פסקי דין על חברת מרקוס חברה להדפסות | פסקי דין על חברת מרקוס חברה להדפסות

53572/99 בשא     05/07/2000




בשא 53572/99 חברת מרקוס חברה להדפסות נ' חברת מרקוס חברה להדפסות




בבית משפט המחוזי בש"א 53572/99
בתל - אביב-יפו כבוד השופטת
ורדה אלשייך

בענין: פקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג- 1983

ובענין: עו"ד ישי בית-און ועו"ד מרדני זהבי
בתוקף תפקידם כנאמנים מטעם בית-המשפט
הנכבד להפעלת החברה לתקופת הקפאת ההליכים
(להלן " "תנאמנים")
המבקשת: חברת מרקוס חברה להדפסות

בע"מ
ח.פ. 51-040104-5
מרחוב אליהו איתן 16 ראשון-לציון
(להלן " "החברה")

באמצעות חב' י. בית - און עורכי - דין
ע"י עוה"ד ישי בית-און ו/או גיל הירשמן
ו/או ענבל נוה ו/או רחל גרינברג
שהמען למסירת כתבי בית - דין
"בית אגיש רבד" רחוב נח מוזס 13
תל - אביב 67442
טל' : 03-6912944 פקס : 03-6912949

ובענין: כונס הנכסים הרשמי
באמצעות עו"ד כלנית הרמלין
רחוב בן יהודח 14 תל-אביב

בקשה לאישור תשלום שכר טרחה לנאמנים
לפי הצעת ההסדר שאושרה

בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לאשר תשלום שכר טרחה לנאמנים הממונים מטעם בית המשפט
הנכבד, בהתאם לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) ,( להלן:"התקנות"),
בגין מימוש מכר פעילות וציוד החברה לאחר הסדר הנושים שהושג ובהתאם לאמור בהצעת הסדר הנושים שהובאה לאסיפות בגובה של 7% + מע"מ וכלשון ההצעה : " לסכום לחלוקה יש להוסיף את הוצאות הניהול המיוחד בסך של 7%", וזאת בניכוי סך של 175,771.00 ש"ח שכבר שולם לנאמנים כל סכום זה.

ואלה נימוקי הבקשה :

1. ביום 17.02.00 התקיימו אסיפות נושים בהם הציגו הנאמנים בפני
הנושים את הצעת ההסדר
שגובשה .

העתק צילומי מהצעת ההסדר שהוצגה בפני

"א" האסיפה מצ"ב, מסומנת באות "א" ומהווה
חלק בלתי נפרד הימנה.

2. ביום 02.03.00 אישר בית המשפט הנכבד את הצעת הסדר הנושים שהוגשה בפני
ו לא לפני שנערכה
התמחרות בין המשקיעים שבסופה הוחלט כי החברה תמכר לחברת ה"דפוס החדש" בע"מ בסכום
של 4,050,000 בצירוף מע"מ.

2--
העתק צילומי מהחלטה זו מצ"ב, מסומן
"ב" באות "ב" ומהווה חלק בלתי נפרד מבקשה זו.

4. כל הנושים שהתייצבו לדיון בבית המשפט הסכימו להצעת ההסדר שהוגשה. חלק
מהעובדים אף הביעו הסכמתם בכתב באמצעות בא כוחם, עו"ד ליאור סטופל.

העתק צילומי ממכתב ההסכמה של העובדים
"ג" מצ"ב לבקשה זו, מסומן באות "ג" ומהווה חלק
בלתי נפרד מבקשח זו.

5. כאמור, רק המשך הפעלת החברה על ידי הנאמנים, מנעה את התמוטטות החברה ואת קריסתה, פירוקה או כינוס נכסיה וגביית רק חלק מזערי מהחוב על ידי הנושים המובטחים בלבד. הודות לפעילות המאומצת והאינטנסיבית שנמשכה ימים כלילות התאפשרה מכירת החברה למשקיע שמאפשרת קבלת מירב הכספים לחלוקה לנושים.

6. סך הכספים העומדים לחלוקה הם : כספי המשקיע 4,738,500.00 ש"ח
מלאי 504,182.00 ש"ח
יתרת חייבים 1.658,978.00 ש"ח
סה"כ 7,183,686,00 ש"ח

%
7%
סך שכר הטרחה לנאמנים 502,858.00 ש"ח

7. הואיל ועמדת הכנ"ר בנושא שכר הטרחה לנאמנים עומדת על סך של 149,517.00 ש"ח + מע"מ ,
סכום הנמוך בהרבה מהסכום המגיע להם על פי הצעת ההסדר שאושרה ע"י כלל הנושים, נאלצים
הנאמנים להגיש בקשה זו.

8. לאור הנסיבות ולאור המאמצים הרבים שהשקיעו הנאמנים בהחייאת החברה ומכירת החברה
למשקיע חדש מתבקש כבוד בית המשפט לאשר לנאמנים את ההפרש בין הסכום המוצע ע"י הכנ"ר
לבין הסכום שמגיע לנאמנים לפי הצעת ההסדר.

אשר על כן, מתבקש בית חמשפט הנכבד לאשר שכר טרחה לנאמנים כמפורט ברישא בקשה זו.

מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה זו.
מרדכי זהבי, ע ו " ד נאמן ממונה מטעם בית המשפט המחוזי

ישי בית-און, ע ו " ד חב'. בית-און עורכי דין נאמן ממונה מטעם בית המשפט המחוזי
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו בשא 053572/99
בשא 7560/00
בפני
כב' השופטת אלשיך
ורדה תאריך : 2000/י05/0

בעניין: פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג1983- "הפקודה"

נגד

פרקוס חברה להדפסות בע"מ "החברה"

נוכחים: עו"ד בית-און ועו"ד זהבי - נאמנים
עו"ד הרמלין ב"כ הכנ"ר

פרוטוקול

עו"ד בית-און: אנו זקוקים לעזרת בית המשפט. ניסיתי לדבר עם חברתי והיא עומדת בעמדתה.
העברנו פה תיק הנראה חלק במשך שנה שנינו עבדנו בעסק. העסק התחיל בחוו"ד שהוא בקריסה
טוטלית. גמרנו את התיק. כמעט לא הטרדנו את בית המשפט. את הכנ"ר לא הטרדנו בכלל. עשינו
את העבודה נאמנה. חילקנו את כל הכספים, הוסכם בהסדר הנושים שנקבל 7% מהסכום שקבלנו,
יש את הכסף, שנינו עובדים בתיק. אנו מבקשים לקבל את מה שהנושים הסכימו, יש פסיקה חד
משמעית בענין זה. חברתי אומרת שיש תקנות אך הן אינן נכנסות לענין מנהל מיוחד. עשינו עסקה,
ביקשנו שכ"ט והתקנות אמרו 171,000 שקל והשופט לויט פסק 300,000$. שאל בית המשפט אז
את הכנ"ר אם גם להם מגיע והם ענו שלפי התקנות להם לא מגיע.
לשאלת בית המשפט אני משיב כי הכנ"ר חסכים לתת 175,000 ש"ח ובית המשפט אישר לנו בשלב
זה 100,000 שקלים. שנינו ביקשנו 500,000 בתוספת מע"מ.
גם בבית משפט זה היה תיק דומה. בית המשפט העליון בע.א. 530/88 קבע שיש להבחין בין כונס
שבונה את החברה לבין שמפרק את החברה ופסק שלכונס שבונה את החברה אין להפעיל את
תקנות החברות אלא לקבוע שכר על פי הכללים של שכר ראוי.
טענה שניה של חברתי שצריכה להיות הסכמה של 100% של הנושים על מנת לשלם שכ"ט כזה.
בחוק בסעיף 233 ב' לפקודת חחברות יש 2 דרישות מצטברות רוב של הנושים ו- 75% מערך
הנשיה, עמדנו בשני התנאים.
לא לוקחים בתשבון שעברנו כינוס חלק, לא הטרדנו, עברנו חקירות של הממונה על ההגבלים
העסקיים, פיטרנו עובדים.....
עו"ד הרמלין : אני פועלת על פי התקנות ואיני יכולה לפי דבר אחר. הסכמתי לשכ"ט גבוה ב- 50%
בגלל המאמץ. אני מסכימה בתנאי שכל הנושים יסכימו לשכ"ט המבוקש. אני מדברת עם חברי
הוא מתקשר אלי בענין השכ"ט והסברתי לו את זה.
לענין סעיף 233 הרוב לא יכול לקבוע את דעתו כמו בהסדר. זה הסדר לפי סעיף 233 שהכנ"ר לא צד
לו. את הבקשות לשכ"ט מגישים לכנ"ר וצריך לדון בהם על פי התקנות, התקנות של 233 חלות על
שכ"ט, הפעולות שנעשו על ידי הנאמנים הם בתנאי סעיף 233. חברי קיבל שכ"ט לפי התקנות
כשהיה מימוש.

החלטה

זוהי מחלוקת לגבי שכ"ט נאמנים מטעם בית משפט בהליכים שהחלו לפי סעיף 233 לפקודת
החברות. לא תהא זו הפעם הראשונה בה אני מלינה על כך שחוק החברות החדש לא טיפל בפרקים
שהם מציאות יומיומית של בית המשפט וחבל שכך נוצר מצב אנומלי בהליכים על פי סעיף 233
(כיום 350) לפקודת החברות כונס הנכסים הרשמי, למעשה, איננו צד להליכים, אולם כאשר מגיע
מועד התשלום הופך הכנ"ר צד לבקשות השונות. לא בכדי הופך הכנ"ר צד, וזאת בשל העובדה כי
מדובר בכספים שצריכים להתחלק בין הנושים לבין בעלי התפקידים השונים במהלך תקופת
ההקפאה. אמרתי את שאמרתי וזאת לאור העובדה כי אני סבורה שהגיעה העת שנושא שכר
טירחתם של נאמנים ומנהלים מיוחדים בתקופת הקפאה יופרד משכ"ט רגיל ומקובל. העבודה היא
עבודה שונה, התפקיד הוא תפקיד שונה ומשימות שונות לחלוטין נופלות על כתפי בעלי התפקידים.

אני מסכימה עם עמדת הנאמנים בתיק זה כי מדובר בהליך שהצליח. וגם זאת יש לזכור ולהזכיר
" בבוא יום פקודה - מועד תשלום שכה"ט. לא אחת כבר פסקו בתי המשפט סכומים שחורגים
מהסכומים שקבועים בתקנות, יותר מכך, דומני שגם מתקין התקנות איננו שלם עם נושא שכה"ט
וגובה התשלומים. אחרת אינני מבינה מדוע יש מקום להעניק שיקול דעת גם לב"כ הכנ"ר להוסיף
תוספת על מאמץ מיוחד. אם סבור מתקין התקנות כי יש מקום להעלות את שכה"ט הוא צריך
לעשות זאת באות כתובה. אם סבור הוא שיש מקום להשאיר לשיקול דעת כונס הנכסים הרשמי
מתן תוספת בגין מאמץ מיוחד הוא איננו צריך להגביל אותו לא באחוזים ולא בסכומים. הוא צריך
להניח לו את שיקול הדעת הזה אין טוב מכונס הנכסים הרשמי היודע מה כמות המאמץ והעבודה
שהושקעו בתיק לעיתים אפילו טוב יותר מבית המשפט.

אמרתי כבר לעיל כי ההליך בתיק זה עבר בהצלחה אין מחלוקת שהנאמנים השקיעו כאן עבודה לא
מבוטלת ומאמצים גדולים. אין תמה בעיני שהנאמנים מבקשים שכ"ט ובשל כך אולי הטרידו את
ב"כ הכנ"ר חדשות לבקרים, כדברי ב"כ הכנ"ר.

סוף דבר הוא כי אני שקלתי את הדברים ואת היקף העבודה בתיק זה כאשר אני ליוותי חלק
מההליכים וחלק כבוד השופט לויט. כאשר הוגשה בקשה קודמת לשכ"ט כבר הנצו ניצנים
ראשונים של מחלוקת בין הנאמנים לבין ב"כ הכנ"ר ועל מנת לשמר את המחלוקת ליום יבוא,
פסקתי אז סכום חלקי של 100,000 שקל כשכר לנאמני.
היום מונחת בפני
בקשתם לפסוק להם שכ"ט של 500,000 ש"ח בצירוף מע"מ כאשר סכום זה כולל
מע"מ הוא 585,000 ש"ח וכן סך נוסף של 18,000 ש"ח הוצאות.
ב"כ הכנ"ר הציע על פי התקנות ובתוספת מאמץ מיוחד סכום של 175,771 ש"ח כולל מע"מ. כפי
שכבר אמרתי שקלתי את הדברים והחלטתי לפסוק לנאמנים, כמובן את הסכום שהוציאו
כהוצאות, וכן סכום כולל של שכ"ט ממנו ינוכה הסכום שכבר שולם בסך 400,000 ש"ח בצירוף
מע"מ.

אין צו נוסף.

ניתנה היום, ב' בתמוז תש"ס, (5 ביולי 2000), במעמד הצדדים.
אלשיך
ורדה שופטת








בשא בית משפט מחוזי 53572/99 חברת מרקוס חברה להדפסות נ' חברת מרקוס חברה להדפסות (פורסם ב-ֽ 05/07/2000)