פסקי דין על שמעון עמר | פסקי דין על ניר גלבוע

4104/01 בשא     23/05/2004




בשא 4104/01 שמעון עמר נ' ניר גלבוע




בעניין:

בתי המשפט


1


בית משפט השלום ירושלים
בשא 004104/01

א
021353/00

לפני
כב' השופטת אילתה זיסקינד


23/05/2004




בעניין
:
שמעון עמר



ע"י ב"כ עו"ד
י.וינוגרד
המערער
התובע


נ
ג
ד


ניר גלבוע



ע"י ב"כ עו"ד
ש.ז פונדמינסקי ואח'
המשיב
הנתבע


החלטה

1.
לפניי ערעור על החלטת כב' הרשמת נמרודי מיום 25.1.04, שדחתה את בקשת המערער בבש"א 1682/01 לתיקון כתב התביעה, בה ביקש להוסיף לכתב התביעה, המתייחס לבקשתו לביצוע שטר אחד שהגיש, את יתרת סכום החוב בסך 94,910 ₪, בגין 4 שטרות נוספים שלטענתו ניתנו לו
ע"י המשיב בגדר חוב המשיב כלפיו נכון ליום 17/04/95, כתוספת סכום המבוסס על עיסקת היסוד.

2.
בתאריך 30.4.00 הגיש המערער נגד המשיב את הבקשה לביצוע שטר ע"ס 18,982 ש"ח ז"פ 30.4.93, נשוא תיק זה. המשיב הגיש התנגדות לביצוע השטר, ובה טען, בין השאר, כי חלה התיישנות על התביעה, משום שהיא הוגשה ביום האחרון של תקופת ההתיישנות. ההתנגדות התקבלה ביום 6.11.00 ע"י כב' הרשם גד ארנברג.

3.
לאחר כחודשיים, ביום 8.1.01, הגיש המערער בקשתו נשוא הערעור, לתיקון כתב התביעה ועיקר טענות כדלקמן:

א.
השיק שהוגש לביצוע הינו בבחינת חמישית בלבד מסכום החוב וקיימים 4 שיקים נוספים, בסך כולל של 94,910 ₪, כשכל אחד מהם באותו סכום בסך 18,982 ₪, בגין יתרת חובו של המשיב למערער בהסכם מכר של מטלטלין, שנערך לטענתו בע"פ בין המערער לבין המשיב. במצב זה, לטענתו, זכאי המערער/התובע לתקן את כתב התביעה כדי לכלול בו את מלוא סכום החוב.

ב.
המערער מסביר כי מלכתחילה הגיש רק שטר אחד לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, משום שלא היה באותה עת מיוצג ע"י עורך דין וסבר בטעות ובתום לב כי העילה השטרית באה במקום העילה החוזית, ולכן הבקשה היא לתיקון מלוא סכום החוב.

4.
ב"כ המשיב טען בתגובתו לבקשה דלעיל כי יש לדחות את הבקשה מהטעמים הבאים:

א.
השיק הוגש לביצוע
ביום 30/04/00, לאחר שחלפו 7 שנים ממועד פירעונו ביום
30/04/93.

ב.
השיק הוגש לפירעון רק נגד המשיב ולא נגד המושך הנוסף, שהוא בנו של המערער, ללא הסבר לכך.

ג.
המשיב לא הסביר מדוע הגיש לביצוע שיק אחד בלבד מתוך סדרת השיקים שטען לה, ומדוע דווקא את השיק הרביעי בסדרה, ולא הבהיר מדוע לא הגיש גם את שאר השיקים לביצוע בהוצל"פ, יחד עם השיק נשוא התביעה.

ד.
המשיב לא הבהיר מדוע השתהה במשך שנים כה רבות בהגשת השיקים לביצוע, והסתפק בהסברו רק לכך שהוא מבקש עתה לכלול אותם כחלק מסכום התביעה החוזית.

ה.
גם הסברו בתצהירו כי השתהה בהגשת השיק נשוא התביעה לביצוע, מהטעם שמועד פירעונם של השיקים נדחה לבקשת המבקש עד להחלטת הבורר מיום 17/04/95, עו"ד עדיאל חשין (בתפקידו דאז), לא נותן מענה מדוע המשיך בשיהויו בהגשת שאר השיקים לביצוע, למרות שנכח כי גם במועד זה המערער לא פרעם.

ו.
לכתב התביעה המתוקן וגם לבקשה לתיקון כתב התביעה שהוגשו, לא צורפו העתקי השיקים הנוספים ומשכך נמנע מהמשיב להתייחס אליהם ולנושא באופן ענייני.

ז.
התנהגות המערער עובר להגשת בקשת התיקון מעידה על חוסר תום לב בניהול ההליכים, ודי להצביע על כך מעצם הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה רק ביום האחרון להתיישנות.

ח.
בכך, התיקון נועד להסב נזק למשיב ולעקוף טענה אפשרית מצידו להתיישנות. בכל מקרה, המשיב השתהה שיהוי בלתי מוסבר, ולא נתן הבהרה למחדליו לדרישת תשלום החוב מאז 31.5.93.

ט.
ב"כ המשיב טען כי המבקש עשה דין לעצמו הואיל והגיש כתב הגנה מתוקן מבלי שקיבל רשות לעשות כן.

5.
בתגובתו טוען המערער:
א.
כי כתב התביעה המתוקן נסמך על עילה חוזית ולא שטרית ועל כן אין צורך לשם ביסוס העילה להציג את השיקים.

ב.
המשיב לא טען טענה כלשהי נגד העילה החוזית גופא וממילא לא הראה כי התיקון אינו דרוש לשם הכרעה בשאלות שאינן שנויות במחלוקת או שהתיקון התבקש שלא בתום לב. לטענתו בקשה לתיקון תביעה לא תיכשל, בשל כך שהתביעה הוגשה בדרך מוטעית, אפילו מדובר ברשלנות.

ג.
עילת התביעה כפי שמופיעה בכתב התביעה המתוקן טרם התיישנה, הואיל ועילת התביעה נולדה ביום 17.4.95, משום שהמשיב ביקש לדחות את פירעון השיק עד להכרעת הבורר. משכך, הטענה כאילו תיקון כתב התביעה נועד לעקוף את טענת ההתיישנות אינה נכונה.

ד.
המערער טוען כי צירף את כתב התביעה המתוקן ע"מ לאפשר למשיב ולביהמ"ש לדעת מה בדיוק התיקון המבוקש.

דיון
6.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים בערעור, סבורני כי דין הערעור להידחות, ואלו טעמיי:


שיהוי והתיישנות
א.
אין חולק כי מאז מועדי פירעונם של כל השיקים הנוספים, חלף מועד ההתיישנות לצורך הגשתם לביצוע, במועד בו הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה. אמנם בסעיף 7 לתצהירו של המערער (התומך בבקשה לתיקון כתב התביעה) טען המערער כי המשיב ביקשו שלא להפקיד את חמשת השיקים, עד לאחר שיושלם הליך פירוק של שותפות אחרת, שהסתיים לפי סעיף 8 לתצהירו, ביום 17.04.95, בו נתן הבורר החלטתו בעניין זה.

ואולם, המערער לא הבהיר מדוע, לאחר שנוכח, לאחר תום הבוררות ביום 17/04/95, כי המשיב לא פרע את השיקים הללו, הוא לא הגישם לביצוע ולא הבהיר מדוע השתהה זמן כה רב ולא הגישם לביצוע יחד עם השטר הרביעי דנן שהגיש לביצוע, למרות שמדובר באותה סידרת שיקים, לטענתו.

סבורני כי עובדה זו מלמדת כי המערער ויתר על הגשת השטרות הנוספים לביצוע, ומשחלפה תקופת ההתיישנות, אין מקום להתיר הגשתם עתה בדרך עקיפה ע"י תיקון כתב התביעה שהוגש בעילה השטרית בלבד ועוד בדרך של שינוי עילת התביעה מהעילה השטרית לעילה עפ"י עסקת היסוד, בהוספת יתרת סכום השיקים שלא הוגשו לביצוע, כחוב נוסף, לאחר שחלף המועד להגשתם לביצוע של השיקים הנוספים.

ב.
טענת המערער כי טעה טעות משפטית בתום לב משום שסבר שהעילה השטרית באה במקום העילה החוזית, אינה נותנת כלל הסבר לכך שלא הגיש גם את שאר השיקים לביצוע כשגם הם כביכול, באים לטענתו במקום העילה החוזית, והמערער לא הרים את הנטל להראות מדוע נמנע להגיש לביצוע את שאר השטרות, גם בהנחה שסבר שכלולה בהם העילה החוזית.


הוספת עילת תביעה חוזית על-פי עסקת היסוד
ג.
ההתנגדות לביצוע השטר התקבלה במסגרת העילה השטרית שהוגשה בלבד ולא החוזית, והוספת עילה חוזית עתה היא מחוץ לגדר ההליך שהוגש. המערער/התובע הרי הגיש בקשה לביצוע שטר ובכך בעצם צמצם את תביעתו לעילה השטרית בלבד. אין הצדקה להתיר את תיקון כתב התביעה לגבי ביצוע השטר שהוגש ללשכת ההוצאה לפועל ולכלול בו גם את העילות החוזיות לגבי אותו שטר, במיוחד נוכח השיהוי הרב בהגשתו עד מועד ההתיישנות. המדובר בעילות שונות לחלוטין ומשבחר המערער מלכתחילה להגיש את תביעתו בעילה השטרית בלבד, רשאי המשיב להתנגד להרחבת החזית.

המערער למעשה מנסה "להיתלות" בהוספת עילות חוזיות אחרות בתיקון כתב התביעה, ובכך לעקוף את טענת ההתיישנות שהועלתה נגדו בהתנגדות לביצוע השטר בה מתגונן עתה המשיב. היעתרות לבקשה לתיקון כתב התביעה לפי תקנה 92 לתקנות סדר הדיו האזרחי, תשמ"ד 1984, מאפשרת לבית המשפט לדון בכל השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. אולם בכתב התביעה המקורי השאלות השנויות במחלוקת הן שטריות בלבד, והן מרכז הדיון. מאחר וסלע המחלוקת הוא ממין שטרי בלבד, והמערער מעלה טענות ממין שונה לחלוטין ולגבי חוב אחר (הגם שמדובר, אולי, באותה עסקת בסיס) הרי שמדובר בהרחבת חזית לטענות חוזיות הקשורות בעסקת היסוד, ותיקון התביעה בעילה החוזית מקפח את בעל הדין היריב-המשיב, הטוען כי חלה התיישנות כבר בשטר שהוגש לביצוע, ומתאריכי השטרות הנוספים עולה כי זה מכבר חלה התיישנות להגשתם לביצוע. קיפוח המשיב גם בהרחבת חזית התביעה לעילה על-פי"י עסקת היסוד, וגם בעקיפת ההתיישנות החלה על הגשת השטרות הנוספים לביצוע, בהוספתם לכתב התביעה שיסודו בעילה השטרית, תגרום לכך שידו של המערער על התחתונה, שלא בצדק ובניגוד לדין.

ד.
משחלפה תקופת ההתיישנות, צדקה כב' הרשמת בקביעתה כי:

"קבלת הבקשה לתיקון תהא משום "עקיפת" תקופת ההתיישנות".
וכי:

"אם התביעה בגין השיקים הנוספים הייתה נכללת בתובענה נפרדת, היא הייתה עלולה להידחות מחמת התיישנות ואם תתוקן התביעה ניתן יהא לדון בטענה שלמעשה התיישנה".


העדר הסבר והבהרות שונות מצד המערער לשיהוי הן בהגשת השטרות האחרים ו/או כתב תביעה בגינם
ה.
משלא נתן המערער הסבר ראוי להשתהותו בהגשת השטרות הנוספים לביצוע בהליכי ההוצל"פ, וחלה התיישנות על הגשתם, אין הצדקה להתיר לו את תיקון כתב התביעה לאחר שהתיישנה הגשתם, רק משום שהגיש שטר אחר לביצוע מאותה סדרה, מה עוד שמדובר בהרחבת עילת התביעה לעילה אחרת, וכללי ההתיישנות חלים על כל תביעה אחרת שלא הגיש כנגד המשיב וראויים לדון בנפרד.

ו.
יש לציין כי הימנעות המערער מצירוף השטרות הנוספים לבקשה לתיקון כתב התביעה ולכתב תביעתו המתוקן, מהווה מחדל של ממש מצידו, משום שמדובר במסמך מהותי שלא היה מקום להימנע מהגשתו כבר עתה, ומכל מקום עסקת היסוד אינה חלקת מהעילה השטרית.

ז.
נראה כי מצד המערער רב הנסתר על הנגלה, הן משום שלא נתן הסבר מדוע בחר להגיש לביצוע רק את השטר הרביעי מסדרת השיקים, מדוע השתהה בהגשתו לביצוע ומדוע לא הגיש יחד עמו את כל 4 השיקים הנוספים לביצוע. בהעדר הסבר לכך, סבורני כי המערער לא הרים את הנטל המוטל עליו להראות כי סבר שבהגשת השיקים לביצוע כלולה גם עסקת היסוד לצורך תיקון כתב התביעה עתה, אלא הוא ויתר על הגשתם.


ח.
בנסיבות העניין נראה לי כי המצג שיצר המערער בכל התנהלותו לגבי גביית חובו הנדון מצביעים על כך כי הוא אכן זנח את התביעה. ביחס לשאר החוב, מה עוד שהמשיב טוען בתצהירו התומך בהתנגדות לביצוע שטר שהגיש, כי היום אין ברשותו, לצורך הכנת הגנתו, את כל המסמכים הרלוונטיים לסוגיית התביעה עקב חלוף הזמן, וגם מטעם זה יש לדחות את הערעור שעומד לפני.

7.
אשר על כן, באמצי את נימוקי המשיב ולאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור ומחייבת את המערער בהוצאות המשיב ובשכ"ט בסך 2,500 ₪ בצירוף מע"מ.

8.
נוכח העובדה שהתנגדות המשיב לביצוע השטר התקבלה ע"י כב' הרשם גד ארנברג בהוצל"פ, עומד עתה לדיון המשך ההליך בתיק העיקרי, בשטר שהוגש לביצוע.


גילוי מסמכים ושאלונים
9.
אני מורה על גילוי מסמכים הדדי, כאשר כל צד יאפשר עיון במסמכים, בתיאום מראש עם הצד שכנגד.
10.
אם נשלח שאלון, ישיב הצד השני בתצהיר לשאלון.


בקשות ביניים
11.
כדי לייעל את קדם המשפט ולאפשר לקיים דיון ענייני אני מוסיפה ומורה, כי כל הבקשות שיש לדון בהם קודם לשמיעת הראיות, ובפרט אלה שעניינן הליכי גילוי מוקדם, תוגשנה בכתב לפחות 45 יום לפני מועד קדם המשפט שייקבע. הבקשות תוגשנה ותידונה לפי פרק כ' סימן א' לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984 (שדן בבקשות בכתב).
כל מבקש אחראי לביצועה המיידי של מסירה אישית למשיב.
עם חלוף 21 יום מיום מסירת הבקשה למשיב ובהעדר התגובה לבקשה, יגיש המבקש לבית-המשפט הודעה בכתב, שאליה יצורף אישור המסירה למשיב, ובה יבקש מבית-המשפט להכריע בבקשה או (לפי העניין) לקבוע אותה לדיון.


בקשות להארכת מועד או לדחייתו
12.
לא תוגש בקשה להארכת מועד (לרבות בקשה לדחיית דיון) מבלי לקבל תחילה את תגובת הצד שכנגד, אשר תצורף לבקשה.


תצהירי עדות
13.
הצדדים יגישו את עדויותיהם הראשיות הן של הצדדים עצמם והן של כל העדים מטעמם בתצהירים, לרבות חוות דעת מומחה. לתצהירו של כל עד יצורפו העתקי כל המסמכים שמבקש בעל הדין להגיש באמצעות העד.
14.
היות ומדובר בתביעה על פי שטר, שחלה עליה תקנה 159 לתקנות סדר הדין האזרחי, יפתחו הנתבע/ים בהבאת ראיותיהם. ב"כ הנתבע/ים רשאי להודיע עד אותו מועד שיקבע להגשת תצהיריו, כי התצהיר שצורף להתנגדות לביצוע שטר ישמש כתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבע/ים.


קדם משפט
15.
למועד קדם המשפט שייקבע, יתייצבו בעלי-הדין עצמם.

אי התייצבות בעל דין תחשב כאי התייצבות למשפט.
16.
כל אחד מב"כ הצדדים יהיה מוכן בקדם המשפט, לאחר התייעצות מוקדמת עם מרשו, בין היתר:
א.
לדיון בקביעת המוסכמות והפלוגתאות.
ב.
לדיון בקביעת משך הזמן הדרוש לחקירה נגדית של כ"א מהעדים של הצד שכנגד.
ג.
להשיב להצעת פשרה של בית-המשפט, להצעה לדיון לפי סעיף 79א', או להצעה להכרעה בתביעה לאחר סיכומים, ללא חקירות נגדיות של העדים.


מנ"ת
17.
התיק יועבר לעו"ד מנ"ת ("מזכיר משפטי" לפי תקנות בתי המשפט [מחלקה לניתוב תיקים] התשס"ב-2002) לקביעת המועדים הדרושים לביצוע החלטה זו.

לידיעת הצדדים, על פי התקנות הנ"ל, בין תפקידיו של עו"ד מנ"ת להאריך מועדים, כך שכל בקשה להארכת מועדים תטופל על ידו.

18.
המזכירות תשלח עותק מהחלטתי לצדדים, לתשומת לב המזכירות כי המערער אינו מיוצג, לכן יש להמציא לו את החלטתי במסירה אישית.

ניתנה היום ג' בסיון, תשס"ד (23 במאי 2004) בהעדר הצדדים.


אילתה זיסקינד
, שופטת









בשא בית משפט שלום 4104/01 שמעון עמר נ' ניר גלבוע (פורסם ב-ֽ 23/05/2004)