פסקי דין על יאסמין ערמוש | פסקי דין על אריה חברה לביטוח | פסקי דין על אסמאעיל יאסין |

4233/04 א     03/08/2009




א 4233/04 יאסמין ערמוש נ' אריה חברה לביטוח בע"מ, אסמאעיל יאסין








בית משפט השלום בקריות



03 אוגוסט 2009

ת"א 4233-04 ערמוש נ' אריה חברה לביטוח בע"מ
ואח'






בפני

כב' השופט
דאוד מאזן


תובעים

1
.
יאסמין ערמוש


נגד


נתבעים

1. אריה חברה לביטוח בע"מ
2. אסמאעיל יאסין






פסק דין


רקע כללי:

1.

לפני תביעה לנזקי גוף בעילה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975.

2.
התובעת, ילידת 29/4/1986 , נפגעה בתאונת דרכים ביום 5/7/04 (להלן: "התאונה"). בזמן אירוע התאונה התובעת נסעה ברכב
מסוג רנו מ.ר. 06- 339-48 הנהוג בידי נתבע מס' 2. אין חולק כי הרכב בעת אירוע התאונה היה מבוטח על ידי הנתבעת בביטוח
חובה.

3.

הצדדים אינם חלוקים בשאלת האחריות והמחלוקת ביניהם היא בשאלת גובה הנזק בלבד.

4.
ביום 13/4/05 ניתנה על ידי כבוד השופטת א. בית-נר( כתוארה אז) החלטה הדוחה את בקשת התובעת למנות מומחה רפואי לקביעת נכותה של התובעת;על החלטה זו לא הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

5.
ביום 19/6/06 ניתן

פסק דין
על ידי חברתי כבוד השופטת בית נר,על יסוד מסמכים וסיכומים,המחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך 6,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ כחוק והחזר אגרה בסך 600 ₪.

6.
התובעת הגישה ערעור על פסק הדין במסגרת ע"א (חיפה) 3577/06 , במסגרת הדיון בבית המשפט המחוזי, הסכימו הצדדים על קבלת הערעור ,ביטול פסק הדין ומינוי מומחה מטעם בית המשפט; בית המשפט המחוזי ,מינה את ד"ר שרון כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום השיניים אשר יבדוק את התובעת וייקבע מה הנזקים שנגרמו לה בתחום השיניים עקב תאונת דרכים, ויתייחס לקשר הסיבתי בין הנזקים לבין התאונה ותוצאותיה. כמו כן בית המשפט הורה למומחה לקבוע את העלות הטיפולים הן לעבר והן לעתיד.

7.
בית המשפט המחוזי קבע שלאחר המצאת חוות דעתו של המומחה, יזמן בית המשפט את הצדדים לדיון בעניין גובה הנזק ולאחריה ייתן פסק הדין. המומחה מטעם בית המשפט הגיש את חוות דעתו
ביום 22/8/03, אפשרתי לצדדים לשלוח שאלות הבהרה ואפשרתי לנתבעים לחקור את המומחה על חוות דעתו.

חוות דעת ד"ר שרון:-


8.
המומחה לאחר שבדק את התובעת ציין כי בעקבות התאונה נגרם לה נזק בשיניה הקדמיות בלסת התחתונה, נזק המתבטא בעקירת הניב התחתון משמאל ובהתרופפות קשה של השיניים החותכות. לדעתו של המומחה, שיניים אלו, התייצבו לאחר קיבוע,זקוקות לשחזור מיידי על ידי טיפולי שורש ,מבנים וכתרים . לדידו של המומחה, יש הכרח שבעתיד ובמהלך חייה של התובעת יוחלף שיקום זה בשתלים דנטלים ובשיקום על גבי השתלים. המומחה קבע לתובעת נכות צמיתה בשיעור 0.25% והעריך את עלות השיקום במהלך חייה של התובעת לסך 56,400 ₪ כולל מע"מ.

9.
המומחה מטעם בית המשפט נחקר ארוכות על חוות דעתו. המומחה בשאלות ההבהרה ובחקירתו חזר ואישר את חוות דעתו. עיקר טרוניית ב"כ הנתבעים ביחס לחוות דעתו של המומחה היא בקשר לתחום התמחותו של המומחה בפה ולסת ולא בשיקום הפה; המומחה לטענתו לא עיין בכרטיס הטיפולים ומשכך אין בידו לעמוד על הקשר הסיבתי בין התאונה לטיפולים עתידיים מוטלת בספק. עוד הוסיף וטען ב"כ הנתבעת, כי
התובעת תיזקק לטיפול עתידי אך הדבר אינו קשור לתאונה והוא תולדה של טיפול אורתדנטי כושל שניתן על ידי ד"ר יאסין והם לא קשורים לתאונה.

10.
עוד טען ב"כ הנתבעים כי מסקנתו של המומחה בעניין הצורך בטיפול שורש ב-4 שיניים חותכות עקב תהליך דלקתי בקצוות שורשי השיניים, אינה מבוססת, שכן הליך דלקתי כזה, יכול לנבוע עקב טיפול אורתודנטי אגרסיבי שבוצע על ידי ד"ר יאסין; עוד טען ב"כ הנתבעים שההחלטה לעבור את הטיפול האורטודנטי שהוענק לתובע על ידי ד"ר יאסין לא נבע מהצורך לשקם את הפה בעקבות התאונה אלא היה הכרח בשל חוסר מולד בשן מס' 44 .

11.
הנתבעים טוענים כי מסקנת ד"ר שרון בצורך להחליף שתלים במהלך חיי התובעת, שכן המחקרים בנדון מראים ש 85% מהשתילים אליה מחזקים מעמד לכל אורך חיי המטופל, משכך השערתו ומסקנתו זו העומדת בסתירה למחקרים מדעיים אלו, שוללת את מסקנתו שיש צורך להחליף שתילים אלו פעם נוספת בחיי התובעת ; משכך טוענים הנתבעים כי לכל היותר
עלות הטיפול לביצוע שתלים עבור 3 שיניים בלבד וכאשר טיפול זה יבוצע פעם אחת בלבד מסתכם בסך 17,400 ₪.

מעמד חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט:-



12.
ככלל, הנטייה היא שלא לסטות מחוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט בהיעדר טעות בולטת. כך לדוגמה, נאמר בע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 949 (2002):

"משמימנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית משפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן..."


13.

עם זאת, בין אם מומחה בית המשפט התמנה בהסכמה ובין אם לאו, שמורה לצדדים הזכות לחקור אותו על מנת לנסות לקעקע את מסקנתו. סוף כל סוף בית המשפט הוא המכריע בסופו של דבר על פי מכלול הראיות שבפני
ו, ורשאי בית המשפט לדחות מסקנתו של המומחה או לבור חלקים מחוות דעתו - ע"א 974/91 עמיד חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה זמורה, פ"ד נ(5) 104 (1997).

14.

במקרה שבפני
נו, לא מצאתי כל סיבה לסטות מחוות דעתו הבהירה והממצה של ד"ר שרון,ואלה נימוקיי לכך:

ראשית
, הטענה בכל הקשור לתחום מומחיותו דינה להידחות.המומחה הוא מומחה בתחום הפה והלסת שביכולתו לחוות דעתו בתחום השיקום. אכן יש אפשרות למנות מומחה שיש לו תת התמחות בנושא שיקום הפה, אך העדר תת התמחות בנושא שיקום הפה, אינה מביאה לתוצאה שהמומחה אין לו מומחיות הנדרשת לחוות דעה בנושא שיקום הפה.

שנית
, המומחה נחקר חקירה ארוכה וחוות דעת לא נסתרה כלל ועיקר, חוות דעת אף קיבלה חיזוק בדמות שאלות הבהרה וחקירה נגדית, ולא גרעה מחוות הדעת. לא מצאתי סתירות בין חוות הדעת לבין שאלות ההבהרה לבין תשובותיו בחקירה הנגדית;זאת ועוד, לאחר עיון בחוות הדעת המומחה ובמסמכים הרפואים לא מצאתי כל פגם בתשתית העובדתית שהונחה בפני
המומחה ובמסקנות שהסיק,דבר שאינו מעמיד כל טעם לסטות מהעובדות והקביעות של חוות הדעת. תשובותיו מפורטות, מבוססות ומספקות מענה הולם לכל תהיות ב"כ הנתבעים.

שלישית,
נימוקי ד"ר שרון בכל הקשור למצווה הראשונית המוטלת על רופא שיניים לפעול לשיקום שיניים טבעיות, נראים משכנעים ביותר ,מדובר בהנחת עבודה שלא נסתרה והגיון רב בצדה. על כן אין כל חובה לפעול לשיקום הפה תחילה על ידי עקירת שן טבעית ובמקומה להשילם שיניים באמצעות שתל.

רביעית,
ד"ר שרון בחוות דעתו לא מצא כל פסול בפעולה שבוצעה בידי ד"ר יאסין בעת מתן הטיפול, הטיפול שניתן הוא טיפול סביר,הגם כאשר ניתן לנקוט בפעולה אחרת על ידי רופא אחר, מכאן שאין כל מקום לייחס חלק מהטיפול הרפואי שתזקק לו התובעת בשל טיפול אורתודנטי לקוי,שעה שלא הוכח שטיפול זה לקוי,ודעתו של המומחה שמדובר בטיפול סביר בנסיבות העניין.
גם אם היה טיפול רשלני מצד הרפוא נראה בשל עקרון יחוד העילה אין מקום כלל ועיקר לדון בקיומו של טיפול רשלני מצדו של הרופא המטפל בית המשפט העליון בתיק ע"א 8535/01 - גנאדי ליפשיץ נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות
תק-על 2003(3), 1937
קבע את הדברים הבאים:-
"אשר למרחב ההתפרשות של עקרון ייחוד העילה, הקבוע בסעיף 8(א) לחוק הפיצויים, נפסק בפרשת חוסיין הנ"ל, כי לנוכח לשון הסעיף ולנוכח התכלית שאותה נועד עיקרון ייחוד העילה להגשים, יש לפרשו כקובע "שלילה מוחלטת של עילה בנזיקין מהנפגע, ביחס לכל נזק אשר לגביו קמה לו עילת תביעה על פי החוק... לנפגע בתאונת דרכים עומדת בעיקרון עילה מכוח חוק הפצויים גם בגין החמרת נזק שאירעה עקב טיפול רפואי רשלני" [ההדגשה הוספה].התפיסה לפיה העילה מכוח חוק הפיצויים כוללת בחובה את החמרת הנזק בגין טיפול רפואי רשלני, קיבלה ביטוי גם בספרו של פרופ' אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מהדורה שניה, תש"ן): ".


חמישית
, תוכנית השיקום שתבנה בעקבות נזק שנגרם מהתאונה, צריכה וחייבת להתחשב בנתוניה של התובעת, ויש לבנות תוכנית שיקומית,כפי שבוצע במקרה זה, שתתמודד עם חוסר המלתעה
המולד מצד ימין. אין פסול, וכך גם ציין המומחה ,תוך כדי פעולת השיקום לשפר את הסימטריה והאסטטיקה שהייתה קיימת קודם לתאונה;אך שוב לאורך חוות הדעת וחקירת המומחה לא נשללה האפשרות שהצורך בשיפור האסטטיקה והסימטריה נבעו מהעדר מיקום לשתל ,מכאן שנראית בעיניי מסקנותיו של הממחה בנדון.זאת ועוד ,בל נשכח, שבעקבות התאונה לא רק נעקרה שן אלא כל הקטע הקדמי של השיניים החותכות התחתונות זז ממקומו בשל שבר של העצם שכלל השיניים והעצם התומכת, הרווח בין השיניים צומצם בעקבות ריפוי השבר, דבר המחזק את חוות דעת המומחה.

שישית,
נראית בעיני מסקנתו של המומחה בכל הקשור בשן מס' 32 והצורך לבצע טיפול מניעתי, ההליך הדלקתי, לדידו של המומחה נובע מהטראומה בעקבות התאונה, אם כי לא שלל לחלוטין התפתחות של דלקת בעקבות טיפול אורתדנטי, קיומו של הסבר אחר להליך הדלקתי, אינו שולל את מסקנת המומחה שמבכר את האפשרות לפיה ההליעך הדלקתי נובע מהטראומה בעקבות התאונה.

שביעית
, מסקנתו של ד"ר שרון בעניין אורך חייהם של הכתרים והשתלים
והתדירות להחליף כתרים
ושתילים, ומסקנותיו בעניין זה לא נסתרו והנני מאמץ אותן.


נזקי התובעת:

כאב וסבל:

15.
ביהמ"ש מוסמך לפסוק פיצויים כאמור בתקנה 2 (ב) הנ"ל (למרות שלא נקבעה נכות כלל לתובעת או כאשר נקבעת נכות זניחה ומינורית לתובעת כבמקרנו 0.25%). אך אין פירושו של דבר שיש לפסוק בדרך שגרה את הפיצוי המקסימאלי הקבוע בתקנה זו. סעיף 2 (ב) קובע את מקסימום הפיצויים המגיעים לנפגע בגין נזק לא ממוני באותם מקרים שהתקנה חלה, ובמסגרתה על ביהמ"ש לפסוק את הפיצוי הנראה לו הולם עפ"י נסיבותיו של העניין הנדון לפניו (
ע"א 583/89 כראדי נ' דן ואח', פ"ד מ"ה

(
3) 133, 135).

16.
תקנה 2(ב) מהווה חריג למגמה הכללית המתבטאת בסעיף 2(א) לפיה נקבעה נוסחה ברורה ונוקשה לקביעת שיעור הפיצוי בגין נזק לא ממוני. ככל חריג להוראת חוק מהותית, יש לפרש גם חריג זה על דרך הצמצום
(

ע"א 284/88
גבאי ואח' נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד מ"ו

(4) 837, 842).2).התובע לא אושפז, לא נגרם לו שבר, הוא לא נזקק לטיפולים חודרניים .

17.
לתובעת נותרה נכות מזערית ,הטיפול שנזקקה לו ותזקק לו בעתיד הוא טיפול ממושך, חלקו חודרני, מכאיב ותדרש לעבור טיפול זה מספר פעמים, במקרנו זה ,קיימת


הצדקה לפסוק סכום המתקרב מאוד לסכום המקסימום י עפ"י תקנה 2 ב' לתקנות, ונראה לי לנכון לפסוק לה פיצוי בסך של
15,000 ₪ בגין כאב וסבל.

הפסד שכר
והוצאות טיפול בעתיד:

18.
בשים לב להכרעתי לעיל בעניין הצורך בעתיד לעבור טיפולים נוספים , יש לפסוק לתובעת בגין הפסדי ימי עבודה בעתיד בהם תידרש להעדר מעבודתה בשל טיפולים אלו ולהוציא הוצאות לצורך קבלת טיפולים אלו, הנני פוסק לתובעת סכום של 3,000 ₪.

הוצאות
רפואיות בעבר :

19.
התובעת הסכימה להעמיד סכום זה על סך 4,500 ₪. גם הנתבעים מסכימים לסכום זה( ראה לצורך כך הודעת עו"ד זידאני מיום 30/12/08 והסכמת הנתבעים בסיכומיהם בסעיף ד(3) לסיכומיו.

20.

לאור כל האמור לעיל, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת כדלקמן:

א.
כאב וסבל

15,000 ₪ .

ב.
הפסד שכר והוצאות כלליות בעתיד
3,000
₪ .

ג.
הוצאות רפואיות בעבר



4,500
₪ .

ד.
הוצאות רפואיות בעתיד



56,400 ₪ .

סה"כ

78,900 ₪
סיכום:
21.
סוף דבר אני מחייב את הנתבעים,ביחד ולחוד,
לשלם לתובע סך של 78,900 ₪ בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור 13% בתוספת מע"מ וכן החזר אגרה ראשונה בסך 600 ₪ .

הסכומים ישולמו תוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין, היה והסכום לא ישולם ,במועד הנ"ל, ישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כחוק, החל מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לבאי כוח הצדדים



ניתן היום,
י"ג אב תשס"ט, 03 אוגוסט 2009, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 4233/04 יאסמין ערמוש נ' אריה חברה לביטוח בע"מ, אסמאעיל יאסין (פורסם ב-ֽ 03/08/2009)