פסקי דין על סאמי יעקב רשיד קמאל | פסקי דין על פואד נצראווי

3146/04 בשא     04/05/2004




בשא 3146/04 סאמי יעקב רשיד קמאל נ' פואד נצראווי




בעניין:
1



בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
בשא003146/04

בתיק עיקרי: א
010603/2003

בפני
:
כב' השופטת עירית כהן
תאריך:
04/05/2004




בעניין:
סאמי יעקב רשיד קמאל


ע"י ב"כ עו"ד
ראובן יהושוע ואח'

התובע


נ
ג
ד


פואד נצראווי


ע"י ב"כ עו"ד
ג'ורג' סמעאן


הנתבע



החלטה
בפני
בקשה של הנתבע לתקן את כתב ההגנה.

תיק זה עניינו תביעת פינוי שהגיש התובע נגד הנתבעים 1 ו- 2. הנתבעת 1 היא אמו של הנתבע 2 ועד למותה הייתה דיירת מוגנת במוסך נשוא התביעה.
הבקשה לתיקון כתב ההגנה הוגשה בעקבות פטירתה של הנתבעת 1.
עובדת הפטירה אינה שנויה במחלוקת, אולם התובע מתנגד לתיקון כתב ההגנה. לטענתו, הנתבע, אשר מבקש לטעון כי כעת הוא הדייר המוגן, אינו מפרט מהן אותן עובדות חדשות או עובדות שלא נטענו בכתב ההגנה המקורי אשר מקימות את ההגנה. עוד לטענתו, ברור כי מות האם בלבד אינו מקים לנתבע הגנה כנגד התביעה, שכן על מנת לזכות בהגנת החוק על הנתבע להראות כי הוא מוסיף לנהל במושכר את העסק ששניהלה קודם לכן אמו וכי העסק דרוש לקיומו.

התובע מוסיף וטוען כי הנתבע אינו טוען טענות אלה בתצהירו, ולכן אין בטענותיו בתצהיר כדי להקים לו את ההגנה לה הוא טוען, ולכן תיקון כתב ההגנה מיותר.
עוד לטענת התובע, הנתבעת 1, עוד קודם לפטירתה, איבדה את הגנת הדייר, וממילא לא יכולה הייתה להעביר את הזכויות לנתבע 2.
ביום 7.4.04 החלטתי כי על הצדדים להתייחס לשאלה האם לאור פטירת הנתבעת 1 לא התובע הוא זה אשר אמור לבקש בשלב ראשון את תיקון כתב התביעה.

ב"כ התובע השיב כי משנפטרה הנתבעת 1, אין עוד מתבקש נגדה סעד של פינוי מהנכס, אלא רק פינויו של הנתבע 2. כמו כן הוא השיב כי אין הוא מבקש חלופי בעל דין, ואין הוא מבקש צירף של יורשים נוספים.
משנפטרה הנתבעת 1, יש לתקן את עובדות כתב התביעה בהתאם ולהתייחס לעובדה זו שהיא רלבנטית למערכת היחסים בין הצדדים.

בנוסף, לא די באמירת התובע לפיה אין בכוונתו לבקש סעד כנגד הנתבעת 1, אלא עליו לבקש למחוק אותה מכתב התביעה, בין היתר משום שאדם שנפטר איננו יכול להיות בעל דין בתיק,
שינוי העובדות והתאמתן למציאות, כמו גם מחיקת התביעה נגד הנתבעת 1 מצריכות את תיקון כתב התביעה.
לאור פטירת הנתבעת 1, יש גם מקום לתיקון כתב ההגנה, כפי שמבקש הנתבע 2, ובצדק, שכן כפי שכותב ב"כ הנתבע, לאור מות הנתבעת 1, שהיא הדיירת המוגנת, לטענתו, מתעוררות פלוגתאות שונות ואחרות שכתב ההגנה המקורי לא התייחס אליהן ולא היה יכול להתייחס אליהן, כמו למשל זכויותיו של הנתבע 2, כיורש של הנתבעת 1 (והרי גם התובע מודה כי בנסיבות מסוימות יכול בן יורש להפוך לדייר מוגן).

אעיר כי טענת התובע לפיה הנתבע לא טען כי הוא ניהל את העסק וכי העסק דרוש למחייתו תמוהה, שכן טענות אלה נטענו על ידי הנתבע 2 עוד קודם לפטירת הנתבעת 1 (ראה את סעיף 5 לכתב ההגנה וכן עדותו של הנתבע במסגרת הדיון בצו המניעה בעמ' 15 לפרוטוקול מיום 21.10.03).
כפי שקובעת תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."
אני מקבלת את טענת הנתבע לפיה פטירת הנתבעת 1 הביאה לשינויים אשר צריכים לבוא לידי ביטוי בכתבי הטענות, וכי על מנת להכריע בשאלות השנויות במחלוקת, יש צורך בתיקון כתב ההגנה.
לעניין היקף הזכות לתקן את כתבי הטענות ראה את החלטת כב' השופט אור ברע"א 1832/95 אשר קוגלר נ' תעשיות רוגוזין בישראל בע"מ תק-על 95(2), 845 ,עמ' 846:
"ההוראה המתייחסת לתיקון כתבי טענות קבועה בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. הוראה זו קובעת כי "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין". הוראה זו פורשה על ידי בתי המשפט כך שמעת שהראה בעל דין שהתיקון דרוש כדי להעמיד לדיון את השאלה שהיא באמת השאלה שבמחלוקת, זכאי הוא, לכאורה, לקבל רשות לתיקון (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7, ש' לוין עורך, 338-337 ,(1995). בפסיקה הודגש, כי "אם מתברר, כי בעל דין העלה בכתב הטענות פלוגתא, שאינה באמת השנויה במחלוקת, ובתיקון הוא רוצה לתקן את העיוות - נעתרים לו ברוחב לב" (ר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט(2), 556, 558-557. בקשה לתיקון תדחה רק מקום שנתקיים אחד החריגים לכלל האמור, כגון קיפוח הצד שכנגד עקב התיקון או התנהגות שלא בתום לב מצד המבקש. במקרה שלפנינו, מדובר בבקשה לתיקון כתב תביעה שעניינה ההתחייבות התשקיפית של החברה והסעדים הנגזרים ממנה. סבורני, כי בקשה זו אכן נוגעת בשאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים, ולא ניתן להצביע על חריג כלשהו המצדיק סירוב לבקשה."
התובע אשר מתעקש, כאמור, שכתב ההגנה לא יתוקן, איננו מבקש לתקן את כתב התביעה, אולם כתב בתשובתו כי אם איעתר לבקשה לתיקון כתב ההגנה של הנתבע 2, ישקול באם ישנה טענה המועלית בכתב ההגנה הראויה להתייחסות מחודשת במסגרת כתב תביעה מתוקן, אם לאו, או להסתפק בכתב תשובה מתאים, אם בכלל.

גישת התובע מאריכה את הדיון שלא לצורך ומסרבלת את ההליך וספק אם היא מעוגנת בסדרי הדין. אם מבקש התובע לתקן את כתב התביעה עליו לעשות זאת בשלב זה, ועוד קודם לתיקון כתב ההגנה.
אני מקבלת בעניין זה את טענת הנתבע לפיה רצוי ועדיף שתבוא יוזמה מהתובע לתקן את כתב תביעתו באופן שיתייחס לסיטואציה החדשה, אולם בהיעדר בקשה של התובע לתקן את כתב התביעה, לא ניתן לחייבו לעשות כן.
לסיכום, אני מתירה לנתבע 2 לתקן את כתב ההגנה כמבוקש.

כתב ההגנה המתוקן יוגש תוך 15 יום מקבלת החלטתי זו.

לאור הסכמת הנתבע 2 לתיקון כתב התביעה, כפי שזו עולה מטיעוניו, הרי אם יבקש התובע לתקן את כתב התביעה קודם להגשת כתב ההגנה המתוקן, אתיר לו לעשות כן, ובלבד שיודיע על כוונתו להגיש כתב תביעה מתוקן תוך 7 ימים מקבלת החלטתי זו.

התובע ישלם לנתבע 2 הוצאות בגין בקשה זו בסך של 1,500 ₪.

התיק נקבע לקדם משפט נוסף ליום 2.6.04 בשעה 08:30.


ניתנה היום י"ג באייר, תשס"ד (4 במאי 2004) בהעדר הצדדים.



עירית כהן
, שופטת










בשא בית משפט שלום 3146/04 סאמי יעקב רשיד קמאל נ' פואד נצראווי (פורסם ב-ֽ 04/05/2004)