פסקי דין על מתכת אורון - רונן ניר | פסקי דין על רונית רם

5487/04 בשא     14/10/2004




בשא 5487/04 מתכת אורון - רונן ניר נ' רונית רם




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום ירושלים
בשא005487/04
(ת"א 3526/04)
בפני
:
כב' השופט מ.בן-עטר
תאריך:
14/10/2004




בענין
:
מתכת אורון - רונן ניר



ע"י ב"כ עו"ד
פולק-משה אילה

המבקש


נ
ג
ד


רונית רם



ע"י ב"כ עו"ד
זינגר צבי

המשיבה


החלטה

1.
הבקשה דנו היא בקשתו של המבקשת לבטל

פסק דין
שניתן נגדה בהעדרה, משלא התייצבה לישיבה מקדמית שנקבעה ליום 02/06/04. לטענת המבקשת, זכאית היא לכך כי פסק הדין יבוטל מחובת הצדק, ולחילופין היא מבקשת כי בית המשפט יבטלו במסגרת שיקול הדעת המסור לו בענין.

המבקשת ובא כוחה לא התייצבו לישיבה המקדמית מאחר וב"כ המבקשת לא שם לב כי בהחלטה מיום 10/05/04, שהועברה למשרדו בפקס באותו יום, נקבע מועד לקיום ישיבה מקדמית. ב"כ המבקשת צירף את הדף הרלבנטי מיומנו בו לא נרשם הדיון בתיק זה.

המבקשת מעלה שני נימוקים לטענתה בדבר זכאותה לביטול פסק הדין מכוח חובת הצדק:
·
לטענתה היה על המשיב, התובע בתיק העיקרי, להוכיח את תביעתו, עד כמה שחובת ההוכחה עליו, ורק אז היה זכאי לקבל

פסק דין
עקב
אי-התייצבות המבקשת לישיבה המקדמית.
·
הנימוק הנוסף הוא כי פסק הדין לא נומק כהלכה.

לענין ביטול פסק הדין מכוח שיקול הדעת של בית המשפט, מפנה ב"כ המבקשת לסיבת אי-ההתייצבות לישיבה המקדמית, דבר הנובע מתקלה, ולא חס וחלילה מזלזול בבית המשפט. כן טוען ב"כ המבקשת כי למבקשת סיכויים טובים להצליח בהגנתה מפני התובענה.

2.
המשיב מתנגד לבקשה. הוא מציין כי זו הפעם השניה שהמבקשת אינה מקפידה להתייצב לדיון בתיק זה (לדיון בהתנגדות, שהיתה קבועה ליום 24/12/03, התייצב ב"כ המבקשת, ללא המבקשת עצמה, באיחור של 45 דקות, וכב' הרשם כדורי דחה את מועד הדיון בהתנגדות תוך חיוב המבקשת בהוצאות ללא קשר לתוצאות הדיון). המשיב ציין כי ההוצאות שנפסקו על ידי כב' הרשם כדורי, אשר תשלומם היווה לטענתו תנאי לקבלת ההתנגדות ומתן רשות להתגונן, לא שולמו ונפתח תיק הוצל"פ לגבייתם. כן טוען המשיב כי אין סיכוי כי הגנת המבקשת תצלח.

3.
יצוין כבר עתה כי מבחינה עובדתית טועה המשיב כשהוא טוען כי מתן הרשות להתגונן הותנה בתשלום ההוצאות שנפסקו על ידי כב' הרשם כדורי. בהמשך, אבחן אם יש מקום לביטול פסק הדין, בין מכוח חובת הצדק ובין מתוך הפעלת שיקול הדעת המסור לבית המשפט בענין.

ביטול פסק הדין מכוח חובת הצדק
4.
אם מי שמבקש ביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד מצביע על פגם בהליך, אשר בעטיו היה על בית המשפט להימנע מליתן את פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, חובה על בית המשפט לבטל את פסק הדין "מתוך חובת הצדק", ואין לבית המשפט, הלכה למעשה, שיקול דעת להימנע מביטול פסק הדין. שני הפגמים להם טוענת המבקשת הם, כאמור, כי המשיב לא הוכיח את תביעתו, עד כמה שחובת הראיה עליו, וכי פסק הדין לא נומק כדבעי.

5.
אכן קובעת תקנה 157(2) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן – התקנות), כי במקרה של אי-התייצבות נתבע לדיון, יהיה התובע זכאי לסעד המבוקש על ידו בתביעתו או כל סעד מתאים אחר רק לאחר שיוכיח את תביעתו, עד כמה שחובת ההוכחה עליו. אולם, במקרה דנן התקיימו הוראות תקנה 157(2) לתקנות. הטענות שנטענו בכתב התביעה שהוגש לאחר מתן הרשות להתגונן אומתו בתצהיר המשיב, אשר צורף לכתב התביעה, כמתחייב בתובענות הנדונות בסדר דין מהיר, ותצהיר זה ממלא כל נטל המוטל על המשיב לפי תקנה 157(2) לתקנות בענין הוכחת תביעתו. זאת ועוד, כפי שעולה מפסק הדין שניתן בהעדר המבקשת ביום 02/06/04, הוא ניתן בעילה השטרית, ולנוכח חזקת התמורה שבסעיף 29 לפקודת השטרות, כל אשר היה על המשיב להוכיח בתובענה בעילה השטרית היא עצם אחיזתו בשיק (ואז עובר נטל הראיה למבקשת להוכיח את טענות ההגנה מכוחן טוענת היא כי אינה חייבת לפרוע את השיק), ומאחר ואחיזתו של המשיב בשיק אינו שנוי במחלוקת לפי כתבי הטענות, הרי לא היה עליו להוכיח דבר כדי ליטול

פסק דין
עקב אי-התייצבותה של המבקשת לישיבה המקדמית ביום 02/06/04.

6.
גם אין ממש בטענה הנסמכת על העדר הנמקה בפסק הדין. כאמור לעיל, זכותו של המשיב לפרעון השיק קמה מאחיזתו בו ומכוח חזקת התמורה שבפקודת השטרות. לפיכך ההנמקה לפסק הדיו היא אחיזתו של המשיב בשיק, דבר שקיבל ביטוי בפסק הדין שניתן. זאת ועוד, אף אם נפל פגם בהנמקת פסק הדין, אין בכך כדי לזכות את המבקשת בביטול פסק הדין מכוח חובת הצדק. החובה לבטל

פסק דין
מכוח חובת הצדק קמה שעה שהיה על בית המשפט להימנע ממתן

פסק דין
, דהיינו היא מתייחסת להליכים המצויים, מבחינת ציר הזמן, עד לרגע בו מחליט בית המשפט ליתן

פסק דין
ומתחיל בכתיבתו. גם כשבית המשפט נותן

פסק דין
לא מנומק, לא ניתן לומר כי היה עליו להימנע ממתן

פסק דין
, וכל שניתן לומר הוא כי היה עליו ליתן

פסק דין
מנומק. יוצא כי אי-הנמקת

פסק דין
שניתן בהעדר לא תוכל לשמש, מטבע הדברים, עילה לביטול פסק הדין מכוח חובת הצדק. בהתאם לכך, אם יוגש ערעור על

פסק דין
בלתי מנומק מהטעם של העדר הנמקה בפסק הדין, נראה כי הוראת ערכאת הערעור לערכאה הראשונה לא תהיה לחדש את הדיונים בתיק, אלא ליתן

פסק דין
מנומק.

7.
לאור האמור לעיל, אין מקום לביטול פסק הדין "מכוח חובת הצדק", ועתה יש לבדוק אם יש מקום לבטלו בתוקף שיקול הדעת של בית המשפט.

ביטול פסק הדין בתוקף שיקול הדעת של בית המשפט
8.
כשבית המשפט שוקל אם לבטל

פסק דין
שניתן כדין בהעדר התייצבות, הוא שוקל שני שיקולים:
·
מה הסיבה למחדל שהתבטא באי-התייצבות לדיון?
·
מה הסיכוי של מבקש הביטול להצליח בתביעתו/הגנתו אם יבוטל פסק הדין, שכן אין טעם לבטל

פסק דין
רק על מנת לשמוע תובע/נתבע לגופו של הענין, אם ברור מראש שאחרי שמיעתו יחזור בית המשפט ויתן אותו

פסק דין
.
לפי ההלכה הפסוקה, השיקול השני הוא העיקרי, והשיקול הראשון ישמש מחסום לביטול פסק הדין רק במקרים קיצוניים של גילוי זלזול מכוון כלפי בתי המשפט.

9.
במקרה דנן, אי-התייצבות המבקשת ובא כוחה לישיבה המקדמית נבעה מתקלה שארעה אצל ב"כ המבקשת, אשר לא שם לב כי בהחלטת בית המשפט שנשלחה אליו נקבע מועד לקיום ישיבה מקדמית. בוודאי שאין כאן זלזול כלפי בית המשפט. יש להצטער על כך כי זו הפעם השניה שארעה תקלה בכל הנוגע להתייצבות המבקשת ובא כוחה לדיונים בתיק זה, אך אין בכך כדי להכריע את הכף נגד המבקשת בשלב זה. יש להניח כי אם יבוטל פסק הדין, יקפידו המבקשת ובא כוחה בכל הקשור להתייצבות לדיונים בתיק, ואם לא יעשו כן, עלול הדבר להכריע לשבט את גורלה של כל בקשה עתידית שתוגש לביטול

פסק דין
שיינתן בהעדר המבקשת עקב אי-התייצבות.

10.
באשר לסיכויי הגנתה של המבקשת, אם יבוטל פסק הדין, אין לומר כי הגנתה נטולת סיכוי ויש מקום לאפשר לה קיום דיון לגופו של ענין בבית המשפט.

11.
לפיכך, יש מקום להורות על ביטול פסק הדין בתוקף שיקול הדעת של בית המשפט, אך זאת אגב חיוב המבקשת בהוצאות על בזבוז הזמן וההוצאות שנגרמו למשיב עקב אי-התייצבות המבקשת לדיון ביום 02/06/04.

12.
סוף דבר – הנני מבטל את פסק הדין שניתן בהעדר המבקש ביום 02/06/04. המבקשת תשלם למשיב הוצאות בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ ללא קשר לתוצאות המשפט.

ישיבה מקדמית תקוים ביום 03/11/04 שעה 10:30
וכל הוראות ההחלטה מיום 10/05/04 תקפות ביחס למועד האמור.

ניתנה היום, כ"ט בתשרי תשס"ה (14 באוקטובר 2004), בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק מהחלטה זו אל ב"כ הצדדים בפקס.


מ. בן-עטר, שופט







בשא בית משפט שלום 5487/04 מתכת אורון - רונן ניר נ' רונית רם (פורסם ב-ֽ 14/10/2004)