא בחלו מלתאם עמדות ערב מעצרם לשמור ואף להתחמק מהתייצבות לחקירה.

שקלתי בחינת חלופה למעצרם של המשיבים אולם סבורה אני כי בנסיבות החמורות של קשירת הקשר ופגיעה מתוכננת ומכוונת בקצין שב"ס במטרה להפחיד ולהעביר מסר מאיים כלפי קצין שב"ס,
מקבלים הדברים חומרת יתר במובן בו יש ליחס להם מסוכנות רבה.

חלופה למעצרו של אדם לעולם נבחנת על בסיס האמון אותו רוכש בית המשפט לעצור. רק בנסיבות בהן סבור בית המשפט כי העצור ימלא אחר תנאי השחרור ויעמוד
בהם בוחן הוא חלופה למעצר.
בנסיבות העניין עת נמצא כי למשיבים אין כל מורא של חוק עת סרים הם להוראותיו של עבריין השולח אותם לפגוע באיש חוק אין ראויים הם לאמונו של בית המשפט, טובה ככל שתהיה חלופת המעצר אשר תבוא בפני
. בהעדר תשתית בסיסית של אמון תיפול כל חלופה למעצר.
מעבר לאמור, למשיבים הרשעות קודמות בעבירות רכוש ואלימות. המשיב 2 נעדר הרשעות קודמות אך מתנהל נגדו בימים אלו הליך פלילי בעבירות אלימות. כל אלה אך מעצימים את חוסר האמון בהם.

לאור כל האמור לעיל, הנני מורה על מעצרם של כל המשיבים עד לסיום ההליכים.


ניתנה היום ז' באב, תשס
ף,"ט (28 ביולי 2009) במעמד הצדדים.

רחל ברקאי
, שופטת









בש בית משפט מחוזי 21194/09 מדינת ישראל נ' ניב בן אברהם הרוש, בן ימין, בן גורדון אפנגר ואח' (פורסם ב-ֽ 28/07/2009)