פסקי דין על וענונו אלי | פסקי דין על סופר שמעון | פסקי דין על סופר פרידה |

8459/09 בשא     03/08/2009




בשא 8459/09 וענונו אלי נ' סופר שמעון, סופר פרידה




בעניין:

1




בתי המשפט



בבית המשפט המחוזי בירושלים
בש"א 8459/09

ע"א 3053/09
לפני:
כב' השופט משה רביד

03/08/2009





בעניין:
וענונו אלי





המבקש




נ
ג
ד




1. סופר שמעון
2. סופר פרידה



ע"י ב"כ
עו"ד איתן פרנס
המשיבים




ה ח ל ט ה
1.
לפני בקשה מטעם המערער בהליך העיקרי (להלן - "המבקש"), להורות על ביטול פסק הדין שניתן בערעור ביום 13.5.2009, במסגרתו הורה בית המשפט (השופטים מ' רביד, א' אפעל-גבאי ור' שטרנברג-אליעז) על מחיקת הערעור בשל העדר התייצבות המבקש לדיון שנקבע לשמיעתו (להלן - "פסק הדין").
2.
בנמקו הבקשה טען המבקש, כי ביום 25.6.2009 קיבל לידיו באמצעות הדואר את פסק הדין, אז התברר לו לראשונה כי נקבע מועד לשמיעת הערעור אליו לא התייצב. לטענתו, כתובת מגוריו מופיעה על-גבי הודעת הערעור ובנסיבות בהן לא נשלחה לכתובת מגוריו כל הזמנה לדיון, יש להורות על ביטול פסק הדין.
3.
המשיבים, באמצעות בא-כוחם עו"ד איתן פרנס
, התנגדו לבקשה. לטענתם, המבקש הגיש את הודעת הערעור מבלי שציין כתובת למסירת כתבי בי-דין וככלל אינו מקיים את סדרי הדין, לרבות אי המצאת הודעת הערעור לידם. לפיכך, ומשלא צורף לבקשה תצהיר, טענו המשיבים כי אין לאפשר למבקש להיבנות ממחדליו ויש לדחות הבקשה על הסף. גם לגופו של עניין, טענו המשיבים כי דין הבקשה להידחות, שכן המבקש כלל לא טען לסיכויי הצלחתו בערעור, אשר הינם אפסיים בשים לב לחלוף המועד להגשת הערעור ומבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד.
4.
תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן - "תקנות סדר הדין האזרחי") מסדירה סמכות בית המשפט לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, כבענייננו.
בהקשר דנא יש להבחין בין ביטול

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד מתוך חובת הצדק (

ex debito iustitiae
) בשל פגם שנפל בהליך, למשל כאשר בעל דין לא הוזמן כדין לדיון, לבין ביטול

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד, המסור לשיקול דעת בית המשפט. בהתייחס לבקשה לביטול

פסק דין
מתוך חובת הצדק, הלכה פסוקה היא, כי עצם הפגם בהליך משמש עילה לביטול ההחלטה, ובית המשפט אינו רשאי לשקול אם היתה ההחלטה נכונה לגופו של ענין, אם לאו (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) 736; רע"א 9507/01 עיריית נהריה נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, לא פורסם (2002)). כאשר לא נפל פגם בפסק הדין, הרי שההחלטה לביטול

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד מסורה לשיקול דעת בית המשפט, אשר יבחן שני עיקרים: האחד, סיבת מחדלו של המבקש; והשני, סיכויי הצלחת המבקש אם תבוטל ההחלטה (ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ, פ"ד מז(4) 133 (1993); רע"א 6157/97 גראל בע"מ נ' גראל ערד (1983) בע"מ, פ"ד נא(4) 877, 879 (1997); רע"א 1114/06 דרעי נ' הרלב, טרם פורסם (2006); א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית, תשס"ז-2007), 354-356).

5.
ובענייננו, עיון בהודעת הערעור העלה, כי חרף טענות המשיבים, המבקש ציין בכותרתהּ את כתובת מגוריו להמצאת כתבי בי-דין. אלא שדומה, כי מחמת שגגה של מזכירות בית המשפט, ההזמנה לדיון מיום 19.3.2009 נשלחה לכתובת אחרת, דירת מגוריו הקודמת של המבקש אותה שכר מהמשיבים ופינה עובר להגשת הערעור.
בנסיבות אלה, בהן נפל פגם דיוני בהליך, עת ההזמנה לדיון נשלחה שלא לכתובת מגוריו של המבקש, כמצוין בהודעת הערעור, אין מנוס מביטול פסק הדין מחמת הצדק. בהעדר הזמנה כדין לדיון לא קנה בית המשפט סמכות לדון בעניינו של המבקש. יתרה מזאת, בנסיבות אלה יש לראות המבקש כמי שנשלל ממנו יומו בבית המשפט, כך שביטול פסק הדין מתחייב גם לאור זכות הגישה לערכאות המשפט, זכות יסוד חוקתית העומדת לכל אדם, בבחינת מתן הזדמנות ומעשית בידיו לפנות לבית המשפט (רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינסון, לא פורסם (2001); ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית (תשנ"ט-1999) 203-204; ע"א 3115/93 יעקב נ' מנהל מס שבח מקרקעין חיפה, פ"ד נ(4) 549, 559-563 (1997)). ויוטעם, פסק הדין ששלחה מזכירות בית המשפט למבקש, באמצעות הדואר, לכתובת מגוריו כמצוין בכותרת הודעת הערעור, התקבל על-ידו, לאחריו הגיש הבקשה דנן.

6.
פועל יוצא, הנני מורה על ביטול פסק הדין מיום 13.5.2009, במסגרתו נמחק הערעור בשל אי התייצבות המבקש לדיון.
7.
יחד עם זאת, כעולה מתגובת המשיבים לבקשה, המבקש הגיש את הודעת הערעור ביום 26.1.2009, בחלוף חודשים רבים מהמועד הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי להגשתהּ. פסק הדין של בית משפט השלום בירושלים (כב' הרשם א' פוני) ניתן ביום 9.4.2008 בהעדר הצדדים. כעולה מאישור מסירה של דבר דואר רשום, ביום 18.4.2008 נמסר למבקש עותק פסק הדין והוא סירב לחתום על אישור המסירה. כמו כן, ביום 6.5.2008 חתם המבקש על מסמך התחייבות לפנות את דירת המשיבים עד ליום 31.5.2008 בהתייחסו במפורש לפסק הדין של בית משפט קמא.
בנסיבות אלה, מהן עולה, לכאורה, כי במועד הגשת הערעור חלף המועד להגשתו על-פי דין, בשים לב למועד המצאת פסק דינו של בית משפט קמא למבקש, לרבות ידיעתו בפועל פסק הדין, ומבלי שהוגשה בקשה להארכת המועד להגשת הערעור, כמתחייב על-פי דין, ינמק המבקש בתוך 14 ימים מיום קבלת החלטה זו, מדוע לא יורה בית המשפט על מחיקת הערעור מטעם זה.

התיק יובא לעיוני עם קבלת תגובת המבקש או ביום 27.8.2009, לפי המוקדם.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה למבקש ולב"כ המשיבים.
ניתנה היום, י"ג באב, תשס"ט (3 באוגוסט 2009), בהעדר הצדדים.




משה רביד
, שופט








בשא בית משפט מחוזי 8459/09 וענונו אלי נ' סופר שמעון, סופר פרידה (פורסם ב-ֽ 03/08/2009)