פסקי דין על אלי אסולין | פסקי דין על דניאל בכר | פסקי דין על איציק בכר |

1068/09 תק     26/07/2009




תק 1068/09 אלי אסולין נ' דניאל בכר, איציק בכר








בית משפט לתביעות קטנות ברמלה



26 יולי 2009

ת"ק 1068-09 אסולין ואח' נ' בכר ואח'






בפני

כב' השופטת
אסתר נחליאלי חיאט


תובעים

אלי אסולין


נגד


נתבעים

1. דניאל בכר
2. איציק בכר





פסק דין


התובע הוא נציג בעלי הבית של דירת גן במזכרת בתיה.
ביום 21.3.05 נחתם הסכם שכירות בין בעלי הדירה לבין הנתבעים.
תקופת השכירות בהתאם להסכם היתה ל-12 חודשים ולאחר מכן נחתמו חוזים להארכת תקופת השכירות, כשהחוזה האחרון נחתם בקשר לתקופה מיום 14.8.07 ועד ליום 31.7.08.
הצדדים לא חתמו על חוזה לתקופת שכירות נוספת וביום 3.9.08 שלח התובע דרישה לנתבעים לפנות את הדירה תוך 90 ימים.
ביום 3.12.08
פינו הנתבעים את הדירה כנדרש, ומלוא דמי השכירות שולמו עבור התקופה.

לטענת התובע
1.
עם פינוי הדירה הותירו הנתבעים דירה מוזנחת ומלאה בליקויים. כך למשל ציין התובע כי הדירה סוידה רק למראית עין, כי הפנלים מלוכלכים, כי מפסקי חשמל נצבעו, מסגרות הדלתות והחלונות נצבעו, מסמרים לא הוצאו מהקיר; אריחים ובתי מנורה היו שבורים; נמצאו סימני לכלוך דביק, כתמי חלודה ועובש; גינה מוזנחת; מנעולי דלתות מקולקלים ותריסי חלון שבורים (כמפורט בכתב התביעה).
2.
לאחר פינוי הדירה ובשל מצבה נאלץ לפעול בשם בעלי הדירה, כך ביצע תיקונים רבים "התיקונים עלו 8,000 ₪, על חלק מהסכום יש לי קבלות ועל חלק לא, היות וחלק מהעבודה אני עשיתי" (עמ' 3 ש' 19-18).
3.
על פי סעיף 8 להסכם השכירות היה על הנתבעים להחזיר את הדירה במצב תקין כפי שקיבלו אותה למעט בלאי סביר, לפי סעיף 17 להסכם "מתחייבים השוכרים לתקן על חשבונם כל נזק, פגם או שבר, שיגרמו למושכר מפאת השימוש בו ע"י השוכרים..." .
4.
הפגמים שנותרו אינם בגדר בלאי סביר והנתבעים לא עמדו בהתחייבות ולא החזירו את הדירה במצב סביר ממילא לא במצב תקין כפי שקבלו אותה.
5.
התובע עתר לפיצוי בסך 12,000 ₪ בגין עלות התיקונים ובנוסף בגין ריבית עבור שכ"ד שלא שולם במועד לטענתו, פיצוי עבור חודש ימים זמן שהדירה לא הושכרה מידית ואגרת בית משפט .
6.
התובע צרף תמונות, קבלות וחשבוניות לחיזוק טענותיו.

לטענת הנתבעים
7.
חלק מהליקויים הנטענים היו קיימים במועד ההשכרה והיו ידועים לבעלי הדירה, שהשכיר להם בפועל את הדירה; לטענת הנתבעים בעלי הדירה תבעו את הקבלן בגין הפגמים וליקויי הבניה המיוחסים להם כיום, בבית משפט השלום בתל אביב, עובר לתביעה זו ואין
לייחס ליקויים אלו לנתבעים.
8.
לא רק זאת אלא שביום 8.8.07 בטרם נחתם ההסכם להארכת תקופת השכירות שלחו הנתבעים לבעלי הדירה מכתב שכלל את הליקויים בדירה; כך למשל ציינו כי המזגן שבשני חדרי השינה אינו פועל וכי יש בעיה בתריסים של חדרי השינה ושל הסלון וגם כי המנעולים בשני השערים אינם תקינים.
9.
הנתבעים פנו מספר פעמים לתובע בבקשה לתקן את הליקויים אך תשובתו היתה כי תיקון הליקויים הוא באחריות הקבלן. ולאור תשובה זו לא חזרו ופנו אל התובע.
10.
הנתבעים פינו את הדירה במצב תקין ועמלו להשיבה למצב שהיתה בעת תחילת השכירות "עבדתי בלילות לצבוע את הדירה, לעשות את כל התיקונים, לנקות" (עמ' 4 ש' 24-23). ביום בו פינו את הדירה כמוסכם ביקשו מהתובע מספר שעות להשלים את מלאכת הצביעה והניקיון בדירה אולם התובע סרב.
11.
לתמיכה בגרסתם העידה השכנה, ורד שני, "אני נכחתי לאחר הצביעה וראיתי שאכן הוא צבע את הבית בלילה לפני שהוא עזב את הדירה, הוא ואשתו ניקו את הבית לחלוטין, גם את החצר" (עמ' 5 ש' 15-13).

דיון

12.
אין מחלוקת כי התובע לא מסר את החזקה בדירה לידי הנתבעים אלא היה זה הבעלים של הדירה, וגם אין מחלוקת כי התובע 'נכנס' לתמונה כנציג הבעלים, ואינו יכול למסור עדות לגבי מצב הדירה בעת מסירת החזקה.
13.
אין גם מחלוקת כי בדירה יש ליקויים, אך עלי לתת הדעת לשאלה האם הליקויים הם נזק שהנתבעים גרמו לו או שהוא בגדר הליקויים שבאחריות הקבלן. מהתשובה לשאלה זו תגזר המסקנה, שהרי הנתבעים אחראים לתקן על חשבונם כל נזק, פגם או שבר, שיגרם לדירה בעטים או מפאת השימוש שעשו בדירה.
14.
עיינתי בתמונות שצורפו לתביעה והתרשמתי כי חלק מהפגמים או הנזקים אינם בגדר ליקויי בניה אלא בגדר 'שימוש', יחד עם זאת חלק מהם בהחלט מתישבים עם הגדרת ליקויי בניה, או עם הגדרת שימוש סביר, ואלה אינם באחריות הנתבעים.
(יאמר כי לא הוצגו לי כתבי הטענות בתביעה שהוגשה בבית המשפט בתל אביב וגם לא פסק הדין).
כך מצאתי כי הפנלים המלוכלכים, מפסקי החשמל, הדלתות והחלונות הצבועים, אריחים ובתי מנורה שבורים, סימני לכלוך דביק ועובש כפי שעולה מן התמונות בהחלט רלבנטיים לאחריות הנתבעים, כך גם נקיון הדירה באחריותם לאחר שהודו בעצמם כי לא סיימו את מלאכת צביעת הדירה וניקיונה במועד הפינוי.
15.
אינני מקבלת את טענת הנתבעים כי דווחו לבעלי הדירה על כל הליקויים עובר לחתימה על הארכת תקופת השכירות וכפי שציינתי אופי ה'ליקויים' או יותר נכון הפגמים מתישבים יותר עם פגמים שנוצרו כתוצאה משימוש בדירה ולא עם ליקויי בניה.
16.

לכך יש להוסיף כי הסכם השכירות כולל הצהרת הנתבעים שקבלו את המושכר במצב תקין וכי הם מוותרים על כל טענה של מום או ברירה.
הנתבעים התגוררו בדירה תקופה העולה על שלוש שנים (הדיווח על הליקויים היה לאחר שנתיים שהתגוררו בדירה), ונראה כי תקופה ממושכת זו של 3 שנים מחייבת תיקון פגמים שונים שארעו במהלך השימוש וכתוצאה ממנו.
17.
אני דוחה את טענת התובע כי הוא זכאי לקבל דמי שכירות בגין תקופה שהדירה עמדה ריקה, לא הובאו כל ראיות לסיבה שבגינה עמדה הדירה ריקה שהרי התובע הודיע לנתבעים על מועד הפינוי 3 חודשים מראש ואם כך היה על התובע להערך לפינוי ולהביא דיירים פוטנציאליים, ומאחר שהתובע בעצמו שהליקויים תוקנו 3 ימים בלבד אין מקום לפצות בגין חודש שכירות.
18.
ולשאלת גובה הפיצוי –
בהתאם לחשבוניות שהוצגו לפני הוציא התובע סך של 2,376 ₪, ולא מצאתי לחייב את הנתבעים מעבר להוצאות בפועל.
התובע ציין כי "התיקונים עלו 8,000 ₪, על חלק מהסכום יש לי קבלות ועל חלק לא היות וחלק מהעבודה אני עשיתי, נאלצתי לקחת 3 ימי חופש...הערכתי את שלושת ימי החופש ואת עלות הצבע ב-5,000 ₪" (עמ' 3 ש' 21-18); בהעדר ראיות להפסד בפועל, ומאחר שמדובר בנזק מיוחד שהתגבש והיה על התובע להוכיחו, הרי בהעדר ראיות לא מצאתי לקבל את האומדנא שערך התובע, ונראה כי היא גבוהה לאין שיעור מהסביר.
19.
אשר לתביעה שכנגד,

מצאתי לדחותה. הנתבעים סברו כי יש להם אופציה להארכת תקופת ההסכם, אך האופציה אינה במסגרת החוזה ולטענתם הוסכם בעל פה על האופציה כפי שעולה מלשון הסעיף "למרות האמור לעיל, בתום 12 חודשים יוצמדו דמי השכירות לשער הדולר ביום 1.8.08 לסכום של 800$", מכאן בקשו ללמוד שהיתה כוונה להאריך את תקופת השכירות ומכל מקום ממועד סיום התקופה הנקובה בהסכם השכירות יש לחייבם אך ורק כאמור בסעיף קרי, הצמדה ל-800$ ועל כן יש להשיב להם את ההפרש ששילמו מעבר לכך. עוד טענו כי דרישת התובע לפנותם מהדירה נעשתה בניגוד להבנות הצדדים ולמעשה הפינוי בניגוד למוסכם הסב להם נזק לא מבוטל של שכירת דירה בעלות גבוהה יותר ושל העברת הריהוט וגם עוגמת נפש.
20.
הכלל הוא כי אין לטעון טענות בעל פה נגד מסמך בכתב, אלא בתנאים מסוימים כאמור בדין; בעניננו לא חלים התנאים לקבלת עדות נגד מסמך בכתב, לא מצאתי בהסכם כל זכות אופציה להארכת תקופת השכירות ומשכך כל הנזק הנטען אינו בר פיצוי ועל הנתבעים היה לעזוב את המושכר בעת שהסתיים ההסכם, או בעת שנדרשו לעשות כן מעבר לתקופת השכירות.
21.
למעלה מהצורך אציין כי תקופת השכירות לוותה בעריכת חוזים להארכת תקופת השכירות היה בבסיס ההסכמה ליתן זכות אופציה היה על הצדדים להעלות את הדברים על הכתב. בהעדר ראייה בכתב אין לי אלא מה שקוראות עיני בחוזה.

לאור האמור אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של
2,376 ₪, וכן הוצאות משפט בסך 300 ₪.
הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין אם לא ישולם תוך 30 יום.
המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
ה' באב תשס"ט, 26 יולי 2009, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 1068/09 אלי אסולין נ' דניאל בכר, איציק בכר (פורסם ב-ֽ 26/07/2009)