Google

חב' מרקעי תקשורת בע"מ - עיריית תל-אביב, הרשות לפיתוח כלכלי ת"א יפו בע"מ, כהן אייל ואח'

פסקי דין על חב' מרקעי תקשורת בע"מ | פסקי דין על עיריית תל-אביב | פסקי דין על הרשות לפיתוח כלכלי ת"א יפו | פסקי דין על כהן אייל ואח' |

2044/07 א     04/08/2009




א 2044/07 חב' מרקעי תקשורת בע"מ נ' עיריית תל-אביב, הרשות לפיתוח כלכלי ת"א יפו בע"מ, כהן אייל ואח'




בעניין:

7



בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
א
2044/07

בפני
:
כבוד הרשם אבי זמיר
תאריך:
04/08/2009




בעניין
:
חב' מרקעי תקשורת בע"מ



ע"י ב"כ
עו"ד סער

התובעת

נ
ג
ד


1 . עיריית תל-אביב
(מחיקה)

2 . הרשות לפיתוח כלכלי ת"א יפו בע"מ
3 . כהן אייל


ע"י ב"כ

2 . עו"ד קסלר

3 . עו"ד שדה

הנתבעים

נ
ג
ד


1 . זוהר חוצות בע"מ
2 . זוהר חוצות שיווק בע"מ
3 . כהן ציון


ע"י ב"כ
עו"ד שינדלר
צדדי ג'

החלטה


בבש"א 18004/08 עותרת התובעת בשנית לתיקון כתב התביעה והשבת חלקה היחסי של אגרת בית המשפט ששולמה מטעמה במסגרת הגשת כתב התביעה המקורי (השבת האגרה נדרשת לאור ההפחתה המבוקשת של סכום התביעה (5,384,013 ₪ במקום 5,500,932 ₪ ).

במסגרת התביעה, נטען כי הרשות לפיתוח כלכלי אישרה בע"פ את צירוף התובעת כמשקיעה שתסייע בהפעלת חברת זהר חוצות בע"מ עימה התקשרה הרשות לפיתוח כלכלי בהסכם לפרסום מסחרי על תחנות אוטובוסים.
על פי הנטען, ההסכם עתיד היה להסתיים ביום 30/6/07 עם אופציה להארכה לשלוש תקופות נוספות בנות שנה אחת או חלק ממנה, והרשות לפיתוח כלכלי הבטיחה לתובעת באופן מפורש כי היא תאריך את תקופות ההסכם בהתאם לאופציה.
התובעת טענה, כי באופן פתאומי, הרשות לפיתוח כלכלי חזרה בה מהתחייבותה, באופן שניתן לייחס לה אחריות חוזית ונזיקית.
התובעת עתרה לחייב את הרשות לפיתוח כלכלי בהשבת כל הכספים שהשקיעה וכן בפיצוי בגין אבדן רווחים. על פי הנטען, מר כהן שימש כנציג הרשות לפיתוח כלכלי במסגרת המשא ומתן מול התובעת, והרשות לפיתוח כלכלי הבטיחה באמצעותו, כי היא תאריך את תקופת ההסכם בין הצדדים בהתאם להסכמה המקורית.
בסופו של דבר, הרשות לפיתוח כלכלי מסרה את הזיכיון למר כהן, המצוי, לטענת התובעת, בניגוד עניינים מעצם היותו מוסמך מטעמה לבצע התקשרויות עם צדדים שלישיים בהתאם למכרזים.

בהחלטתי מיום 3/12/07 נעתרתי לבקשת הנתבעת 1 – עיריית תל אביב לסילוק התביעה כנגדה על הסף (בש"א 17669/07).

בנוסף, בהחלטתי מיום 6/12/07 , קבעתי כי למרות מעורבותו הנטענת של מר כהן
במסכת העובדתית, לא מיוחסות לו עילות תביעה מוגדרות, והתרתי לתובעת להגיש כתב תביעה מתוקן בכל הנוגע ל"תרגום" המסכת העובדתית לעילות תביעה ספציפיות (בש"א 18300/07).

ביום 18/3/08 הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה (בש"א 6227/08), אשר נדחתה בהחלטתי מיום 6/8/08 , מהטעם שלא נכלל בה פירוט לגבי טיב התיקון ומהות הטענות שהוספתן מבוקשת, למעט טענות התובעת בדבר הצורך בהוספת הצדדים השלישיים כנתבעים, ולא ברור מדוע הדבר התבקש רק באותו השלב.

הבקשה הנוכחית מפורטת יותר, ומעיון בה ניתן להיווכח כי התיקון המבוקש מתחלק לשני רכיבים-
(א)
התיקון לגבי מר כהן וחברת א.צ.י.כ. אחזקות וניהול בע"מ-
לטענת התובעת, נדרשה הוספת טענות עובדתיות לגבי התחייבותו המפורשת של מר כהן כלפי התובעת, עוד בטרם העברת הכספים לרשות לפיתוח כלכלי.
התובעת מפרטת את המצגים השונים שהציג מר כהן כלפי הרשות לפיתוח כלכלי, ההתחייבות של מר כהן כלפיה ומעורבותו הישירה במשא ומתן שנוהל בין התובעת לבין זכיין בינלאומי.
התובעת מפרטת את הטענות העובדתיות השונות שהוספתן מבוקשת, וטוענת כי אף אחת מהעובדות המופיעות בטיוטת כתב התביעה המתוקן, אינה סותרת את העובדות שפורטו במסגרת כתב התביעה המקורי, אלא במסגרת כתב התביעה המתוקן רק הוספו טענות עובדתיות שלא נכללו במסגרת כתב התביעה המקורי, וחלקן התגבשו רק לאחר הגשת כתב התביעה המקורי.

(ב)
צירוף צדדי ג' כנתבעים 4-6-
התובעת טוענת, כי צירופם של צדדי ג' מתבקש בשלב זה שכן העילה כנגדם התגבשה רק לאחר הגשת כתב התביעה המקורי.
לטענת התובעת, לפני הגשת כתב התביעה המקורי ניהלה התובעת הליך נפרד כנגד נתבעים אלה, ואף התגבש הסכם פשרה שנחתם בסמוך למועד הגשת כתב התביעה המקורי.
לפיכך, ולאור הצורך של התובעת לנקוט בהליכים משפטיים כנגד צדדי ג' בשל הפרת הסכם הפשרה, סבורה התובעת כי מן הראוי להכליל גם את צדדי ג' במסגרת התביעה.
התובעת טוענת, כי רלוונטיות צדדי ג' לבירור ההליך נלמדת, בין היתר, מעצם העובדה שהרשות לפיתוח כלכלי הגישה כנגדם הודעות צד ג'.

התובעת טוענת, כי אי הכללת מלוא העובדות במסגרת כתב התביעה המקורי, נבעה מהגשתו המהירה של כתב התביעה על ידי בא כוחה הקודם של התובעת.

בתגובתה, מתנגדת הרשות לפיתוח כלכלי לבקשת התיקון, בטענה שמדובר למעשה בבקשה ל"עיון חוזר" בהחלטה הקודמת בבקשה לתיקון כתב תביעה, שהוגשה תוך התעלמות מעיקרון סופיות הדיון.
הרשות לפיתוח כלכלי טוענת כי הבקשה הנוכחית, בדומה לקודמתה, הוגשה תוך שיהוי חמור שלא ניתן לו כל הסבר מניח את הדעת, ובמסגרתה מבוקש להרחיב באופן משמעותי את יריעת המחלוקת העובדתית שביסוד ההליך.
מר כהן מתנגד גם הוא לבקשת התיקון, מהטעמים שהועלו בהתנגדותה של הרשות לפיתוח כלכלי, וטוען כי החלפת הייצוג אינה מצדיקה את בקשת התיקון הנוכחית.


צדדי ג' טוענים בתגובתם, כי כל צירוף של נתבע יוביל להגשת ערעור לבית המשפט העליון, באופן שיעכב את קידום ההליך למשך מספר שנים נוספות, ובנסיבות אלה הדרך הראויה היא מחיקת התביעה והגשת תביעה חדשה.

כידוע, מגמת הפסיקה היא לנקוט בגישה ליברלית בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות ואף צירוף צדדים, למעט מקרים חריגים, שבהם אין בתיקון כל תועלת לבירור הפלוגתאות, או שהוא עלול לגרום נזק דיוני למשיב לבקשת התיקון (רע"א 3385/08 מרקט-פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ (25/9/08); רע"א 8129/08 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' מדינת ישראל-משרד הבטחון (6/4/09)). להארכת מועד להגשת הודעת צד ג', באיחור של שנים, ראו והשוו: רע"א 4038/09 ברונשטיין נ' בלינדר (19/7/09).




בענייננו, אני שותף לטענת המשיבים לבקשה בדבר השיהוי המסויים המאפיין את הגשתה, אלא שבניגוד לעמדתם, איני סבור שיש בכך בכדי להכריע את הכף, מה גם שחלק מהיקפו של התיקון, ובכלל זאת צירוף צדדי ג' כנתבעים בהליך, נובע מהתרחשות עובדות שאירעו לאחר הגשת התביעה (טענה שלא נסתרה).

מחיקת התביעה הנוכחית והגשת תביעה נוספת במקומה אינה בהכרח עתידה "לחסוך" הליך ערעורי (לפחות מטעמה של התובעת), והדבר עלול לייתר במידת מה את הליכי הביניים שהתנהלו עד כה.
בש"א 6227/08 נדחתה מהטעם שלא פורטו במסגרתה מהות התיקון המבוקש והטעמים שביסודו, ואילו הבקשה הנוכחית מפורטת יותר, באופן משמעותי למדי, ולכן עונה על הנדרש מבחינת המתווה שבהחלטתי הקודמת, ומכאן, כי בניגוד לטענת הרשות לפיתוח כלכלי, אין המדובר בהליך של עיון מחדש.
אמנם, התיקון המבוקש, במהותו, מרחיב את היקפה של המסכת העובדתית בהשוואה להיקפה בכתב התביעה המקורי, וייתכן כי ניתן היה לעתור לתיקון המבוקש, במתכונת הבקשה הנוכחית, כבר בשלב מוקדם הרבה יותר.
עם זאת, מבחינה פרקטית, יש להעדיף את קידום ההליך תוך הגמשת עקרונות דיוניים, על פני היצמדות לטעמים פורמליסטיים שתחייב נקיטת הליך מחודש, באותה המתכונת של התביעה המתוקנת המבוקשת.
החלפת הייצוג אינה טעם עצמאי להתרת התיקון, אך היא מתווספת לטעמים הדיוניים הקודמים.
אציין, כי בניגוד לבקשת הרשות לפיתוח כלכלי בתגובתה, לא ראיתי לנכון לאפשר חקירה נגדית של המצהיר מטעם התובעת.

הבקשה מתקבלת. תקנות 93 ו-94 יחולו. התובעת תשא בהוצאות הנתבעת 2, הנתבע 3 וצדדי ג' (ביחד) בסך 5,000 ₪ + מע"מ לכל צד.

הבקשות למתן

פסק דין
חלקי וחיוב התובעת בערובה, בש"א 17484/08 ובש"א 20605/08, נמחקות, תוך מתן אפשרות להגיש בקשות מתוקנות.



ניתנה היום י"ד באב, תשס"ט (4 באוגוסט 2009) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים, ותקבע מועד לקדם משפט נוסף, לפי היומן.



אבי זמיר
, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו








א בית משפט מחוזי 2044/07 חב' מרקעי תקשורת בע"מ נ' עיריית תל-אביב, הרשות לפיתוח כלכלי ת"א יפו בע"מ, כהן אייל ואח' (פורסם ב-ֽ 04/08/2009)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים