פסקי דין על אורטל איל | פסקי דין על אסתר בן חמו | פסקי דין על משה בן חמו |

206/01 הפ     06/03/2002




הפ 206/01 אורטל איל נ' אסתר בן חמו, משה בן חמו




בעניין:
19



בתי המשפט

בית משפט השלום כפר-סבא
הפ 000206/01


כב' השופט דוד גדול
תאריך:
06/03/02


בעניין:
עמוס מנשה


ע"י ב"כ
עו"ד אורטל איל

המבקש


נגד




1 . אסתר בן חמו


2 . משה בן חמו


ע"י ב"כ
עו"ד קריטנשטיין יצחק

המשיבים


פסק דין

א.
עובדות:

1.
הצדדים לתובענה הינם זכאים עפ"י הערות אזהרה הרשומות לטובתם בגין רכישות שביצעו כ"א מבעלים אחר של המקרקעין הידועים כחלקה 123 בגוש 8233 בנתניה (להלן: "המקרקעין").

2.
נכון להיום המקרקעין רשומים ע"ש 4 בעלים כאשר למעשה כל הבעלים מכרו זכויותיהם במקרקעין לאחרים, אך טרם נרשם מי מהרוכשים כבעלים.

3.
א. עפ"י נסח הרישום ה"ה אריה קליין ו-אסתר טל מכרו חלקם למר נעים שמעון מאז 20.12.95 אך חרף הזמן הרב מאז רישום הערת אזהרה לטובת הרוכש הוא טרם נרשם כבעלים.
ב.
המבקש דנן רכש את זכויותיה של הגב' עליזה גל. לגבי רכישה זו נרשמה לטובתו הערת אזהרה ביום 7.10.96 ,אך חרף הזמן הרב טרם נרשם המבקש כבעלים. בין לבין נרשם עיקול על זכויותיו של המבקש עפ"י הערת האזהרה (ביום 19.10.99).
עפ"י הסכם הרכישה הוא מחזיק בחלק ממבנה שהוקם על המקרקעין.

ג.
המשיבים רכשו זכויותיהם במקרקעין ממר זאב הרפז (להלן: "הרפז") הבעלים של 1/4 מהמקרקעין אך גם זכויותיהם טרם נרשמו נכון להיום.

4.
בין המבקש לבין הרפז התנהלו הליכים משפטיים
קודמים
והם:

א.
תביעה בתיק אזרחי (נתניה) 5862/98 בה הגיעו הצדדים להסכם פשרה בו חלקו ביניהם את החזקה הייחודית במחצית הצפון מערבית של המקרקעין. יוער כי לתביעה זו לא היו שותפים בצורה כלשהיא הבעלים של המחצית השניה ו/או הרוכש מטעמם.
עפ"י פס"ד בתביעה התחייבו הצדדים אהדדי לשתף פעולה ע"מ למצות את זכויות הבניה במקרקעין. אם וכאשר יקבל מי
מהצדדים היתר בניה יהרס הבית הבנוי על המקרקעין תוך 4 ימים.

ב.
המבקש דנן הגיש בקשה על דרך המרצת פתיחה (נתניה) 613/00 ובה עתר לביטולו של פסה"ד בתיק 5862/98 כב' השופטת קדראי דחתה את בקשתו זו בנימוק שזו לא הדרך לבטל את פסה"ד.
ג.
על פסה"ד האמור הוגש ערעור לביהמ"ש המחוזי בתל אביב אך ערעור זה טרם נשמע. בערעור זה מתבקש ביהמ"ש ע"י המבקש דנן לבטל את פסה"ד הנ"ל בשל טעות ו/או הטעיה.

5.
בבקשה שלפני עותר המבקש כי אכריז על המשיבים כחליפיו של מר הרפז שנגדו ניתן פסה"ד ב-ה.פ. 613/00
בנתניה וכי המשיבים דנן מנועים מלבצע כל שיפוץ ו/או בניה ו/או הריסה ו/או שימוש ו/או כל פעולה העומדת בניגוד לפסה"ד בתיק ה.פ. 613/00.

ב.
הדיון:

1.
המבקש טוען כי:

א.
המשיבים הינם חליפיו של מר הרפז ובתור שכאלו כל הוראות פסה"ד בתיק 5862/98 יחולו עליהם.

ב.
עפ"י הסכם הפשרה שקבל תוקף של פס"ד על שני הצדדים לפנות את החלק במקרקעין תוך 3 חודשים (ואלו לכל הדעות כבר חלפו) וכן עליהם לשתף פעולה בהוצאת היתר בניה שבעקבותיו הבית בו מחזיקים המשיבים ייהרס.

2.
המשיבים טוענים כי:

א.
הם אכן חליפיו של הרפז במקרקעין הם רכשו זכויותיהם ממנו תוך ידיעה של ההליכים המשפטיים הקודמים הכרוכים בהרפז ובמבקש.

ב.
עפ"י חוות דעת מקצועית של מר א.עובד מיום 26.8.01 שניתנה
כמחצית השנה אחרי פסה"ד בה.פ. 613/00, ביצועו של פסה"ד המקורי בתיק 5862/98 למעשה בלתי אפשרי. המבנה שאותו שאפו הצדדים להשביח ע"י הריסה ובניה של שתי יחידות חדשות קשור קשר בל ינתק עם חלקו האחר של המבנה, המוחזק ככל הנראה ע"י מר נעים שמעון ולכן אם יהין מאן דהוא להרוס את היחידה בה מתגוררים המשיבים יהרס המבנה כולו.

3.
באשר לעתירה המבקשת להכריז על המשיבים כחליפיו של מר הרפז וכי כל האמור בפסקי הדין שניתנו בעניינו מחייב את המשיבים לטוב ולרע (בכפוף לאמור להלן), היא מתקבלת וזאת נוכח הודאת והסכמת המשיבים וב"כ.

4.
א.
באשר לעתירה המבקשת לאסור על המשיבים תפיסת חזקה ו/או שפוץ הבית בקטע המוחזק על ידם עתירה זו נדחית.

ב.
כפי שהוסבר לעיל, הצדדים לתובענה אינם ה"שחקנים" היחידים במקרקעין. המקרקעין מוחזקים במחציתם ע"י ה"ה קליין וטל ו/או מר נעים מטעמם.


עפ"י חוות דעת הנדסית מקצועית (נ/15) שלא נסתרה ע"י חוות דעת נגדית;
(עורכה של חוות הדעת לא נקרא ע"י המבקש לחקירה של חוות דעתו) משמע המבקש מקבל את המסקנות האופרטיביות שבחוות הדעת. עיון ב - נ/15 מעלה כי הכוונה של הצדדים כפי שבאה לידי ביטוי בהסכם שניתן לו תוקף של פס"ד בתיק 5862/98 להרוס את היחידה שמחזיקים בה המשיבים כמעט ואינו בר מימוש יותר.
קבלת העתירה ע"י המבקש לפנוי היחידה שמחזיקים המשיבים והריסתה כמוה כקריאה לגרום נזק חמור ובלתי הפיך לבעלים/מחזיקים של המחצית השניה של המקרקעין על לא עוול בכפם ולכך לא אסכים.

ג.
אינני יודע מה יחליט ביהמ"ש המחוזי לכשישמע את הערעור אבל בטוחני כי ביהמ"ש לא ייתן ידו לגרימת נזק לבעלים אחרים שאינם צדדים לכל ההליכים וכעת אני קובע ממצא עובדתי כי ביצוע במדויק של ההסכם יכול להביא לקריסת ביתם של יתרת הבעלים/המחזיקים.

5.
א.
יכולתי לסיים החלטתי בנקודה זו אולם למעלה מן הצורך אומר, כי ב"כ המשיבים טען שהתביעה שלפני מוקדמת
הואיל ועפ"י פסה"ד בתיק 5862/98 יש להוציא היתר בניה כתנאי מקדים לבצוע הריסה. טענתו זו של ב"כ המשיבים מקובלת עלי וכל עוד אין בידי מי מהצדדים היתר בניה (שבחלקו מדבר על הריסה) לא נתמלאו התנאים שקבעו הצדדים כמחייבים פינוי קטע הבית שבו מחזיקים המשיבים והריסתו.

ב.
המשיבים הציגו לי תמונות מהמצב
כפי שהוא בשטח נכון להיום ומהן עולה בברור כי המשיבים שפצו את קטע המבנה המוחזק על ידם באופן משמעותי ולאור כך לא נראה לי שהם יפנו בבקשה להוצאת היתר שבחובו הריסת הקיים.

ג.
אעיר ואומר כי מקובלת עליי טענת ב"כ המשיבים כי לאשר שבוצע עד
היום ע"י המשיבים הם לא נזקקו להיתר ולמעשה אם יקבע בעתיד בין ע"י ערכאת הערעור ובין אחרת כי יש להגיע לבצוע של ההסכם המקורי (אפשרות שנראית ע"י רחוקה ביותר), אזי לא יוכלו המשיבים לטעון לשינוי מצבם לרעה עקב השיפוצים הנרחבים שבצעו בדירתם.
הם ידעו מראש בדבר ההליכים המשפטיים סביב הבית ואם החליטו בכל זאת לבצע את שבצעו, הסיכון כולו שלהם.

ג.
לסכום:

1.
עתירתו הראשונה של המבקש מתקבלת נוכח הסכמת המשיבים.
2.
עתירתו השניה של המבקש נדחית נוכח האמור לעיל.
3.
בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי, המבקש ישלם למשיבים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 בלוית מע"מ כחוק ובלוית ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום כ"ב באדר, תשס"ב (6 במרץ 2002) בהעדר הצדדים.



דוד גדול
, שופט











הפ בית משפט שלום 206/01 אורטל איל נ' אסתר בן חמו, משה בן חמו (פורסם ב-ֽ 06/03/2002)