פסקי דין על דוד שיין | פסקי דין על הפניקס הישראלי גבעתיים | פסקי דין על חברת בן ציון בן ערים ניהול |

3331/06 א     27/07/2009




א 3331/06 דוד שיין נ' הפניקס הישראלי גבעתיים, חברת בן ציון בן ערים ניהול בע"מ








בית משפט השלום ברמלה



27 יולי 2009

ת"א 3331-06 דוד שיין
נ' הפניקס הישראלי גבעתיים
ואח'
ת"א 333.1-06 חב' בן-ציון ואח' נ. כספי אריק




בפני

כב' השופט
זכריה ימיני


תובעים

1
.
דוד שיין


נגד


נתבעים

1. הפניקס הישראלי גבעתיים
2. חברת בן ציון בן ערים ניהול בע"מ


צד ג'
1. כספי אריק



פסק-דין

השאלות העומדות לדיון הן:
1)
מה היה הגורם להחלקתו ולנפילתו של התובע באולם האירועים שבבעלות הנתבעת 1?
2)
האם הנתבעות או הצד השלישי אחראים להחלקתו ולנפילתו של התובע באולם האירועים?
3)
האם יש לתובע אשם תורם לנפילתו באולם האירועים?
4)
אם יש לנתבעות או לצד השלישי אחריות לנפילתו של התובע, מהו סכום הפיצויים להם זכאי התובע, והאם על הצד השלישי לשפות או לפצות את הנתבעות בגין כל סכום שישלמו לתובע או חלקו?

כללי:
בעלי הדין:
התובע הינו חבר של מר ישראל כספי, עת/1. מר ישראל כספי הוא אחיו של צד ג', מר אריק כספי.

הנתבעת 1 הינה חברה הרשומה בישראל כדין, ובבעלותה אולם אירועים הידוע בשם "גאלרי פאלאס" ברחוב הלוחמים 1 בתל-אביב (להלן-"האולם").

הנתבעת 2 ביטחה את פעילותה של הנתבעת 1 במסגרת עסקיה (ראה העתק סעיף 6 להעתק מכתב ב"כ הנתבעים מיום 11.1.07, שצורף לתצהיר העדות הראשית של התובע).

צד ג', מר אריק כספי (להלן-"מר כספי"), הזמין את התובע לאירוע בר-המצווה של בנו שהתקיים באולם ביום 14.4.05.

התאונה:
ביום 14.4.05 התקיים אירוע בר מצווה של בנו של מר כספי באולם. מר כספי הזמין בין 250 ל-300 מוזמנים. בין המוזמנים היו אחיו של מר כספי, מר ישראל כספי, והתובע, שהיה חבר של מר ישראל כספי ושל התובע. בהתאם למוסכם בינו לבין הנתבעת 1, הביא מר כספי פרחים לאולם. כוונתו היתה לזרוק את הפרחים על בנו, חתן בר המצווה בעת כניסתו לאולם וספר תורה בידו. הדבר לא הסתייע, ובעת כניסתו של חתן בר המצווה לאולם, לא נזרקו הפרחים עליו.

התובע שתה משקאות חריפים, ורקד ברחבת הריקודים ביחד עם חברתו יוליה. לפתע החליק התובע ונפל על כף ידו הימנית. התובע פנה למחרת היום לטיפול רפואי, שם התברר לו כי כתוצאה מהנפילה על כף ידו נגרם לו שבר בשורש כף היד הימנית. לטענת התובע, כתוצאה מהשבר, היתה כף ידו הימנית נתונה בגבס. התובע לא צירף לכתב התביעה חוות דעת של מומחה רפואי האם נותרה לו נכות כלשהי כתוצאה מהתאונה, ולא צירף חוות דעת רפואית עד לסוף שמיעת הראיות.

תביעות הצדדים:
בתיק אז' 3331/06 תובע התובע את נזקיו מאת הנתבעות בטענה שהנתבעות אחראיות לקרות התאונה.
בכתב ההגנה הכחישו הנתבעות את אחריותן לתאונה, וכן את נזקיו של התובע.

בתיק אז' 3331.1/06 תובעות הנתבעות מאת מר כספי שיפוי או פיצוי בגין כל סכום שיפסוק בית המשפט לתובע.

העדויות:
מטעם התובע העידו התובע וחבירו, מר ישראל כספי. שני עדים אלו נחקרו חקירה שכנגד.
התובע לא הזמין לעדות את חברתו יוליה, שרקדה עמו והיתה עמו בעת שנפל. עדותה של יוליה הינה עדות חיונית ומשמעותית מבחינתו של התובע, ומוזר הדבר שלא הזמין אותה שתעיד מטעמו. מחדל זה פועל לרעתו.

מטעם הנתבעות העיד מנהל הנתבעת 1, מר ציון טהור. עד זה נחקר חקירה שכנגד על תצהירו.

מטעם הצד השלישי הוגשו תצהירי עדות ראשית של מר כספי ורעייתו, גב' איריס כספי. מאחר ולמעשה שני התצהירים היו כמעט זהים, הסכימו ב"כ הצדדים להסתפק בחקירתו הנגדית של מר כספי, וחקירתו זו תיחשב גם לחקירתה של גב' כספי.

על עדויות אלו אעמוד להלן.

לאחר תום פרשת הראיות הגישו הצדדים את סיכומיהם.

דיון ומסקנות:
הסיבה להחלקתו של התובע:
עד מעדי ההגנה לא ראה את נפילתו של התובע. אך ורק עדי התביעה העידו על נפילתו של התובע. על כן, נתמקד בשתי עדויות אלו לגבי אירוע התאונה.

עדותו של מר ישראל כספי:
בתצהירו, כותב מר ישראל כספי, עת/1, כדלקמן:

"3.
במהלך האירוע, היתה שמחה גדולה, וריקודים שנערכו ברחבת הריקודים


שהוקצתה במיוחד לצורך זה.
4.
במהלך הריקודים, הושמעה גם מוזיקה יוונית, והאורחים השמחים השליכו שושנים ועלי שושנים על הרוקדים. לא זכור לי שמישהו מצוות האולם ניקה את רחבת הריקודים במהלך האירוע.
5.
בשלב מסויים, לקראת השעות המאוחרות, ראיתי את אחד המוזמנים, בשם דוד שיין
, שרקד ברחבת הריקודים, מחליק נופל ונפצע."

מעדותו זו של עת/1 עולה תמונה שאין היכרות קודמת בינו לבין התובע, רחבת הריקודים היתה רטובה ופרחים זרוקים בה במשך זמן רב, והתאונה אירעה
לקראת סוף הערב, כאשר בכל זמן זה לא הגיעו לנקות את המים מרחבת הריקודים. מחקירתו הנגדית של עת/1 עולה תמונה אחרת לגמרי.

מהחקירה הנגדית של העת/1 עולה שהוא חבירו של מר כספי, וכי התובע הוא חבירו הטוב, וגם חבר של מר כספי. בהתאם לעדות עת/1 עולה שהתובע הוזמן לאירוע מכוח היותו חבר של עת/1.

מקריאת עדותו של עת/1 עולה שכל שאלה שבאה לאמת את גרסתו לקרות התאונה, גררה אחריה תשובות מתחמקות.

בכל אופן, בהתאם לעדותו של עד זה, עד לשלב מסוים האירוע היתה מוזיקת ריקודים "רגילה" לטעמו. בשלב מסוים הושמעה מוזיקה יוונית, ואז כתוצאה מהשמחה החלו החוגגים לזרוק פרחים שהיו על השולחנות לרחבת הריקודים, ושפכו מים על רחבת הריקודים. עת/1 רקד בעת השמעת המוזיקה היוונית, ראה את הפרחים והמים, אך לא החליק עליהם.

לדבריו, התובע שתה כ-3 עד 4 כוסיות של משקה חריף, והיה שמח. אלא שלדברי צד ג', התובע לא היה רק שמח, אלא היה שיכור כלוט.

מחקירתו הנגדית של עת/1 לא ידוע כמה זמן עבר מתחילת האירוע עד השמעת המוזיקה היוונית, ומעת השמעת המוזיקה היוונית ועד שנזרקו הפרחים לרחבת הריקודים ונשפכו מים לרחבת הריקודים, וכמה זמן עבר מאז זריקת הפרחים ושפיכת המים לרחבת הריקודים ועד להחלקתו של התובע. לדברי עד זה התובע החליק באמצע השיר הראשון או השני של המוזיקה היוונית. לפי דבריו אלו של עת/1, ניתן לומר שהתובע החליק ברחבת הריקודים בין 2 דקות ל-5 דקות לאחר שהחלה המוזיקה היוונית.

עדותו של התובע:
בסעיף 3 לתצהיר העדות שלו מתאר התובע את התאונה כדלקמן:
"לפתע, במהלך האירוע, החלקתי על רצפת רחבת הריקודים, ונפצעתי בידי (להלן-"התאונה"). לאחר שנפלתי ראיתי שהרצפה היתה רטובה, ושהיו מפוזרים עליה פרחים אשר הושלכו לעבר הרוקדים במהלך האירוע."

מחקירתו הנגדית של העד עולה תמונה אחרת לחלוטין.
לדבריו, את הפרחים והמים זרקו ברחבת הריקודים לאחר שהחלה המוזיקה היוונית. הוא ראה את המים והפרחים על רחבת הריקודים והמשיך לרקוד. יחד עמו רקדה חברתו יוליה. התובע אמר בחקירתו הנגדית שהוא לא הרגיש שרחבת הריקודים חלקה מהמים ומהפרחים (עמ' 21 לפרוטוקול שורות 14 עד 16). כן העיד התובע שעד שהחליק שתה שתי כוסות יין.

רחבת הריקודים:
טוען התובע שרחבת הריקודים היתה עשויה משיש, ולכן היתה חלקה כשנשפכו עליה המים.

מר טהור העיד בעדותו שעד שנת 2007 הרצפה באולם היתה רצפת פרקט, ורק בשנת 2007 הוחלפה הרצפה לרצפת שיש, לאחר שהיתה הצפה באולם. את רצפת הפרקט היו מנקים בחומרים מונעי החלקה.

מעדיף אני את גרסתו של מר טהור בעניין זה על פני גרסתו של התובע, מהסיבות כדלקמן:
1)
למר טהור אין כל סיבה שלא לומר את האמת בעניין זה, שכן הוא ביטח את הנתבעת 1 מפני מקרים מעין אלה;
2)
מר טהור נמצא באולם במשך זמן רב, ויודע מה הפעולות שנעשו באותם;
3)
בהתאם לעדויות, התובע היה באולם וברחבת הריקודים פעם אחת, וייתכן שהוא טועה;
4)
עדותו של התובע היתה במידה מסוימת וכחנית, תוך שימת דגש שחייבים לפצות אותו בגלל הביטוח, דבר שמעלה חשש שעדותו הינה מגמתית ואינה כל האמת.

לסיכום שאלת אירוע התאונה:
מכל האמור לעיל עולה התאונה כדלקמן:
התובע הגיע לאירוע יחד עם חברתו יוליה, עימה רקד ברחבת הריקודים, שהיתה בנויה מפרקט. התובע שתה משקאות חריפים, והיה שיכור כלוט. במהלך האירוע הושמעה מוזיקת ריקודים. בעת שהחלה להישמע מוזיקה יוונית, החלו הקהל והרוקדים ברחבת הריקודים לזרוק פרחים ברחבת הריקודים ולשפוך מים ונוזלים אחרים ברחבת הריקודים. זמן קצר מאד לאחר מכן החליק התובע.

האמצעים שנקטה הנתבעת 1 לניקיון רחבת הריקודים:
הנתבעת 1 כבעלת האולם, חייבת לדאוג לכך שלא יהיו תקלות ומכשולים אשר יכולים לגרום לנזקים לבאי האולם. זאת מכוח חובתה על פי עוולת הרשלנות (חובת זהירות מושגית). אך השאלה היא האם היתה לה חובת זהירות קונקרטית כלפי התובע בעת אירוע המקרה? סבור אני שהתשובה לכך היא שלילית, מהסיבות שיפורט להלן.

מר טהור העיד שבעת שנערך אירוע ישנם עובדי נקיון שנמצאים באולמות, אשר תפקידם, בין היתר, לדאוג לייבש כל נוזלים שנראים על הרצפה. כאשר מנהלי האירועים והמלצרים רואים נוזלים על הרצפה, הם קוראים לעובדי הנקיון על מנת שייבשו את הנוזלים. לעתים, כאשר רואים מנהלי האירועים שרחבת הריקודים רטובה, הם דואגים להפסיק את הריקודים, על מנת לנקות את רחבת הריקודים. בכל אופן, בעל פעם שיש הפוגה בריקודים, כפי שאכן קורה באירועים שונים (בין המנה הראשונה לשנייה ובין המנה השנייה למנה השלישית) עובדי הנקיון מנקים את רחבת הריקודים.

האם יכלה התובעת למנוע את התאונה:
שאלה היא האם התובעת עשתה כל אשר יכלה לעשות באופן סביר על מנת למנוע את התאונה?
סבור אני שהתשובה לכך היא חיובית.
התובעת דאגה להימצאותם של עובדי נקיון באולם ובקרבתו. עד להשמעת המוזיקה היוונית היתה רחבת הריקודים נקייה. עם השמעת המוזיקה היוונית החל הקהל לזרוק פרחים ולשפוך נוזלים על רחבת הריקודים. התובע, שהיה שיכור כלוט, רקד לקול המוזיקה היוונית, תוך שהוא יודע שיש על רצפת רחבת הריקודים פרחים ומים, כאשר לדבריו, הרצפה לא היתה חלקה. התאונה ארעה זמן קצר ביותר לאחר השמעת המוזיקה היוונית, כך שגם אם היו קוראים לעובד נקיון לנקות את רחבת הריקודים, ספק רב ביותר אם אכן היה מספיק להגיע בזמן לנקות את רצפת רחבת הריקודים.

סבור אני שמקרה מעין זה הוא במסגרת הסיכונים הרגילים של חיי היום-יום, ולא סביר לדרוש מנציגי הנתבעת 1 להיות בכל מקום באולם בו זמנית, או לדרוש מפועלי הנקיון להיות בכל מקום באולם בו זמנית.

לאור כל האמור לעיל סבור אני שיש לדחות את תביעת התובעת, ובעקבותיה את ההודעה לצד ג'.

סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן:

בתיק אז' 3331/06:
1)
אני דוחה את התביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעות;
2)
התובע ישלם לנתבעות, ביחד ולחוד, כדלקמן:
א)
את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
ב)
שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪ + מע"מ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בתיק אז' 3331.1/06:
1)
אני דוחה את ההודעה לצד ג' שהגישו הנתבעות כנגד הצד השלישי;
2)
הנתבעות, ביחד ולחוד, ישלמו לצד השלישי כדלקמן:
a.
את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
b.
שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ + מע"מ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום,
ו' אב תשס"ט, 27 יולי 2009, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 3331/06 דוד שיין נ' הפניקס הישראלי גבעתיים, חברת בן ציון בן ערים ניהול בע"מ (פורסם ב-ֽ 27/07/2009)