פסקי דין על יהודה לנדו

3594/04 בש     23/05/2004




בש 3594/04 מדינת ישראל נ' יהודה לנדו




בעניין:

1



בתי המשפט



בבית משפט השלום בירושלים
בש 003594/04

בתיק עיקרי: פ
002401/04

בפני
:
כבוד השופט רם וינוגרד
תאריך:
23/05/2004




בעניין
:
מדינת ישראל




ע"י ב"כ
עו"ד ערן אורי

המבקשת


נ
ג
ד


יהודה לנדו
, ת.ז. 038824561



ע"י ב"כ
עו"ד גלי גלעד

המשיב



החלטה


1.
המבקשת עותרת להארכת מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים במסגרת ת.פ. 2401/04 בבית משפט השלום בירושלים. בכתב האישום (ובכתב האישום המתוקן) מיוחסות למשיב עבירות של יבוא סם מסוכן והספקתו על פי סעיף 13 לפקות הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג
–
1973, וכן עבירות של החזקה ושימוש בסם מסוכן על פי סעיפים 7(א) ו- 7(ג) לפקודה. על פי כתב האישום המתוקן, מיוחסת למשיב באישום הראשון עבירה של יבוא סם מסוכן "בהזדמנויות רבות, ובין היתר במהלך החודשים אוגוסט ונובמבר 2002, יולי ונובמבר 2003 ואפריל 2004". יבוא הסם נעשה באמצעות משלוח הסם בדואר מהולנד, לאחר שזה נרכש שם בבתי קפה. הסם נשלח לתיבת הדואר של המשיב בישוב תקוע, בו הוא מתגורר. האישום השני מייחס לתובע עבירה של החזקה ושימוש בסם וכן הספקת סם מסוכן לשלושה מחבריו ביום 1.5.40 בבית אמו שבירושלים.

2.
המשיב נתפס ביום 4.5.04 בעת שהגיע לתיבת הדואר שבישובו והוציא ממנה את המעטפה המכילה סם מסוכן. הוא נחקר במשטרה בו ביום, והודה כי רכש את הסם מהולנד ושלחו בדואר לכתובתו בישראל. הוא הודה כי עשה כן גם בפעמים קודמות.

3.
על אף הודאותיו של המשיב, כופרת באת-כוח המשיב בקיומן של ראיות לכאורה, לכל הפחות בנוגע לאישומו של המשיב בעבירה של הספקת סם. לטענתה, הודעתו של המשיב אינה מוכיחה כי הוא סיפק סם למאן דהו, ולכל היותר יש בסיס לטענות כנגדו בנוגע להחזקת סם מסוכן לשימוש עצמי. מאחר וכך הם פני הדברים, לא קמה עילת מעצר, שכן לא מתקיימת חזקת המסוכנות שבסעיף 21(א)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו – 1996,

ואין לקבוע כי התקיימה בעניינו חלופה אחרת מחלופות סעיף 21 לחוק הנ"ל. לפיכך מבקש המשיב כי בית המשפט יורה על שחרורו מהמעצר. לחילופין מבקש המשיב כי תישקל חלופת מעצר בבית אמו, ולחילופי חילופין
–
כי תאומץ החלופה שהוצעה בתסקיר המעצר, אך על פי פרשנותו, שתדון אף היא להלן.

4.
מהודעתו של המשיב מיום 4.5.04 בשעה 19:25 (מב/ 1) עולה כי הוא יבא ארצה סם מסוכן מסוג חשיש או קנבוס לפחות חמש פעמים, כאשר מתוכן שלח לעצמו את החשיש מהולנד לפחות בשלוש הזדמנויות שונות (שורות 11
–
17; לעניין זה אעיר כי צודקת ב"כ המשיב בטענתה כי לא ניתן לייחס לדברי המשיב בחלק זה בהודעתו הודאה מפורשת ביבוא סם ביותר משלוש הזדמנויות שונות) ובשתי פעמים נוספות נשלח אליו הסם על ידי אדם הולנדי בשם "זנו" (שורות 59
–
63). ניתן, בדוחק, לנסות ולפרש את דברי המשיב כאילו הפעמיים בהם נשלח הסם על ידי זנו הן פעמיים מתוך השלוש שנזכרו קודם לכן, אולם פרשנות זו היא מאולצת, שכן אינה מתיישבת עם הלשון שנקט המשיב קודם לכן בתארו את דרך רכישת הסם על ידו ודרך שליחתו על ידיו (שורות 49
–
58). בהודעתו מסר המשיב עוד כי בשתי הזמנויות שונות באותו שבוע עישן סמים מסוכנים מסוג חשיש עם חברים שונים (פעם אחת עם שניים מחבריו, ובפעם השנייה עם שלושה חברים נוספים; שורות 29
–
31). לאחר מכן הוסיף כי בבוקר יום מעצרו עישן סמים מסוכנים מסוג חשיש עם שניים משלושת החברים עמם עישן ביום 1.5.04, וזאת לאחר שבתחילה הכחיש כי עישן עימם סמים באותו בוקר (שורות 33 - 37). המשיב הוסיף והבהיר כי עישן סמים עם חבריו אלה בפעמים נוספות בעבר, "אבל אני לא זוכר מתי בדיוק כי זה קורה די הרבה" (שורה 41; המילה האחרונה נקטעה לאחר האותיות "הר" בשל חירורה). עוד עלה מהודעת המשיב כי עישון הסמים נעשה בבית חברו יעקב, או בביתו בלילות או כאשר הוריו לא היו במקום.

5.
עדה נוספת, שבשמה נקב המשיב כאחת מאלה שעישנו עימו סמים בצוותא, מסרה בהודעתה מיום 4.5.04 בשעה 20:52 כי בפעם האחרונה שעישנו המשיב, היא, אחיה ואשת האח סמים בצוותא הוא נתן לכל אחד מהם "ראש של טבק וקצת חשיש" (שורות 4
–
6). מדבריה השתמע כי גם בפעמים הקודמות בהם עישנו החברים חשיש בצוותא, סיפק המשיב את הסמים, אף שהדבר לא נאמר בפירוש (העדה הסתפקה באמירה כי החברים עישנו בצוותא פעמים מספר בעבר, ללא התיחסות לזהותו של מספק הסמים, אף כי מההקשר משתמע כי זו הכוונה).

6.
עד נוסף מסר כי המשיב קיבל סם מהולנד בשבוע שלפני קבלת מעטפה זו, וככל הנראה ייחס סם זה להספקת הסם על ידי המשיב בהזדמנויות שנזכרו על ידי המשיב בעדותו (מב/ 4 שורות 25
–
28). עד זה ניסה אמנם בהודעותיו להרחיק עצמו מעישון הסמים, אולם המעט שניתן לאמר הוא כי חלק מתשובותיו בעניין זה נשמעו מאולצות למדי (ראו למשל הודעה מיום 4.5.04 בשעה 16:50, שורות 15
–
16; וראו גם עדותה של אחותו, שנזכרה לעיל, בשורה 4; ועדותה של אשתו שאישרה כי בשתי הפעמים לגביהן טען המשיב כי היא ובעלה עישנו סמים בחברתו, היא אכן עישנה סמים בחברתו).

7.
אשתו של עד אחרון זה מסרה בהודעתה מיום 4.5.04 בשעה 22:15 כי עישנה בבוקר הארוע ומספר ימים קודם לכן סמים, אך סירבה למסור פרטים לגבי זהות מספק הסמים וזהות האנשים שהיו עימה.

8.
העולה מכל האמור לעיל הוא כי קיימות ראיות לכאורה לפיהן סיפק המשיב סם לאחרים, לפחות בשתי הזדמנויות (1.5.04 ו- 4.5.04) וככל הנראה בהזדמנויות רבות נוספות. כן עולה כי המשיב ייבא סם מסוכן לארץ במספר הזדמנויות, וקיימת אף עדות הקושרת לכאורה יבוא זה עם הספקת הסם המסוכן. העובדה כי כמות הסם המסוכן שנתפסה ברשותו (5.9 גרם חשיש במעטפה וכ- 5 גרם נוספים של חשיש בביתו), אינה מקימה את החזקה כי החזיק בסם שלא לצורך שימוש עצמי (סעיף 31(3) והתוספת השניה לפקודה), אין בה כדי לשנות ממסקנה זו. מחומר הראיות עולה כי הסם יובא, וכן עולה כי המשיב סיפק סם, בין אם סם שיובא ובין אם סם אחר, לאנשים מחבריו, אף אם ללא תשלום. לא ניתן להמעיט ולו לרגע מחומרתן של עברות אלה, ובפרט כאשר המשיב הביא להכנסתם של חברים שונים למעגל הסם, כאשר לפחות מעדויות חלקם עולה כי התנסויותיהם היחידות בסם היו באמצעות המשיב (עדות אשתו של החבר). מכאן כי בנסיבות דנא קמו לא רק ראיות לכאורה לאשמתו של המשיב, אלא יש בסיס איתן לקביעה כי נשקפת ממנו מסוכנות. מסוכנות זו נובעת הן מהחזקה שבסעיף 21(א)(3)(3), לאחר שהגעתי למסקנה כי הסם יובא וכי הוא הוחזק לא רק לשימושו העצמי, והן מכוח היסוד הסביר לחשש כי מהמשיב נובעת מסוכנות לשלום הציבור, כמי שמערב אנשים אחרים ברשתו של הסם המסוכן.

9.
לא למותר לציין כי הסלחנות בה מבקש המשיב להתייחס לעבירה שביצע, המערבת כמות קטנה יחסית של סם, אינה במקומה. לא מדובר בהחזקת סם ושימוש לצריכה עצמית, דבר שהוא פסול כשלעצמו. עירובם של אנשים נוספים בצריכת הסם, אף שלא תמורת תשלום ושלא מתוך רצון להקמת קשרי סחר, יש לראותו בחומרה רבה. השימוש בסם הוא נגע הפושה במדינה, אותו יש לשרש ללא סלחנות. ההיקש אותו ביקשה באת-כוחו של המשיב לעשות בין אדם המכבד את חבריו בסיגריות ועוגיות ובין אדם המכבדם בחשיש, תוך נסיון להפריד בין "הספקה" של סם מסוכן ל"כיבוד" בסם מסוכן, אינה במקומה כל עיקר. הדרך לעולם הסם מתחילה במעידה קלה אחת, ואחריתה מי ישורנה. גם "כיבוד" תוצאותיו הרסניות, וסולל הוא את הדרך לעולם הסמים המסוכנים. משכך הם פני הדברים אין כל מקום לפרשנות המאולצת שמבקשת באת-כוח המשיב לייחס ללשון הפקודה, ואין כל מקום לחלק בין "הספקה" ו"כיבוד".

10.
לנוכח המסקנה אליה הגעתי לעיל הרי שיש בסיס למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. על אף זאת, ואף אלמלא העובדה כי המחוקק מחייב את בית המשפט לשקול חלופת מעצר אף במקום בו התקימו התנאים למעצר עד תום ההליכים, סבורני כי יש מקום להורות על חלופת מעצר במקרהו של המשיב. לעניין זה יש להביא בחשבון את גילו הצעיר, נסיונו להשתלב בצבא לאחר שכשל בבחרותו במספר עבירות, מצבו הבריאותי, כמות הסם הלא גדולה שייבא ארצה, והנסיבות המיוחדות המפורטות בתסקיר המעצר בעמוד 1 פיסקאות 4
–
6, כמו גם החשש לתוצאות מעצרו, המפורטות בין היתר בעמוד 2 לתסקיר, שורות 1
–
11. ככל שהדבר נוגע למצבו הבריאותי, יש משקל גם לדברים שאמרה באת כוחו בעניין פרק הזמן העלול לחלוף מרגע התדרדרות זמנית במחלתו ועד לפינויו לבית חולים מתאים.

11.
המלצת שרות המבחן היא ל"חלופת מעצר הכוללת פיקוח הדוק ורצוף". לא ניתן ליישב קביעה ברורה זו עם פרשנותו של המשיב לפיה אין הכוונה למעצר בית מלא, ובקשתו כי יאפשרו לו לבלות את מרבית שעות היום מחוץ לבית דודתו (עליה ממליץ שרות המבחן) בלימודים לבגרות ובלימודי צילום בהם הוא רוצה להתחיל. מכל מקום, מאחר והגעתי למסקנה כי מהמשיב נשקפת מסוכנות, ובפרט כך הם פני הדברים אם יבוא במגע עם חבריו עימם חלק את צריכת הסמים המסוכנים, אין מקום לשחררו שלא לתנאי מעצר בית מלא.
עוד אבהיר כי החלופה שהציע המשיב, לפיה ישהה בבית אמו בירושלים, אינה מקובלת עלי כלל, בפרט לנוכח העובדה כי האישום השני בכתב האישום מתייחס לשימוש והספקה של סם מסוכן בביתה זה של האם.

12.
לפיכך הגעתי למסקנה כי יש מקום לחלופת מעצר בעניינו של המשיב, ואני מקבל לעניין זה את חלופת המעצר המוצעת על ידי שרות המבחן, לאחר שדודתו הביעה באוזני את נכונותה להשגיח על המשיב ולוודא כי לא יצא מהשגחתה וכי יהיה תחת השגחת בעלה בעת שהיא אינה נמצאת בבית.

13.
לנוכח כל האמור לעיל אני מורה על שירור של המשיב מן המעצר בתנאים דלהלן:

א.
המשיב ישהה במעצר בית מלא בבית דודתו רות אביטון, במושב בר גיורא 57, תחת פיקוחה הרצוף.
ב.
המשיב יפקיד בקופת בית המשפט סכום של 2,000 ש"ח במזומן.
ג.
המשיב יחתום על התחייבות עצמית בסכום של 10,000 ש"ח.
ד.
המשיב יעמיד שני ערבים צד ג' שימציאו, כל אחד מהם, ערבות בסכום של 10,000 ש"ח.
ה.
המשיב לא יצור קשר עם מי מחבריו עימם עישן סמים מסוכנים לפי הודעתו.
ו.
על המשיב נאסר לצאת מהארץ, והוא יפקיד את דרכונו במשטרה.
ז.
המשיב ימצא בפיקוחו של שרות המבחן, והוא יתחייב להגיע לשיחות בשרות המבחן ולמסור בדיקות שתן. המשיב לא יצא מבית דודתו לצורכי פגישותיו עם שרות המבחן אלא בליווי של דודתו רות אביטון או בעלה.

14.
הערבויות ניתנות להבטחתם של כל תנאי השחרור בערובה.

15.
השחרור יכול שייעשה בפני
קצין משטרה.

16.
לא יעמוד המשיב בכל התנאים שנקבעו עד ליום 24.5.04 בשעה 14:00
–
יובא המשיב בפני
שופט המעצרים התורן.


ניתנה היום, ג' בסיון תשס"ד (23 במאי 2004) במעמד הצדדים.



______________________


רם וינוגרד
, שופט






בש בית משפט שלום 3594/04 מדינת ישראל נ' יהודה לנדו (פורסם ב-ֽ 23/05/2004)