פסקי דין על חכם יוסף

10421/01 ת     25/02/2002




ת 10421/01 מדינת ישראל נ' חכם יוסף




בעניין:

2



בתי המשפט


בית משפט לתעבורה חדרה
ת
010421/01


בפני
:
כב' השופט אביהו גופמן

תאריך:
25/02/2002



בעניין
:
מדינת ישראל




המאשימה


- נ ג ד -


חכם יוסף





הנאשם

החלטה

1.
המדובר בבקשה לביטול כתב אישום בטענת התיישנות.

בתאריך 15.8.00 נרשם לנאשם דו"ח בגין עבירת מהירות שבוצעה על ידו. הנאשם הגיש בקשה לביטול הדו"ח בתאריך 7.9.00 וביום 12.9.00 נשלחה אליו תגובת ראש לשכת תנועה, על פיה, בקשתו לביטול הדו"ח נדחתה.


ביום 25.9.00 נשלחה, לטענת הנאשם, בקשה להישפט (צורף אישור רשות הדואר על משלוח דואר רשום).

בהמשך, ובתאריך כלשהו, נשלחה לנאשם הודעה על כפל קנס. הנאשם, תוך ציון העובדה שהגיש בעבר בקשה להישפט, הגיש ביום 1.3.01 בקשה נוספת להישפט, ובתגובה נשלחה לו הודעה נוספת על כפל קנס ואף התראה לפני עיכוב רשיון. כן הודע לו, בסעיף 4 למכתב המטה הארצי מיום 30.4.01, שמאחר וחלף המועד לתשלום הקנס המקורי והודעה על בקשה להישפט הוגשה באיחור, על הנאשם לשלם קנס בתוספת פיגורים.


בתאריך 10.5.01 שלח הנאשם למטה הארצי מכתב מפורט, בו הסביר את השתלשלות העניינים והפגמים שאירעו, לטענתו, בהתנהגות המשטרה, ובתשובה לכך, אכן הודע לו ביום 3.9.01 (כ - 4 חודשים לאחר שנשלח מכתבו האמור) שהוחלט לכבד את רצונו להישפט וכי הזמנה לביהמ"ש תישלח אליו בהמשך.


זמן קצר לאחר מכן, ביום 7.9.01, (ע"פ המצויין בכתב האישום) נשלחה לנאשם הזמנה להישפט. השאלה היא האם לאור זאת חלפה תקופת התיישנות ודין כתב האישום להימחק.
3.
כבר מיד אציין שסעיף 239 א' לחסד"פ אינו רלבנטי לענייננו, מאחר וסעיף זה מתייחס למקרה בו נאשם לא היה מודע כלל לביצוע העבירה על ידו (כמו עבירה שבוצעה ונקלטה באמצעות מצלמה), שאז קיימת חובה להגיש כתב אישום תוך שנה ממועד ביצוע העבירה אלא אם כן הודע לנאשם על ביצוע העבירה במהלך אותה שנה.


במקרה שלפניי ברור שהנאשם היה מודע לביצוע העבירה ואף קיבל את הדו"ח לידיו במועד ביצוע העבירה, ועל כן במקרה זה חלים הכללים המתייחסים לעבירות קנס וברירת משפט (סעיפים 225 א' ו - 230 לחסד"פ).

4.
אין ספק שעבירת תעבורה בגינה מואשם נאשם, הינה בגדר עבירת קנס, אלא שהמדובר בעבירת קנס שהיא עבירת תעבורה ע"פ צו תעבורה (עבירת קנס) תשל"ז – 1976, ועל כן, לגביה חל סעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי, המגדיר את עבירת קנס זו כעבירה של ברירת משפט. למעשה סעיף 225 א' מתייחס בפירוש לכך שהוא חל על עבירת ברירת משפט ע"פ סעיף 228 (ה).

5.
סעיף 225 א (א) לחסד"פ קובע ש"עברה שנה מיום ביצוע עבירת קנס לא יוגש עליה כתב אישום..." אך סעיף 225 א (ב) קובע, שאין באמור בס"ק (א) כדי למנוע הגשת כתב אישום כנגד מי שביקש להישפט לפי סעיף 229, אף אם עברו המועדים הקבועים לכך בסעיף קטן

(א).


פרשנות פשוטה מביאה למסקנה שהגם שבגין עבירת קנס חובה להגיש כתב אישום תוך שנה מיום ביצוע העבירה, הרי אין הגבלה זאת חלה במקרים בהם אדם מבקש להישפט (במקרה של עבירת ברירת משפט) וניתן להגיש כתב אישום גם לאחר שחלפה תקופת השנה הנקובה בסעיף 225 א.


ברור, שע"פ סעיף 225 א (א), תקופת התיישנות לעבירת קנס הינה שנה מיום ביצוע העבירה, למעט מקרים בהם הנאשם מבקש להישפט, שאז, לא חלה הגבלת השנה מיום ביצוע העבירה.


והשאלה היא על כן, מהי תקופת ההתיישנות החלה לגבי עבירות קנס בהם ביקש נאשם להישפט.

התשובה לשאלה זו נמצאת למעשה בסעיף 230 לחסד"פ. סעיף זה קובע, שאם אדם הודיע על רצונו להישפט בהתאם להוראת סעיף 229 (א) לחסד"פ, יש לשלוח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שההודעה על רצונו להישפט התקבלה.


המסקנה המתבקשת היא שתקופת ההתיישנות הרגילה ע"פ סעיף 225 א (א) מוארכת מעבר לשנה, אך לא יותר משנה מיום שנתקבלה בקשתו להישפט במטה הארצי. חלפה שנה מיום שנתקבלה הודעתו, לא ניתן לזמנו למשפט בגין עבירת הקנס אותה ביצע.

6.
ע"פ האישור שצורף (נספח ד לסיכומים) נשלחה הבקשה להישפט בתאריך 25.9.00 כאשר העבירה בוצעה בתאריך 15.8.00.

ע"פ המצויין בכתב האישום תאריך משלוח ההזמנה היה ביום 7.9.01 ומכאן שאכן ההזמנה נשלחה במסגרת תקופת השנה שהחלה ביום 25.9.00.

סעיף 230 קובע שלנאשם תישלח הזמנה למשפט
תוך שנה מקבלת הודעתו, ואין כל דרישה בסעיף שהנאשם יקבלה
תוך תקופת השנה.


הנאשם, כפי שעולה מנספח יא לסיכומיו, טוען שההזמנה הגיע לידו ביום 11.10.01 כאשר ההודעה מטעם הדואר על קיום המכתב הגיע לידיו ביום 10.10.01. דא עקא, שע"פ סעיף230, אין חשיבות כלל מתי הגיעה ההזמנה לידי הנאשם והאם טרח לקבלה מיד עם הגיעה לבית הדואר או "התמהמה". המבחן היחיד הוא, האם ההזמנה נשלחה תוך שנה וע"פ המצויין בדו"ח היא אכן נשלחה במסגרת שנה זו ועובדה זו לא הופרכה.


בנסיבות האמורות אין מקום להתייחס ליתר טענות הנאשם ואני קובע חד משמעית שתקופת ההתיישנות ע"פ סעיף 230 טרם חלפה ועל כן אין מקום לביטול כתב האישום.

7.
מעבר לכך אציין שבמקרה, נשוא החלטה זו, התקיימו תכתובות עניפות בין הנאשם למטה הארצי, במסגרתה היו אי הבנות בין הצדדים. הנאשם בהיותו, כנראה, ער ל"בלבול", הגיש בקשה נוספת להישפט ביום 1.3.01, וגם לכך יש חשיבות לעניין קביעת המועד בו חלפה תקופת השנה, האם מיום הבקשה הראשונה או מיום הבקשה השנייה.


מכל מקום לאור הרישא להחלטתי, אין אני מוצא מקום להתייחס לעניין זה.


אשר על כן, אני קובע כי בעת משלוח ההזמנה למשפט טרם חלפה תקופת השנה מיום משלוח ההודעה על בקשה להישפט ועל כן דין טענת ההתיישנות להידחות.



אני קובע התיק להקראה ליום 22.4.02 שעה 09:00.

לזמן הצדדים.

העתק החלטה זו יישלח לצדדים בדואר.

ניתנה היום 25 בפברואר, 2002 (י"ג באדר תשס"ב) בהעדר הצדדים.

אביהו גופמן
, שופט







ת בית משפט לתעבורה 10421/01 מדינת ישראל נ' חכם יוסף (פורסם ב-ֽ 25/02/2002)